מינוי הכונס - סדרי דין

את הבקשה למינוי הכונס יש להגיש בכתב, ובית-המשפט ימנהו אם ייראה לו "צודק ונוח" לעשות כך.

על-פי לשון התקנה, שיקול-הדעת שניתן לבית-המשפט במינוי הכונס הוא רחב ביותר, ואכן בפסיקה קיימים מגוון רחב של מקרים שבית-המשפט מצא כי "צודק ונוח" להכלילם במקרים בהם יש למנות כונס נכסים.

על-פי הדין בעבר ועל-פי-רוב כיום, מינוי כונס נכסים יאושר:

א. כאשר זכות בעלי הנכס, בנכס, מוגבלת ויש חשש וסכנה להשמדת הרכוש או קלקולו.

ב. לשמור על הרכוש מפני שינוי, כל עוד המקרה תלוי ועומד בבית-המשפט.

ג. לאפשר לתובע לקבל את מבוקשו, כאשר ניתן כבר פסק-דין, במקרה זה המדובר ב"הוצאה לפועל מן היושר".

כאמור, הרחבת קשת המקרים בהם ניתן למנות כונס נכסים התאפשרה כאשר קבע בית-המשפט{ ע"א 689/74 בשמת חברה להשקעות נ' עיריית אילת, פ"ד כט(2), 281 (1975)} כי:

"יש להשאיר מרחב סביר לשיקול-דעתו של השופט בהתחשב בהתפתחות הצורות המשפטיות של עסקי המסחר והכלכלה, בהיקפן העצום ובריבוי צורות עקיפת החוק בעבירות כלכליות..."
על-אף, שיש לסייג ולציין כי במקרה הנדון ניתן הסעד כשלא היה מדובר בתובענה כספית רגילה ואפשרויות ההגנה על התובעים על-ידי הסעדים הזמניים האחרים הקיימים לא היו רלבנטיות.

את הכונס ניתן למנות על כל רכוש, קרי, גם על זכויות שונות.

הרכוש עליו מונה כונס הנכסים צריך להיות זה השנוי במחלוקת, על-אף שכאמור, בבית-המשפט מונה כונס נכסים גם על רכוש שלתובעים לא היה כל זכות בו {המ' (נצ') 1063/96 עלי מחמוד חסן נ' חסן מחמוד חסן, תק-מח 98(1), 3882 (1998)}.

צו הכינוס יכול שינתן על כלל נכסי החייב {ת"א (ת"א) 2244/81 קומפני פריזיין נ' שמואל פלאטו שרון, פ"מ תשנ"ב(א), 163 (1991)}, אולם הדבר תלוי במפורט בכתב המינוי והמאושר על-ידי בית-המשפט.

תקנה 390 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את חובת הפרסום עם מינוי הכונס:

"ניתן צו למינוי כונס נכסים, יורה בית-המשפט או הרשם לפרסם ברשומות או בעיתון יומי את שם האדם שנגדו ניתן הצו, מקום עסקו או מענו הרשום, שמו ומענו של כונס הנכסים שנתמנה וכן מקום מושבו של בית-המשפט ומספר התיק; בית-המשפט או הרשם רשאי שלא להורות על הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מינוי הכונס - סדרי דין