botox

דגשים במילוי בקשה לביצוע שטר/שיק

ü דגש ראשון: על הזוכה לציין בבקשה לביצוע לאיזה בית-משפט הסמכות לדון בהתנגדות, במידה וזו תוגש

הזוכה רשאי להגיש בקשה לביצוע בכל לשכת הוצאה לפועל שנוחה לו והוא אינו כפוף להוראת תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 {להלן: "תקסד"א"} העוסקת בסמכותו של בית-המשפט בתובענה שאינה במקרקעין.

יחד-עם-זאת, עם הגשת ההתנגדות הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר. אי לכך, חלים עליה כללי הסמכות המקומית שנקבעו בתקסד"א.

מקום בו מוגשת בקשה לביצוע שטר כנגד מספר חייבים, רשאי הזוכה לקבוע את בית-המשפט בו תתברר ההתנגדות, בהתאם לאמור בתקנה 3(ב) לתקסד"א לפיה "היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית-משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים".

בפרשת ברנדלר מירב {בש"א 5623/09 ברנדלר מירב נ' דהאן אליעזר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)} ציין המשיב בכלליות בבקשה לביצוע שטר כי הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבית-המשפט השלום בירושלים.

בית-המשפט קבע כי מן הבקשה לביצוע שטר אין כל אינדיקציה אחרת העשוייה להקנות סמכות מקומית לבית-המשפט השלום בירושלים.

מאידך, נימוקי המבקשת לכך שהסמכות המקומית נתונה לבית-המשפט השלום ברחובות, גובתה בתצהיר, כאשר עובדת היות כתובת מגוריה ברחובות, עולה אך מהבקשה לביצוע שטר עצמה, וכן מהעתק השיק שצורף אליה ודי בכך על-מנת לקבוע כי לבית-המשפט השלום ברחובות יש סמכות מקומית לדון בתביעה וזאת על-פי החלופה שנקבעה בתקנה 3(א)(1) לתקסד"א.

נשאלת השאלה, מה הדין כאשר בבקשה לביצוע צויין כי לבית-המשפט השלום בירושלים הסמכות לדון בהתנגדות והמתנגד לא התנגד לכך - האם בסמכותו של הרשם להעביר הדיון לבית-משפט אחר?

עמוד 6 בספר:


במידה ורשם ההוצאה לפועל סבור כי יש להעביר הדיון לבית-משפט אחר עליו לזמן הצדדים לדיון בפניו, או לקבל את תגובותיהם לכך {בר"ע 529/93 טל אור נ' מעין ציוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (1993); ת"ט 17793-10-11 בית הובי בע"מ נ' שמעון בוגנים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); בש"א 1409/05 נאנפנג ישראל בע"מ נ' קוזלוב אלכסנדר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.

ü דגש שני: חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה לביצוע שטר כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה

תקנה 103 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל") עוסקת בפרטים שתכיל בקשה לביצוע. ואלה הם: (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש, ומען להמצאת מסמכים. (2) שמו של החייב, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם. (3) העובדה שהמבקש או החייב הוא קטין או פסול דין, אם הדבר הוא כך. (4) תיאור השטר והעובדות הנוגעות להחזקתו בידי המבקש ושאר העובדות המשמשות עילה לבקשה. (5) הסכום שיש לפרוע על-פי השטר תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה. (6) זמן ומקום הפרעון. (7) בית-המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות.

על-פי האמור בתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מ'יד עם הגשת ההתנגדות. לפיכך, חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה לביצוע שטר כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה.

הקפדה על מילוי כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה, חשובה ביתר שאת עת המדובר בשטרות המשוכים על-ידי אדם שאיננו צד לעסקת היסוד. במקרה זה, בהיעדר פירוט כנדרש, אין המבקש יודע מפני מה בדיוק עליו להתגונן {ת"ט 9145-01-12 דן מאיר מרק נ' ריקרדו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

השימוש בסמכות המחיקה מחמת היעדר עילה ייעשה רק במקרים בהם התובענה איננה ניתנת לתיקון שכן מחיקת התביעה שוללת מהתובע להביא את עניינו בפני בית-משפט ומשכך, מקום שקיימת אפשרות ולו הקלושה ביותר שהתובע יזכה בסעד שתבע לא יינעלו שערי בית-המשפט בפניו {תא"מ 6273-01-11 איגמה ניהול ומסחר בע"מ נ' מיכאל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

עמוד 7 בספר:


ולכן, כאשר עסקינן בתביעה שיטרית, חובה על התובע להקפיד ולערוך בקשת הביצוע כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה.

כלומר, תובע שלא עשה כן, די בכך בכדי להביא למחיקת התביעה, אך הואיל ומדובר בפגם הניתן לתיקון, אין מקום למחוק בקשת הביצוע, אך די בכך בכדי לקבל ההתנגדות {ראה גם ע"א 211/73 שורפה נ' וקסלר, פ"ד כח(1), 512 (1974); ת"ט 1201-12-08 כוכב השחר נ' קדור, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}; ת"ט 3641/08 אריה פלדמן נ' יצחק וינברג, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ת"ט 52730-10-10 יורי פינסקי נ' ש.ב שיווק ומסחר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

ü דגש שלישי: רצוי כי בהתנגדות לביצוע שטר תהיה התייחסות לאופן מילוי הבקשה לביצוע

חשוב מאוד כי בהתנגדות לביצוע שטר תהיה התייחסות, מצד המתנגד, לאופן מילוי הבקשה לביצוע שכן לעיתים אנו נתקלים בהחלטות בית-המשפט לפיהן בית-המשפט נמנע מלמחוק בקשה לביצוע שאינה עונה על דרישת המילוי רק מחמת העובדה כי לא נדרש לעשות כן על-ידי המתנגד.

כך למשל, ב- ת"ט 5061-03-09 {שמואל זילברפלד נ' ויקטור קוסיך, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)} קבע בית-המשפט כי הבקשה לביצוע שטר חוב שהוגשה אינה מפורטת ואינה ממלאת אחר הוראת תקנה 103 לתקנות ההוצאה לפועל ולכן גם לא ניתן להבין מהי עילת התביעה ורק מן הטעם האחרון היה על בית-המשפט למחוק את הבקשה לביצוע ואולם משלא נתבקש בית-המשפט לעשות כן לא ראה לנכון למחוק הבקשה.

ü דגש רביעי: חובה לציין בבקשה לביצוע האם ניתנה הודעת חילול ולחילופין האם קיים פטור ממנה

משלוח הודעת חילול או פטור ממנו הינו חלק מעילת התביעה ואי-ציונו בכתב התביעה {הבקשה לביצוע שטר/שיק} צריך לזכות את הנתבע במחיקה מחוסר עילה {ע"א 117/68 ברנח נ' יעקב צור, פ"ד כב(2), 633 (1968); בש"א 1704/03 ריאן ואח' נ' ערטול, פורסם באתר האינטרנט נבו (2003)}.

עמוד 8 בספר:


ü דגש חמישי: במקרים המתאימים, חובה לציין בבקשה לביצוע האם עילת התביעה הינה מכוח ערבות או מכוח הסבה

במקרים המתאימים, חובה על מגיש הבקשה לביצוע לציין ולהבהיר אם עילת התביעה כנגד המתנגד היא מכוח ערבות או מכוח הסבה ועל מגיש הבקשה לביצוע למלא כראוי סעיף זה ולמחוק את אחת משתי האפשרויות המופיעות בטופס הסטנדרטי לבקשה לביצוע {ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה ואח', פ"ד מא(3), 746 (1987)}.

ב- בש"א (יר') 1170/07 {סמימיאן שמואל נ' האחים אגא (א.מ.) בע"מ, תק-של 2007(1), 2315 (2007)} טען המבקש כי הוא מעולם לא חתם על השטר כמושך, ערב או מסב.

יחד-עם-זאת, המבקש מאשר כי חתם על השטר בשם חברת הכל משלו בע"מ. נוכח האמור טוען המבקש, כי איננו חייב אישית מכוח שטר זה.

בנסיבות העניין, קבע בית-המשפט כי הבקשה מגלה הגנה אפשרית מפני התובענה על-פי השטר שכן, המשיבה לא פירטה בבקשתה לביצוע שטר מדוע היא סבורה, כי המבקש חב על-פי השטר. עוד נקבע כי לא פורט בבקשה לביצוע האם החבות הנטענת היא בגין ערבות המבקש לשטר, או שמא טוענת המשיבה לאחריות אישית של המבקש מכוח דיני הרמת המסך או הרחבת החבות האישית.

ü דגש שישי: במקרים המתאימים, חובה לציין בבקשה לביצוע את דבר ההרשאה לחתום על השטר/שיק

מבחינה עקרונית, אפשר כי שותף בחשבון יחוייב בגין חתימת חברו-שותפו באם הוא חתם מכוח "הרשאה". הנטל לבסס את עילת החיוב מכוח אותה הרשאה הוא על הטוען לכך, קרי, התובע, המחזיק בשטר.

על-כן, אנו סבורים, כי על הזוכה-תובע, האוחז בשטר, לציין עילה זו, כבר לראשונה בבקשה לביצוע שטר. משלא ציין זאת בבקשה לביצוע, ייחשב התובע, כמי שויתר על הטענה כי החתימה נחתמה מכוחה של הרשאה.

כך לדוגמא, קבע בית-המשפט ב- בש"א (יר') 7618/06 {אליאספור רוני ואח' נ' רשת ש' דגן, תק-של 2007(2), 6958 (2007)} כי בבקשה לביצוע שטר, אשר הוגשה אל לשכת ההוצאה

עמוד 9 בספר:


לפועל, לא פורט, כי התביעה כנגד אדריאנה הינה מכוח יחסי שליחות. בנסיבות אלה, כאשר עולה מחזות ההמחאה, כי חתם עליה אדם אחד בלבד, ספק עם הבקשה לביצוע מגלה עילת תביעה כנגד אדריאנה ואף בכך יש כדי להצדיק מתן רשות להגן בעניינה {ראה גם ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, פ"ד מא(3), 746 (1987)}.

על-אף שאין כל הוראה באשר לפעולה מתוקף הרשאה בטופס הסטנדרטי לבקשה לביצוע, יש להוסיפה ידנית לבקשה לביצוע ולצורך זה ניתן להשתמש בסעיפים 7 עד 10 שבחלק ו' לבקשה לביצוע למרות שסעיפים אלה לבקשה מאפשרים הוספת עילות נוספות כאמור להלן.

ü דגש שביעי: במקרים המתאימים, רצוי וכדאי לציין בבקשה לביצוע עילות אחרות מלבד העילות השיטריות

סעיפים 1 עד 6, בחלק ו' לבקשה לביצוע, מהווים את העילה השיטרית. סעיפים 7 עד 10, בחלק ו' לבקשה לביצוע, מאפשרים למגיש הבקשה לביצוע להוסיף עילות נוספות מעבר לעילה השיטרית.

בפרשת המרכז למימוש זכויות {ת"ט 27453-04-10 המרכז למימוש זכויות דיור בע"מ נ' זימל קולקר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} הועלתה הטענה כי חלק ו' לבקשה לביצוע לא מולא כראוי. במקרה זה מולאו סעיפים 1 עד 6 בלבד.

בית-המשפט קבע כי הבקשה לביצוע מולאה כראוי ודי למגיש הבקשה לביצוע למלא את העילות השיטריות המקימות לו את הזכות להגיש את הבקשה לביצוע שטר הקבועות בסעיפים 1 עד 6 לחלק ו' לבקשה לביצוע.

בית-המשפט הדגיש כי זכותו של מגיש הבקשה למלא את שאר הסעיפים {7 עד 10 לחלק ו'} במידה ויש בידו עילות נוספות, מעבר לעילה השיטרית ובשים-לב כי הוספת עילות נוספות מעבר לעילה השיטרית מכבידה באופן טבעי על ניהול ההליך בביצוע השטר.