רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפרקים שבספר:
- תפקידו של רשם ההוצאה לפועל
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- בקשת ביצוע (סעיף 6 לחוק)
- המצאת אזהרה ופסק-דין (סעיף 7 לחוק)
- בקשת חייב לצו תשלומים (סעיף 7א לחוק)
- מסירת מידע, פטור מאחריות במסירת מידע ומידע על כניסת חייב לארץ (סעיפים 7ב, 7ב1 ו- 7ב2 לחוק)
- חזקה בדבר יכולת החייב (סעיף 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (סעיף 8 לחוק)
- אגרות והוצאות (סעיף 9 לחוק)
- שכר עורך-דין (סעיף 10 לחוק)
- העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (סעיף 11 לחוק)
- פסק-דין הטעון הבהרה (סעיף 12 לחוק)
- בקשה לבית-המשפט בעניין פסק-דין למזונות (סעיף 12א לחוק)
- מעצר למניעת הפרעה בביצוע (סעיף 13 לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 14 לחוק)
- חיפושים (סעיף 15 לחוק)
- השהיית הליך ואי-נקיטתו (סעיף 16 לחוק)
- עיכוב ביצועו של פסק-דין (סעיף 17 לחוק)
- פסק-דין שבוטל או שונה (סעיף 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- עדכון על קבלת תקבולים (סעיף 19א לחוק)
- הסדר עם החייב (סעיף 19ב לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול המקוצר (סעיפים 20א עד 20י לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מזונות - הוראת שעה (סעיפים 20יא עד 20כג לחוק)
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל העדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- כינוס נכסים - כללי
- מינוי כונס נכסים (סעיף 53 לחוק)
- סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים (סעיף 54 לחוק)
- שמירת הוראות (סעיף 55 לחוק)
- אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים (סעיף 56 לחוק)
- זכויות צד שלישי (סעיף 57 לחוק)
- אחריותו של כונס נכסים (סעיף 58 לחוק)
- שכרו של כונס נכסים (סעיף 59 לחוק)
- סיום תפקידו של כונס נכסים (סעיף 60 לחוק)
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- חייב שחזר לאחר הפינוי (סעיף 66 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו - מבוא
- הטלת הגבלות על חייב (סעיף 66א לחוק)
- סייג להגבלה על כרטיס חיוב (סעיף 66א1 לחוק)
- תנאים להטלת הגבלות (סעיף 66ב לחוק)
- התראה בדבר הגבלה (סעיף 66ג לחוק)
- ביטול הגבלה (סעיף 66ד לחוק)
- מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם - מבוא
- רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ה לחוק)
- ניהול מרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ו לחוק)
- מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (סעיף 66ז לחוק)
- חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (סעיף 66ח לחוק)
- חקירת-יכולת ותשלום בשיעורים - מבוא
- האם כאשר החייב עומד בהסדרים שונים שנחתמו עימו, יכול הזוכה לדרוש חקירת-יכולת?
- על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את מידת יכולתו של החייב לפרוע את החוב הפסוק?
- האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו תשלומים נגד חייב, בלא שהחייב הוזמן לחקירת-יכולת ועל סמך תצהיר הזוכה?
- אימתי יש להגיש בקשה לצו תשלומים?
- מהם המסמכים שעל החייב לצרף לבקשתו לצו תשלומים?
- כיצד על החייב לנהוג מרגע שהגיש את בקשתו לצו תשלומים ועד להכרעת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו לצו תשלומים?
- האם ניתן להיחקר בהליך של חקירת-יכולת באמצעות שיחת ועידה בווידאו?
- מיהו הגורם היוזם את חקירת-יכולת החייב?
- מהו המועד שבו צריך החייב להתייצב לחקירת-יכולת?
- האם חקירת-היכולת יכולה להיות בפומבי או יכולה להיות בדלתיים סגורות?
- האם החייב יכול להיחקר בחקירת-יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל הנוחה לו?
- אימתי החייב יכול שלא להתייצב לחקירת-יכולת?
- דרך ניהולה של חקירת-היכולת
- האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת לחייב שלא בנוכחות הזוכה?
- השיקולים בקביעת שיעורו של צו התשלומים ומידת התערבותה של ערכאת הערעור
- האם תשלומים חודשיים בגין חוב בהוצאה לפועל מעכבים נקיטת הליכים אחרים לשם גביית חוב הזוכה?
- מה דינם של תשלומי מזונות?
- חייב מוגבל באמצעים - כללי
- הכרזת חייב כמוגבל באמצעים - חובה היא או רשות?
- מהן המטרות של רשימת ההגבלות החלות על חייב המוגבל באמצעים?
- מהו מרשם חייבים מוגבלים באמצעים על-פי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל?
- האם מוסמך רשם הוצאה לפועל אשר הכריז על חייב כמוגבל באמצעים ונתן צו איחוד, לבטל את צו האיחוד תוך השארת ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים על כנה?
- שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל
- כיצד מתבצעת הסרת המגבלות מחייב מוגבל באמצעים?
- תוקף ההגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים?
- אימתי תבוטל הכרזתו של חייב כחייב מוגבל באמצעים?
- מה הדין כאשר דרכו של החייב נחסמה להליך פשיטת רגל?
- יכולת תשלום נמוכה
- הזמנה לבירור (סעיף 69יא לחוק)
- צו הבאה (סעיף 69יב לחוק)
- מעמד הבירור או ההבאה (סעיף 69יג לחוק)
- מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (סעיף 70 לחוק)
- סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (סעיף 71 לחוק)
- שחרור החייב מהבאה וממאסר (סעיף 72 לחוק)
- תקופות מצטברות של מאסר (סעיף 72א לחוק)
- אין לאסור שנית בעד אותו חוב (סעיף 73 לחוק)
- חסינות (סעיף 73א לחוק)
- מאסר בשל חוב בעד מזונות (סעיף 74 לחוק)
- ביצוע בידי משטרת ישראל (סעיף 74טז לחוק)
- סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יז לחוק)
- סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יח לחוק)
- יחידה מיוחדת (סעיף 74יט לחוק)
- אגרה מיוחדת (סעיף 74כ לחוק)
- קרן מיוחדת (סעיף 74כא לחוק)
- איחוד תיקים - מבוא
- הגדרות (סעיף 74א לחוק)
- בקשת איחוד (סעיף 74ב לחוק)
- המשך הליכים שננקטו (סעיף 74ג לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 74ד לחוק)
- עיקול (סעיף 74ה לחוק)
- תנאים לדיון בבקשת איחוד (סעיף 74ו לחוק)
- חובת גילוי (סעיף 74ז לחוק)
- החלטה לעניין האיחוד (סעיף 74ח לחוק)
- מבחן יכולת הפירעון (סעיף 74ט לחוק)
- דחיית בקשה (סעיף 74י לחוק)
- צו איחוד (סעיף 74יא לחוק)
- תיק נוסף (סעיף 74יב לחוק)
- הבטחת מימוש הליך האיחוד (סעיף 74יג לחוק)
- מינוי ממונה (סעיף 74יד לחוק)
- ביטול צו (סעיף 74טו לחוק)
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל (סעיף 77א לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- מסמך מיכון - ראיה לכאורה (סעיף 79א לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- הוצאה לפועל של שטרות (סעיף 81א לחוק)
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
- הוראות לעניין שכר-טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (סעיף 81א2 לחוק)
- הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א3 לחוק)
- שמירת דינים וזכויות (סעיף 81ב לחוק)
- מימוש משכנתא (סעיף 81ב1 לחוק)
- חובת סודיות (סעיף 81ב2 לחוק)
- עונשין (סעיף 81ג לחוק)
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (סעיף 81ד לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 82 לחוק)
- ביצוע ערובה (סעיף 83 לחוק)
- ביצוע לפי בקשת חייב (סעיף 84 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 126א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
מהן המטרות של רשימת ההגבלות החלות על חייב המוגבל באמצעים?
רשימת ההגבלות הקבועה בסעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל, החלות על חייב המוגבל באמצעים מטרתה למנוע את האפשרות כי החייב ימשיך בפעילות עסקית או אחרת תוך שהינו נהנה ממטריית החוק, אינו מחזיר את חובותיו ואפילו יוצר חובות חדשים.אחת הדרכים בהם נוקטים חייבים המוגבלים באמצעים או פושטי רגל הינה בדרך של שימוש ב"אנשי קש" להקמת חברות או ניהול עסקים כאשר עסקים אלה לא רק שממשיכים וצוברים חובות אלא שעסקים אלה בעצם משמשים בפועל לקבלת רווחים על-ידי החייב המוגבל באמצעים הנהנה כאמור מהגנת החוק ומתשלומים שבדרך-כלל הינם פעוטים ביותר.
אין ספק שאותם "אנשי קש" שעושים כן במודע מסתכנים בכך שבתי-המשפט "ירימו" את המסך ויחייבום בחובות שנוצרו וכן שתינקטנה נגדם פעולות שעניינן בירור קיומן של עבירות פליליות.
לכלל האישיות הנפרדת יש חריגים. אחד החריגים המובהקים הוא שימוש לרעה במסך ההתאגדות על-ידי נוכלים ורמאים, המקימים ומפילים חברות באופן סדרתי, ללא כוונה מראש לנהל עסק בצורה מסודרת, וללא כל כוונה לפרוע אי-פעם את החובות.
הדין נוקט בשתי שיטות בסיסיות לטיפול בבעיה זו: האחת, היא הרמת מסך ההתאגדות להטלת אחראיות אישית על בעלי המניות {וכפי שנראה להלן}. השניה, היא הטלת אחריות ישירה על אורגניה של החברה בגין עבירות ועלויות נזיקיות וחוסר תום-לב מכוח תורת האורגנים.
נקודת המוצא לדיון בעניין הוא כי בית-המשפט יעשה שימוש זהיר בסמכותו להרים את מסך ההתאגדות החוצץ בין החברה לבעלי מניותיה {ע"א 4606/90 תל מר בע"מ נ' מוברמן, פ"ד מו(5), 353 (1992)}.
תכליתה של הרמת המסך הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לממש מטרה בלתי-כשרה הרצויה לבעל המניות {בש"א 1472/05 רושקובסקי בוריס נ' עיריית ראשון לציון, פדאור 05(19), 268 (2005)}.
הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות, שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחור המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או "משבט זעמו" של החוק {ע"א 4606/90 מוברמן ואח' נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו(5), 353 (1992); ע"א 9916/02 בן מעש אהרון נ' שולדר חברה לבניה בע"מ ואח', תק-על 04(1), 938 (2004)}.