הקודקס המקיף לדיני חילוט, תפיסה וכינוס נכסים במשפט הישראלי
הפרקים שבספר:
- החילוט - כללי
- חילוט לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש)
- חילוט לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973
- חילוט על-פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000
- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975
- סמכות תפיסה וחילוט מכוח פקודת המכס
- סמכות חילוט מכוח פקודת העיריות
- כונס נכסים על-פי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - מבוא
- הדין
- מהות וסדרי דין - תקנה 388 לתקנות
- כינוס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי כסעד קבוע
- כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי מול כונס נכסים בהוצאה לפועל
- כונס נכסים על-פי סדר הדין האזרחי מול החלטות בורר
- מינוי כונס לסעד שאינו אופרטיבי
- מינוי כונס כסעד יחיד
- מינוי הכונס - סדרי דין
- סמכויות הכונס על-פי תקנות סדר הדין האזרחי
- חובות הכונס על-פי תקנות סדר הדין האזרחי
- שכר הכונס
- כינוס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי בענייני משפחה
- ההלכה הפסוקה
- שכר
- חובותיו של כונס נכסים
- תפיסת נכסים וכונס נכסים זמני על-פי תקנות סדר הדין האזרחי - מבוא
- תופס נכסים
- כונס נכסים זמני
- סימן ד1 לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 387ג-387י)
- כונס נכסים על-פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 - מבוא
- מינוי הכונס על-פי חוק ההוצאה לפועל
- סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים על-פי חוק ההוצאה לפועל - סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל
- סמכות הכונס למכירת מקרקעין בהליך הוצאה לפועל
- סיום תפקיד הכונס
- שכרו של כונס נכסים
- אחריות כונס הנכסים
- סמכות הכונס "כיד החייב"
- חובות כלליות
- מספר כונסי נכסים
- חובת כונס הנכסים לשמירה על זכויות החייב
- הגנת דירת מגורים
- אחריות החייב מול כונס הנכסים וזכויות צד שלישי
- כונס נכסים - דיני חברות - מבוא
- מטרת מינוי כונס הנכסים על-פי דיני החברות
- מתי יתגבש שיעבוד צף?
- מינוי כונס לאכיפת שיעבוד
- מינוי כונס
- סמכויות הכונס הנלוות לכינוס הנכסים
- סמכויות הכונס על-פי חוק
- פעולות כנגד ובניגוד לסמכותו של הכונס
- פיקוח בית-המשפט על סמכויות הכונס
- בקשה למתן הוראות
- חובות הכונס
- הוצאותיו ושכרו של הכונס
- סיום התפקיד וצו השחרור
- כונס הנכסים הרשמי
- כונס נכסים על-פי חוק העוולות המסחריות, התשנ"ט-1999 - מבוא
- כונס נכסים וצו במעמד צד אחד (סעיפים 16 ו- 17 לחוק)
- ערובות ועירבון (סעיפים 18 ו- 19 לחוק)
- זכויות צד שלישי (סעיף 20 לחוק)
- השמדת נכסים (סעיף 21 לחוק)
- תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)
מינוי כונס כסעד יחיד
ע"א846/75 {עוניסון ואח' נ' אלכסנדר דויטש, פ"ד ל(2), 398 (1976)} דן בשאלה האם ניתן לבקש מינוי כונס נכסים כסעד יחידי.במקרה הנדון המדובר בערעור על מינוי כונס נכסים קבוע על נכסי המערערים באתר בניה שבו עסקו בבניית בית דירות, על-מנת להשלים את בניית הבית במקומם ולמסור את הדירות לרוכשיהן.
לאחר שלא הושלמה בניית הדירות, והתבקשו סכומים נוספים על המוסכם בחוזה להשלמת הבניה, פנו המשיבים בבקשה לבית-המשפט המחוזי בה ביקשו למנות כונס נכסים לכל רכושם של המערערים ולהעניק לו את כל הסמכויות שבידי בעלי הרכוש, לרבות הסמכות לנהל המשך והשלמת בניית הבית הנדון. יחד-עם-זאת ביקשו המשיבים למנות כונס נכסים זמני, והוא נתמנה על רכוש המערערים שבאתר הבניה של הבית.
בית-המשפט אישר את המינוי הזמני של כונס הנכסים כמינוי של קבע. על כונס הנכסים הוטל "לדאוג להשלמת הבניה של הבית המשותף האמור כדי לאפשר מסירת הדירות שבו לרוכשיהן בהתאם לתנאי התקשרויותיהם, ולמסור דירות אלה לרוכשיהן כנגד תשלום כל חובותיהם בגין דירות אלה".
כלפי מינוי זה הופנה הערעור ובין טענותיהם של המערערים נדונה טענתם כי אין להשתית תובענה על מינוי כונס נכסים כסעד יחידי ועיקרי ולא כסעד-ביניים.
כב' השופט צ' ברנזון דחה את הערעור בציינו כי החלטת המחוזי הינה פריצת דרך חשובה ומועילה לאכיפת חוזי בניה, כשהם מופרים על-ידי קבלני בניין באי-השלמת הבניה ואי-מסירת הדירות לקונים במועדן.
לגבי השאלה האם כונס נכסים יכול להתבקש כסעד יחידי קבע כב' השופט צ' ברנזון כי אמנם מקובל שבתובענה למימוש זכויות מתבקש בית-המשפט למנות כונס נכסים כאמצעי-עזר.
על-אף הלשון הברורה של החוק "צודק ונוח", שאינה מגבילה את שיקול-דעתו של בית-המשפט שררה הדעה, כי בית-המשפט ישתמש בסמכותו למנות מקבל נכסים רק בשלושה מקרים - לשמור על רכוש בזמן שתלוי הסכסוך, לשמור על רכוש בסכנה ולשם ביצוע פסקי-דין. אולם:
"בא פסק-הדין האחרון ב- ע"א 689/74 בשמת ואח' נ' עיריית אילת, פ"ד כט(2), 281 (1975), וקבע מפי השופט עציוני כי לגבי סוגי המקרים שבהם יהיה "צודק ונוח" למנות כונס נכסים, 'יש להשאיר מרחב סביר לשיקול- דעתו של השופט, בהתחשב בהתפתחות הצורות המשפטיות של עסקי המסחר והכלכלה, והיקפן העצום'. אף כי דברים אלה נאמרו בקשר למינוי כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי כאמצעי-עזר למימוש זכויות, חושבני כי הרעיון הטמון בהם יכול להועיל גם למקרה כמו זה שלפנינו בדבר תובענה למינוי כונס נכסים כאמצעי ראשי למימוש זכויות בנכס.
במסקנתו הנ"ל, הסתמך השופט עציוני, בין השאר, על מה שנאמר בפסק-הדין מתקופת המנדט ב- ע"א 88/39, ושהוא ראה בו 'הביטוי הטוב ביותר למצב המשפטי בקשר למינוי כונס נכסים' C.A. 88/39 Ali el Mustakim; Mohammad el Mustakim v. Palestine Bank, Ltd.; Rose v. Wolfe (1939) 6 P.L.R. 470; (1939) Ashrai (S.C.J. 408; (1939) 6 Ct.L.R. 129:
'מטרת מינוי מקבל נכסים היא הבטחת רכוש לזכותם של הזכאים לו. מקבל נכסים ימונה בדרך-כלל: כדי לאפשר לאנשים המחזיקים זכויות ברכוש ליהנות מזכויות אלה;'
ובהמשך באה אמירה מאוד חשובה:
'צו יכול להינתן גם כאשר המינוי הכרחי כדי לאפשר למבקש להשיג את זכויותיו.'
ולבסוף באות מילות הזהירות והאזהרה הרגילות:
'מינוי מקבל נכסים הינו תרופה שביושר. כתרופה שביושר לבית-המשפט או לשופט שיקול-דעת מלא באשר לנתינתה או לאי-נתינתה. שיקול-דעת זה אין להשתמש בו אלא בזהירות ותוך ראיית כל הנסיבות החשובות לעניין... '
גם דברים אלה נאמרו בקשר למינוי כונס נכסים זמני, אבל אינני רואה מדוע לא יחולו גם על מקרה כמו זה שלפנינו, שהעיקר בו - שהמשיבים מבקשים לממש את זכויותיהם בדירות שרכשו, ובלי מינוי אדם מטעם בית-המשפט, אשר ישלים את בנייתן, אינם יכולים ליהנות מהן."

