עיקול מיטלטלין

הטלת עיקול במסגרת הליך הוצאה לפועל נועד להשיג שתי מטרות:

הראשונה, להוות מחסום בפני עשיית דיס-פוזיציות סותרות בנכס נשוא העיקול.

השניה, לאפשר את מימוש המהיר של העיקול על דרך מכירת הנכס לצורך פרעון החוב הפסוק.

ביסוד מוסד העיקול בהוצאה לפועל טמונה ההנחה כי הנכס המעוקל, בין מיטלטלין ובין מקרקעין, ניתן למימוש יעיל תוך פרק זמן סביר לצורך גביית חובו הפסוק של החייב ומימוש זה בכל מקרה אינו מותנה בהסכמתו של החייב {ראה למשל ע"א 3553/00 יששכר אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, תק-על 2003(1), 609 (2003)}.

יודגש כי ניתן למכור רק מיטלטלין שעוקלו כדין. כך למשל, מיטלטלין אשר נמצאו בנכס שיש לפנותו לא ניתן למכרם אלא אם עוקלו כדין כאמור {בר"ע (יר') 3011/97 יוסף ואילה דיין נ' בירו, תק-מח 1997(1), 1643 (1997)}.

בסמכותו של מבצע העיקול, במסגרת ביצוע עיקול המיטלטלין:

v להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;

v להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלולה לסכל את העיקול;

v למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה-עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק ובשים-לב כי במידה והיו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכרם מייד לאחר עיקול.

עמוד 30 בספר:

בקשה להטלת עיקול מיטלטלין תוגש באמצעות טופס 841 המכונה גם "בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים". במסגרת הטופס הנ"ל על הזוכה לסמן מיהו הגורם {פקיד הוצאה לפועל או בא-כוח הזוכה או לשכה אחרת או קבלן} שיבצע את הליך העיקול.

במידה ומבצע העיקול מגיע לחצרו של החייב והאחרון אינו מאפשר כניסתו של מבצע העיקול לחצרים, על מבצע העיקול להזמין את משטרת ישראל על-מנת שאלה יסייעו בביצוע צו העיקול ויאפשרו את כניסת מבצע העיקול לחצרים.

צו עיקול מיטלטלין יפרט את המיטלטלין שיש לעקלם ויכול שיינתן על כל מיטלטלי החייב.

כאשר הזוכה מבקש עיקול המיטלטלין בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב, חובה עליו לצרף תצהיר המאמת כי לפי מיטב ידיעתו של הזוכה נמצאים או עלולים להימצא באותם חצרים מיטלטלי החייב; את מקור ידיעתו וכן את הסיבות שבגללן יש לבצע את העיקול בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים {תקנה 39 לתקנות ההוצאה לפועל}. הליך שאינו מבוצע על-פי הדין, בטל ומבוטל.

דו"ח עיקול הינו "תעודה ציבורית" העומדת בחזקתה כל עוד לא נסתרה {בר"ע (חי') 1348/98 שוורץ יצחק נ' בן-הרוש ראובן ואח', תק-מח 1999(2), 1408 (1999); ע"פ 416/75 מדינת ישראל נ' שמשון נוריאני, פ"ד ל(1), 677 (1975)}.

על מבצע העיקול לפרט בדו"ח העיקול את המיטלטלין שעיקל; טיבם; סוגם; כמותם; ערכם המשוער - אם ניתן לאמוד אותם; אופן שמירתם והחסנתם.

החייב, הזוכה והעדים, אם היו נוכחים בשעת העיקול, יידרשו לחתום על דו"ח העיקול ויוכלו להעיר בו כל הערה שימצאו לנכון.

העתק מדו"ח העיקול יימסר לחייב ולזוכה, אם היו נוכחים בשעת העיקול. כאשר העיקול הוטל בהיעדר החייב, ישאיר מבצע העיקול העתק מדו"ח העיקול במקום שבו בוצע העיקול. כאשר העיקול הוטל בהיעדר הזוכה, יישלח אליו העתק בדואר בתכוף לאחר הטלת העיקול. כאשר הועמד נאמן על המעוקלים, יימסר גם לו העתק מדו"ח העיקול.

לאחר סיום ביצוע העיקול, יתוייק הדו"ח בתיק ההוצאה לפועל.

עמוד 31 בספר:

במקרה והמעוקלים נשאו ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול.

המטרה התחיקתית של סעיפי הפטור מעיקול היתה לפטור מעיקול רק מיטלטלין החיוניים לחייב והנחוצים לו לשימושו האישי.

חוק ההוצאה לפועל, אשר בא במקומו של חוק ההוצאה לפועל הזמני העותומני, נועד בעיקרו ומעצם טיבו להעמיד לרשותו של הציבור מנגנון, שבאמצעותו יוכל בעל דין שזכה בערכאה משפטית לממש את פסק-הדין שניתן לטובתו על-ידי בית-המשפט כנגד מי שחוייב בדין.

מנגנון זה ראוי לו שיהיה יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפה, כשנגד עיניו של המוציא לפועל, בראש ובראשונה – הזוכה, שחשוב הוא שיבוא עד מהרה, למימוש זכויותיו כנגד החייב.

יחד-עם-זאת, המחוקק ראה נגד עיניו גם את החייב הנדרש למלא אחר פסק-דין, אך בשל מצבו הסוציאלי מתקשה הוא לעשות כן. כמו-כן, ביקש המחוקק שלא לגרום לכך שבהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה, יהפוך החייב לחסר כל ונטל על החברה {ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אברהם פישמן, פ"ד מט(1), 369 (1987)}.

כלומר, יש בהליכי ההוצאה לפועל כדי לאזן בין אינטרס הנושה לממש פסק-דין שניתן לטובתו לבין אינטרס הציבור שלא יהפוך החייב לחסר כל ולנטל על החברה.

על-כן, קבע המחוקק הוראה מפורשת בחוק ההוצאה לפועל בה מנה רשימה של מיטלטלין שלא ניתן לעקלם. ואלה הם:

v צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;

v מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

v דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

עמוד 32 בספר:

v כלים, מכשירים מכונות ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות כאמור להלן.

שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול הוא בסך 1,300 ש"ח ואם היו מכונות, בסך כולל של 5,000 ש"ח.

v כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;

v חיות מחמד. לעניין זה, "חיית מחמד" הינה בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;

v פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית {מחשב אישי ומדפסת למעט מערכת מחשבים; מכשיר טלויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב; מכשיר טלפון נייח או נייד; מכונת כביסה}, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות.

v מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות כמפורט להלן. הפטור מעיקול אינו יחול במידה והמיטלטלין מהווים מלאי עיסקי.

השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול אינו עולה על סכום של 150 ש"ח.

יובהר כי הפירוש "שווי מוערך של מיטלטלין" הינו שוויים המוערך של המיטלטלין במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון {ראה תקנה 50(ד) לתקנות ההוצאה לפועל}.

עוד יודגש כי רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על-פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסויימים, אף אם אינם מנויים ברשימה שמנינו לעיל, וכל זאת אם מצא רשם ההוצאה לפועל כי התמורה הצפויה ממכירתם איננה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.

הפטורים שמנינו לעיל, אינם נוגעים כלל לתאגיד {בר"ע (נצ') 1243/04 רחובות הצפון בניין ופיתוח בע"מ נ' מוטל מירון בע"מ, תק-מח 2005(1), 4015 (2005)}.

עמוד 33 בספר:

תקנות ההוצאה לפועל מקיימות מנגנון סטטוטורי למימוש נכסים הקיים בתחום ההוצאה לפועל. בתחום המיטלטלין, מכירות תקנות ההוצאה לפועל, שתי שיטות מכירה:

v המכירה הפומבית נעשית באמצעות פרסום מוקדם לציבור {תקנה 54 לתקנות ההוצאה לפועל}. לפני מועד המכירה נערכת שומה של ערך המיטלטלין, ובמעמד המכירה מכריז מנהל המכירות על מחיר המיטלטלין לפי השומה והם נמכרים למרבה במחיר, ובלבד שהמחיר המוצע לא יפחת ממחיר השומה {תקנה 55 לתקנות ההוצאה לפועל}. אם היתה ההצעה הגבוהה ביותר נמוכה ממחיר השומה, תועבר ההצעה לאישור רשם ההוצאה לפועל. עד שלא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, אם נמצא מי שהצעתו עולה על אותה הצעה, ייתן המציע ערבון, ומנהל המכירות יזמין את שני המציעים לצורך תחרות ביניהם {תקנה 56 לתקנות ההוצאה לפועל}. הקונה במכירה פומבית מקבל ממנהל המכירות אישור על מכירת המיטלטלין {תקנה 60 לתקנות ההוצאה לפועל}. אם המיטלטלין הם נכסים שערכם קבוע בשוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות במקום המכירה הפומבית על מכירתם לפי ערכם בשוק {תקנה 57 לתקנות ההוצאה לפועל}.

v מכירת מיטלטלין במכרז נעשית על-פי הכללים להלן: מופצת בציבור חוברת מכרזים ובה פירוט המיטלטלין העומדים למכירה. הצעות מוגשות במעטפות סגורות ובסודיות {תקנה 61ה לתקנות ההוצאה לפועל}. נערכת שמאות לגבי כל פריט והשומה נשמרת בסודיות. במועד שנקבע נפתחת תיבת המכרזים, ההצעות נבדקות מבחינת התאמתן לשומה, ובעל ההצעה הגבוהה ביותר מוכרז קונה של אותו פריט, ובלבד שהצעתו אינה נופלת מהערכת השומה. אם היתה ההצעה הגבוהה ביותר פחותה מסכום השומה, מוצאים המיטלטלין למכירה חוזרת עד למקסימום של שלוש מכירות, אך ניתן גם לאשר מכירה של הצעה נמוכה מהשומה. כאשר שילם קונה את כל הסכום המגיע ממנו, נמסרים לו המיטלטלין וניתן לו אישור מכירה {תקנה 61ה לתקנות ההוצאה לפועל}.

מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאינם שלו.

מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שהם רכושו של החייב ובשים-לב כי במידה ולא יוכח כי המיטלטלין שעוקלו הם רכושו של החייב – יבוטל העיקול.

עמוד 34 בספר:

לא אחת, מוטל עיקול על מיטלטלי צד ג' הטוען כי המיטלטלין שעוקלו שייכים לו ולא שייכים כלל לחייב. במקרה זה, צד ג', הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל, רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו וזאת כדי לאפשר לו לפנות לבית-המשפט לעניין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים. במקרה זה, רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת-דעתו.

זאת ועוד. פסק-דין בתובענה לעניין הבעלות במיטלטלין המעוקלים כאמור, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש את המיטלטלין בתום-לב.

פסיקת בתי-המשפט קובעת כי כאשר באים לתת פסק-דין הצהרתי יש לבדוק האם תובע הסעד הוכיח קיומם של התנאים הבאים:

v כי בידו הזכות, שתינתן לו הצהרה כמבוקש, או כי נתקיים "מצב" שעליו הוא מבקש להצהיר.

v כי מן הראוי "לשריין" אותה זכות או אותו מצב - על-ידי מתן פסק-דין שישתיק כפירה והכחשה בעתיד, עקב מעשה-בית-דין, שיווצר כתוצאה מפסק-הדין, ובלבד שאין נסיבות המניעות את בית-המשפט שלא להיעתר לו {ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן ואח', פ"ד לו(2), 309, 316 (1982); ע"א 2447/93 מעיוף נ' אברהים ואח' פ"ד מח(5), 206, 210 (1994)}.

משרד רשום אצל רשם החברות אינו בהכרח ראיה למקום עסקיה של החברה. משרד רשום חשיבותו היא כמען למסירת דברי דואר, ובדרך-כלל הוא גם מקום עסקיה של החברה. בדרך-כלל אך לא תמיד.

כאשר צד מנסה לייחס לחשבונית המס להוכחת בעלותו במיטלטלין, על החשבונית להיות מפורטת דיה {המר' (יר') 830/96 ימית אבטחה וניהול נ' הארגון הארצי, תק-של 97(2), 100 (1997)}.

ב- ת"א 21981/01 {פארס מרלין נ' שחאדה אליאס, פדאור 2002(8), 365 (2002)} קבע כב' השופט י' וגנר כי הרישום במשרד הרישוי הינו דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי אולם עם-זאת בהתאם לסעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, על נתבע מס' 2 הטוען כי הרכב בבעלות נתבע מס' 1

עמוד 35 בספר:

הנטל עליו להראות זאת למרות הרישום האמור. במקרה הנדון, לא הצליח נתבע מס' 2 להרים את הנטל ולשכנע את בית-המשפט כי הבעלות ברכב עומדת בסתירה לרישום במשרד הרישוי וכי רכב זה שייך לנתבע מס' 1.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עיקול מיטלטלין