חובת כונס הנכסים לשמירה על זכויות החייב

1. כללי
כונס נכסים מתמנה על-ידי ראש ההוצאה לפועל כאשר דיני ההוצאה לפועל אינם מספקים מענה יעיל לביצוע פסק-הדין, משום כך, במקרים מסויימים כגון במימוש מקרקעין, סמכויותיו של הכונס נרחבות יותר מדיני ההוצאה לפועל ובאפשרותו לפעול גם שלא על-פי חוק ההוצאה לפועל.

אולם, על-אף האמור, מחוייב כונס הנכסים, לשמור על זכויות החייב, המוקנות לו בסעיפי החוק, כך לדוגמה אין באפשרותו לעקל מיטלטלין שעל-פי חוק אינם ניתנים לעיקול וכן נכסים שאינם ניתנים לעיקול, המחוקק קבע סף מקסימלי של סוג הנכסים וערך אותם הנכסים שאינם ניתנים לעיקול בשל היותם הכרחיים לפרנסת החייב וקיומו ובמובן זה, קבע נקודת איזון הקובעת איזה שווי של נכסים אשר ראוי שישארו בידי החייב לשם המשך עיסוקו ופרנסתו תוך שמירה על כבודו וקיומו הבסיסי (סעיף 22 ו- 50 לחוק ההוצאה לפועל).

כך עליו לעמוד בתנאי ההגנה על בית מגורים והגנת חקלאי חייב (סעיף 38 ו- 39 לחוק ההוצאה לפועל).

עקרונות אכיפת החיובים בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל, מבקשים לשמר לחייב מינימום של אמצעים הנדרשים לפרנסתו. כך, למשל, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות כי תשאר קרקע חקלאית בידי החייב כנדרש למחייתו שלו ושל בני משפחתו, כן פטורים מעיקול בהוצאה לפועל מיטלטלין שונים, שבלעדיהם לא יכול החייב לקיים את מקצועו ומשלח ידו.
רעיון זה אף מקדם תפיסה רחבה של רווחה חברתית, המדגישה את חשיבות היותו של האדם גורם יצרני גם בעיתות משבר {ע"א 3553/00 יששכר אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, תק-על 2003(1), 609 (2003)}.

ב- ת"א (נצ') 16390-01-13 {מרגלית פפיאשוילי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-של 2015(4), 115956 (18.12.2015)} נקבע:

"בסעיף 55, לחוק ההוצאה לפועל נקבע: "אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי סעיפים 22, 38, 39 ו- 50 או לפי כל דין אחר."

ב- ע"א 8410/06 אהובה נקש נ' בנק לאומי לישראל למשכנתאות בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (28.12.08), התייחס בית-המשפט למעמד כונס הנכסים ומהות תפקידו, כאשר לדבריו, במשפט הישראלי הוכר הכונס כבעל מעמד של קצין בית-המשפט, הפועל בשמו לצורך מילוי תפקידו. הכונס, אינו סוכנו או שלוחו של הנושה, אשר הציע או ביקש את מינויו, ולפיכך מחוייבותו היא כלפי בית-המשפט ולא כלפי מי מבעלי הדין, הוא אינו מהווה שלוחו של בעל הדין שביקש למנותו. על-כן, טעונות כל הפעולות הננקטות על-ידי הכונס לצורך מימוש תפקידו, לרבות מכירת הדירה, אישור מטעם בית-המשפט הממנה. כיוון שכונס הנכסים הוא קצין בית-המשפט ופועל בשמו, עליו למלא את תפקידו באופן אובייקטיבי, תוך נאמנות למשימה שהטיל עליו בית-המשפט, בנוסף לחובות האמון והזהירות כלפי הזולת לסוגיו, נושים ואחרים.

"95. מעבר לאמור לעיל, תפקיד הכונס, אינו תפקיד טכני של ביצוע הוראות הרשם. המדובר בתפקיד מהותי, הכרוך בביצוע פעולות שונות ומגוונות הנוגעות למימוש הנכס עליו התמנה ככונס. על הכונס מוטלת החובה לנהוג בזהירות ובשיקול-דעת סביר, ועליו להניח את דעתו של בית-המשפט, כי פעל כדין ולטובת הכינוס. הכונס איננו יכול לחסות בצילן של הוראות שקיבל מרשם ההוצאה לפועל, כאשר הוראות אלו ניתנו מבלי שהיה בידי הרשם מלוא המידע הדרוש לשם קבלת ההחלטה. על הכונס מוטלת חובת זהירות, וככל שהדבר נוגע למכר של נכס מקרקעין, משתרעת גם על פני בדיקה פיזית של הנכס ועריכת ביקור בו. חובה זו מקבלת משנה תוקף בהתחשב בעובדה שהכונס משמש כידו הארוכה של רשם ההוצל"פ, שאיננו יוצא לביקורים בנכס כדבר שבשגרה (בר-אופיר, עמ' 933 ו- 934 (1))."

2. נכסים שאינם ניתנים לעיקול
בין הנכסים שאינם ניתנים לעיקול, שאינם מפורטים בסעיפי חוק ההוצאה לפועל, אך הוכרו בפסיקה נמנים גם הנכסים האישיים, כך לדוגמה קובע כב' השופט ש' לוין {ע"א 3553/00 יששכר אלוני נ' טל מכוני תערובת בע"מ, פ"ד מז(3), 580 (2003), שם.} בדיון שנערך בעניין עיקול מכסת חלב שהינה אישית בשל הרישיון הנצרך להפקתה, כי: "גישה דומה קיימת במשפט המקובל לעניין הגדרת הנכסים המוקנים לנאמן בהליך של פשיטת-רגל והמשמשים לפרעון חובותיו לנושיו. בעניין Haig v. Aitken3 All E.R.(2000), 80, 87 סרב בית-המשפט לערעורים באנגליה להעמיד למכירה תכתובת אישית של איש ציבור שפשט את הרגל, שהיתה ברשותו, למרות שמכירה היתה עשויה להביא לנושים ממון רב. בית-המשפט ציין בפסק-דינו שהדין הוא שגם אם מדובר בנכסים של החייב שהם בעלי ערך כלכלי יכול ולעניין פשיטת רגל הם לא יכללו בין נכסי החייב אם נודעת להם משמעות אישית מיוחדת לחייב. אפשר לגזור גישה זו הנובעת מערך כבוד האדם, המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: "חוק היסוד"). אכן, בבית-משפט זה כבר נקבע כי בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין זכויות הנושה לבין זכויות החייב ולפרש את החקיקה בנושא העיקול לאור חוק היסוד: בש"א 4459/94 עורך-דין עמנואל סלמונוב נ' שרבני ואח', פ"ד מט(3), 479 (1994)".

יש לציין כי באותה הפסיקה, מעיר ומסייג כב' הנשיא א' ברק לעניין נכסים אישיים כי:

"הוצאת נכס מסויים מתחולת דיני ההוצאה לפועל תיעשה באותם המקרים בהם עיקול הנכס ומימוש יהוו פגיעה בבסיס ההגנה על כבוד האדם של החייב וחירותו. אשר-על-כן נדרש להראות כי לנכס האמור ערך רגשי או אישי כה גבוה, עד כדי ראיית שמירתו בידי החייב כחלק ממימושו העצמי וכבודו כאדם (ראו למשל: Leva, 96 B.R. 723 (W.D.Tx. 1989 In Re)."

דוגמה לנכס, שבו מעורבים יסודות כלכליים ואישיים, שאפשרות עיקולו ומימושו על-ידי כונס נכסים הממונה מטעם ההוצאה לפועל, נדון בגלגולים שונים כפי שנראה להלן:

ב- ע"א 3553/00{יששכר אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, פ"ד נז(3), 577 (2003)} קיבלה כב' השופטת ד' בייניש בקשה לסעד זמני בערעור שישאיר בתוקפו את צו המניעה הזמני שניתן בבית-המשפט המחוזי, אשר אסר על ביצוע שינוי במעמדה של מכסת החלב של המבקשים ועיכב את מימוש העיקול שהוטל על המכסה עד למתן הכרעה סופית בערעור שהוגש לבית-משפט זה.

המבקשים הינם חקלאים המתפרנסים למחייתם מרפת פרות, בה הם מייצרים חלב פרות על-פי מכסת חלב שהוקצה להם על-ידי ה"מינהל" שהוסמך לכך על-פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 (צו בדבר ייצור חלב).

נגד המבקש ניתן במעמד צד אחד, פסק-דין לטובת המשיבה, ובו חוייב המבקש לשלם למשיבה סך של 98,569 ש"ח שהוא חוב עבור הספקת מספוא לפרות. משלא שילם המבקש את חובו, נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל.

המשיבה ביקשה לעקל את מכסת ייצור החלב של המבקש וראש ההוצאה לפועל נענה לבקשה והורה על העיקול המבוקש.

במסגרת תיק לאיחוד תיקים שהתנהל נגד המבקש ביקשה המשיבה כי ימונה למבקש כונס נכסים למכסת החלב, וכי כונס הנכסים יחתום בשם המבקש על הסכמתו ל"ניוד המכסה", קרי, למכירתה, וגם בקשתה זו נענתה, על-אף שראש ההוצאה לפועל בהחלטתו לא התייחס לסמכות המפורשת שנתבקשה - לחתום בשם המערער על הסכמה לניוד המכסה.

המבקש, מצידו, ביקש כי הליך הכינוס על המכסה יבוטל, אך ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשתו. הוסכם כי הליכי כינוס הנכסים נגד המבקש יעוכבו ב-40 יום ואם בסיומם לא יינתן צו לעיכוב הליכים, ההליכים יימשכו, ולמבקש לא תהיה כל טענה לגבי הליך הכינוס.

בקשת המבקש לביטול פסק-דינו של בית-המשפט נדחתה, על-כן הגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בקשה למתן פסק-דין הצהרתי לפיו החוב חל על המבקש על-כן מחצית מכסת החלב לשנת 1998 שייכת למבקשת, עקב נישואיהם, ולכן לא ניתן למוכרה, לפדותה או לממשה לשם כיסוי חובותיו של המבקש.

כן הגישו המבקשים בקשה למתן פסק-דין הצהרתי נוסף, שיצהיר כי מכסת החלב אינה ניתנת לעיקול או למימוש בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת משום שמכסת החלב הינה רישיון אישי, שאינו ניתן לעיקול.

בית-המשפט המחוזי דן בשתי התובענות במאוחד ודחה את שתיהן, בטענה כי הגשת התביעה לבית-המשפט כמוה כניסיון תקיפה עקיפה של החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל, ואין לאפשרה. גם לגופו של עניין קבע השופט כי דין התובענה להידחות, שכן אין מניעה להטיל עיקול, או לממש את מכסת החלב בהליכי הוצאה לפועל וכי השיתוף חל גם על חובות בני הזוג.

על כך הוגש ערעור, כאשר בקשה זו, כאמור, הינה לסעד זמני עד להכרעה בערעור שהתקבלה משום שהנזק שייגרם למבקשים באם ימומש העיקול שהוטל על מכסת החלב שלהם יהיה נזק חמור ביותר ואף בלתי-הפיך.

בערעור עצמו נחלקו הדעות, והוחלט ברוב דעות, לקבל חלקית את הערעור ולקבוע כי העיקול שהוטל על מכסת החלב בעינו יעמוד, במובן זה שהוא יהיה ניתן למימוש רק על תמורתה, אם ובמידה שהיא תנוייד בעתיד, מבלי שניתן יהיה לכפות על המערערים את ניוד המכסה, וזאת בכפוף לרישום הערה על דבר העיקול בספרי הרשות המוסמכת הפועלת מכוח צו החלב.

כב' השופט ש' לוין קבע לעניין השיתוף בחובות כי בני הזוג פעלו כיחידה אחת ועל-כן החוב נופל על שניהם. לעניין השאלות האם ניתן למנות על מכסת חלב כונס נכסים, והאם רשאי כונס הנכסים להקדים ולממש את המכסה, אף כשהמערערים אינם מעוניינים בכך, קבע כי מכסת החלב היא אכן נכס הניתן לעיקול אולם כונס הנכסים שמונה לו לא יוכל להסכים לניוד המכסה ללא הסכמת החייב עצמו, לדבריו:

"כדי להשיב על שאלות אלה יש להגדיר מה טיבה המשפטי של מכסת החלב ומתברר שהמדובר בזכות מעורבת הכוללת יסודות קנייניים ואישיים גם יחד.

בראש ובראשונה חייבים אנו להתייחס לשאלה מהי המשמעות המשפטית של עיקול מכסת חלב. אלמלא תחם צו החלב את זכותו של "בעל" המכסה לייצר חלב לפי מכסה, לא יכול היה להיות ספק בדבר ש"זכותו" של כל אדם היא לייצר חלב כראות עיניו (כפי שזכותו לעסוק בכל עיסוק כפי שיעלה מלפניו). זכותו היא זכות יסוד הבאה בגדרו של סעיף 3 לחוק יסוד: חופש העיסוק הקובע כי 'כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד'... כזאת אין "זכות" זו יכולה להיחשב כנכס ולפיכך אין היא ניתנת לעיקול.
הדין יכול להגביל את ה"זכות" האמורה כגון על-ידי התניית השימוש בה בהיתר או - כמו בצו החלב - על-ידי הגבלת היקף השימוש ב"זכות" במכסה. ההתנייה או ההגבלה האמורים אינם, כשהם לעצמם, ניתנים לעיקול כשם שה"זכות" המוגבלת או המכסה, כשהם לעצמם, אינם ניתנים לעיקול והוא הדין ב"חופש" או ב"חירות" הפעולה שנותרו בידי מושא ההיתר או המכסה. מה שיכול ויהיה ניתן לעיקול - בנסיבות מסויימות ובהיבטים מסויימים - הוא הכוח לנייד את נשוא ההיתר או המכסה שמכוח פרשנות ראויה של הדין הוקנו לו מרכיבים נכסיים.

כשנדבר להלן על עיקול המכסה - כוונתנו תהיה איפוא להיבט זה של ה"זכות".

מבחינות מסויימות כוללת מכסת החלב זכויות שיתכן ואפשר לכללן בגדר "נכס", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והשווה: תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אמרנו את הדברים בנימה של היסוס משום שיתכן ואין מדובר אלא ב"צפיה" שאינה ניתנת לעיקול, אלא-אם-כן עילתה כבר נתגבשה: בר"ע 232/75 אטבה נ' רצבי, פ"ד ל(1) 477; רע"א 134/88 חסיד לוי נ' כקשור, פ"ד מב(4) 198; רע"א 1821/98 ניקו בדים נ' בנק דיסקונט, פ"ד נד(1) 773. השאלה מתי הופכת צפיה לנכס שאפשר לממשו אינה נקייה מספקות ותלויה בנסיבות המקרה; אף האבחנה עצמה בין צפיה לנכס מעוררת קשיים ניכרים וראויה היא לבדיקה חוזרת.

אין ספק בדבר שמכסת החלב הינה בעלת שווי כלכלי. בעליה עשויים להפיק ממנה תועלת כלכלית, באמצעות פרישה מיצור חלב וקבלת "דמי ניוד" מהמנהל. אכן הזכות עבירה לפי היתר בכתב מהמנהל ולפי הנוהל שפרסם והוא - אם בעלי המכסה יצהירו שהם פורשים מעבודתם ביצור החלב וב"מילוי תנאי המנהל". השאלה היא אם הגבלת העבירות כאמור שוללת ממכסת החלב את אופיה כזכות כלכלית? הגעתי למסקנה שהתשובה לשאלה זו היא - לאו. מתן צו עיקול על מכסת החלב הוא בעל משמעות כלכלית שכן המערערים (או המערער) יהיו כפופים בעטיו לקבלת הסכמת המשיבה ל"ניוד המכסה", והסכמה זו - כך יש לשער - לא תינתן אלא אם המשיבה תקבל את חלקה בדמי הניוד. תוצאה זו תואמת את תכלית העיקול שיש לאפשר לנושה להיפרע מחיובו, והזכות נשוא העיקול נראית לי כמוגדרת דייה ומשמעותה עולה על צפיה גרידא. מכאן שהעיקול כדין הוטל וכונס הנכסים נתמנה כדין כדי לסייע - בעת המתאימה במימושו.

כאמור, לא הסתפקה המשיבה בבקשה למתן צו העיקול אלא בקשה גם לממש את הצו באופן מיידי על-ידי שתינתן לכונס הנכסים סמכות 'לחתום בשמו של המערער על ניוד מכסת החלב'. ראש ההוצאה לפועל אמנם מינה כונס נכסים אך קבע שסמכויותיו תהיינה 'כמפורט בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ובתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979'. הוא לא נתן סמכות ספציפית לכונס הנכסים לחתום בשם המערער על הסכמה לניוד מכסת החלב. איני בטוח שמכוח סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, רשאי היה ראש ההוצאה לפועל להסמיך כונס נכסים שנתמנה על ידו לבצע פעולות בשמו של החייב, אף אם אינן קשורות באופן ישיר לנכס שעליו הוא נתמנה; אך יהיה הדבר אשר יהיה: אין זה מן הראוי שהסמכה זו תינתן.

סוגיה זו מביאה אותנו לדון בהיבטים האישיים הכרוכים במכסת החלב.

בצד היסודות הכלכליים גרידא הכרוכים במכסת החלב כרוכים עמה גם יסודות אישיים. המכסה היא למעשה רישיון לייצר חלב, שניתן לאדם מאת המדינה (ראה גם הגדרת "מכסת חלב" בסעיף 1 לצו החלב). בלעדי הרישיון אין רשות לאדם לייצר חלב ואם יילקח מבעל הרישיון רשיונו ישללו ממנו מקור פרנסתו ועבודתו. עבודתו של אדם מהווה, לעיתים קרובות חלק מזהותו העצמית. רוב האנשים עובדים חלק נכבד מעתותיהם. אצל רבים מהם מתפתחים הרגלי חיים הקשורים בעבודתם וזהות אישית וחברתית הנובעת ממנה. רבים מהם גאים בעבודתם ומפתחים כלפיה יחס רגשי - קיים איפוא היבט אישי משמעותי לזכות במכסת החלב שהיא חלק מחירותו של בעל המכסה לעסוק במקצועו, כפי שכבר פורט לעיל. היבט זה יהיה גלוי לעין אם תינתן לכונס הנכסים הסמכות לחתום במקום המערער על בקשה לניוד המכסה. ניצול סמכות כזו יכול ויהיה בעל תוצאות מרחיקות לכת לגבי המערערים שידרשו לפרוש מיצור חלב ופרנסתם תישלל מהם.

דומה הדבר למתן סמכות לכונס הנכסים לחתום על מכתב התפטרות בשם החייב כדי לשים את ידו על פיצויי הפיטורין המגיעים לו...

רואים אנו שמכסת החלב במשמעות אותה כבר פירטנו היא זכות מעורבת. היא כוללת יסודות כלכליים-רכושיים הניתנים לעיקול; היא כוללת גם יסודות אישיים מובהקים שאינם ניתנים לעיקול. כיצד עלינו לנהוג בזכות מעורבת כזו? לדעתי תלוי הדבר בנסיבות. במקרים שבהם אין אפשרות להבחין בין היסודות הכלכליים-הרכושיים לבין היסודות האישיים, ייתכן שההחלטה תיפול, לפי הנסיבות, על יסוד ניתוח המרכיבים של הזכות כדי לבחון מה הם מרכיביה הדומיננטיים. לעומת-זאת מקום שהיסודות הכלכליים-הרכושיים של הזכות והיסודות האישיים ניתנים להפרדה, ינקטו הליכי האכיפה אך כנגד היסודות מהסוג הראשון. לדעתי זהו הדין במקרה שלפנינו.

הייתי מקבל חלקית את הערעור וקובע כי העיקול שהוטל על מכסת החלב בעינו יעמוד, במובן זה שהוא יהיה ניתן למימוש רק על תמורתה, אם ובמידה שהיא תנוייד בעתיד, מבלי שניתן יהיה לכפות על המערערים את ניוד המכסה. עיקול כזה יכול ויירשם בספרי הרשות המוסמכת הפועלת מכוח צו החלב. אם כך ייעשה יכול וראש ההוצאה לפועל יוכל לשקול אם יש עוד טעם קיום מינויו של כונס נכסים."

כב' השופטת א' פרוקצ'יה הצטרפה לתוצאתו של כב' השופט ש' לוין, אולם באופן אחר, לדידה, בשל אופיה המיוחד של מכסת החלב לא ניתן לעקל אותה ככזו, אלא יש לראות את נשוא העיקול בתקבולים העתידים שיתקבלו אם וכאשר יחליטו המערערים לנייד את מכסת החלב. והוסיפה כי:

"ראוי כי ראש ההוצאה לפועל ישקול אם אין לבטל את מינויו של כונס הנכסים שכן כל עוד לא יופקו התקבולים בפועל - ואין לדעת אם ומתי הדבר יתרחש - נראה כי המשך מינויו הינו חסר תוכן ממשי."

כב' הנשיא א' ברק לעומת-זאת לא סבר כדעת שאר ההרכב, לדידו:

"חבריי, המשנה לנשיא ש' לוין והשופטת א' פרוקצ'יה - יצאו מנקודת מוצא משותפת הכוללת הנחת יסוד עיקרית ולפיה אובדן מכסת החלב של המערערים בעת הזו תגרע מהם מינימום של קיום אנושי בכבוד ופרנסה בסיסית. אולם לדבריו:
'לא אוכל להצטרף למסקנותיהם של חבריי. הטעם לכך הינו כי לשיטתי, הנחת היסוד העומדת ביסוד עמדותיהם לא הוכחה בנסיבות המקרה ואשר-על-כן, לו דעתי היתה נשמעת היינו מחזירים את הדיון לערכאה הדיונית על-מנת שתקבע ממצאים שבעובדה בשאלה זו ורק לאחריה יקבע הדין על-פיהם.'

כאמור, הוחלט ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של כב' הנשיא, לקבל חלקית את הערעור ולקבוע כי העיקול שהוטל על מכסת החלב בעינו יעמוד, במובן זה שהוא יהיה ניתן למימוש רק על תמורתה, אם ובמידה שהיא תנוייד בעתיד, מבלי שניתן יהיה לכפות על המערערים את ניוד המכסה, וזאת בכפוף לרישום הערה על דבר העיקול בספרי הרשות המוסמכת הפועלת מכוח צו החלב. כן נקבע כי:

"לאור התוצאה אליה הגענו, ישקול ראש ההוצאה לפועל אם לבטל את מינוי כונס הנכסים, שנראה, לכאורה מיותר."

אם היתה בקביעה זו מעין פתח מילוט לחייבים בעלי נכסים המצריכים רישיון ו/או בעלי מאפיינים אישיים בנוסף לאלו הכלכליים, הרי שקביעתו של כב' השופט מ' חשין בדיון הנוסף 3368/03 {זנדטל מכוני תערובת בע"מ נ' יששכר אלוני, תק-על 2003(2), 3487 (2003)} בעניין מכסות החלב, סתם את הגולל על פתח זה. לדבריו:

"לו הייתי סובר - כדרכה של העותרת - כי תחומיה של ההלכה שנפסקה כה רחבים עד שיש בהם כדי להשפיע על כל דיני ההוצאה לפועל ועל כל הנכסים והזכויות באשר הם, כי אז אפשר הייתי מעניק דיון נוסף בהלכה שנפסקה. אלא שלא זו ההלכה שנפסקה. פסק-הדין עוסק במיכסת חלב, ובה בלבד. למיכסה זו תכונות מיוחדות הנובעות מדברי החקיקה המסדירים אותה ומאופיו של המקצוע, ותכונות אלו, וכמותן עניינם האישי של המשיבים, הם המצויים ביסוד פסק-הדין. עמד על כך המישנה לנשיא (בדימוס) באומרו כי האיזון הראוי ייעשה לפי נסיבות המקרה ועל יסוד ניתוח המרכיבים של הזכות. עמד על-כך גם הנשיא, שביקש להשיב את הדיון לבית-המשפט המחוזי. אכן, פסק-הדין וההלכה שנקבעה בו עניינם בחוק מיוחד ובנסיבות מיוחדות, ואין להרחיב את ההלכה שנקבעה באופן גורף ומעשה-מוכני לכל אותן דוגמאות שהציבה העותרת בעתירתה."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חובת כונס הנכסים לשמירה על זכויות החייב