מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- הבקשה לביצוע
- דגשים במילוי בקשה לביצוע שטר/שיק
- המצאת אזהרה
- נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה
- טענת "פרעתי"
- עדכון על קבלת תקבולים
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- הרמת מסך
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- חיובו של צד שלישי בחוב הפסוק
- כונס נכסים
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
- תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד
- חייב מוגבל באמצעים
- מאסר חייבים
- איחוד תיקים
- ביצוע תביעה על סכום קצוב
- הארכת מועד להגשת התנגדות שטר/שיק
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- טענות הגנה כנגד בקשה לביצוע שטר/שיק
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
בשנת 2009 נכנסו לתוקפם הוראות תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל לרבות הפרק העוסק בהטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.הסמכות להטלת הגבלות לפי בקשת זוכה או ביוזמת רשם ההוצאה לפועל, נמסרה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל ועליו להשתכנע כי בנסיבות העניין מוצדק להטיל הגבלה על החייב, שהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב ובהתקיימות התנאים הקבועים בסעיף 66ב לחוק ההוצאה לפועל, ביניהם, למשל, השתמטות של החייב מתשלום החוב בלא שהיה לו הסבר סביר לכך; החוב הפסוק הוא חוב מזונות לבן זוגו של החייב, ילדו או הורהו; החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
במקרים מאין אלה מדובר בחייב שנהג שלא בתום-לב ביחס לנושיו וביחס לחובות שהוטלו עליו על-ידי רשם ההוצאה לפועל.
תכליתן של ההגבלות היא ליתן לרשם ההוצאה לפועל כלים פחות קיצוניים, כדי להביא למימוש פסק-הדין ולסייע לזוכה במימוש זכייתו {רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן, תק-על 2011(4), 680 (2011)}.
בעבר, נשמעה ביקורת על אופן חקיקת פרק ההגבלות ולפיה האיסור הגורף על הגבלת רישיונו של מי שעיסוקו נהיגה, גורר תוצאה קשה, פקודת מאסר לא ניתן להטיל, ואת הסעד היעיל ביותר – הגבלה על רישיון נהיגה – לא ניתן להטיל.
בעניין האחרון אף קרא בית-המשפט לוועדת חוקה חוק ומשפט ומנהל האכיפה והגבייה לשקול נקיטת הליכים לשינוי לשון סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל באופן שיאפשר שיקול-דעת לרשם ההוצאה לפועל גם במקרים בהם הטלת ההגבלה פוגעת בחופש העיסוק של החייב {רע"צ (חד') 1712-10-11 אהרון בן דוד אחיון נ' חיים קליאוט בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
בינתיים לא שונה החוק ונושא זה מעסיק מידי יום את רשמי ההוצאה לפועל ומפעם לפעם את ערכאת הערעור. הפרקטיקה של יישום החוק, הביאה לחזון נפרץ בו כל חייב וטענותיו – החייב
עמוד 66 בספר:
שזקוק לרישיון הנהיגה כי הוא מסיע עובדים אחרים למקום העבודה, זה שנדרש לנסוע לצורך קניית אביזרים לעבודתו, זה שאין תחבורה ציבורית למקום עבודתו וזה שנוהג במלגזה – לפחות פעם ביום.
לכולם חיוני הרישיון ובלעדיו כולם עומדים לפני פיטורין. אלא שחייבים אלה משתמטים מתשלום חובותיהם, דבר השומט את הקרקע – בהגדרתה – תחת התנאי ולפיו הטלת הגבלה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב.
ב- רע"צ (ת"א) 9747-04-12 יריב סתמקר נ' בנק לאומי לשיראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} נפסק מפי כב' השופט עודד מאור:
"הוראת סעיף 66א(4) לחוק ההוצאה לפועל מחייבת את רשם ההוצאה לפועל שלא להטיל לכתחילה הגבלה על רישיון נהיגה של חייב אם הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב מפאת נכותו שלו או של בן משפחה התלוי בו, וזאת בלבד שהובאו לפניו ראיות מתאימות בטרם הטיל את ההגבלה. היינו – חייב המבקש למנוע את הטלת ההגבלה האמורה, חייב לכתחילה ומראש להמציא לרשם ההוצאה לפועל את כל המסמכים והראיות התומכים בכך, ודי בכך כדי למנוע מרשם ההוצאה לפועל את הטלת ההגבלה. ברם, אם חייב מבקש לבטל את ההגבלה לאחר שהוטלה – מהטעם שאי-החזקה ברישיון הנהיגה עלול לפגוע בפרנסתו או לעניין הצורך להשתמש ברישיון להסעת נכה (החייב עצמו או בן משפחה תלוי בו), הרי כי אז יחולו התנאים הקבועים בסעיף 66ד לחוק בדבר ביטול ההגבלה, וכי אז רשאי רשם ההוצאה לפועל לשקול את ביטול ההגבלה במתן ערובה."
כלומר, לגישתו של כב' השופט עודד מאור כל עוד לא נכנסה ההגבלה לתוקף אין לו לרשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת בהתקיים אחד התנאים המונעים הטלת הגבלה אך משעה שנכנסה ההגבלה לתוקף, ביטולה נתון לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל.
לעומת זאת, קיימת פסיקה החולקת על פרשנות זו שהובאה על-ידי כב' השופט עודד מאור, לפיה אין בהוראת סעיף 66ד(ב) לחוק ההוצאה לפועל כדי לאפשר התניית הסרת ההגבלה על רישיון הנהיגה של נכה בתנאים, הואיל והיא אינה גוברת על איסור שנקבע לגבי עצם הטלת ההגבלה, בתנאיי סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל {ראה למשל רע"צ (נצ') 39632-07-12 ענאן נג'אר נ' דומיקאר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); רע"צ (אי') 49551-01-12 אליהו פפקין נ' רחל דרמון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
עמוד 67 בספר:
ב- תיק מס' 12-11974-07-4 (הוצל"פ) {הזוכה נ' החייב, פורסם באתר האינטרנט אוצר המשפט (2013)} נדונה בקשה לביטול הגבלת רישיון נהיגה.
החייב טען כי רישיון הנהיגה חיוני לו לצורך פרנסתו וסילוק חובותיו אלא שעיון בתיק מלמד כי החייב לא פעל בתיק לסילוק חובותיו עובר להגשת הבקשה.
במקרה דנן, לחייב היה בעבר תיק איחוד אלא שזה פוזר לאחר שהחייב לא עמד בתשלום החודשי. החייב אף נמנע מלשלם בתיק הפרטני, וכשהגיע בקשה להכרזתו חייב מוגבל באמצעים {בפעם השניה} לא פעל לפי ההחלטה ובחר שלא להפקיד את התשלום הראשוני שנקבע כתנאי להקמת תיק איחוד.
כב' הרשם איתי כרמי {התומך בעמדתו של כב' השופט עודד מאור כאמור לעיל} קבע כי התורת ההגבלה על רישיון הנהגיה בנסיבות תיק דנן היא מידתית ומתחייבת. יחד-עם-זאת וכדי להותיר בידי החייב פתח לעלות על מסלול תקין של תשלום החוב, כב' הרשם איתי כרמי ראה לנכון להורות כי בכפוף לתשלום 15,000 ש"ח לתיק ההוצאה לפועל, תבוטל ההגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה.
זאת ועוד. בפרשנות סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, ניתן דגש בהלכה הפסוקה על ממשיות הפגיעה הנדרשת בעיסוקו של החייב לצורך ביטול הגבלת רישיון הנהיגה.
לא די בפגיעה סתם, אלא נדרשת פגיעה של ממש. לא די בכך שהחייב עושה שימוש ברישיון הנהיגה שלו לצורך עיסוקו אלא על החייב להוכיח ייחודיות ובלעדיות של השימוש שלו ברישיון הנהיגה לצרכי עיסוקו {רע"צ (ת"א) 7704-03-10 חיים קובוביץ נ' עמית מנשה, תק-של 2010(2), 16952 (2010)}.
יודגש כי העובדה שמדובר בחייב נכה אינה גורמת כשלעצמה לביטול הגבלת רישיון הנהיגה, כפי שנכותו של אדם אינה גורמת כלשעצמה לביטול עיקול על רכבו של נכה.
הפרשנות הראויה והנכונה של הוראת סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל היא כי הטלת הגבלות על החייב כדין, הנטל עובר לכתפיו של החייב להראות כי התקיימו התנאים של סעיף 66א(6) סיפא לחוק ההוצאה לפועל, זאת לאור לשון הסעיף וכן בהיקש מההלכה הפסוקה המטילה חובת הוכחה על מי שמבקש ליהנות מן ההגנה הכלולה בחוק {ע"א (חי') 3470/06 דורון רז, עו"ד נ' מדינת ישראל, משרד האוצר, אגף מס הכנסה, תק-מח 2007(3), 4107 (2007)}.
עמוד 68 בספר:
מן האמור לעיל עולה כי משהוטלו הגבלות כדין על החייב, עליו להוכיח שלושה תנאים מצטברים בכדי להסיר את ההגבלה ללא תנאים:
האחד, היותו נכה;
השני, לרישיון הנהיגה קיימת "חיוניות של ממש" מבחינת החייב עקב נכותו;
השלישי, קיימת חלופת גבייה/אופציית תשלום מידתית יותר.
קיומם של תנאים אלה משקף גישה ראויה בשיטה חוקתית המחייבת שמירה על זכויות הקניין של הזוכה בד-בבד עם שמירה על כבודו של החייב הנכה, כמתחייב מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
יוער כי הטלת הגבלות בכלל והגבלת רישיון נהיגה בפרט מהווה סנקציה יעילה ואפקטיבית. חייבים רבים אשר נמנעו מלפרוע את חובם הפסוק במשך תקופה ארוכה ואך לא הגישו בקשה מיוזמתם בתיק ההוצאה לפועל המתנהל נגדם, גרמה להם הגבלת רישיון הנהיגה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולבקש ביטול ההגבלה.
לא בכדי, נקבע בפרשת חיים קובוביץ כי "יש להצטער על כי רק פגיעה ברישיון הנהיגה הביאה את המבקש לפעול באופן שהיה צריך לפעול זה מכבר, וניתן להניח כי אלמלא ההגבלה לא היה המבקש שוקל גם כיום להתחיל ולשלם על חשבון החוב בתיק" {רע"צ (ת"א) 7704-03-10 חיים קובוביץ נ' עמית מנשה, תק-של 2010(2), 16952 (2010)}.