מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
הפרקים שבספר:
- הבקשה לביצוע
- דגשים במילוי בקשה לביצוע שטר/שיק
- המצאת אזהרה
- נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה
- טענת "פרעתי"
- עדכון על קבלת תקבולים
- הוצאה לפועל במסלול מקוצר
- עיקול מיטלטלין
- הרמת מסך
- עיקול מקרקעין
- עיקול בידי צד שלישי
- חיובו של צד שלישי בחוב הפסוק
- כונס נכסים
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
- חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
- תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד
- חייב מוגבל באמצעים
- מאסר חייבים
- איחוד תיקים
- ביצוע תביעה על סכום קצוב
- הארכת מועד להגשת התנגדות שטר/שיק
- עקרונות יסוד בהליך "סדר דין מקוצר"
- טענות הגנה כנגד בקשה לביצוע שטר/שיק
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
נקיטת הליכים לפני המצאת אזהרה
בפני הזוכה {התובע} עומדות מספר אפשרויות, במקרה והוא חושש כי החייב {הנתבע} יעלים ו/או יבריח כספים ו/או נכסים בתוך תקופת 30 ימי ההמתנה כאמור לעיל ובכך יסכל את את ביצוע פסק-הדין, ואלה הן:ü אפשרות ראשונה
הזוכה יכול לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין ולבקש סעד זמני להבטחת ביצוע פסק-הדין. פניה כאמור תהיה בעת מתן פסק-הדין או בתכוף לאחריו.
במקרה זה אין צורך, בניגוד לבקשה לסעד זמני לפני מתן פסק-הדין, בהמצאת התחייבות או במתן ערובה לפי תקנות 364 ו- 365(ב) לתקסד"א. הבקשה לסעד זמני יכול שתהיה בעל-פה {ראה תקנה 363(ב) לתקסד"א}.
ישנם מקרים בהם בית-משפט {כגון: כאשר מבוקשים עיקולים רבים על מספר רב של נתבעים}, שאליו מוגשת הבקשה לסעד זמני, הנסמכת על הוראת תקנה 363(ב) לתקסד"א, דוחה את הבקשה לסעד זמני אולם בד-בבד מאפשר לתובע בהחלטתו, לפתוח תיק הוצאה לפועל בטרם חלפו 30 ימי ההמתנה וזאת כדי שהתובע יוכל להגיש, יחד עם הבקשה לביצוע פסק-דין, בקשה להטלת עיקולים לפני המצאת אזהרה.
לצורך פתיחת תיק ההוצאה לפועל על התובע להצטייד בהחלטת בית-המשפט המאפשרת לו לפתוח תיק הוצאה לפועל בטרם חלפו ימי ההמתנה כאמור.
ü אפשרות שניה
הזוכה יכול לפנות לרשם ההוצאה לפועל בהסתמך על הוראת סעיף 6(ב1) לחוק ההוצאה לפועל לפיה "על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), לא נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק-הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק-הדין".
עמוד 16 בספר:
במידה ועברו 30 הימים להמתנה או הפניה לבית-המשפט נעשתה שלא בתכוף לאחר מתן פסק-הדין, האפשרות השניה כאמור תהיה הרלבנטית ויהיה על הזוכה לפעול על פיה.
יודגש כי על-פי שתי האפשרויות שמנינו לעיל, אין כדי להתיר את השלמת כל הליכי ההוצאה לפועל עוד בטרם מסירת האזהרה לחייב. כל כוונתן של שתי האפשרויות שמנינו הוא למנוע הברחת נכסים על-ידי החייב ולייחד נכסים מסויימים לצורך גבייה שתתבצע אך תוגמר רק לאחר שהחייב עצמו יהיה מודע להליכים המתקיימים נגדו.
רשם ההוצאה לפועל, ייעתר, בדרך-כלל ולאחר שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני המצאת אזהרה ויורה על עיקול ברישום - הא ותו לא. בדרך-כלל, בשלב מקדמי זה של ההליכים יורה רשם ההוצאה לפועל מפורשות בהחלטתו כי העיקול יהיה ברישום בלבד וכי לא ימומשו הנכסים שנתפסו אלא רק לאחר שהאזהרה נמסרה כדין לחייב ולאחר שעבר הזמן הנקוב בה {שלאחריו ניתן להמשיך ולנקוט בהליכי הוצאה לפועל}.
את הבקשה להטלת עיקולים, במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, יש להגיש באמצעות טופס 841 המכונה גם "בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים". בטופס זה יש למלא את החלקים הרלבנטיים למקרה הנדון ואופן התשלום.
כמו-כן, לטופס 841 יש לצרף בקשה מפורטת הנתמכת בתצהיר המסבירה מדוע יש חשש כי החייב יעלים נכסים וכיוצא בזה, וכן יש להסביר מה הקשר בין החייב לצד ג' עליו מבוקש להטיל עיקול.