botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 74ד לחוק)

סעיף 74ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"74ד. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקונים: התשנ"א (מס' 3), התשס"ט)
(א) הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה: "צו עיכוב יציאה").
(ב) רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
(1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
(2) בקשת האיחוד נדחתה;
(3) כל הזוכים הסכימו לכך;
(4) צו האיחוד בוטל.
(ג) על-אף האמור בסעיפים-קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על-פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת-דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו."

כאשר החייב אשר הוגש כנגדו תיק איחוד, "שותף" לתיק הוצאה לפועל עם חייב אחר, אשר איננו נמצא בתיק איחוד, הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב האחר, שאיננו נמצא באיחוד, לא ייפסקו ולא יושהו {ראה סעיף 74ג(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.

ה"שותף האחר" איננו צריך "להינות" מן ה"יתרונות" אשר מעניק תיק האיחוד ולחילופין, ישנם "שותפים" אשר לא "מעוניינים" להיכנס לתיק האיחוד שכן, תיק האיחוד שם הגבלות על חייבים כגון עיכוב יציאה מן הארץ כאמור בסעיף 74ד לחוק ההוצאה לפועל.

משמוגשת בקשה לאיחוד תיקים רשם ההוצאה לפועל נדרש ליתן צו המורה על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168 (2003)}.

רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבטל את צו העיכוב שנתן כנגד חייב במקרים כגון: כל החובות התלויים ועומדים כנגד החייב סולקו במלואם, בקשת האיחוד שהוגשה נדחתה, ניתנה הסכמתם של כל הזוכים לביטול צו העיכוב, צו האיחוד בוטל מסיבה כזו או אחרת.

ואולם, החייב יכול ויגיש בקשה, הנתמכת בתצהיר, שלא לתת את עיכוב היציאה מן הארץ או לבטל את צו העיכוב, לאחר שניתן וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. במקרה שכזה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן החלטה המורה על החייב ליתן ערובה.

כמו-כן, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במקרה והתנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו על-ידי החייב {ראה סעיף 74ד(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.

הוראת סעיף 74ד לחוק ההוצאה לפועל אינה גודרת את שיקול-הדעת ואינה מורה מהם אותם "טעמים מיוחדים" בגינם יבוטל הצו. ואולם נראה כי הדבר אינו שונה מהתכלית העומדת בבסיס החוק והוראות נוספות בעניין עיכוב יציאה מן הארץ המצויות בו {סעיף 14 וסעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל} והיא עיכוב יציאה לצרכי הבטחת קיום החוב ומניעת הכשלת הגביה.

אין המדובר בתכלית עונשית כי אם מתן אמצעי בידי הנושים להבטחת קיומו של החוב.

ב- עש"א (יר') 29501-08-13 {דוד שמעון ברגר נ' לאומי קארד אשראים בע"מ ואח', תק-של 2013(3), 47550 (2013)} בקבלו את הערעור קבע בית-המשפט כי בנסיבות העניין מדובר במערער המבקש לממש פולחן הקשור באמונתו הדתית.

מדובר ב"טעם מיוחד" וככל שהתנאים שנקבעו לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ אכן אינם מאפשרים זאת, הפגיעה בחירותו חמורה במיוחד. על-פי הבקשה והתצהיר שנלווה לה, המימון לנסיעה ניתן מעמותה המסייעת לחסידי ברסלב ליסוע לאומן. פניה לאותה עמותה על-מנת שתממן גם את סכום ההפקדה נתקלה בסירוב.

בנסיבות אלו, ומאחר ואין טענה לחשש כי סכום הפקדה נמוך יותר לא יבטיח את חזרתו של המבקש לארץ, סבר בית-המשפט כי יש מקום להקל עם המערער ולהפחית מסכום הפקדה כך שיעמוד על-סך של 5,000 ש"ח. אשר לערבים קבע בית-המשפט כי די בכך שהמבקש ימציא שני ערבים בעלי הכנסה קבועה ומוכחת להנחת-דעתו של בית-המשפט.

ב- רע"צ (טב') 7012-01-10 {תמר פרץ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואח', תק-של 2010(2), 43158 (2010)} לא היתה מחלוקת כי החוב משולם באופן סדיר, וניתן להבטיח את המשך פירעונו בדרכים אחרות אשר באופן זמני יגבילו פחות את חירותה.

במקרה הנדון, המערערת מבקשת לצאת לחו"ל לבקר את בנה אותו לא ראתה לדבריה 4 שנים. בית-המשפט קבע לעניין זה כי ניתן לראות בכך משום "טעם מיוחד" ויש לאפשר למערערת לצאת לחו"ל - הכל כמובן בכפוף להעמדת ערבים בעלי הכנסה מוכחת לחוב בתיק ההוצאה לפועל עד לשובה של המערערת לארץ.