botox

חייב מוגבל באמצעים

עמוד 75 בספר:


ההסדר של הכרזה על חייב מוגבל באמצעים נועד לאפשר לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק, לפרוע את חובותיהם תוך הגנה על זכויותיהם, ומאידך, ההסדר מאפשר להטיל מגבלות שונות על חייבים, על-מנת שיפרעו את חובותיהם ללא יצירת חובות נוספים באופן בלתי-אחראי.

על-פי מובנן הלשוני הפשוט של הוראות החוק, תהליך הכרזתו של חייב מוגבל באמצעים מורכב ממספר שלבים:

בשלב הראשון רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב מוגבל באמצעים, לאחר שהחייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים על-פי החוק {סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל} ובבקשתו ביקש לפרוס את חובו לתקופה העולה על התקופות המפורטות בסעיף, בהתחשב בגובה החוב {סעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל}.

בשלב השני, ורק לאחר שרשם ההוצאה לפועל הפעיל את שיקול-דעתו והחליט להכריז על החייב מוגבל באמצעים, ניתן צו ביניים בו למעשה קובע רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי בקשתו של החייב עד לבדיקת יכולתו הכלכלית {סעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל}.

בצו הביניים מוסמך רשם ההוצאה לפועל גם להטיל על החייב את ההגבלות המפורטות בחוק כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים.

יצויין כי, ישנן הגבלות החלות באופן אוטומטי על החייב עם הכרזתו כמוגבל באמצעים ללא שיקול-דעת של רשם ההוצאה לפועל, כגון: האיסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד.

בשלב השלישי, לאחר מתן צו הביניים, מקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על-פי המסמכים שהגיש ובין באמצעות חקירת יכולת, ובהתאם לבדיקה כאמור נותן צו תשלומים סופי.

עמוד 76 בספר:


לאחר מתן צו התשלומים הסופי על רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופות הקבועות בחוק, או כי הוא אינו מוגבל באמצעים אם יש ביכולתו לעשות כן {סעיף 69ז(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.

במילים אחרות, ההליך הנדרש כדי לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים נצרך למספר שלבים אלה: הגשת הבקשה על-ידי החייב למתן צו לתשלומים, הכרזת רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, מתן צו ביניים ומתן צו תשלומים סופי לאחר בדיקת יכולת החייב.

ברי, כי לא ניתן להגיע לשלב הסופי מבלי שניתן קודם צו ביניים, אשר הוא לכשעצמו לא יינתן אם לא הכריז רשם ההוצאה לפועל על החייב כמוגבל באמצעים, כאשר הכרזה זו נתונה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל {בר"ע 678/05 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה, פדאור 2005(19), 834 (2005)}.

לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים, כחייב מוגבל באמצעים. בעניין הכרזתו של חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל - יש לרשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת - אם להכריזו כאמור אם לאו, ולא יכול להיות ספק לעניין שיקול-הדעת כאמור.

ואולם, משקויים בירור בדבר יכולתו של החייב כאמור בסעיף 69ז לחוק ההוצאה לפועל, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי יכולת החייב "ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג (א)" {בר"ע (יר') 3110/97 עמנואל גלוברמן נ' בנק לאומי, תק-מח 1997(3), 673, 674 (1997)}.

תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל בכלל, ותכליותיו של ההסדר בעניין חייב מוגבל באמצעים בפרט, מביאות לכלל מסקנה, כי הסמכות אשר הוענקה לרשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב מוגבל באמצעים לאחר בדיקת יכולתו של החייב, היא סמכות ברשות, המעניקה לרשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת, לבצע איזון בין התכליות והאינטרסים המתנגשים בכל מקרה ומקרה על-פי נסיבותיו, ולקבוע האם יש מקום להכריז על חייב פלוני מוגבל באמצעים אם לאו {בר"ע 678/05 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה, פדאור 05(19), 834 (2005)}.

רשימת ההגבלות הקבועה בסעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל, החלות על חייב המוגבל באמצעים מטרתה למנוע את האפשרות כי החייב ימשיך בפעילות עסקית או אחרת תוך שהינו נהנה ממטריית החוק, אינו מחזיר את חובותיו ואפילו יוצר חובות חדשים.

עמוד 77 בספר:


אחת הדרכים בהם נוקטים חייבים המוגבלים באמצעים או פושטי רגל הינה בדרך של שימוש ב"אנשי קש" להקמת חברות או ניהול עסקים כאשר עסקים אלה לא רק שממשיכים וצוברים חובות אלא שעסקים אלה בעצם משמשים בפועל לקבלת רווחים על-ידי החייב המוגבל באמצעים הנהנה כאמור מהגנת החוק ומתשלומים שבדרך-כלל הינם פעוטים ביותר.

אין ספק שאותם "אנשי קש" שעושים כן במודע מסתכנים בכך שבתי-המשפט "ירימו" את המסך ויחייבום בחובות שנוצרו וכן שתינקטנה נגדם פעולות שעניינן בירור קיומן של עבירות פליליות.

לכלל האישיות הנפרדת יש חריגים. אחד החריגים המובהקים הוא שימוש לרעה במסך ההתאגדות על-ידי נוכלים ורמאים, המקימים ומפילים חברות באופן סדרתי, ללא כוונה מראש לנהל עסק בצורה מסודרת, וללא כל כוונה לפרוע אי-פעם את החובות.

נציין כי הדין נוקט בשתי שיטות בסיסיות לטיפול בבעיה זו. האחת, היא הרמת מסך ההתאגדות להטלת אחראיות אישית על בעלי המניות. השניה, היא הטלת אחריות ישירה על אורגניה של החברה בגין עבירות ועלויות נזיקיות וחוסר תום-לב מכוח תורת האורגנים.

מהוראת סעיף 69ו(א) לחוק ההוצאה לפועל עולה כי, ככלל, משמוכרז חייב אשר מתנהלים נגדו כמה תיקי הוצאה לפועל כמוגבל באמצעים, יינתן אף צו לאיחוד תיקיו אף שאין הוא עומד בדרישות הכספיות הרגילות למתן צו כאמור.

בגישה זו יש היגיון רב. המנגנון של איחוד תיקים טומן בחובו יתרונות עבור החייבים. מתוך מטרה להבטיח כי לא יהיה בהטבות אלו כדי לפגוע בתמריץ החייבים לפרוע את חובותיהם, ועל-מנת להיטיב רק עם חייבים אשר עושים מאמץ לפרוע את חובותיהם במהירות, נדרשים חייבים המבקשים צו איחוד למלא כמה תנאים כספיים. תנאים אלו מצויים בסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק ההוצאה לפועל.

שונים הם פני הדברים ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, שעליהם מוטלות ממילא מגבלות רבות יחסית. מגבלות אלו אמורות להבטיח כי יהיה לחייבים אלו תמריץ לפעול לפירעון החוב תוך תקופה קצרה ככל הניתן על-מנת שההכרזה עליהם כמוגבלים באמצעים תבוטל.

לפיכך, אין טעם למנוע מהם להיכלל במסלול של איחוד תיקים אך בשל העובדה שבשל מצבם הכלכלי אין הם יכולים למלא את הדרישות הכספיות האמורות. כלומר, אין לדרוש מחייב מוגבל באמצעים, כתנאי לאיחוד תיקים, שיעמוד בדרישות המפורטות בסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק

עמוד 78 בספר:


ההוצאה לפועל, שהינן כספיות בעיקרן {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד, תק-על 2003(2), 1168 (2003)}.

על-פי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי החוק, כחייב מוגבל באמצעים. בעניין הכרזתו של חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, יש לרשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת - אם להכריזו כאמור אם לאו, ולא יכול להיות ספק לעניין שיקול-הדעת כאמור.

ואולם, משקויים בירור בדבר יכולתו של החייב כאמור בסעיף 69ז לחוק ההוצאה לפועל, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי יכולת החייב "ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א)..."

רואים אנו כי גם לפי סעיף 69ז(ב) לחוק ההוצאה לפועל קיים שיקול-דעת לרשם ההוצאה לפועל לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים או שאינו מוגבל באמצעים, הכל - אם יש לחייב יכולת לפרוע את החוב במשך התקופה שנקבעה בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, אם לאו, וזאת לפי סכום החוב: עד שנתיים בחוב של עד 20,000 ₪; עד שלוש שנים בחוב של 20,000 ש"ח עד 100,000 ₪; עד ארבע שנים בחוב העולה על 100,000 ₪ {בר"ע (יר') 3110/97 עמנואל גלוברמן נ' בנק לאומי, תק-מח 97(3), 673 (1997)}.

קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו ביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל {ראה סעיף 69ח לחוק ההוצאה לפועל}.

קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו ביניים, כולם או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פירעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב {ראה סעיף 69ט לחוק ההוצאה לפועל}.

רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על-פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פירעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לעניין פירעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל.

עמוד 79 בספר:


נדגיש כי כאשר בוטלה ההכרזה, אזי, בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט לחוק ההוצאה לפועל {ראה סעיף 69י לחוק ההוצאה לפועל}.