מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- הבקשה לביצוע
- דגשים במילוי בקשה לביצוע שטר/שיק
- המצאת אזהרה
- נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה
- טענת "פרעתי"
- עדכון על קבלת תקבולים
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- הרמת מסך
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- חיובו של צד שלישי בחוב הפסוק
- כונס נכסים
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
- תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד
- חייב מוגבל באמצעים
- מאסר חייבים
- איחוד תיקים
- ביצוע תביעה על סכום קצוב
- הארכת מועד להגשת התנגדות שטר/שיק
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- טענות הגנה כנגד בקשה לביצוע שטר/שיק
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
כונס נכסים
כונס נכסים הממונה על-ידי רשם ההוצאה לפועל אינו אלא "זרועו הארוכה" ועושה דברו של רשם ההוצאה לפועל. כונס הנכסים אינו "צד עצמאי" או "צד רגיל" להתדיינות משפטית, ואינו נשוא אינטרסים אישיים עצמאיים.כונס נכסים שמונה על-פי חוק ההוצאה לפועל אינו הופך להיות מזוהה עם צד זה או אחר וכל תפקידו מתמצה בפעולתו על-פי צו המינוי {ע"א 6034/97 משה כובשי בע"מ נ' מדינת ישראל מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נד(3), 437 (2000)}.
משהתמנה כונס נכסים, חדל הוא מלהיות שלוח של מי אשר מינהו והופך הוא ל"פקידו של בית-המשפט". ככזה, על כונס הנכסים לפעול מתוך אינטרס שאיננו מזוהה עם אינטרס הלקוח, ועליו להפעיל שיקול-דעת עצמאי, ללא הכוונה מהלקוח ומבלי שתחול עליו החובה לציית להוראות הלקוח.
לכן, משעה שמונה כונס נכסים, מסורות פעולותיו לפיקוח אחד ויחיד: של רשם ההוצאה לפועל אשר מינה אותו ואין הוא סר למרות אחרת ואין הוא כפוף לפיקוחו של אחר.
שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל במינוי כונס הנכסים הוא רחב, והוא רשאי להורות על המינוי בכל מקרה שבו ראה תועלת או צורך במינוי, לשם ביצוע מהיר ויעיל של פסק-דין {בר"ע 1549/03 אליהו גרבש נ' שלדון ליאונד, פדאור 2004(05), 392 (2004)}.
במסגרת אחריותו של כונס הנכסים, עליו לבצע את תפקידו בנאמנות. בית-המשפט קבע כי גם אם בפני כונס הנכסים שתי חוות-דעת שמאיות, על-אף שהראשונה בזמן מביניהם גבוהה יותר, הרי, שעליו להשתמש בחוות-הדעת המעודכנת {רע"א 5609/03 אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות ואח', פ"ד נח(3), 97 (2004)}.
כונס הנכסים חב חובת נאמנות זהה כלפי כלל הנושים האמורים ליהנות מפירות הכינוס ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הנושים. משכך, מנותק הקשר בין חובתו לזוכה, שבשמו הגיש את הבקשה לביצוע פסק-הדין או מימוש המשכנתא או המשכון, לבין חובתו ככונס נכסים שהתמנה על-ידי רשם ההוצאה לפועל, שחובתו זהה כלפי כל הנושים.
עמוד 62 בספר:
במסגרת חובה זו על כונס הנכסים לנהוג בהתאם להוראות הדין החלות עליו ככונס נכסים ובכלל זה עליו להבטיח את מימוש הנכס באופן המיטבי כלפי הזוכה, כלפי נושים אחרים של החייב, כלפי הרשויות הרלבנטיות וכלפי החייב עצמו. חובה זו מוטלת על כונס נכסים מרגע שניתן צו למינויו ואין כל חשיבות לשאלה אם ביצע פעולה כלשהיא לשם מימוש הנכס ואם לאו {ת"ק 1031/05 צימרינג משה נ' כהן נריה, פדאור 2005(13) 560 (2005)}.
כונס נכסים שמעל בתפקידו מוטלת עליו אחריות אישית לכל נזק שגרם מתוך זדון או רשלנות, ומאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדרוש ממנו הפקדת ערבות להבטחת אחריותו ואף לרדת לנכסיו האישיים.
בנוסף לאחריותו של כונס הנכסים כאמור לעיל, מצויות בתקנות ההוצאה לפועל {תקנות 86 עד 88} חובות נוספות שעל כונס הנכסים למלא: להגיש דין וחשבון על פעולותיו; לנהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו; להקפיד על קיום אסמכתא לכל הוצאה והכנסה למעט סכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות; לנהל חשבון נפרד לכספים שקיבל לזכות הנכס שנתמנה לו; כונס נכסים הממונה על נכס, קיימת לא רק הזכות אלא אף החובה לדאוג להסרת הערות שונות מספרי לשכת רישום המקרקעין וזאת לשם הגשמת תכלית המינוי, מימוש הנכס לשם סילוק חובו של החייב לזוכה.
דו"חות כונס הנכסים יאומתו בתצהיר {ראה תקנה 86(ב) לתקנות ההוצאה לפועל}, בין אם הם הוגשו במועד שנקבע לכך על-ידי רשם ההוצאה לפועל ובין אם הוגשו במועד שנבחר על-ידי כונס הנכסים עצמו.
הטעם לאימות הדו"ח כאמור בתצהיר ברור. מפאת רגישותו של תפקיד כונס הנכסים, שניתן לו הכוח לעשות בנכסי החייב {"וידו בכל אלה כיד החייב"}, מצא מתקין התקנות להורות כי דו"חות של כונס הנכסים יגובו בתצהיר.
סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפסוק הוצאות ושכר-טרחת כונס נכסים מעוגנת בסעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל.
ככלל, פסיקת שכר-הטרחה של כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל. שכר-טרחת כונס הנכסים ייקבע בגובה של 6% עד 10% מערך הנכס {ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל נ' פינצ'וק, פ"ד מ(2), 660 (1987)}.
עמוד 63 בספר:
זאת ועוד. שכר-הטרחה נקבע מתוך התחשבות בהיקף הפעילות, המאמץ המושקע ואורך הזמן שבו כונס הנכסים מתחיל ומסיים את עבודתו.
לעיתים, ערך המקרקעין, נשוא הליך הכינוס הינו רכיב חשוב בקביעת שכר-הטרחה של כונס הנכסים, אך לא רכיב יחיד ומרכזי. ובמה דברים אמורים.
קביעת שכר-טרחה לפי ערך המקרקעין בלבד, נראית לעיתים בלתי-סבירה על פניה בהיותה גבוהה מידי או נמוכה מידי ובמקרה כזה יהיה על רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול-דעתו ולשכלל את כל הנתונים ולקבוע על פיהם את שכר-הטרחה של כונס הנכסים.
ב- בר"ע (ת"א) 2999/05 גולדבלט זאב נ' בנק אוצר החייל בע"מ, תק-מח 2007(1), 4567 (2007)} קבע בית-המשפט כי "יש להתיר לרשם ההוצאה לפועל להתערב בקביעת שכר-טרחת כונס, בהתקיים נסיבות חריגות וייחודיות, בהן תחושת הצדק אינה משלימה עם שיעור שכר-הטרחה הפסוק. למשל, מששכר-הטרחה אינו עומד בכל קשר פרופורציונאלי אפשרי להיקף העבודה שנדרשה מהכונס, בשיעור חריג ויוצא דופן; כאשר הנסיבות להתארכות ההליכים לא נבעה מפעולותיו של החייב, אלא מנסיבות שונות שאינן בשליטתו, לרבות בשל פעולות שביצע כונס הנכסים; או בנסיבות ייחודיות וחריגות אחרות, המקימות עילה להתערבותו של רשם ההוצאה לפועל".
בנוסף, יש לייחס משקל לעובדה שבהליכי מימוש מקרקעין מעוקלים בלשכת ההוצאה לפועל, נפסק לכונס הנכסים, שהוא בדרך-כלל בא-כוח הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, גם שכר-טרחה בתיק ההוצאה לפועל ושכר-טרחת כונס הנכסים נקבע בנוסף לשכר-הטרחה בתיק.