מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)

1. כללי
סעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"61. מסירת נכס (תיקון התשס"ט)
(א) הטיל פסק-הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק-הדין.
(ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק-הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק-הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה."

מנהל לשכת ההוצאה לפועל שהינו המוציא לפועל של פסק-דין לפינוי מקרקעין מוסמך לפנות את המקרקעין ובנוסף, עליו למוסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין.

מנהל לשכת ההוצאה לפועל מוסמך להשלים את המלאכה ולמסור את המקרקעין לבעל-הדין המעורב, במקרה בו הדיירים המפונים לא מסרו את המקרקעין.
פסק-דין המורה על פינוי מתייחס לא רק לדיירים שהתגוררו בעת נתינתו, אלא גם לגבי דיירים אחרים שנכנסו למקרקעין. שאם-לא-כן הרי כל פסק-דין של פינוי יאויין בקלות רבה וכל אדם שניתן נגדו צו פינוי, יכניס במקומו אחר והתוצאה תהא בלתי-נסבלת והדירה לא תפונה לעולם.

2. מתן צו לתפיסת רכב לפי סעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל
ב- ת"א (מרכז) 57768-02-13 {חיים תוינה נ' ניר תוינה, תק-מח 2015(1), 6109 (2015)} נידונה עתירה לסילוק על-הסף של תביעה במסגרתה נתבקשו בין היתר סעדים לצווים הצהרתיים שונים וצווי עשה.

בית-המשפט קבע כי סעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל, עוסק בפסק-דין המטיל על החייב למסור נכס אך אין כל מניעה לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל לביצוע ההוראה גם בדבר מסירת רכב.

נקבע כי מאחר ובמקרה דנן, בצד צו העשה התבקשו שני צווי עשה נוספים, וכן פיצוי בגין האיחור בהשבת הרכב, שעל-מנת לקובעו יהא צורך בקביעה מתי על המבקש להשיב את הרכב, מצא בית-המשפט כי על-מנת שלא לשלוח את המשיבים אל לשכת ההוצאה לפועל בכדי לבקש את הסעד האמור, ניתן יהיה לבקשו גם במסגרת התביעה הנוכחית.

ב- סע"ש (ת"א) 56477-07-12 {קרדן רכב בע"מ נ' טרומדיה טכנולוגיות בע"מ תק-עב 2013(1), 14971 (2013)} נדונה בקשה למתן צו לתפיסת רכב, צו למינוי בא-כוחה של המבקשת ככונס נכסים לצורך ביצוע הצו, ובנוסף או לחלופין להורות על מאסרה של המשיבה 1 או השתת קנסות וזאת בהתאם לפקודת בזיון בית-המשפט.
בבסיס הבקשה עמדה טענת המבקשת לפיה המשיבה 1 הפרה את ההחלטה שעל פיה נדרשה להחזיר את הרכב שבמחלוקת לידי המבקשת.

בית-המשפט קבע כי דין הבקשה להידחות. ובאשר לאכיפת ההחלטה בדבר תפיסת הרכב, נקבע כי, על המבקשת לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בהתאם להוראת סעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל.

בין היתר נקבע כי, אין מקום שבית-הדין לעבודה ידון בבקשות שהוגשו לו על-פי פקודת בזיון בתי-המשפט, כשקיימת דרך אחרת לביצוע הצו השיפוטי שניתן במסגרת פסק-דין או ההחלטה.

לטענת המבקשת, היא מנועה מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל לאכיפת ההחלטה בדבר תפיסת הרכב על-פי החלטה שניתנה בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית-הדין הארצי, מסירת הרכב לידיה הותנתה בתנאי להפקדת התחייבות מצידה להשיב למשיבה 1 את הרכב שבמחלוקת או רכב חלופי תחתיו, היה ויתקבל הערעור שהוגש על-ידה על ההחלטה המקורית.

זאת ועוד טענה המבקשת כי נקיטה בהליכי הוצאה לפועל על-ידה תאיין את ההסדר הדיוני שנקבע בהחלטת בית-הדין הארצי הנ"ל. עוד הדגישה כי בעל דין אינו יכול לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בסיטואציה שבה הצו השיפוטי מותנה בקיומו של מאורע זה או אחר במסגרת ההתדיינות התלויה ועומדת.

בית-המשפט סבר במקרה דנן כי אין צורך להכריע בטענת המבקשת לעיל מאחר ולאחר החלטת בית-הדין הארצי הנ"ל ניתנה החלטה נוספת לפיה על המשיבה 1 להפקיד ערובה כתנאי להמשך תחולת ההחלטה הנ"ל, ומאחר וזו האחרונה לא הפקידה את הערובה בהתאם להחלטה זו, בוטלה ההחלטה הנ"ל.

אשר-על-כן, הוסרה המניעה היחידה עליה הצביעה המבקשת לנקיטת הליכי הוצאה לפועל לתפיסת הרכב שבמחלוקת ולכן הבקשה נדחיתה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)