מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- הבקשה לביצוע
- דגשים במילוי בקשה לביצוע שטר/שיק
- המצאת אזהרה
- נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה
- טענת "פרעתי"
- עדכון על קבלת תקבולים
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- הרמת מסך
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- חיובו של צד שלישי בחוב הפסוק
- כונס נכסים
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
- תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד
- חייב מוגבל באמצעים
- מאסר חייבים
- איחוד תיקים
- ביצוע תביעה על סכום קצוב
- הארכת מועד להגשת התנגדות שטר/שיק
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- טענות הגנה כנגד בקשה לביצוע שטר/שיק
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
עמוד 69 בספר:הליך חקירת היכולת, הוסף לחוק ההוצאה לפועל בעקבות פסיקת בית-המשפט העליון בפרשת פר"ח סיוע לנפגעי חוקים {בג"צ 5304/92 פר"ח סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל, עמותה נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4), 715 (1993)}.
באותה פרשה נקבע, כי יש להוסיף את הליך חקירת היכולת במטרה להגן על החייב, מפני נקיטת הליכים נגדו במקרה ואין ביכולתו הכלכלית לפרוע את חובו.
הליך של חקירת יכולת, הינו הליך בסיסי ופשוט, הדרוש לשם מיצוי גביית החוב. חקירת יכולת מאפשרת לרשם ההוצאה לפועל ולזוכה, להעריך נכונה את יכולתו הכלכלית של החייב.
ברם, בזכותו זו של החייב להליך חקירת יכולת, מצוי גם רכיב שעניינו חובה לנקוט בהליך זה, דרך-כלל, כאשר החייב אינו עומד בתשלום חובותיו בתיק ההוצאה לפועל, בכדי להוכיח את מיצוי ההליכים המהותיים כנגד החייב {בר"ע (ת"א-יפו) 1591/04 ז'קי זברו נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', תק-מח 05(4), 7132 (2005)}.
רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או לפי בקשת החייב או הזוכה, לחקור את מצבו הכלכלי של החייב לרבות נכסיו, הכנסותיו וחובותיו וזאת במטרה לבדוק את יכולתו של החייב לעמוד בפסק-הדין שניתן נגדו {בש"א (חי') 13350/05 אריה וינגרטן חברה לבניין ופיתוח בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 05(4), 1995 (2005)}.
אם מוזמן חייב להופיע בחקירת יכולת, עליו לציית להזמנה, ואם לא יופיע יוכל רשם ההוצאה לפועל לכוף את התייצבותו על-ידי צו הבאה {ע"פ 257/79 מנחם סווירי נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3), 757 (1980)}.
כאשר החייב עומד בהסדרים שונים שנחתמו עימו, הזוכה אינו יכול לדרוש חקירת יכולת {בר"ע (ת"א-יפו) 1591/04 ז'קי זברו נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', תק-מח 2005(4), 7132 (2005)}.
חוק ההוצאה לפועל קובע כי על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב שנפסק נגדו. על החייב להביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המסמכים הדרושים לו לשם כך.
עמוד 70 בספר:
במידה והחייב לא הרים את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי ליתן הסבר סביר, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לעניין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1 {שנכנס לתוקפו בתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל} והליכי הבאה לפי פרק ז'2 לחוק ההוצאה לפועל.
זאת ועוד. חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או שיעורים שנקבעו, יגיש לרשם ההוצאה לפעול, תוך עשרים ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו.
על החייב, לצרף לבקשתו לצו תשלומים את המסמכים הבאים: הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק לרבות פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים ושל ילדיו הבגירים הגרים עמו, פרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, פרטי חשבונות בנק של החייב ושל בן זוגו הגר עמו; כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם לרבות בידי גוף ציבורי או בידי תאגיד בנקאי וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה {כגון: המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, רשות הרישוי, מרשם המקרקעין, רשם המשכונות}, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצידו {ראה סעיפים 7א(א)(1) ו- 7א(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל}.
כאשר מוגשת בקשה ללא הצהרה וללא מסמכים כאמור, קובע סעיף 7א(א1) לחוק ההוצאה לפועל כי לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות.
לאחר הגשת הבקשה לצו תשלומים, רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד עיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה {ראה סעיף 7א(ג) לחוק ההוצאה לפועל} או לדחותה או להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה כאמור בסעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל. בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו לצו תשלומים.
מרגע שהגיש החייב את בקשתו לצו תשלומים ועד להכרעת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו לצו תשלומים, על החייב לשלם את החוב בשיעורים שהציע בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם
עמוד 71 בספר:
ההוצאה לפועל אחרת ובשים-לב כי הסכום שהציע החייב לא יהיה נמוך מן הסכום שנקבע בתקנות {ראה סעיף 7א(ד) לחוק ההוצאה לפועל}.
חקירת יכולת לחייב תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 67(ג) לחוק ההוצאה לפועל.
יובהר כי חייב יכול להיחקר בחקירת יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל הנוחה לו. כלומר, על החייב להתייצב בכל לשכת ההוצאה לפועל, הנוחה לו ולפי בחירתו וזאת כאמור בתקנה 12א(א) לתקנות ההוצאה לפועל.
הוראת סעיף 67(א1)(2) לחוק ההוצאה לפועל, העוסקת בהתייצבותו של החייב לחקירת יכולת לא תחול במקרים כגון "טענת פרעתי" שמעלה החייב או התנגדות לביצוע שטר שמגיש החייב.
במקרה והחייב התייצב לחקירת יכולת, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה. כאשר התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
ישנם מקרים בהם החייב לא יידרש לחקירת יכולת כפי שדורש סעיף 67(א1) לחוק ההוצאה לפועל. ואלה המקרים:
v במקרה והחייב הוא תאגיד;
v החייב הוכרז חייב מוגבל באמצעים על-פי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
v החייב הגיש, תוך 21 יום, בקשה בטענת "פרעתי" ובקשתו לא נדחתה;
v החייב הגיש במועד, התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב וכל עוד בקשתו לא נדחתה;
v במקרים בהם בקשת הביצוע היא לפסק-דין למזונות, מימוש משכון, מימוש משכנתא וכל פסק-דין אחר שאין בו חיוב כספי.
עמוד 72 בספר:
רשם ההוצאה לפועל, במסגרת שיקוליו בקביעת שיעורו של צו התשלומים, רשאי לשקול לא רק את השתכרותו הריאלית של החייב, אלא, גם את כישוריו ואת יכולת השתכרותו הפוטנציאלית של החייב {רע"א 7/98 סולטן משה נ' שפיגל ואח', החלטה מיום 5.1.98 אשר פורסמה באתר האינטרנט של בתי-המשפט}.
נדגיש כי תשלומים חודשיים בגין חוב בהוצאה לפועל אינם מעכבים נקיטת הליכים אחרים לשם גביית חוב הזוכה. קביעת שיעורים לתשלום חוב איננה מעכבת הליכי הוצאה לפועל ואין בה דבר כדי למנוע מהנושה מלנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מקנה לו לשם גביית חובו {ע"א 199/62 משיח נ' א.ב ואח', פ"ד טז(3), 2301 (1962)}.
צו תשלומים אינו מונע כשלעצמו נקיטת הליכים לשם מימושו של פסק-הדין, כגון עיקול מיטלטלין, עיקול מקרקעין, עיקול נכסים שבידי צד שלישי, כינוס נכסים. כל ההליכים אינם תלויים זה בזה, והאחד איננו מוציא את משנהו. ניתן לבצע את ההליכים הללו, כולם או מקצתם, ככל שיש בהם צורך לשם מימוש פסק-הדין {ע"א 353/69 צרפתי נ' שטרמן, פ"ד כג(2), 8, 10 (1969); ה"פ (ת"א-יפו) 200381/04 האן גיל ואח' נ' דדוש ברוך ואח', תק-של 04(4), 7643 (2004)}.
רשם ההוצאה לפועל בבואו לקבוע את התשלומים, אותם יישא החייב, לאחר חקירת יכולתו, איננו רשאי לקבוע את גובה התשלומים מעבר למה שמבקש הזוכה. כך למשל, ב- בר"ע (חי') 1788/04 {מנחם מיכלוביץ נ' שושנת הכרמל (גולן) בע"מ, תק-מח 05(1), 4792 (2005)} בית-המשפט של ערעור קבע כי הזוכה ביקש להטיל על החייב בסכום של 5,000 ש"ח לחודש ובפועל רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב תשלום של 6,500 ש"ח ובמעשה כמו זה יש מן הפסול.
סעיף 69ב לחוק ההוצאה לפועל קובע כי חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א לחוק ההוצאה לפועל או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו. כלומר, תשלומים עיתיים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל אינם סוף פסוק וניתן לשנותם, להגדילם או להקטינם, אם חל שינוי לטובה או לרעה במצבו של החייב.
נעיר כי הוראות סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל יחולו, בשינויים המחוייבים, על בקשה לשינוי כאמור בסעיף 69ב לחוק ההוצאה לפועל.