בקשת חייב לצו תשלומים (סעיף 7א לחוק)

סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"7א. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התש"ס, התשס"ט)
(א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:
(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה: "תאגיד בנקאי"), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו (להלן: "כתב ויתור על סודיות").
(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף-קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף-קטן (א)(2).
(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת-יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.
(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף-קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף-קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה."

תשלומים עיתיים שנקבעו בהוצאה לפועל אינם סוף פסוק וניתן לשנותם, להגדילם או להקטינם, אם חל שינוי לטובה או לרעה במצבו של החייב.

ולא זו בלבד, אלא שהאמצעים השונים שניתן לנקוט בהם על-פי חוק ההוצאה לפועל על-מנת להשיג את מימוש החוב שבפסק-הדין, כגון עיקול מיטלטלין לפי פרק ב', עיקול מקרקעין לפי פרק ג', עיקול נכסים שבידי צד שלישי לפי פרק ד', כינוס נכסים לפי פרק ה', אינם תלויים זה בזה. האחד אינו מוציא את משנהו במידה שיש צורך בהם, כולם או מקצתם {ע"א 353/69 צרפתי נ' שטרסמן, פ"ד כג(3), 8, 10 (1969); בר"ע 274/04 בנק הפועלים בע"מ נ' יבגני גורפל, פדאור 04(9), 62 (2004)}.

חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו. לבקשתו זו על החייב לצרף את המסמכים הבאים:

הראשון, הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבוא הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם אתהחוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עימו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשובונת הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עימו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המב שקדמה למועד הגשת הבקשה.

השני, כתב ויתור סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות או בידי תאגיד כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי) וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצידו.

לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים שמנינו לעיל או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור לעיל {ראה סעיף 7א(א1) לחוק ההוצאה לפועל}.

הנחת היסוד לדיון הוא שבחוק ההוצאה לפועל, עומדות שתי תכליות:

הראשונה, הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי-דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות וזריזות.

השניה, היא הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים.

בין שתי התכליות קיים מתח תמידי והן מתנגשות זו עם זו לא אחת דבר המצריך עריכת איזון ביניהן בו יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק-הדין אשר ניתן לטובתו.
שיעור התשלומים נקבע על-ידי הרשם בהתחשב בנתונים שהונחו לפתחו. רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת-היכולת בעניינו {בר"ע (ת"א) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.02.03)}.

לכן, נהוגה המדיניות המשפטית, לפיה, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטותיו של רשם ההוצאה לפועל בקביעת גובהו של הצו, אלא במקרים נדירים.

כאשר עניינו של החייב איננו נכנס לגדר מקרים אלה, לא תהיה התערבות בקביעותיו של הרשם המצויות בתחום מומחיותו {רע"א 7195/09 ציון קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה אזרחי, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.12.09)}.

כאמור, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות רשם ההוצאה לפועל, אלא כאשר עסקינן במקרים נדירים {בר"ע (ת"א) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.02.03); בר"ע (יר') 3155/07 פריד סרוגי נ' חברת עווד טורס, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.03.08)}.

ערכאת הערעור אינה מתערבת בדרך-כלל בממצאים והתרשמות הקשורים במהימנותו של החייב לעניין יכולתו הכלכלית אלא במקרים חריגים {בר"ע (יר') 956/05 בן חמו יחיאל נ' כולל ברכת שמואל, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.11.05); בר"ע (נצ') 112/09 איפרגן יוסף נ' בנק לאומי סניף עפולה, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.04.09); בר"ע (נצ') 1237/06 יהושע אליהו נ' ספקטור דוד, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.01.07); רע"צ (חי') 4119-01-13 ורדה לב נ' טוביאס שיווק בע"מ, תק-של 2013(1), 1031 (2013); בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.02.03); רע"א 7195/09 ציון קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (03.12.09); רע"צ 35723-04-12 לוסב נ' שטרוך, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.04.12)}.

חוק ההוצאה לפועל ביקש בפירוש להטיל נטל דווקני על חייב המגיש בקשה לצו תשלומים להיכנס לעובי הקורה ולפרט בבקשתו את מלוא הנתונים והאסמכתאות הזמינות התומכות בעמדתו, אשר יאפשרו לרשם ההוצאה לפועל להכריע בה, גם בלא צורך או חובה לקיים בהכרח חקירת-יכולת. חייב שאינו עושה כן נוטל סיכון {רע"צ (חי') 12719-09-11 דוד ישראל נ' דוד בן מרגי, תק-של 2011(3), 109808 (2011)}.

יכול אמנם רשם הוצאה לפועל לפרט מהם החוסרים הנצרכים לשם הכרעה בבקשה. אך אין הוא חייב לעשות כן, היינו לעשות מלאכתו של החייב במקומו.

בהגשת הבקשה באופן חסר יש טעם לפגם, ויכול רשם הוצאה לפועל גם להסיק מהגשתה באופן שכזה מסקנה לרעת החייב, היינו שיש טעם הגיוני שמלוא הנתונים הנצרכים לא פורטו ומלוא המסמכים התומכים שניתן היה לצרף לא צורפו או למצער שהחייב לא המחיש ההצדקה להיענות לבקשתו.

אחרי הכל על החייב הנטל להמחיש צדקת בקשתו שאין הוא יכול לעמוד ביותר מן הסכום החודשי שהתבקש.

יוער, כי אין כלל של ברזל שינחה שיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל במקרה אשר כזה, והשאלה היא שאלה של הפעלת שיקול-הדעת באופן הגיוני ממקרה למקרה.

אין דין השמטה מקרית של מסמך שצויין שצורף ולא צורף בשגגה או חסר במסמך אחר לגבי הוצאה זניחה, כדין חסר במסמכים מספר או מסמך שיכול לאשש הוצאה חודשית ניכרת.

במסגרת שיקוליו של רשם ההוצאה לפועל בבואו לקבוע שיעורו של צו התשלומים, רשאי רשם ההוצאה לפועל לשקול, בין היתר, את השתכרותו של החייב בעבר, השתכרותו הריאלית של החייב כיום, וכן את כישוריו ויכולת השתכרותו {רע"א 7/98 סולטן משה נ' שפיגל (לא פורסם, 1998)}.

יחד-עם-זאת, מחובתו של רשם ההוצאה לפועל לבדוק את הנסיבות המתייחסות לחייב שעומד לפניו לחקירה. מלאכה זו דורשת כניסה לפרטים.

אכן, הזוכה זכה בתביעתו, ואולם זכייתו אינה מתירה להוציא "מים מן הסלע", על-ידי דרישה כספית שבכוחה לפגוע ברמת חיים בסיסית. אין ולא יכולה להיות נוסחה מתמטית מדוייקת בקביעה מעין זו. הפרט עומד בלב העניין, ואין להניח שתמיד ניתן לגבות יותר {בר"ע (ב"ש) 786/01 רונית קדוש נ' אריה שיסברג, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.07.02); רצ"פ 7204-11-08 עופר נ' רבקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.11.08)}.

כאמור, לרשם ההוצאה לפועל מסור שיקול-דעת רחב בקביעת הצו לתשלום בשיעורים, ובית-משפט שלערעור לא יתערב בקביעותיו, אף אם הוא עצמו היה מגיע לתוצאה שונה, אלא במקרים של טעות ברורה בהפעלת שיקול-הדעת וכאשר חרג הוא ממתחם הסבירות, או אם הובאו לפני ערכאת הערעור עובדות חדשות.

כך למשל, ב- רע"צ (עפ') 1545-10-11 {סאמי בשארה נ' אבתיהאג' והבה, תק-של 2012(3), 13673 (2012)} בית-משפט שלערעור התערב בקביעת צו החיוב בתשלומים באופן שבו הורה על החזרת צו התשלומים המינהלי עד לעריכת חקירת-יכולת לחייבת וזאת מהסיבה כי מרשימת המוצגים שהונחה לעיונו של בית-המשפט ניתן היה לראות כי בפני רשמת ההוצאה לפועל לא הובא מלוא המידע הדרוש באשר להכנסותיה והוצאותיה של החייבת ולחלק מהם לא ניתן המשקל הראוי.

כך גם, ב- רע"ר (נצ') 27688-12-14 {קאסם מוסלם נ' שלו כהן, תק-של 2015(1), 67749 (2015)} ערכאת הערעור קבעה כי המקרה הנדון בפניה נכנסת בגדר המקרים החריגים בהם יש להתערב בגובה צו התשלומים שהושת על המבקש. בנסיבות המקרה, ערכאת הערעור מצאה כי יש להפחית את גובה צו התשלומים לסך של 2,500 ש"ח לחודש.

המחוקק אינו נוהג לשחת מילותיו לריק ועל-כן פירט פרט היטב את מלוא המסמכים אשר על החייב להתכבד ולמסור בעת הגשת בקשתו למתן צו חיוב בתשלומים בפני רשם ההוצאה לפועל.

לא-זו-אף-זו אלא שהמחוקק קבע בהמשך סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל כי בקשה אשר אינה כוללת את מלוא המסמכים הנחוצים כלל לא תתקבל ולא תובא בפני רשם ההוצאה לפועל. ללמדנו, מהיא מידת החשיבות שיחס המחוקק לצירוף מלוא המסמכים אשר יפרשו בפני רשם ההוצאה לפועל את התמונה המלאה על מצבו הכלכלי של החייב, הוצאותיו והכנסותיו ואף פוטנציאל ההשתכרות שלו.

על המבקש צו חיוב בתשלומים להימנע מלעשות מלאכתו קלה ולהגיש אסופת מסמכים דלה תוך עתירה למתן צו חיוב בתשלומים על-סמך תמונה חלקית מאוד אשר הציג בפני רשם ההוצאה לפועל {רע"צ (חי') 23012-06-12 זהר יעקובוב נ' יורם גבריאלי ואח', תק-של 2012(2), 73002 (2012)}.

כך גם, על המבקש-החייב להיכבד ולפרט בבקשתו, כיצד הוא מקבל משכורתו בהעדר חשבון בנק, מנין הוא משלם את חשבונות בית מגוריו, לקבל מן המוסדות השונים אישורים אודות התשלומים אשר הוא מבצע עבור כבלים ואינטרנט וכן להמציא מסמך כלשהוא, דוגמת הסכם הגירושין {במידה ורלבנטי} או כל אסמכתא אחרת על גובה דמי המזונות בהם הוא מחוייב ועל עמידתו בתשלום המזונות.

על המבקש לטרוח ולהסביר - במקרים המתאימים - כיצד מוסדר הפער בין הכנסותיו להוצאותיו מדי חודש בחודשו ואל לו להסתפק באמירה הכללית כי אין לו ממון אף לרכישת מוצרי מזון בסיסיים.

זאת ועוד. חובה על המבקש לציין בבקשתו כי בעברו תיק איחוד שפוזר. כלומר, על המבקש, אשר עליו לבוא בידיים נקיות בפני רשם ההוצאה לפועל ולנהוג בתום-לב בעת הצגת הנתונים אודות חיוביו ומקורות הכנסתו, לטרוח ולציין בבקשה ולו ברמז כי בעברו תיק איחוד אשר פוזר בשל פיגוריו בתשלומים אשר הושתו עליו. הסתרת עובדה זו היא עניין שיש לראות בחומרה יתרה וברור כי תבוא במניין שיקוליו של רשם ההוצאה לפועל בעת מתן החלטתו.
הסתרת/העלמת פרט מהותי {כגון: כי בעברו של המבקש קיים תיק איחוד} יכול ויביא לפסיקת הוצאות כנגד המבקש. יחד-עם-זאת, ב- רע"צ (חי') 23012-06-12 {זהר יעקובוב נ' יורם גבריאלי ואח', תק-של 2012(2), 73002 (2012)} סבר בית-המשפט - על-אף העלמת פרט מהותי - כי ראוי שהמבקש יפנה משאביו לתשלום חובותיו כסידרם וממילא משלא נתבקשה תשובת המשיבים - אין להשית צו להוצאות.

על-מנת שיינתן צו חיוב בתשלומים ביחס לחייב עליו הביא לפני רשם ההוצאה לפועל את מכלול הנתונים והעובדות המלמדות מהם ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי ושל משק הבית אותו הוא מנהל. לא ניתן לקבוע צו תשלומים נכון בלא נתונים אלו {רע"צ (ת"א) 17173-11-14 אברהם עמבר נ' אברהם עמבר, תק-של 2014(4), 57091 (2014)}.

חשיפת נתונים של בני משפחתו המגוררים עם החייב, פוגעת במידה מסויימת בהם, כאשר אין הם חייבים ונדרשים הם לחשוף את נכסיהם והוצאותיהם, אולם המחוקק קבע כי צו תשלומים לוקח בחשבון את הכנסות והוצאות התא המשפחתי בכללותו.

לרמת החיים - הכנסותיו ונכסיו - של בן הזוג משמעות רבה לקביעת צו תשלומים של חייב, ואין ספק כי חובתו של חייב להמציא את כלל המסמכים המלמדים על נכסיו והוצאותיו של בן זוגו וכן ילדיו הקטינים והבגירים החיים עמו ומנהלים משק בית משותף והם חלק מהתא המשפחתי.

העדר המצאת מסמכים כאמור, משמעה אי-מילוי הוראות הדין ועל רשם ההוצאה לפועל לקחת עניין זה בעת קביעת צו החיוב בתשלומים לחייב.

המידע אותו ניתן לאסוף בהתבסס על כתב הויתור על הסודיות {סעיף 7א(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל} - אינו מוגבל. ניתן לפנות בעניין לכל גורם, ובלבד שיהיה בכך בכדי לברר אודות נכסיו של החייב.

לפיכך, בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לחייב את החייב וצדדים שלישיים לגלות את הסכמי שכר-הטרחה שלהם עם החייב {ראה למשל תיק הוצל"פ מס' 01-22337-09-9 הזוכה נ' החייב וצדדי ג' (טרם פורסם, 2012)}.

ההגיון בגילוי הסכם שכר-הטרחה נעוץ, בין היתר, בעובדה כי חייב המבקש לעשות שימוש בהגנה אשר מקנה לו חוק ההוצאה לפועל ולשלם החוב בשיעורים וכפי יכולתו, חייב "להתערטל כלכלית" לפני רשם ההוצאה לפועל ולחשוף כל רכושו והכנסותיו, כמו גם לאפשר גישה חופשית, ללא הגבלה, לכל גורם שיכול לספק מידע אודות הרכוש וההכנסות.

לכן, חייב שחתם על כתב ויתור סודיות, לא יהא זה ראוי, הגיוני או סביר, להגביל את השימוש בעניין שכן, מטרת כתב ויתור הסודיות הינו לאפשר לרשם ההוצאה לפועל לחשוף נכסיו של החייב ויכולתו הכלכלית.

כאשר נחתם כתב ויתור על סודיות, לא ניתן גם לטעון כי הסכם שכר-הטרחה מוגן מכוח חסיון עורך-דין-לקוח {ראה למשל רע"צ (ת"א) 38922-06-13 צבי מרדכי כהנא ואח' נ' עמירון סי.טי.אל. מימון והשקעות בע"מ, תק-של 2013(3), 64351 (2013)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בקשת חייב לצו תשלומים (סעיף 7א לחוק)