מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- הבקשה לביצוע
- דגשים במילוי בקשה לביצוע שטר/שיק
- המצאת אזהרה
- נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה
- טענת "פרעתי"
- עדכון על קבלת תקבולים
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- הרמת מסך
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- חיובו של צד שלישי בחוב הפסוק
- כונס נכסים
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
- תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד
- חייב מוגבל באמצעים
- מאסר חייבים
- איחוד תיקים
- ביצוע תביעה על סכום קצוב
- הארכת מועד להגשת התנגדות שטר/שיק
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- טענות הגנה כנגד בקשה לביצוע שטר/שיק
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
הארכת מועד להגשת התנגדות שטר/שיק
עמוד 97 בספר:בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר תוגש ללשכת ההוצאה לפועל בכתב בצירוף תצהיר ובצירוף כתב ההתנגדות {תקנה 109(א) לתקנות ההוצאה לפועל}.
לאחר הגשת הבקשה להארכת מועד יעביר אותה רשם ההוצאה לפועל לבית-המשפט המוסמך לדון בהתנגדות.
בסמכותו של בית-המשפט אליו הועברה הבקשה להארכת מועד לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, מטעמים מיוחדים שיירשמו וזאת אף בטרם החלטה בבקשה להארכת המועד.
כך למשל, בפרשת שמואל אבוחצירה {ת"ט 53556-12-11 שמואל אבוחצירה נ' אי.סי.אם גרופ בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי היותו של המבקש נתון במאסר במועד אשר קרוב לוודאי קדם למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל מגיע כדי טעם מיוחד לצורך שימוש בסמכותו של בית-המשפט לפי תקנה 109(ב) לתקנות ההוצאה לפועל כאמור {ראה גם ת"ט 43687-01-12 בנק הפועלים בע"מ נ' אחמד חסן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי יוצרת איפוא אבחנה בין מועד שנקבע על-ידי בית-המשפט לבין מועד שנקבע בחיקוק:
לגבי מועד שנקבע על-ידי בית-המשפט: לגבי מועד זה נקבע בסיס מחמיר פחות לפיו "מתן הסבר מתקבל על הדעת להצדקת האיחור" {ראה למשל המ' 881/72 המועצה המקומית זיכרון יעקוב נ' ברגר, פ"ד כז(1), 158 (1972)}.
לגבי מועד שנקבע בחיקוק: נדרש "טעם מיוחד" לצורך הארכת מועד וכפי שנראה להלן.
בקשה להארכת מועד חייבת להיות מוגשת ללא שיהוי עוד לפני תום המועד או סמוך ככל האפשר לפקיעתו. טעם מיוחד ואפילו טעם סביר לארכה שייתכן שהיו קיימים בתוך המועד הקצוב, עלולים לאבד מחשיבותם ולפוג, אם הבקשה להארכה לא הוגשה במהירות סבירה מייד
עמוד 98 בספר:
כשתמה הסיבה, שבגינה נתבקשה הארכה {ראה למשל ע"א 725/81 ענבתאויי נ' חסון, פ"ד לו(4), 663 (1982)}.
כאשר נדרש בעל דין להגיש בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך והוא לא עושה זאת אלא נוקט בהליך ללא כל הגשת בקשה להארכת מועד, אין לאפשר לו לנקוט את ההליך, וזאת אך בשל מחדלו שבאי-הגשת בקשה להארכת מועד {רע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.
כך למשל, בפרשת נמרוד שהם {ת"ט 34074-12-12 נמרוד שהם נ' גל לנדאו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי כל עוד לא הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להארכת מועד לצורך הגשת ההתנגדות, לא היה מקום להורות על העברת ההתנגדות לבית-המשפט. במקרה זה איפשר בית-המשפט למתנגד להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להארכת מועד על-מנת שזו תועבר לבית-המשפט לצורך בירורה.
בקשה להאכרת מועד הינה בקשה בכתב ולפיכך חובה לעמוד בהוראות תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי לרבות לתמוך אותה בתצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בבקשה.
מהו "טעם מיוחד"? טעם מיוחד אשר מצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין: כאשר מדובר בבעל דין שפנה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת ייצוג ושם הדברים השתהו {ב"ש 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4), 702 (2000)} ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא-כוחו אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ {כגון: עומס בעבודה}.
יחד-עם-זאת, טעות שבדין של בא-כוח המבקש עשויה להוות טעם מיוחד לצורך הארכת מועד בנסיבות בהן לא נפגעת מכך ציפיית בעל הדין האחר ביחס לסופיות ההליכים והסתמכותו על סופיותם.