חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975

סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 קובע כדלקמן:

"117. עבירות (תיקונים: התשל"ט (מס' 2), התשמ"ו (מס' 2), התשנ"ה, התשנ"ח (מס' 5), התשס"ג, התשס"ח, התשס"ט (מס' 2), התשע"ב, התשע"ב (מס' 2), התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה (מס' 3), התשע"ו (מס' (2))
(א) מי שהפר כמפורט להלן הוראה מהוראות חוק זה או התקנות על-פיו, דינו - מאסר שנה:
(1) סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך, פנקס או דוגמה שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן;
(2) סירב או נמנע להתייצב לחקירה לאחר שנדרש לעשות כן;
(3) מסר ידיעה לא נכונה או לא מדוייקת בלא הסבר סביר או שמסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור;
(4) לא עשה את המוטל עליו לעניין רישומו;
(5) הוציא חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן או לאחר שנאסר עליו לעשות כן;
(6) לא הגיש במועד דו"ח שיש להגישו לפי חוק זה או תקנות לפיו, לרבות דו"ח שהוא חייב להגישו על-פי דרישת המנהל;
(6א) לא פירט בדו"ח התקופתי פעולה שנקבעה לפי הוראות סעיף 67(ה) כפעולה החייבת בדיווח, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;
(6ב) לא פירט בדוח תקופתי, בדוח מיוחד או בדוח שנתי מסכם פרט שהיה עליו לפרט לפי סעיפים 69א(א), (ב) או (ג), 70(ב) או 71א;
(7) לא ניהל פנקסי חשבונות או רשומות אחרות שהיה עליו לנהל, או נקבע בקביעה סופית על-פי סעיפים 74, 95 או 113 שניהלם בסטיה מהותית מן ההוראות. לעניין זה, "קביעה סופית" - קביעה על-פי הסעיפים האמורים שלא הוגש עליה ערעור או ערר או שהערעור או הערר שהוגשו - נדחו;
(8) החזיק בסימני זיהוי שקיבל שלא מהמנהל או השתמש בהם לאחר שנאסר עליו להשתמש בהם;
(9) בהיותו עוסק מסר שלא כדין לאדם אחר טובין שיבואם או מכירתם פטורים בתנאי שישמשו אותו בלבד;
(10) הוביל טובין בניגוד להוראות סעיף 129 או הכניס או הוציא טובין בניגוד להוראות לפי סעיף 129א.
(11) החזיק בטובין שהוא עוסק במכירתם ושרכישתם לא נרשמה בפנקסי החשבונות כפי שנקבע;
(12) מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, בשובר קבלה, בחשבונית, בספר פדיון יומי או בתעוד אחר על-פי הוראות מכוח סעיף 66, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על-פי אותן הוראות;
(13) לא הוציא חשבונית מס למרות שהיה חייב להוציאה;
(14) הוציא חשבונית מס ולא שילם במועד את המס הכלול בה;
(15) לא דרש חשבונית מס שהיה חייב לדרשה;
(16) הפריע לאדם לבצע את המוטל עליו מכוח חוק זה או מנע זאת ממנו.
(א1) לא נרשמה רכישה או לא נרשם תקבול כאמור בסעיף-קטן (א)(11) או (12) בידי עובדו של העוסק או בידי שלוחו של העוסק שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם העוסק אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה.
(א2) מי שלא הודיע על תכנון מדף, כהגדרתו בסעיף 67ג(א), בניגוד להוראות סעיף 67ב(ו), דינו - מאסר שנה או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ב) עשה אדם מעשה מן המפורטים בסעיף זה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו - מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"):
(1) מסר ידיעה כוזבת או מסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור;
(2) המשיך לנהל עסקאות לאחר שנאסר עליו לעשות כן או לפני שמילא את התנאים להמשך עיסוקו;
(3) הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור;
(4) הוציא תעודת זיכוי או מסמך הנחזה כתעודת זיכוי, מבלי שהיה רשאי לעשות כן;
(5) ניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38;
(6) הכין, נוהל או הרשה לאחר להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות;
(7) זייף, הסתיר, השמיד או שינה פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו, או שהרשה או שלא מנע מאחר לעשות כאמור;
(8) השתמש בכל מרמה או תחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן או עשה מעשה אחר.
(ב1) מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, דינו - מאסר 5 שנים.
(ב2) נעברה עבירה לפי סעיפים-קטנים (ב) או (ב1) בנסיבות מחמירות, דינו של העושה - מאסר 7 שנים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - אחת מאלה:
(1) העבריין הורשע בעבירה לפי סעיפים-קטנים (ב) או (ב1), וטרם חלפו שלוש שנים מיום הרשעתו בדין;
(2) נגד העבריין הוגשו למעלה מ- 6 אישומים בשל עבירות לפי סעיפים-קטנים (ב) או (ב1) בתקופה של שלוש שנים;
(3) העבריין, במעשיו, הביא להתחמקות או להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף-קטן (ב) תוך שלוש שנים לאחר שנידון על עבירה כאמור, רשאי בית-המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, לאסור עליו להמשיך בעיסוקו תקופה שיקבע."

ב- בש"פ 4068/15 {איתן מלכה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.06.15)} נדון שימוש ברכוש אסור העולה בכדי הלבנת הון. במקרה דנן, הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו מעורבות בפרשה רחבת היקף של הנפקת חשבוניות פיקטיביות יחד עם שניים נוספים. העורר הואשם בעבירות מס, הלבנת הון ובעבירות נוספות. אישום זה מתמקד בתמורה הכספית שהתקבלה עבור החשבוניות הפיקטיביות שהונפקו במסגרת האישום הראשון ובפעולות אסורות שנעשו לכאורה בתמורה זו.

המדינה טענה כי העורר עשה שימוש בהמחאות שהן רכוש שמקורו בעבירה ולכן בבחינת "רכוש אסור" כמשמעותו בסעיף 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון.

העורר, במטרה להסוות את מקורו של הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו ואת הפעולות שבוצעו בו, ביצע פעולות הלבנת הון בעצמו או באמצעות בן אדם נוסף שפעל בהנחייתו {סוויסה}.

המדינה טענה כי פעולות אלו כללו פירעון המחאות שנרשמו כנגד חשבוניות לטובת מ.צ.ע.כ על-ידי העורר ואחרים אצל נותני שירותי מטבע שונים, כשכספי המזומן שהתקבלו הועברו לידי העורר או לידי גבאי {איש נוסף מטעמו}.

בנוסף המדינה טענה כי התקיימה החזקת חשבונות אצל נותני שירותי מטבע שנרשמו בכזב על-שם סוויסה שבהם הופקדו המחאות שהתקבלו מחברת "מ.צ.ע.כ מקרקעין והשקעות בע"מ" עבור החשבוניות הפיקטיביות, וכי על-אף שהרכוש האסור הוא כביכול תמורה בגין החשבוניות הפיקטיביות ונרשם כך בכרטסת הנהלת החשבונות של החברה, העורר העביר בעצמו או באמצעות סוויסה את ההמחאות לניכיון אצל נותני שירותי מטבע ותמורתן הועברה לעורר.

סך כל הפעולות שביצע העורר ברכוש האסור הגיעו לכדי 33,181,551 ש"ח.

בגין מעשים אלה יוחסו לעורר עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, ועשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

העורר טען כי בנסיבות העניין המשך ניהול ההליך הפלילי נגדו הוא בבחינת אכיפה בררנית במידה המקימה לו טענת הגנה מן הצדק שראויה להתברר כבר בשלב המעצר, יסודה של הטענה היא במנהג השונה שנהגה המשיבה עמו להבדיל מהדרך שבה נהגה עם עד המדינה ועם מעורב נוסף בפרשה.

בית-המשפט החליט לדחות את הערר על ההחלטה בדבר מעצר העורר, אשר הואשם בעבירות מס, הלבנת הון ועוד במסגרת פרשה של הנפקת חשבוניות פיקטיביות, עד תום ההליכים.

בית-המשפט פסק כי קיימות ראיות לכאורה לחובת העורר, כי אין הצדקה בנסיבות העניין להכריע בטענה בדבר אכיפה בררנית כבר בשלב המעצר, וכי נוכח מסוכנות העורר, החשש להימלטותו ותסקיר המעצר השלילי אין מקום לשחרור העורר לחלופת מעצר.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975