botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

הגדרות (סעיף 74א לחוק)

סעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"74א. הגדרות (תיקון: התשנ"א (מס' 3))
בפרק זה:
"ממונה" - מי שמונה לפי סעיף 74יד;
"נכס" - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
"תיק" - תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, עניין שאינו כספי, ועניין שהועבר לבית-המשפט לפי סעיף 81א(ג) כל עוד לא הוכרע בו סופית."

"תיק" לצורך איחוד תיקים ייחשב ככל תיק הוצאה לפועל למעט תיק מזונות, עניין שאינו כספי ועניין שהועבר לבית-המשפט לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל כל עוד לא הוכרע בו סופית.

פסיקת בתי-המשפט עסקה לא אחת בשאלה, האם המוסד לביטוח לאומי, הפותח תיק הוצאה לפועל כנגד חייב לצורך גביית המזונות בהסתמכו על סעיף 14(א) {סעיף זה קובע כי "המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק-הדין למזונות, לרבות ריבית... הוצאות גביה ושכר-טרחת עורך-דין..."} וסעיף 14(ב) {סעיף זה קובע כי "פסק-הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל... כאילו ניתן לזכות המוסד..."} לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ייכלל בתיק האיחוד של החייב או שמא לא יוכנס מלכתחילה לתיק האיחוד, דבר אשר יגרום כי המוסד יהא רשאי להמשיך ולפעול כנגד החייב במנותק לתיק האיחוד.

תשובה לכך ניתן למצוא ב- תמ"ש (יר') 7955/98 {המוסד לביטוח לאומי נ' ד.ד, תק-מש 04(3), 710 (2004)}. שם נידון ערעור של המוסד לביטוח לאומי כנגד החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל אשר קבעה כי תיק ההוצאה לפועל שנפתח כתיק מזונות, ייסגר, ובמקומו יפתח המוסד לביטוח לאומי תיק רגיל.

משמעות החלטה כאמור היא כי תיק ההוצאה לפועל שפתח המוסד לביטוח לאומי ייכנס לתיק איחוד של המשיב ועל קביעה זו ערער המוסד לביטוח לאומי.

כב' השופט בן ציון גרינברג בקבלו את הערעור, קובע כי "תיק" על-פי מובנו בסעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל קובע כי תיק מזונות לא יאוחד במסגרת איחוד תיקים של החייב. אי-איחוד של תיק המזונות עם שאר התיקים מקנה מעמד מיוחד לחוב המזונות.

עוד מוסיף כב' השופט בן ציון גרינברג, כי מטרתו של הסעיף הנ"ל הוא העדפת חוב המזונות על פני חובות אחרים, וכן, מניעת התעשרות לא מוצדקת של נושי החייב האחרים, שכן, מתן אפשרות לאיחוד תיקים של המוסד לביטוח לאומי עם שאר התיקים של החייב, ובמקרה דנן המשיב, יחטא למטרה כאמור ותגרום להטבה לא מוצדקת של מצבו של החייב, המשיב, וכן תגרום להתעשרות בלתי-הוגנת של נושי החייב האחרים על חשבון המוסד לביטוח לאומי.

לרשות המערער, המוסד לביטוח לאומי, יעמדו כל היתרונות בהליכי גביה הניתנים לזכאים למזונות לרבות שיריון תיק המזונות בפני איחוד עם יתר תיקי החייב, המשיב.

גישה דומה לזו שהובאה ב- תמ"ש (יר') 7955/98 {המוסד לביטוח לאומי נ' ד.ד, תק-מש 04(3), 710 (2004)} ניתן לראות ב- תמ"ש (יר') 28031/99 {ב.מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מש 05(4), 72 (2005)} שם בית-המשפט מציב מספר נימוקים המחזקים את הגישה, כי תיק מזונות שפתח המוסד לביטוח לאומי לא ייכלל בתיק האיחוד. ולהלן נימוקיו של בית-המשפט:

הראשון, "העיקרון הכללי הוא שחוב מזונות שונה מחוב אחר שכן במהותו הוא חיוב הבא לאפשר לבן המשפחה הקרוב כלכלה ולו מינימאלית בסיסית ומניעת חוסר כל ממנו".

השני, הגדרת "תיק" בסעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל החלה על פרק ז' לחוק ההוצאה לפועל, המדבר על איחוד תיקים, מוציאה מהגדרת "תיק" את "תיק מזונות" דהיינו, תיק מזונות לא יצורף לתיק האיחוד.

השלישי, התוצאה של הכללת תיק המזונות לתיק האיחוד, כאשר הגובה הוא המוסד לביטוח לאומי, תגרום לכך, שבפועל יישא הציבור בחובות החייב. בפועל, החייב ישא בתשלום זעום, דבר אשר יגרום לתפיחת החוב.

הרביעי, המחוקק התכוון בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 להסיר מבני המשפחה הקרובים דאגה יומיומית לקיומם ולמחסורם. יצויין, כי לא היתה כל כוונה לשחרר את החייב מחיובו או להטיל חיוב המזונות על כלל הציבור.
החמישי, "עלולה להיווצר קנוניה בין זוכה במזונות לבין החייב שהוא בן משפחה לפיה הזוכה לא יפעל בהליכי גביה בעצמו, תיקי החייב יאוחדו לרבות חיוב המזונות, החייב יחוייב בתשלום נמוך למזונות במסגרת תיקי האיחוד, שעה שהזוכה יקבל את מלוא הסכום בו חוייב החייב בפסק-הדין למזונות או על-פי הגובה המקסימאלי הקבוע בחוק".

השישי, "מצב זה של הכללת תיק מזונות בתיק איחוד עלול לגרום לכך שחייבים במזונות ימנעו מתשלום המזונות, ביודעם שהמוסד לביטוח לאומי ישלם דמי-מזונות לבני משפחתם ואילו החייב יחוייב בתשלום נמוך, במסגרת תשלומי תיק האיחוד".

השביעי, ייתכנו מצבים בהם החייב "יהנה" מהפניה למוסד לביטוח לאומי דבר אשר יביא לפגיעה בכספי הציבור.

כך ראה לדוגמה המערער לא טרח להתגונן בפני תביעת המזונות שהוגשה נגדו ועל-כן חוייב בפסק-דין בהיעדר הגנה, במזונות אשתו וילדיו, אשר גרים יחד עימו. במקרה דנן, אשת המערער, מסיבותיה, החליטה שלא להפעיל בעצמה את הליכי ההוצאה לפועל כנגד המערער ופנתה לקבל את מזונותיה מן המוסד לביטוח לאומי מהם נהנה אף המערער שכן, הוא מתגורר יחד עם הזוכים אשתו וילדו.

השמיני, "איחוד התיקים מטרתו שהחייב יוכל לעמוד בכלל חובותיו ולהשיבם בתוך תקופה מסויימת ואף נקבעו בעיקרון תקופות לעמידה בתשלום החיובים בסעיפים 69ג ו- 69ז(ב) לחוק ההוצאה לפועל, הן באשר לחייב שהוכרז מוגבל באמצעים והן באשר לחייב שלא הוכרז כמוגבל באמצעים ואולם כאמור, חוב המזונות הוא חוב מצטבר תופח והולך, ומשכך הרעיון של תשלום נמוך משך תקופה מסויימת לכיסוי החוב אינו מתאים לחוב מזונות" {חשוב לציין, כי בפני החייב האפשרות לפנות לרשם ההוצאה לפועל על-מנת שהלה יפנה אותו לבית-המשפט לצורך בירור תשלום חוב המזונות לשיעורים קטנים יותר ובכך יוקל על החייב בתשלום חוב המזונות שהצטבר}.