botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לדיני חילוט, תפיסה וכינוס נכסים במשפט הישראלי

הפרקים שבספר:

סימן ד1 לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 387ג-387י)

1. סייגים למינוי
1.1 הדין
סעיף 387ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"387ג. סייגים למינוי תופס נכסים או כונס (תיקון התשס"א)
בית-המשפט לא ימנה אדם כתופס נכסים או ככונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו."

1.2 כללי
על-פי הוראת תקנה 387ג לתקנות סד"א, בית-המשפט לא ימנה לתפקיד כונס נכסים אם יש בינו ובין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי או אם סבר כי יש בכך צורך, מטעמים מיוחדים שיירשמו {תא"ק (חד') 18287-05-15 צח אורני בע"מ נ' רמות קציר לבניין ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.07.15)}.

בית-המשפט יעתר לבקשה למנות כונס נכסים זמני, להבדיל מהעברת הנכסים ישירות למבקשת, בשים-לב לאינטרס של המבקשת בהבטחת זכויותיה בכלי הרכב, כאשר הן נחזות להיות כמצדיקות את הפגיעה המסויימת במשיב, ובשים-לב לקיומו של חשש ממשי להעלמת הנכס וסיכול ביצועו של פסק-הדין בתובענה, וזאת לפי תקנה 387ג לתקנות סד"א {ת"א (ת"א) 32456-09-12 פרוליסינג בע"מ נ' ק.א.ג.ו. טיאוט כבישים ומדרכות ממוכן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.10.12)}.

ב- ת"א (ראשל"צ) 56858-07-12 {ס.מ מלכה נכסים בע"מ נ' דוד אמרם, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.10.12)} בית-המשפט קבע כי בהתאם לתקנה 387ג לתקנות סד"א, לא ימנה בית-המשפט אדם כתופס נכסים, אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי או אם סבר בית-המשפט שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, וזאת מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

בית-המשפט יעתר לבקשה שכזו מטעמים מיוחדים כאמור, אשר תיטיב עם האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בדבר.

ב- ת"א (יר') 5613-02-11 {שפאר, סיטון, הניג, פילו נ' רוברט דויטש, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.04.12)} בית-המשפט קבע כי למרות קיומם של טעמים המצדיקים מינוי כונס נכסים לקבלת תקבולי המכירה הפומבית, לא ניתן לקבל את הבקשה במתכונתה הנוכחית, והיא נדחית לפי תקנה 387ג לתקנות סד"א.

1.3 הלכה פסוקה
1.3.1 האם יש למנות את בא-כוח המשיב לכונס הנכסים?
ב- ת"א (חי') 7717-06-13 דוד וייס נ' אלכסנדר בוסקיס, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.07.13)} נדונה סוגיה בה הגיש המבקש את הבקשה דנן, שבה עתר כאמור למינוי כונס נכסים וביקש כי ימונה בא-כוחו לתפקיד.

המבקש טען בבקשתו זו, כי המשיב הפר את צו המניעה בכך שהוציא דלתות מהנגריה והעבירן למקום אחר.

לדיון שנקבע ליום 03.07.13 לא התייצב המשיב, כאשר לטענת בא-כוחו נבצר ממנו לעשות-כן מחמת מצבו הרפואי עקב תקיפה שתקפוהו המבקש וחבריו. המשיב גם לא הגיש תגובה לבקשה.

במהלך הדיון הציג המבקש תיעוד מצולם, שממנו ניתן לראות הוצאת דלתות ספורות מהנגריה, כאשר לטענת המבקש וחברו, בחלק מהצילומים ניתן לראות דלתות שאוחסנו במבנה נטוש של מפעל פרוטרום, שנסגר.

מטיעוני בא-כוח המשיב עלה כי לגרסתו צילומים אלה צולמו בנגריה דווקא.

בית-המשפט דחה את הבקשה וזאת לאחר שמצא כי אין להיענות לבקשה למינוי כונס נכסים, זאת כי בהתאם לתקנה 387ג לתקנות סד"א לא ניתן למנות את בא-כוח המבקש לכונס נכסים, ולא הוצע כונס אחר וממילא לא צורפה הסכמתו.

1.3.2 בית-המשפט ימנה אדם ככונס נכסים מטעם המבקש רק מטעמים מיוחדים אשר יירשמו
ב- ת"א (ת"א) 9975-02-12 {בי.ג'י (ישראל) טכנולוגיות בע"מ נ' טשקנט חברה לאחזקות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.02.12)} נדונה בקשה למינוי עורך-דין מטעם המבקשת אשר ישמש ככונס הנכסים מטעמה.

בא-כוח המשיבים טען, כי אין להסכים עם מצב שבו עורך-דין מטעם המבקשת ישמש ככונס נכסים מטעמה, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.

תקנה 387ג לתקנות סד"א נוגעת למצב עניינים זה, וכך קובעת התקנה:

"בית-המשפט לא ימנה אדם כתופס נכסים או ככונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו."

בית-המשפט קבע כי יש על המבקשת להציע כונס נכסים אחר, ולאחר קבלת תגובת בא-כוח המשיבים לשם המוצע תינתן החלטתו על החלפתו של עורך-הדין מזייוב ככונס נכסים.

הסייג בתקנה זו נוגע לחשש לניגוד עניינים בין בעל התפקיד לתיפקודו, ועל-אף שהכונס מתמנה על-ידי בית-המשפט ומכהן כפקידו וכידו הארוכה, הרי שאפשרות חובת הנאמנות הכפולה, לבית-המשפט ולמיוצג, מצריכה את האיזון הקבוע בסעיף, הדורש את הסכמת שני הצדדים למינוי מקורב או לטעמים מיוחדים שירשמו.
כך למשל קובע כב' השופט שינמן ב- בש"א (ת"א-יפו)182645/05 {קשר רנט א - קאר בע"מ נ' מרדושי אוחיון ואח', תק-של 2005(4), 11583 (20059}:

"על-אף קיומו של קשר מקצועי בין בעלי הדין לכונס, אני סבור שלא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו, ואולם המשיבים רשאים לעתור להחלפת הכונס."

2. סמכות הכניסה לחצרים
סעיף 387ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"387ד. כניסה לחצרים חיפוש ותפיסה (תיקון התשס"א)
(א) בטרם כניסתו לחצרים ימסור תופס הנכסים או הכונס את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו לפי טופס 44א שבתוספת הראשונה, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם בגיר אחר האחראי על החצרים מטעמו (להלן: "האחראי על החצרים"), ויידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך-דין, במידת האפשר, וזכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו תופס הנכסים או הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה בזיון בית-משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.
(ב) כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים על-פי סימן זה ייעשו בידי תופס הנכסים או הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, אלא-אם-כן אישר האחראי על החצרים בכתב, כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם הורה בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; לא ישמש עד, לצורך תקנה זו, מי שיש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי - זולת אם הסכים לכך בעל הדין שכנגד."

בטרם הכניסה, יפעל תופס הנכסים בהתאם לתקנה 387ד לתקנות סד"א {ת"א(ראשל"צ) 56858-07-12 ס.מ מלכה נכסים בע"מ נ' דוד אמרם, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.10.12)}.

סמכות הכונס כוללת, כאמור בכותרת של תקנה 387ד לתקנות סד"א, "כניסה לחצרים, חיפוש ותפיסה", כאשר בטרם כניסתו לחצרים ימסור תופס הנכסים או הכונס את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו לפי טופס 44א שבתוספת הראשונה, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם בגיר אחר האחראי על החצרים מטעמו, ויידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך-דין, במידת האפשר, וזכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים.

כן קובעת התקנה, כי כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים על-פי סימן זה ייעשו בידי תופס הנכסים או הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, אלא-אם-כן אישר האחראי על החצרים בכתב כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם הורה בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו {ת"א (יר') 3485/09 תום קפלן נ' קבוצת פי סי אי בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.10.11)}.
טרם כניסת הכונס או תופס הנכסים לחצרים, עליו למסור את הצו, לאחראי על החצרים או לחייב. את פעולותיו בחצרים יבצע הכונס או התופס רק בנוכחות האחראי ושני עדים.

על בעל התפקיד חלה חובת הדיווח והאזהרה היות ואי-שיתוף פעולה וסירוב לביצוע הצו משמעותו בזיון בית-המשפט. חובת הדיווח כוללת את יידוע האחראי או החייב על הזכות להתקשר לעורך-דין ועל הזכות להצטרף להליך.

ב- בש"א (ת"א-יפו) 182645/05 {קשר רנט א - קאר בע"מ נ' מרדושי אוחיון ואח', תק-של 2005(4), 11583 (2005)} נותן כב' השופט שינמן הוראות מפורטות לכונס הממונה:

"בטרם כניסתו לחצרים, ימסור הכונס את הצו בליווי הודעה המסבירה את משמעות הצו לפי טופס 44א שבתוספת הראשונה לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם בגיר אחר האחראי על החצרים מטעמו ויידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך-דין, במידת האפשר, וזכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך 20 ימים, לבקשת האחראי על החצרים יסביר לו הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה בזיון בית-משפט ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי. כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של הנכס ייעשו בידי הכונס בנוכחות האחראי על החצרים ובנוכחות שני עדים, אלא-אם-כן אישר האחראי על החצרים בכתב, כי אינו מעוניין בנוכחות עדים."

3. זכויות מחזיק וצד שלישי
סעיפים 387ט-387י לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעים כדלקמן:

"387ט. זכויות מחזיק וצד שלישי
(א) ניתן צו על-פי סימן זה המתייחס לנכסים שבידי מחזיק, רשאי
המחזיק להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד ההמצאה; הודעה על כך תימסר למחזיק עם מסירת הצו או המצאתו.
(ב) טוען צד שלישי לזכויות בנכסים שנתפסו לפי סימן זה, רשאי הוא להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים מיום שנודע לו על תפיסתם.
(ג) התברר לבית-המשפט במהלך דיון כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכסים שנתפסו לפי פרק זה, יודיע לו בית-המשפט על זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד המצאת ההודעה.
(ד) הוגשה הודעת הצטרפות על-ידי מחזיק או צד שלישי יקיים בית-המשפט דיון במעמד המצטרף בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת הודעת ההצטרפות.

387י. הודעת הצטרפות
(א) הודעת הצטרפות תוגש לבית-המשפט בכתב, במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל בעלי הדין.
(ב) דין המצטרף כדין משיב בבקשה לסעד הזמני, ודין הודעת ההצטרפות כדין תשובה לבקשה בכתב, בשינויים המחוייבים.
(ג) הודעת ההצטרפות והודעה בדבר מועד הדיון יומצאו לכל בעלי הדין בהקדם האפשרי לא יאוחר משלושה ימים מיום החלטת בית-המשפט בדבר מועד הדיון."

ככל שהנכס ייתפס בידיו של צד שלישי, הרי שהכונס אף יסב את תשומת-לבו לזכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך, כאמור בתקנה 387ט לתקנות סד"א
{ה"פ (ת"א) 44115-10-15 כלמוביל פתרונות מימון בע"מ נ' ריף רעפים ועצים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.10.15); ראה גם חוק עוולות מסחריות}.

המנגנון להגנה על זכויותיהם של צדדי ג', קבוע בחוק עוולות מסחריות, ובתקנה 387ט לתקנות סד"א המאפשר לצד ג', הטוען לזכויות בנכסים שנתפסו, להצטרף להליך בפרק זמן קצוב {רע"א 1812/10 עו"ד איתן גבאי נ' תום קפלן, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.12.10)}.

4. חיפוש בחומר מחשב
4.1 הדין
סעיף 387ה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"387ה. חיפוש בחומר מחשב (תיקון התשס"א)
חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, לא ייערכו אלא בהתקיים תנאים אלה:
(1) בית-המשפט כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;
(2) בית-המשפט מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;
(3) מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים."

סעיף 2 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"2. שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב
העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
(1) משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
(2) מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו."

סעיף 7 לחוק המחשבים, התשנ"א-1995 קובע כדלקמן:

"7. עוולה בנזיקין
מעשה מן המעשים המנויים להלן הוא עוולה על-פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), והוראותיה של פקודה זו יחולו עליו:
(1) הפרעה שלא כדין לשימוש במחשב או בחומר מחשב, בכל דרך שהיא, לרבות על-ידי גזילת דבר המגלם חומר מחשב;
(2) מחיקת חומר מחשב, גרימת שינוי בו או שיבושו בכל דרך אחרת, שלא כדין."

סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

חדירה לחומר מחשב
(תיקון מס' 6)
תשנ"ה-1995

"23א. חדירה לחומר מחשב (תיקון התשנ"ה)
(א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לעניין זה, "חדירה לחומר מחשב" - כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995.
(תיקון מס' 12) תשס"ה-2005

(ב) על-אף הוראות פרק זה, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף-קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי סעיף 23, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי העניין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.
(ג) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979."

4.2 כללי
כל חדירה לחומר מחשב על-ידי תופס הנכסים תעשה באמצעות חוקר מחשבים מיומן כהגדרתו של מונח זה בסעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, ועל-פי האמור בתקנה 387ה לתקנות סד"א {ת"א (ראשל"צ) 56858-07-12 ס.מ מלכה נכסים בע"מ נ' דוד אמרם, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.10.12); רע"א 1812/10 עו"ד איתן גבאי נ' תום קפלן, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.12.10)}.

במסגרת הודעתו יתבקש גם תופס הנכסים להודיע מיהו חוקר המחשבים המיומן באמצעותו הוא מבקש לבצע את הבדיקה בפועל, ויאשר כי אכן מדובר באיש מקצוע בהתאם להוראות הדין, תוך צירוף מסמכים רלוונטיים. החדירה למחשב תעשה בכפוף ולאחר קבלת אישור בית-המשפט לעניין זהותו של החוקר {ת"א (ראשל"צ) 56858-07-12 ס.מ מלכה נכסים בע"מ נ' דוד אמרם, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.10.12)}.

אחד הטעמים לחיוב שבתקנות למינוי על-ידי בית-הדין של בעל תפקיד מיומן בחיפוש בחומר מחשב הוא להבטיח שהחיפוש בכלי כה מרכזי בעסק ובחייו הפרטיים של אדם בעידן המודרני, ייעשו על-ידי בעל מקצוע אשר נאמן באופן מוחלט לבית-הדין, ואין לו כל נגיעה לאחד מבעלי הדין.

המחפש בחומר המחשב חייב להיות מיומן דיו על-מנת שלא לפגוע בחומרים אישיים רגישים העלולים להיות מצויים בחומר המחשב, לצד הפרטים העסקיים הרלוונטיים לצו החיפוש, ויידע להבחין ביניהם.
הפגיעה בפרטיות בתפיסת כונן קשיח ושמירת עותק ממנו אצל כונס הנכסים היא קשה וישנה חשיבות גבוהה לכך שיינקטו מלוא האמצעים לשם הזהירות ומזעור הפגיעה האפשרית בפרטיות {ע"ע (ארצי) 219/07 עמוס חכמון נ' LDI-Licensing Dynamics International Ltd, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.09.08)}.

לא יעלה על הדעת לאפשר לכל צד בהליך אזרחי לבחון באמצעות מומחה את כל המסמכים שנמצאים על מחשבו של יריבו - רק בשל שהוא סבור כי לא גולו כל המסמכים הרלבנטיים, וגם כאשר הוכח שאכן לא גולו כולם {ת"א (חי') 40500-10-10 בהיג' קעואר ובניו בע''מ נ' הראל חברה לביטוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.09.12)}.

השימוש בסעד כגון המבוקש יעשה רק כאשר יש חשש ממשי להעלמת ראיות או השמדת ראיות וחשש ממשי שהעלמת הראיות תכביד באופן ממשי על קיום ההליך {דודי שוורץ סדר הדין האזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות (הוצאת הקריה האקדמית אונו - פרסומי הפקולטה למשפטים, תשס"ז, יר'); ת"א (חי') 40500-10-10 בהיג' קעואר ובניו בע''מ נ' הראל חברה לביטוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.09.12)}.

4.3 האם יש להתיר לכונס הנכסים לתפוס מחשב, חומר מחשב, או פלט מחשב?
ב- ת"א (חי') 61019-07-13 {אופגל תעשיות אופטרוניות בע"מ נ' ליאור קנטורוביץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.08.13)} נדונה סוגיה בה המבקשת טענה בסיכומיה, כי מן הראיות שהובאו הוכח שהמשיב מחק את כל הודעות הדואר האלקטרוני מתיבת ה- outlook, ופרמט את המחשב הנייד ששימש אותו בעבודתו {להלן: "המחשב הנייד"}, כך שגרם למחיקת כל החומר שהיה קיים על גביו.

מדובר במחיקה של חומר מחשב, דבר המהווה הן עבירה מכוח סעיף 2(2) לחוק המחשבים, והן עוולה מכוח סעיף 7(2) לחוק המחשבים.

בית-המשפט נתן צו במעמד צד אחד, שבו מינה את עו"ד מיטל כ"ץ ככונסת נכסים והתיר לה לערוך חיפוש בחצריו של המשיב, לתפוס מחשבים, חומר מחשב או פלט כהגדרתם בחוק המחשבים, ולאחסנם במשרדה או במקום אחר שבשליטתה כשהם חתומים וסגורים, עד למתן החלטה אחרת של בית-המשפט {ראה גם חוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"}.

4.4 המבקשים לא הראו טעם לתפיסת וחיפוש במחשב
ב- ת"א (מחוזי-מרכז) 1217-10-12 {תכשיטי מוטי 2000 (1998) בע"מ נ' גבריאל עמרם, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.10.12)} נדונה בפני בית-המשפט בין-היתר בקשה למתן צו לתפיסת מסמכים ולתפיסה וחיפוש במחשב על-פי תקנות 387א ו- 387ה לתקנות סד"א.

הבקשות הוגשו יחד עם תביעה שהגישו המבקשים - התובעים נגד המשיבים, כאשר בכתב התביעה ובבקשותיהם טענו המבקשים כי המשיבים, אשר שימשו כרואי-חשבון מטעם המבקשים, הונו את המבקשים וגזלו מהם כספים שלא כדין לאורך השנים.

הנימוק לעיקולים המתבקשים הינו כי קיים חשש כבד "וכמעט וודאי" כי לא יהיה בידי המבקשות להיפרע, בסופו-של -יום, מהמשיבים לכשיזכו בתביעה, כך לטענתם, וכי הדבר יכביד על ביצוע פסק-הדין שיינתן.

עוד ציינו המבקשים כי "לפי ידיעתם" קיימות תביעות נוספות נגד המשיבים, שעילתם זהה, אשר בהן ניתנו צווי עיקול.

בית-המשפט קבע כי המבקשים לא הצביעו ולו על ראיה אחת המעידה על חשש כאמור וכן לא הביאו כל תימוכין בנוגע לצווי עיקול אחרים שניתנו נגד המשיבים, לכאורה.

נוכח התנהלות זו לא מצא בית-המשפט כי יש מקום לצוות על המבוקש במעמד צד אחד.

4.5 הצו המבוקש גורף מדי ויישומו יפגע בפרטיות של בסודות המסחריים של המשיבים - במידה העולה על הדרוש
ב- ת"א (חי') 40500-10-10 {בהיג' קעואר ובניו בע''מ נ' הראל חברה לביטוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.09.12)} נדונה סוגיה בה לפי טענת המבקשות, התגלו מסמכים חדשים, אשר הנתבעים נמנעו מלגלותם קודם לכן במסגרת ההליכים המקדמיים.

המבקשות טענו כי יש במסמכים אלו כדי לסתור את גרסתם של הנתבעים ולתמוך בגרסת התובעות, ולצורך גילוי מלוא המסמכים יש צורך לתת את הצווים המבוקשים הכוללים צו לתפיסת מסמכים וראיות, וצו לתפיסת חומר מחשב - בהתאם לתקנות 387א ו- 387ה לתקנות סד"א.

המשיבים טענו כי לא גילו את המסמכים שקשורים להקמת הפוליסה הפיקטיבית, שכן לטענתם הם אינם רלבנטיים להליך וכי לא ניתן ללמוד שקיימים עוד מסמכים שהם לא גילו.

בית-המשפט סבר כי הצו המבוקש גורף מדי ויישומו יפגע בפרטיות של הסוכן ובסודות המסחריים של המשיבים - במידה העולה על הדרוש.

בית-המשפט הוסיף כי חיפוש במחשבים של חברה כגון הראל חובק מידע רב וחסוי והדרישה לקבל הרשאה לעיון ול"שיטוט חופשי" בנבכי מערכת המחשב של החברה נראה כסעד קיצוני ולא פרופורציונלי לתועלת שהדבר עשוי להניב לתובעות או לבירור האמת בתיק זה.

גם במצב בו ימנה בית-המשפט מומחה ככונס נכסים יהא קשה עד מאוד להמנע מחשיפת סודות ומעיון במסמכים שנוגעים לפרטיותם של אחרים {הן לגבי מחשבי הראל והן לגבי מחשבי הסוכן}.

באשר לסכנות ולמגבלות של צו חיפוש במחשב בית-המשפט הפנה לספרו של נמרוד קוזלובסקי המחשב וההליך המשפטי - ראיות אלקטרוניות וסדרי דין (ההוצאה לאור של לשכת עורכי-הדין (2000))}.

אשר-על-כן, בית-המשפט דחה את הבקשה למתן צו לחדור למחשבי הראל או למחשבי הסוכן {המשיבים}.

5. מתן דין וחשבון
סעיף 387ו לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"387ו. מתן דין וחשבון (תיקון התשס"א)
(א) תופס הנכסים או הכונס יגיש לבית-המשפט דין וחשבון על ביצוע הפעולות, חתום בידי הנוכחים בביצוע, בתוך שבעה ימים ממועד הביצוע, וימציא העתק ממנו למי שאליו מופנה צו הכניסה לחצרים ולבעלי הדין.
(ב) הדין וחשבון יכלול, בין השאר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו."

ב- ת"א (ראשל"צ) 56858-07-12 {ס.מ מלכה נכסים בע"מ נ' דוד אמרם, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.10.12)} בית-המשפט קבע כי תופס הנכסים יעביר לבית-המשפט בתוך שבוע ימים ממועד ביקורו בחצרי המשיבים דו"ח ראשוני בהתאם לתקנה 387ו לתקנות סד"א, לרבות דיווח באשר לנתונים שנמצאו על גבי מחשבי המשיבים והנוגעים למבקשים, החומר שהועתק, פעולות השחזור שבוצעו ככל שבוצעו, ותוצאתם.

ב- פש"ר (יר') 30825-02-14 {איתן שלמה ארז (כונס הנכסים) נ' רחל קרויז, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.12.14)} נדונה הסוגיה האם פעל הכונס כהלכה נוכח הדחיפות שבפעולה?

המשיבה טענה כי על-פי הוראת תקנה 387ו לתקנות סד"א, חלה חובה על הכונס לערוך דוח מפורט בעת תפיסת הנכסים כאשר הוא חתום על-ידי הנוכחים בעת ביצוע הצו, ככל האפשר, ועל מי שאחראי על החצרים בהם בוצעה התפיסה.

המשיבה הדגישה, כי במידה שלא נערך דוח שכזה, לא ניתן לדעת מה נתפס, ובכך הדבר מקבל משנה-תוקף כאשר מדובר בפריטים רבים שכללו דברי כסף ותכשיטים.

מאחר שלא נערך דו"ח כזה מעולם, טענה המשיבה שלא תוכל לבדוק ולחוות דעה מה נלקח מהחנות, והאם כל שהיה בחנות נמכר.

אשר-על-כן, טענה החייבת, כי יש להורות לכונס להשלים את החסר ולהמציא פירוט מדויק אודות הפריטים שנתפסו, לתת הסבר מדוע פירוט כאמור לא נערך ונחתם, ומדוע כאשר נערכה רשימת המלאי על-ידי השמאי, רשימה זו היא סתמית וכללית.

בית-המשפט קבע כי לאחר שבחן את הדברים, דבור כי נוכח הנסיבות והצורך הדחוף בביצוע תפיסת הסחורה שבחנות, כמו גם החשש כי סחורה זו תיעלם, כי פעל הכונס כדין ותחת הנחיות וצווי בית-המשפט.

הכונס השקיע מאמץ רב כאשר ביצע את תפיסת המיטלטלין תחת הנסיבות שפורטו, כאשר היה צורך בשימוש בשוטרים, פריצת החנות, עבודה מאומצת של כמעט יממה שלמה, הכל תחת לחץ.

עוד הוסיף בית-המשפט כי אין מדובר בתפיסה רגילה העומדת בדרך-כלל בפני בית-המשפט, אלא בהליך מהיר, כולל ההליך שהתרחש בשטח. לא ניתן לצפות במצב זה של דברים, ולאור כמות הסחורה הרבה, כי ייערך בשטח רישום מפורט של כל פריט ופריט.

די לבית-המשפט בכך שהפינוי נעשה תחת עינם הפקוחה של עורכי-דין שנכחו בשטח, כאשר הסחורה נארזה בארגזים ובסופו-של-דבר אוחסנה תחת שמירה, נבדקה על-ידי שמאי שפירט בחוות-דעתו את תכולת 342 הארגזים והסחורה שהיתה בתפזורת.

6. הוראות בדבר הנכסים התפוסים
סעיף 387ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

הוראות בדבר הנכסים התפוסים
תק' (מס' 6)
תשס"א-2001

"387ח. הוראות בדבר הנכסים התפוסים (תיקון התשס"א)
(א) בית-המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת תופס הנכסים, הכונס, בעל הנכסים או בעל דין, להורות מה ייעשה בנכסים התפוסים, לרבות החזרתם לחצרים שמהם נלקחו או לבעליהם, לתת צו למכירתם של נכסים העלולים להתקלקל, להשמדה או להעברה של נכסים או להורות כל הוראה אחרת המוצדקת וראויה בנסיבות העניין.
(ב) הסתיים הדיון בתובענה, יורה בית-המשפט מה ייעשה בנכסים תפוסים, שהוראה כאמור טרם ניתנה לגביהם.
(ג) פקע צו תפיסת נכסים או צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי סימן זה, ולא הורה בית-המשפט מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים אל החצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו."
ב- ת"א (חי') 595/98 {ע.י.ט הובלות 1994 בע"מ נ' בית שאן חרוד אגודה שיתופית חקלאית, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.06.04)} קבע בית-המשפט כי צדקה הנתבעת בטענתה כי בהתאם להחלטה לתפיסה ואיחסון בלבד אין היא מחוייבת להפעיל את המשאיות, אולם, היא מחוייבת גם מחוייבת לפנות לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות {סעיף 387ח(א) לתקנות סד"א}, כדי שיורה לה על הדרך שעליה לנהוג במצב שנוצר.