איחוד תיקים

עמוד 83 בספר:

המנגנון של איחוד תיקים נועד ליתן פתרון למצוקתו של חייב, אשר מספר נושים מנהלים נגדו הליכים במקביל, במסגרת מערכת ההוצאה לפועל.

משניתן צו איחוד תיקים, נעשים נושיו של החייב - אף שלא מרצונם - שותפים להליך גבייה קולקטיבי אחד. מבחינה זו, קיים דמיון מסויים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל {להשוואה בין שני המסלולים ראו ר' חריס "ממאסר להפטר: הצעת סדר-יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים" עיוני משפט כ"ג (תש"ס), 641, 655}.

כמובן, שאיחוד תיקים מתייחס, מטבע הדברים, רק לנושים שפתחו תיקים בהוצאה לפועל. לעומת זאת, במסגרתו של הליך פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים, בלא קשר לשאלה אם נקטו הליכי הוצאה לפועל.

ראוי לציין, כי ישנם שלושה סוגים של תיקי ההוצאה לפועל אשר אינם יכולים להיכלל במסגרת צו איחוד, ואלו הם: תיקי מזונות; תיקים בעניינים שאינם כספיים ותיקי הוצאה לפועל של שטרות, בהם הועברה התנגדותו של החייב להחלטת בית-המשפט וטרם ניתנה הכרעה סופית {ראה גם הגדרת המונח "תיק" בסעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל וכאמור להלן; ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168, 1170 (2003)}.

חייב המבקש כי יינתן צו כאמור, נדרש למלא שורה של דרישות ואף להיות נתון למגבלות שונות. ברי, כי צו איחוד התיקים פועל להגנתו של החייב. אם החייב מעוניין ביתרונות הגלומים באיחוד תיקים, עליו ליתן מעין תמורה, אשר מוצאת ביטוי במילוי תנאים אחדים והטלת מגבלות מסויימות.

כך, מורה סעיף 74ז(א) לחוק ההוצאה לפועל כי על החייב לכלול במסגרת בקשתו מידע מלא בנוגע לנכסיו במשך חמש השנים אשר קדמו להגשת הבקשה ולגבי חובותיו ביום הגשת הבקשה.

סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על-מנת שתידון בקשתו של חייב לאיחוד תיקים, עליו לצרף תצהיר {הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א) לחוק ההוצאה לפועל} המאמת את

עמוד 84 בספר:

הפרטים הכלולים בה ולשלם, עם הגשת הבקשה, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו. עוד נדרש הוא להמשיך ולשלם סכום דומה מדי חודש, עד להחלטה בבקשת האיחוד.

רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפטור את החייב ממילויה של דרישה אחרונה זו, מטעמים שיירשמו. במאמר מוסגר יצויין, כי במסגרת תיקון 12 {אשר הוסיף לחוק את ההוראות ביחס לאיחוד תיקים} עמדו שיעורי התשלומים שעל החייב לשלם בעת הגשת הבקשה ועד להחלטה בה, על 5% מיתרת החוב.

משהתברר כי חייבים רבים אינם מסוגלים לעמוד בדרישות אלו, הופחתו השיעורים הנזכרים בשנת 1994 ל- 3% מיתרת החוב. במקרה והחייב לא יוכל לעמוד באחוז המופחת כאמור, יהא על החייב לבחון אפשרות אחרת כגון להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים {ראה גם דברי כב' השופט אהרן פרקש לעניין סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל ב- בר"ע (יר') 678/05 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה, תק-מח 05(3), 3304 (2005)}.

חוק ההוצאה לפועל קובע בבסיסו שני עקרונות מנחים {בר"ע (יר') 335/04 ציון עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', תק-מח 05(1), 3549 (2005)}:

האחד, הוא מגדיר מנגנון אשר דרכו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ובדרך זאת לממש את פסק-הדין שניתנו לטובתם במהירות וביעילות {ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן, פ"ד מא(1), 369 (1987)}.

השני, מקנה הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי לא מאפשר להם לפרוע את חובותיהם שנפסקו נגדם.

ההליך של איחוד תיקים הינו אחד מיישומי העיקרון השני כאמור, שכן, הליך זה נותן "הגנה" לחייב מפני נושיו, קרי, זוכים. מטרתו של הליך איחוד התיקים נועד למנוע "העדפת נושים" ואי-שיוויון בחלוקת הכספים הנגבים מן החייב {בש"א (חי') 604/04 מדינת ישראל נ' בורץ אידה, תק-עב 04(1), 3852 (2004)}.

עוד ניתן לומר, כי תכליתו של הליך איחוד התיקים בא "לאחד" את כל תיקי החייב תחת קורת גג אחת וכן להסדיר באופן כולל את פירעון חובותיו של החייב בדרך יעילה ואשר הולמת את יכולתו

עמוד 85 בספר:

הכלכלית האמיתית של החייב {בר"ע (ת"א-יפו) 1367/04 יובל נורי ואח' נ' רן ניסים, תק-מח 2005(1), 1676 (2005)}.

לעניין תכליתו של הליך "איחוד תיקים" יפים הם דברי בית-המשפט ב- עב' (יר') 1954/02 {ברוק נטליה נ' עיריית יר', תק עב 2005(3), 5677 (2005)} לפיהם "תכלית פרק "איחוד תיקים" בחוק ההוצאה לפועל, לייעל את אכיפת החיובים, ולאפשר לחייב לפרוע חובותיו בדרך של גבייה קולקטיבית על-פי יכולתו הממונית ובתקופת זמן מוגבלת. והחייב עצמו, משניתן צו איחוד תיקים אינו רשאי לשלם לזוכים שתיקיהם אוחדו אלא באמצעות הלשכה בה מתבצע תיק האיחוד, או על-פי הוראות רשם ההוצאה לפועל... והחייב אינו רשאי לשלם ישירות לזוכה אך אין חובה על הזוכה שלא לנסות ולגבות חובו בדרך אחרת שלא באמצעות הלשכה להוצאה לפועל".

הליך איחוד תיקים בתיק ההוצאה לפועל מבטיח מצד אחד את פירעון חובות החייב, תוך חלוקה בין נושיו ומצד שני, מונע את "שיתוק" פעילותו הכלכלית של החייב ומאפשר את הבראתה. לאור הנ"ל יש ליתן עדיפות להליך זה ואף לעודד את השמירה עליו {בש"א (נצ') 2028/05 כרם עתאמלה בע"מ נ' מועצה מקומית ריינה, תק-של 05(1), 17960 (2005)}.

משניתן בתיק ההוצאה לפועל, צו איחוד תיקים, נעשים כל נושיו של החייב, ואף שלא מרצונם, שותפים להליך גבייה קולקטיבי אחד. מבחינה זו, קיים דמיון מסויים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל.

יודגש, כי איחוד תיקים כאמור מתייחס רק לנושים אשר פתחו תיקים בלשכת ההוצאה לפועל. לעומת זאת, במסגרת הליך של פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים ובלא הקשר לשאלה האם נקטו הליכי הוצאה לפועל וכדו' {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168 (2003)}.

ב- בר"ע (חי') 480/99 {קוזצ'י (הרוש) נאוה נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, תק-מח 99(3), 2373 (1999)} נדונה השאלה האם רשאי המשיב, הבנק, לפתוח תיק מימוש מישכון לזכותו, וזאת למרות שקיים תיק איחוד שבמסגרתו משולמים תשלומי חוב פיגורים, שבגינן נדרש פתיחת תיק משכון.

במקרה דנן, כב' השופט ס' ג'ובראן השיב לשאלה זו בחיוב שכן, הכלל הוא כי נושה, הבנק, יכול לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו במסגרת תיק ההוצאה לפועל על-מנת לגבות מן החייב את חובו {ב- ע"א 199/62 משיח נ' א' ב', פ"ד טז(3), 2301, 2303 (1962) קבע בית-המשפט

עמוד 86 בספר:

כי "קביעת שיעורים לתשלום חוב איננה מעכבת הליכי הוצאה לפועל ואין בה דבר כדי למנוע מהנושה לנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מקנה לו לשם גביית חובו"}.

כמו-כן נקבע כי במקרה דנן, הבנק, המשיב, רשאי לנקוט בהליכים למימוש המשכון שעומד לזכותו, ואין לראות באיחוד התיקים כדבר אשר חוסם את דרכו של הבנק מלפעול בכל דרך אפשרית לפי החוק. בנוסף, תכלית החקיקה של פרק "איחוד תיקים" בחוק ההוצאה לפועל באה להגביר ולייעל את אכיפת החיובים, ולא לתת לחייבים השונים מחסה מדרכים אפשריות אחרות לגביית החוב שהם חייבים.

לאור הנ"ל, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן כי משעולה כי פירעון חובו של המשיב במסגרת איחוד התיקים איננו יעיל, כ- 190 ש"ח לחודש, וכי ייקח זמן רב עד שהמבקשת, החייבת, תפרע את מלוא החוב, יהא המשיב, הבנק, רשאי לפעול בדרכים אפשריות אחרות בכדי לייעל את גביית החוב המגיע לו.

"תיק" לצורך איחוד תיקים ייחשב ככל תיק הוצאה לפועל למעט תיק מזונות, עניין שאינו כספי. לדוגמא, תיק פינוי המתקיים בלשכת ההוצאה לפועל; עניין שהועבר לבית-המשפט לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, העוסק בהתנגדות לביצוע שטר, ואין בו עדיין הכרעה סופית.

הפסיקה עסקה לא אחת בשאלה, האם המוסד לביטוח לאומי, הפותח תיק הוצאה לפועל כנגד חייב לצורך גביית המזונות בהסתמכו על סעיף 14(א) {סעיף זה קובע כי "המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק-הדין למזונות, לרבות ריבית... הוצאות גבייה ושכר-טרחת עורך-דין..."} וסעיף 14(ב) {סעיף זה קובע כי "פסק-הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל... כאילו ניתן לזכות המוסד..."} לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ייכלל בתיק האיחוד של החייב או שמא לא יוכנס מלכתחילה לתיק האיחוד, דבר אשר יגרום כי המוסד יהא רשאי להמשיך ולפעול כנגד החייב במנותק לתיק האיחוד.

תשובה לכך ניתן למצוא ב- תמ"ש (יר') 7955/98 {המוסד לביטוח לאומי נ' ד.ד, תק-מש 04(3), 710 (2004)}. שם נידון ערעור של המוסד לביטוח לאומי כנגד החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל אשר קבעה כי תיק ההוצאה לפועל שנפתח כתיק מזונות, ייסגר, ובמקומו יפתח המוסד לביטוח לאומי תיק רגיל. משמעות החלטה כאמור היא כי תיק ההוצאה לפועל שפתח המוסד לביטוח לאומי ייכנס לתיק איחוד של המשיב ועל קביעה זו ערער המוסד לביטוח לאומי.

עמוד 87 בספר:

כב' השופט בן ציון גרינברג בקבלו את הערעור, קבע כי אי-איחוד של תיק המזונות עם שאר התיקים מקנה מעמד מיוחד לחוב המזונות.

עוד מוסיף כב' השופט בן ציון גרינברג, כי מטרתו של הסעיף הוא העדפת חוב המזונות על פני חובות אחרים, וכן, מניעת התעשרות לא מוצדקת של נושי החייב האחרים, שכן, מתן אפשרות לאיחוד תיקים של המוסד לביטוח לאומי עם שאר התיקים של החייב, ובמקרה דנן המשיב, יחטא למטרה כאמור ותגרום להטבה לא מוצדקת של מצבו של החייב, המשיב, וכן תגרום להתעשרות בלתי-הוגנת של נושי החייב האחרים על חשבון המוסד לביטוח לאומי.

לרשות המערער, המוסד לביטוח לאומי, יעמדו כל היתרונות בהליכי גבייה הניתנים לזכאים למזונות לרבות שיריון תיק המזונות בפני איחוד עם יתר תיקי החייב, המשיב.

גישה דומה לזו שהובאה ב- תמ"ש (יר') 28031/99 {ב.מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מש 05(4), 72 (2005)} ניתן לראות ב- תמ"ש (יר') 28031/99 {ב.מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מש 05(4), 72 (2005)} מפי כב' השופטת נילי מימון.

בפרשת ב.מ, כב' השופטת נילי מימון מציבה מספר נימוקים המחזקים את הגישה, כי תיק מזונות שפתח המוסד לביטוח לאומי לא ייכלל בתיק האיחוד. ולהלן נימוקיה:

האחד, "העיקרון הכללי הוא שחוב מזונות שונה מחוב אחר שכן במהותו הוא חיוב הבא לאפשר לבן המשפחה הקרוב כלכלה ולו מינימאלית בסיסית ומניעת חוסר כל ממנו".

השני, הגדרת "תיק" בסעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל החלה על פרק ז' לחוק, המדבר על איחוד תיקים, מוציאה מהגדרת "תיק" את "תיק מזונות" דהיינו, תיק מזונות לא יצורף לתיק האיחוד.

השלישי, התוצאה של הכללת תיק המזונות לתיק האיחוד, כאשר הגובה הוא המוסד לביטוח לאומי, תגרום לכך, שבפועל יישא הציבור בחובות החייב. בפועל, החייב ישא בתשלום זעום, דבר אשר יגרום לתפיחת החוב.

הרביעי, המחוקק התכוון בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 להסיר מבני המשפחה הקרובים דאגה יומיומית לקיומם ולמחסורם. יצויין, כי לא היתה כל כוונה לשחרר את החייב מחיובו או להטיל חיוב המזונות על כלל הציבור.

עמוד 88 בספר:

החמישי, "עלולה להיווצר קנוניה בין זוכה במזונות לבין החייב שהוא בן משפחה לפיה הזוכה לא יפעל בהליכי גבייה בעצמו, תיקי החייב יאוחדו לרבות חיוב המזונות, החייב יחוייב בתשלום נמוך למזונות במסגרת תיקי האיחוד, שעה שהזוכה יקבל את מלוא הסכום בו חוייב החייב בפסק-הדין למזונות או על-פי הגובה המקסימאלי הקבוע בחוק".

השישי, "מצב זה של הכללת תיק מזונות בתיק איחוד עלול לגרום לכך שחייבים במזונות ימנעו מתשלום המזונות, ביודעם שהמוסד לביטוח לאומי ישלם דמי מזונות לבני משפחתם ואילו החייב יחוייב בתשלום נמוך, במסגרת תשלומי תיק האיחוד".

השביעי, ייתכנו מצבים בהם החייב "יהנה" מהפניה למוסד לביטוח לאומי, דבר אשר יביא לפגיעה בכספי הציבור.

כך ראה לדוגמה המערער לא טרח להתגונן בפני תביעת המזונות שהוגשה נגדו ועל-כן חוייב בפסק-דין בהיעדר הגנה, במזונות אשתו וילדיו, אשר גרים יחד עימו. במקרה דנן, אשת המערער, מסיבותיה, החליטה שלא להפעיל בעצמה את הליכי ההוצאה לפועל כנגד המערער ופנתה לקבל את מזונותיה מן המוסד לביטוח לאומי מהם נהנה אף המערער, שכן, הוא מתגורר יחד עם הזוכים אשתו וילדו.

השמיני, "איחוד התיקים מטרתו שהחייב יוכל לעמוד בכלל חובותיו ולהשיבם בתוך תקופה מסויימת ואף נקבעו בעיקרון תקופות לעמידה בתשלום החיובים בסעיפים 69ג ו- 69ז(ב) לחוק ההוצאה לפועל, הן באשר לחייב שהוכרז מוגבל באמצעים והן באשר לחייב שלא הוכרז כמוגבל באמצעים ואולם כאמור, חוב המזונות הוא חוב מצטבר תופח והולך, ומשכך הרעיון של תשלום נמוך משך תקופה מסויימת לכיסוי החוב אינו מתאים לחוב מזונות" {חשוב לציין, כי בפני החייב האפשרות לפנות לרשם ההוצאה לפועל על-מנת שהלה יפנה אותו לבית-המשפט לצורך בירור תשלום חוב המזונות לשיעורים קטנים יותר ובכך יוקל על החייב בתשלום חוב המזונות שהצטבר}.

באפשרותו של חייב, לבקש מרשם ההוצאה לפועל איחוד תיקים אשר תלויים ועומדים נגדו. תקנה 29 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשה לאיחוד תיקים תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב. יחד-עם-זאת, על-פי בקשת מרבית הזוכים, רשאי רשם ההוצאה לפועל, להעביר את תיק האיחוד ללשכת הוצאה לפועל אחרת.

עמוד 89 בספר:

יובהר כי חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת. כאשר בקשת האיחוד נדחתה, לא יגיש החייב בקשה נוספת אלא אם הראה כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק זאת {ראה תקנה 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל}.

זאת ועוד. כאשר הוגשה בקשה לאיחוד תיקים, הליכי ההוצאה לפועל לא יופסקו או יושהו. אולם, למרות האמור, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו על הפסקת כל הליך או השהייתו כנגד החייב מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן הזדמנות לכל צד, הן לזוכה והן לחייב, לטעון את טענותיו.

נדגיש כי סעיף 74ג(ג) סיפא לחוק ההוצאה לפועל קובע כי צו על הפסקת הליך או השהייתו יהיו לתקופה של עד 60 יום ורשם ההוצאה לפועל רשאי להתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת-דעתו.

כן נשאלת השאלה, מה הדין כאשר החייב אשר הוגש כנגדו תיק איחוד, "שותף" לתיק הוצאה לפועל עם חייב אחר, אשר איננו נמצא בתיק איחוד?

הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב האחר, שאיננו נמצא באיחוד, לא ייפסקו ולא יושהו. אנו סבורים, כי ה"שותף האחר" איננו צריך "להינות" מן ה"יתרונות" אשר מעניק תיק האיחוד ולחילופין, ישנם "שותפים" אשר לא "מעוניינים" להיכנס לתיק האיחוד, שכן, תיק האיחוד שם הגבלות על חייבים.

משמוגשת בקשה לאיחוד תיקים רשם ההוצאה לפועל נדרש ליתן צו המורה על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168 (2003)}.

רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבטל את צו העיכוב שנתן כנגד חייב במקרים כגון: כל החובות התלויים ועומדים כנגד החייב סולקו במלואם, בקשת האיחוד שהוגשה נדחתה, ניתנה הסכמתם של כל הזוכים לביטול צו העיכוב, צו האיחוד בוטל מסיבה כזו או אחרת.

אולם, החייב יכול ויגיש בקשה, הנתמכת בתצהיר, שלא לתת את עיכוב היציאה מן הארץ או לבטל את צו העיכוב, לאחר שניתן וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. במקרה שכזה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן החלטה המורה על החייב ליתן ערובה.

עמוד 90 בספר:

כמו-כן, רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במקרה והתנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו על-ידי החייב.

סעיף 74ז לחוק ההוצאה לפועל מטיל על החייב את החובה לגלות בבקשתו לאיחוד תיקים את המידע המלא על נכסיו במשך חמש שנים טרם הגשת הבקשה, זכויות שבשלן הגיש החייב תביעות משפטיות, חובות שונים – אף אם הוא איננו מכיר בהם.

הסעיף הנ"ל, אף מסמיך את רשם ההוצאה לפועל ליתן צו לרשות ציבורית, גוף כלכלי וגוף מסחרי, על-מנת שיתנו אינפורמציה על נכסיו, זכויותיו של החייב הנמצאים אצלם ולחילופין יתנו תשובה אף אם אינם מחזיקים בנכסים, זכויות וכדו' השייכים לחייב. בכך למעשה, רשם ההוצאה לפועל יקבל מידע מלא ושלם טרם הכריעו בבקשה לאיחוד תיקים שהגיש החייב.

רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת איחוד תיקים או לדחות אותה, ובטרם ייתן את החלטתו, עליו לאפשר לכל אדם הנוגע בדבר לטעון את טענותיו. בנוסף לשמיעת הצדדים המעוניינים עליו לקיים גם חקירת יכולת של החייב. נדגיש כי לפני שרשם ההוצאה לפועל מחליט ליתן החלטתו, עליו לעשות שני דברים: האחד, לשמוע את טענות החייב, נושיו וכל אדם אחר הנוגע בדבר. השני, לחקור את יכולת הפרעון של החייב תוך שהוא מאפשר לכל אדם הנוגע לעניין לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדותו בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

במקרה ורשם ההוצאה לפועל איחד את התיקים, מבלי לשמוע את טענות המשיב, החלטתו היתה מוטעית {ראה בר"ע (חי') 742/00 דרור ניוטון נ' בנק המזרחי המאוחד, תק-מח 01(1), 12459 (2001)}.

לא יינתן צו איחוד כנגד חייב, אלא, אם נוכח רשם ההוצאה לפועל ולאחר קיום חקירת יכולת לחייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, כי החייב יוכל לפרוע את כל חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרק זמן מירבי כאמור בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(1), 1168 (2003)}.

נציין, כי סיפא של סעיף 74ט(א) לחוק ההוצאה לפועל קובעת כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על איחוד תיקים אף אם התברר, כי החייב לא יוכל לפרוע את החובות על-פי פרקי הזמן המירביים כאמור בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם כל הזוכים הסכימו לכך.

עמוד 91 בספר:

במקרה וכל הזוכים לא הסכימו לכך, רשם ההוצאה לפועל יקבע כי החייב הוא מוגבל באמצעים וכן רשאי הוא להטיל על החייב הגבלות כאמור בסעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל.

נדגיש כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה לאיחוד תיקים שהגיש החייב וזאת בין ביוזמתו ובין בבקשה שהוגשה לו לכך. ניתן לומר כי בקשה לאיחוד תיקים תידחה במקרים הבאים {ואין המדובר ברשימה סגורה}:

v החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו לבקשתו או בתצהירו או במהלך חקירתו, פרטים כוזבים.

v החייב העלים מידע מנושיו ומרשם ההוצאה לפועל.

v החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו, חובותיו כפי שנתבקש כאמור בסעיף 74ז לחוק ההוצאה לפועל.

v לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכיו האישיים שלו ושל משפחתו או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו.

v לאחר הגשת בקשת האיחוד, נפתח כנגד החייב תיק נוסף והחייב לא הודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל מיד עם קבלת הידיעה.

התנהגות שאיננה עולה בקנה אחד עם החובה לנהוג בתום-לב, עלולה להוות עילה לדחיית בקשת חייב לאיחוד תיקים.

חובת תום-הלב, החולשת על כל ההליכים המשפטיים, מחייבת גם את החייב, בהליכי הוצאה לפועל בכלל, לרבות הליכי איחוד תיקים. חובת תום-הלב בניהול הליכי ההוצאה לפועל מכוונת לתום-הלב בעצם ניהול ההליכים, אפשרות חוקית להרחיבה אל מעבר לגבולות אלה. חובת תום-הלב, לצורך הליכי ההוצאה לפועל איננה יכולה לחלוש גם על מקורות החיוב המבוצע בהוצאה לפועל {בר"ע (ת"א-יפו) 1367/04 יובל נורי ואח' נ' רן ניסים, תק-מח 05(1), 1676, 1678 (2005)}.

עמוד 92 בספר:

אם יינתן צו האיחוד לחייבים מוגבלים באמצעים באופן אוטומטי, בלא קשר לדרך התנהגותם, עלול הדבר לתמרץ אותם לחבל בגבייה היעילה של חובותיהם או לנהוג באופן בלתי-ראוי. זאת, ביודעם כי אין רשם ההוצאה לפועל יכול ליטול מהם את יתרונותיו של צו האיחוד. תוצאה זו עומדת בניגוד לתכלית המיוחדת האחת של החוק, היא יצירת מנגנון המאפשר גבייה יעילה ומהירה של חובות.

ברגע שניתן צו האיחוד ורשם ההוצאה לפועל החליט שישנו הצורך למנות ממונה לתיק האיחוד, יפרט רשם ההוצאה לפועל את תפקידיו וסמכויותיו של הממונה. הוראת סעיף 74יד לחוק ההוצאה לפועל, מסמיכה את הממונה שמונה, על-פי החלטה של רשם ההוצאה לפועל או על-פי בקשה, לפעול כדלקמן:

v הממונה רשאי לנקוט בכל פעולה שזוכה רשאי לנקוט בהם, אלא-אם-כן, קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.

v הממונה רשאי לדרוש מן החייב או צד ג' סכום כסף על חשבון חובות החייב ולאחר שיקבלם, יחלקם בין הזוכים.

v עליו להודיע לרשם ההוצאה לפועל במקרה והחייב לא שילם במועד את התשלום שהוטל עליו.

v הממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על כל פעולותיו.

במקרה ורשם ההוצאה לפועל לא קבע אחרת, אנו מסיקים כי אין המדובר כאן, ברשימה סגורה של סמכויות הממונה, שכן, הוראת סעיף הנ"ל מדברת על כך שה"ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם".

לאחר שניתן צו איחוד בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על-פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מהטעמים הבאים:

v לרשם ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע צו האיחוד;

v החייב לא מילא תנאי מתנאי צו האיחוד או פעל בדרך אחרת שלא על-פי תנאי צו האיחוד;

עמוד 93 בספר:

v החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה על תיק האיחוד;

v רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט לחוק ההוצאה לפועל;

v נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט לחוק ההוצאה לפועל.

v היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

איחוד תיקים