סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• הבקשה לביצוע
• דגשים במילוי בקשה לביצוע שטר/שיק
• המצאת אזהרה
• נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה
• טענת "פרעתי"
• עדכון על קבלת תקבולים
• הוצאה לפועל במסלול מקוצר
• עיקול מיטלטלין
• הרמת מסך
• עיקול מקרקעין
• עיקול בידי צד שלישי
• חיובו של צד שלישי בחוב הפסוק
• כונס נכסים
• הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
• חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
• תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד
• חייב מוגבל באמצעים
• מאסר חייבים
• איחוד תיקים
• ביצוע תביעה על סכום קצוב
• הארכת מועד להגשת התנגדות שטר/שיק
• עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
• טענות הגנה כנגד בקשה לביצוע שטר/שיק
• מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?

המצאת אזהרה

השלב הראשון בפעולות מערכת ההוצאה לפועל הוא המצאת אזהרה לחייב, כי עליו לפרוע את חובו או למלא אחר חיובו בתוך התקופה הנקובה בה. חוסר המעש של החייב, לאחר שקיבל את האזהרה, גורר בעקבותיו נקיטת הליכים של הוצאה לפועל, ובין השאר, בירידה לנכסים. משום כך, חשוב להקפיד על דרכי ההמצאה.

הכלל בהליכי הוצאה לפועל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה כ"כתחליף להמצאה" היא היוצא מן הכלל.

חשוב לציין, כי בשנים האחרונות החל להיעשות שימוש בכוח הידיעה של בעל דין תוך ריכוך מה של "כלל ההמצאה". השינוי בגישה נבע מהצורך למנוע ניצול של פגם על-ידי בעל הדין כאשר היתה המצאה מהותית {רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט(2), 440 (2004)}.

כלומר, פסיקת בתי-המשפט החלה לגבש הכרה בכוחה של ידיעת בעל דין על ההחלטה שניתנה בעניינו והתנהגותו לאורה, ליצירת השתק כלפי טענת בעל דין כי נפל פגם בהמצאה בשלב מאוחר יותר {רע"א 8467/07 אבו עוסקה נ' בית הברזל ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); תיק מס' 16-29387-11-4 (הוצל"פ) החייב נ' הזוכה, פורסם באתר האינטרנט אוצר המשפט (2012)}.

המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או את סכום השטרות בבת-אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים.

מסירת האזהרה לידי החייב, היא מהלך חיוני לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל ואין היא בגדר מהלך טכני ופורמאלי. הרעיון הוא שאין לפגוע בזכויותיו של חייב אלא לאחר שהוזהר כהלכה בדבר הכוונה לעשות כן. בהיעדרה, כל ההליכים שננקטו, בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין {ע"א (ב"ש) 68/90 הבנק הבינלאומי נ' אליהו פישל, תק-מח 90(4), 55 (1990)}.

עמוד 12 בספר:


בנוסף, להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע בחוק ההוצאה לפועל, שכן, לא אחת נפסק כי "השמטת ההערה המסבירה לחייב את זכותו להתנגד לביצוע השטר, יורדת לשרשו של עניין, ויש בה כדי לפגוע בעיקר ולהטעות. מצוות המחוקק היא, שיודיעו לחייב על זכותו להתנגד. היעדר ההודעה מסכלת את מטרת התקנה" {בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2), 145 (1972)}.

אין גובין אלא-אם-כן מזהירין; אין מבצעים שטר אלא-אם-כן משמיעים לחייב את זכותו להתנגד. במקרה שלא הומצאה לחייב אזהרה בדבר הליכי ביצוע השטרות, ממילא לא הוסברה לו זכותו להתנגד. ידיעתו כי נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל אין בה כדי לרפא את הפגם, אפילו היה מוצא בתיק העתק של האזהרה.

ב- ת"ט (שלום נת') 37627-03-10 {סטיב הדידה נ' ברונו לוסיאן טויטו, תק-של 2010(2), 77464, 77465 (2010)} לא היה חולק כי האזהרה נמסרה לגרושתו של הנתבע וכי הזוג התגרש כבר בשנת 2006.

כב' הרשם צוריאל לרנר קבע כי טענת הנתבע לפיה לא התגורר בפועל בדירת גרושתו במועד המסירה לא הופרכה. נהפוך-הוא, עצם מגורי הנתבע, זה מספר חודשים, בצרפת, מעיד כי במועד המסירה {5.1.10} לא התגורר כלל בארץ, שלא לומר, בדירת גרושתו.

על-מנת להכיר במסירה המדוברת כמסירה כדין, עליה לעמוד ב- שני תנאים מצטברים. היות מקבל המסירה בן משפחתו של הנמען, ומגורים משותפים לשניהם.

לכאורה, שני התנאים אינם מתקיימים אף בנפרד {גרושה חדלה, עם גירושיה, להיות "בן משפחה" של בעלה-לשעבר, וכאמור, הנתבע לא התגורר בדירתה}, ולבטח שאינם מתקיימים במצטבר.

משכך, קבע כב' הרשם צוריאל לרנר כי האזהרה לא הומצאה כדין.

ב- ת"ט (שלום קר') 5698-03-09 {משה אהרונסון נ' יעקב משען, תק-של 2009(2), 32117 (2009)} קבע כב' הרשם נדים מורני כי ידיעתו של החייב כשלעצמה אין בה כדי לרפא את הפגם של אי-המצאת האזהרה ולכן מניין הימים להגשת ההתנגדות מתחיל במועד המצאתה של האזהרה בפועל לידיו, ולא ביום בו נודע לו על ההליכים.

עמוד 13 בספר:


ב- בש"א (שלום יר') 6765/08 {פרוייקט ניצני מבשרת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 2008(2), 20274 (2008)} קבעה כב' הרשמת עינת אבמן-מולר כי במקרה דנן אין חולק כי כתובתה הרשומה של המבקשת ברשם החברות הינה ברח' תל חי 31/17, אשדוד וכי לא בוצעה מסירה בכתובת זו.

יחד-עם-זאת, טענה כאמור המשיבה, כי המסירה בוצעה בהדבקה בכתובת בה מצויים לגרסתה משרדי החברה. לעובדה נטענת זו לא הובאו תימוכין ואין היא נלמדת מחקירתו של מנהל המבקשת.

זאת ועוד. לתגובה שהוגשה מטעם המשיבה צירפה היא תצהירים מטעמו של מוסר האזהרה, ואולם המצהיר לא התייצב לדיון ולפיכך, אין תצהיריו משמשים ראיה.

בנסיבות אלה, נוכח עדותו של מנהל המבקשת, וכאשר לא קיימת ראיה באשר לנסיבות המסירה ובאשר למקום המדוייק בו הודבקה האזהרה ולכך שהיה זה במועד הרלבנטי משרדה של המבקשת, וכאשר אין חולק שהאזהרה לא נמסרה לחברה בכתובת הרשומה ככתובתה ברשם החברות - אין בידי כב' הרשמת עינת אבמן-מולר לקבוע כי בוצעה מסירה כדין והכף נוטה לכיוון ההפוך דווקא.

בהתאם לסעיף 7(ג1) בחוק ההוצאה לפועל, באין מסירה {כדין ובכלל} יהא מועד מסירתה של אזהרה לחייב, בהמצאה מלאה המועד בו הוגשה על ידו לראשונה בקשה בתיק ההוצאה לפועל {ת"ט (חד') 18435-10-11 אלברט בן שמחון נ' כראם מסרי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.