התניית שירות בשירות בראי חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
הפרקים שבספר:
- מבוא
- נטל ההוכחה
- נטילת הלוואה לצורך פתיחת תכנית חיסכון אינה פעולה בעלת היגיון כלכלי מובהק
- הדרישה לפתיחת תכנית חיסכון נובעת לעיתים ממניע שחשיבותו חורגת מרצונו של הבנק להגדיל את רווחיו, ועל-כן היא עונה על דרישת הקשר העסקי הסביר, המבחין בין התניה מותרת לאסורה
- על נתבע הטוען התניית שירות בשירות להוכיח מתי דרש הבנק פתיחת תכניות חיסכון ועל-ידי מי, מה הסכומים שהופקדו בתכניות, מצב החשבון אותה עת
- לגבי עדותו הישירה של הלקוח נקבע כי עליו להציג תשתית עובדתית ברורה של התניה ותזה ראייתית אמינה לגבי נסיבותיה
- נסיבה נוספת שנדרש לבררה לעיתים קרובות היא מידת ההתאמה בין הסכומים הכספיים של השירות המותנה ובין השירות שהוא התנאי...
- תנאי לבירור טענתו של הלקוח, כי הבנק התנה שירות בשירות, הוא שהלקוח יצביע על נזק ספציפי שנגרם לו בשל ההתניה האסורה
- אילו נסיבות חיצוניות עשויות לסייע בידי הטוען להתניית שירות בשירות להוכיח טענתו?
- התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח, במאזן ההסתברויות הנדרש, כי הבנק נהג כלפיו בדרך של התניית שירות בשירות אחר - דחיית תביעה
- על בית-המשפט לנהוג בזהירות מיוחדת, בהכרעה בתביעת לקוח נגד בנק, בעילה של התניית שירות בשירות
- עניין ההפקדה לתכנית החיסכון סוכם עוד בטרם פתיחת החשבון, כך שהתובע לא היה מחוייב לקבל את ההצעה ויכול היה לפנות לבנק אחר מבלי שהדבר היה כרוך בעלויות עסקה כלשהן
- אי-כדאיות כלכלית כשלעצמה, ללא הוכחתה של התניית שירות בשירות, מהווה, ברגיל, טעות בכדאיות העסקה
- תכנית חיסכון שנפתחה לפני פתיחת החשבון המדובר – דחיית הטענה בדבר התניית שירות בשירות
- הואיל ומתן אשראי לא נמנה על השירותים שבנק מחוייב לתת... דרישתו לפתיחת תכנית חיסכון כתנאי להעמדת אשראי, עשויה לקיים את הקשר העסקי הסביר בין מתן שני השירותים, המבחין בין התניה אסורה למותרת
- על הטוען טענה העוסקת בהתניית שירות בשירות, להציג את גובה הסכומים הן באשר לתכניות החיסכון והן באשר לשירות האחר כגון הגדלת מסגרת אשראי
- מעורבות הלקוח בחשבונו - דחיית הטענה
- הטענה כי הבנק אילץ או התנה את מתן האשראי בהפקדת כספים לתכניות החיסכון לא בוססה בתשתית עובדתית ראויה וכל הטענה נטענה באופן כללי וסתמי ובכך אין די
- המבקשים הראו דוגמאות לפתיחת תכניות חיסכון, שעה שחשבון החברה מצוי ביתרת חובה, ואף הראו שתכניות חיסכון נפרעו לחשבון החברה - מתן רשות להגן בכפוף להפקדה
- על-מנת שהכללים יחולו בין הלקוח לבין הבנק, ראוי כי קודם לכול וראשית לכול על אדם להיחשב כלקוח...
- אין מדובר בסכומים זהים ואף לא קרובים, חסכונות באלפי שקלים אל מול הלוואות בעשרות ובמאות אלפי שקלים - דחיית הטענה
- אומנם היה על מבקש מס' 2 להוסיף ולפרט טענתו... אך דומה כי הפרטים שמבקש מס' 2 הצהיר עליהם מעמידים תשתית ראיות הראויה למתן רשות להתגונן
- לעניין מירוץ ההתיישנות, עילת תביעה בגין התניית שירות בשירות נוצרת עם הפסקת הלחץ הכלכלי שהפעיל מוסד בנקאי על לקוחו, ולא במועד קבלת השירותים
- קבלת הטענה בדבר התניית שירות בשירות
- הנתבעים מעלים טענה להתניית שירות בשירות ביחס לתכנית חיסכון שנפתחה על ידם בשנת 2001, בעוד שקיבלו אשראי בסניף אחר בחשבונות שנפתחו על ידם בשנת 2003 ואילך...
- שומה על התובע, באורח מפורט ודקדקני, לצלול לפירוט עובדתי ולהצביע על הרכיבים העובדתיים של הכפייה הנטענת, פרטי המעורבים בה, היעדר ההיגיון הכלכלי הנטען במועד פלוני...
- הוכחתה של התניה אסורה כלפי לקוח "גדול וחשוב" קשה יותר מהוכחתה של התניה אסורה כלפי לקוח "קטן ופשוט"
- בהיעדר כל פירוט לטענת התניית שירות בשירות - מועד פתיחת התכניות, סכומים שהופקדו בהן, תנאיהן, נסיבות פתיחתן ומסגרות האשראי שהייתה בחשבון לפני ואחרי פתיחתן - אין כל בסיס לטענה
- מהן האינדיקציות האפשריות לקיום התניה פסולה?
- משנדחתה הטענה כי הבנק הפר את הוראות סעיף 7(א) לחוק הבנקאות, הרי שבכך נקבע למעשה כי לא הייתה הפרה של חובת הנאמנות שהבנק חב כלפי הנתבע
- המומחה הוא לא זה אשר יכול לטעון מבחינה עובדתית כי הייתה התניית שירות בשירות אלא הוא נסמך על דברי הלקוח...
- הלכת בוני התיכון בע"מ
- הלכת ש.א.פ בע"מ
בהיעדר כל פירוט לטענת התניית שירות בשירות - מועד פתיחת התכניות, סכומים שהופקדו בהן, תנאיהן, נסיבות פתיחתן ומסגרות האשראי שהייתה בחשבון לפני ואחרי פתיחתן - אין כל בסיס לטענה
ב- ת"א (שלום חי') 4488/02 {כנאני עלי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-של 2006(2), 7374, 7379 (2006)} נפסק מפי כב' השופט ר' חדיד:"פתיחת תכניות חיסכון וקופות גמל
28. בסעיף 7(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 נקבע כדלקמן:
"לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי."
ב- ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ' חברת אליהו גרציאני (1988 בע"מ), פ"ד נד(2), 145 (2000), קבע בית-המשפט כי, התניית שירות בשירות האסורה על-פי דין בהתאם לסעיף 7 לחוק הבנקאות מבוססת על שני מרכיבים: ראשית, כי הבנק התנה מתן שירות כלשהו בקניית שירות אחר ושנית, היעדר קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי (שם, עמ' 155).
ב- ע"א 6505/97 בוני התיכון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נג(1), 577 (1999), קבע בית-המשפט כי לצורך קיום התניית שירות בשירות צריכה להתקיים קורלציה, התאמה, בין שני השירותים שאם לא כן אין להסיק התניית שירות בשירות (שם, עמ' 586).
29. לעניין פתיחת תכניות חיסכון וקופת גמל טען התובע בסעיפים 24-23 לתצהירו, בזו הלשון:
"23. אני אטען כי חשבוני התנהל בבנק בחובה ולעיתים בחריגה ממסגרת האשראי.
מנהל הסניף מר פוקס, למיטב זכרוני בשנת 1992 בישיבה עמו הציע לי לעשות תכנית חיסכון וקופות גמל ולהשקיע במניות והוא הסביר שזה כדאי. מסתבר שהנתבע הטעה אותי ולא רק שלא גלה לי את התשואה הנכונה המתקבלת מהתכניות לעומת החיוב בריבית שיהיה עליי לשלם בגין הסכום המועבר לתכנית מיתרת חובה כל שכן מיתרת חובה חריגה, אלא גם הרגיע אותי באומרו שהדבר כדאי מבחינת החשבון. מצב זה נמשך כאשר התחלפה ההנהלה בבנק.
אני אוסיף כי אילו ידעתי, בזמן אמת, כי החיוב יעלה בהרבה על הזיכוי אני לא הייתי מסכים לפתיחת התכניות.
24. יחד-עם-זאת אני אטען כי הנתבע הציג בפניי מצב לפיו אם אני לא אקבל את תכתיב הנתבע ואפתח תכניות יתבטא הדבר בסירוב הבנק להעמדת אשראי והקלות בחשבון. אני הסכמתי מחוסר ברירה לתכתיב הנ"ל, וזה נמשך על-אף ששעבדתי נכס מקרקעין בשווי גדול מאוד, כאמור לעיל.
יחד-עם-זאת זכור לי שהבנק נהג, מבלי לשאול אותי, להעמיד הלוואה בחשבון בסוף של שנה ולהעבירה לקופת גמל ולגבות את החזרי ההלוואה בתשלומים, הוא הסביר שזה כדאי כי זה פטור ממס."
30. בטענות התובע, כמצוטט לעיל, קיימת סתירה פנימית, שכן, באם התובע נאלץ לפתוח תכניות חיסכון וקופת גמל מחשש כי הנתבע יסרב להקצות אשראי בחשבון או לתת בו הקלות, אזי, אין נפקא מינה באם הוא ידע מראש כי עלות מימון התכניות עולה על התשואה הצפויה מהם.
31. בהיעדר כל פירוט לטענת התניית שירות בשירות - מועד פתיחת התכניות, סכומים שהופקדו בהן, תנאיהן, נסיבות פתיחתן ומסגרות האשראי שהייתה בחשבון לפני ואחרי פתיחתן - אין כל בסיס לטענה. יודגש כי בהחלטתי מיום 14.10.04 הופנה התובע להיעדר פירוט טענתו שבנדון במסגרת כתב התביעה, אולם, ועל-אף-זאת, הוא לא טרח להשלים את החסר במסגרת תצהירו אלא הסתפק בטענה כללית בדבר עלות מימון התכניות כנגד התשואה אשר התקבלה מהם, טענה שאין בה די, כשלעצמה, לביסוס התניית שירות בשירות.
32. לאור האמור לעיל, טענות התובע בדבר התניית שירות בשירות בהקשר לפתיחת תכניות חיסכון וקופת גמל, נדחות ובהתאם לכך מתייתר הצורך לדון בטענת ההתיישנות אשר העלה הנתבע לעניין זה."