ההלכה הפסוקה

1. משלא הציגה המבקשת דרך למימוש פרעון החוב, אזי מימוש דירת המגורים נראית כאופציה היחידה
ב- עש"א (ת"א) 4262-10-15 {טוראן הלוי נ' יהושע דיאמנט, תק-של 2015(4), 117003 (2015)} המבקשת היא חייבת בתיק הוצאה לפועל ומבקשת רשות ערעור על מינוי בא-כוח המשיב לכונס נכסים על דירתה ברמת גן.

המבקשת טענה, כי החלטתו של הרשם ניתנה ללא תגובתה, ולכן פנתה בבקשה כי תבוטל ההחלטה. כמו, כן לטעתה אין טעם במינוי כונס נכסים לדירה וכי החוב ישולם. עוד נטען, כי למבקשת זכות למגורים חלופיים טרם פינוייה מהדירה וכי הצעד שנוקט הינו צעד קיצוני, חמור ויקר. יתרת החוב שלא שולמה, לאחר פסק-הדין בערעור, הינו כ- 732,000 ש"ח.

המשיב טען, כי למבקשת מגרש ברעננה וכאשר תחתם עיסקת קומבינציה עם קבלן, תשולם מיד יתרת החוב.

בנוסף, מעלה המבקשת טענות כנגד מינויו של המשיב לכונס נכסים משום היותו מונע ממניעים זרים ולא רציונאליים.

נקבע, כי משלא מציגה המבקשת דרך של ממש לפרעון החוב, אזי מימוש דירת המגורים נראית כאופציה היחידה, ועוד יש לזכור כי עדיין לא ניתנה החלטת הרשם באשר למינוי כונס נכסים למגרש ברעננה.

לאחר שמונה כונס נכסים, עליו לפעול בהתאם להוראות שיקבל מהרשם וממילא כל החלטה שיש בה כדי לפגוע במבקשת תובא קודם לכן לתגובתה כך שתוכל להתברר הכדאיות הכלכלית של מכר הדירה, זכויותיה המוגנות של המבקשת בדירה, ככל שקיימות, שווי התמורה המוצעת וכו.

2. האם ניתן למנות כונס נכסים על זכות המשיב לקבלת הגמלה מאת צה"ל?
ב- ע"ר (י"ר) 9956-03-12 {ש.א. נ' ר.ג.א., תק-מש 2012(3), 12 (2012)} ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בה דחה את בקשת המערערת למנות את בא-כוחה ככונס נכסים על זכות המשיב לקבל גמלה מאת צבא הגנה לישראל.

המערערת טענה, כי לשם ביצוע פסק-הדין יש למנות את בא-כוחה ככונס נכסים על זכות המשיב לקבלת הגמלה מאת צה"ל, בכדי שכונס הנכסים יבוא בנעלי המשיב ויקבל את הגמלה מאת צה"ל תחת המשיב. אזי יחלק כונס הנכסים את הגמלה לזכאים לקבלה בהתאם להוראות כב' רשם ההוצאה לפועל.

המשיב התנגד למינוי כונס הנכסים וסומך טענותיו על הוראות סעיף 62 לחוק הגמלאות הקובעות כי זכות לגימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק-דין של בית-משפט או של בית-דין מוסמך.

בית-המשפט ציין, כי המשיב אינו טרח ליתן טעם כלשהו מדוע אינו ממלא אחר חיובו להעביר לידי המערערת את חלקה בגמלה. טענת המשיב מתמצית איפוא בכך שעל-פי הוראת הדין האמורה, לא ניתן לטעמו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, לרבות הליכי כינוס נכסים לשם ביצוע חיובו הפסוק.

טענת המדינה לפתרון לפיו הגמלה תועבר לחשבון בנק על-שם הגמלאי, חשבון בו הגמלאי יהיה הנהנה, ולצד זאת ימונה נאמן אשר יהיה אחראי על חלוקת הכספים בין הצדדים, עומד בדרישת חוק הגמלאות.

בית-המשפט קבע, כי מינוי כונס נכסים לשם קבלת הגמלה לה זכאי המשיב מאת צה"ל תועיל לשם ביצוע פסק-הדין ולמעשה דומה שלעת עתה זו הדרך המעשית היחידה לביצוע פסק-הדין.

כמו-כן, לא הובאו כל נתון באשר ליכולת המערערת להיפרע מהחוב הפסוק בדרכים אחרות, כגון עיקול נכסים אחרים של המשיב. מקום בו הוראת סעיף 62 לחוק הגמלאות אינה שוללת מינוי כונס נכסים על זכות המשיב לקבל גמלה, אין טעם המצדיק לשלול ממנה את האפשרות להיפרע את חובה הפסוק בדרך של מינוי כונס נכסים כמבוקש.

"רשאי" - רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק-הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, התכוון לחייב את רשם ההוצאה לפועל למנות כונס ללא הפעלת שיקול-דעת. הכוונה במילה "רשאי", הינה כלשונה, סמכות שברשות ובלבד, כמובן, שהשיקולים במסגרתם תופעל סמכות זו,יהיו סבירים ומידתיים {רע"צ 17633-05-12 ריימונד לוי נ' איציק אסף, תק-של 2012(2), 86943 (2012)}.

3. משלא שולמו למבקשים שכר-טרחת עורך-דין ביקשו למנות כונס נכסים על המקרקעין של המשיבים
ב- ת"א (ח"י) 1262-01 {ברייו רייס לוטפי (אגבריה אברהים) ואח' נ' מוחמד חאג' אחמד ואח', תק-מח 2012(1), 10339 (2012)} עניינה של התביעה, אותה הגישו המבקשים כנגד המשיבים, יורשי עזבונו של המנוח עבד אל רחים ז"ל הנה אכיפת עסקאות מכר מקרקעין שנעשו בינם לבין המנוח והמשיב 1, בנו של המנוח, בנוגע למקרקעין.

משלא שולמו למבקשים שכר-טרחת עורך-דין ביקשו למנות כונס נכסים על המקרקעין של המשיבים.

נקבע, כי יש לקבל את עמדת המבקשים, לפיה מקרה זה נמנה על אחד מאותם מקרים חריגים, המצדיקים סטיה מתלם ההוצאה לפועל. בית-המשפט סבר כי בנסיבות העניין קיים חשש לחוסר אפקטיביות של הליכי ההוצאה לפועל.

כאן למעשה אין כל מחלוקת כי אין למשיבים נכסים הרשומים על שמם. אין גם מחלוקת שבעלות המשיבים במקרקעין נקבעה זה מכבר על-ידי בית-המשפט.

בהינתן אלה, ואף אם הייתי נכון להניח שראש ההוצאה לפועל יוכל למנות כונס נכסים למקרקעין, בשים-לב לקביעת בית-המשפט בנוגע לבעלות המשיבים לגביהם, לא יהיה בכך כדי להושיע את המבקשים.

העובדה שהמקרקעין אינם רשומים על-שם המשיבים משמעה שראש ההוצאה לפועל אינו רשאי לצוות על עיקול זכויותיהם במקרקעין. בנסיבות אלה, ובהיעדר אפשרות להטיל עיקול על זכויות המשיבים, פניה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק-הדין עלולה להוביל למבוי סתום.

היעדר יכולת לעקל את זכויות המשיבים במקרקעין במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, מקימה חשש שהפניית המבקשים ללשכת ההוצאה לפועל תסייע בידי המשיבים לחמוק מביצוע פסק-הדין, על-ידי מכירת זכויותיהם לצדדים שלישיים. יוצא איפוא כי לא זו בלבד שקיים חשש שנקיטת הליכי הוצאה לפועל תהיה לריק, אלא שהיא גם עלולה לסכל כל אפשרות עתידית לביצוע פסק-הדין.

לפיכך, יש לרשום על רבע מהמקרקעין ולעדכן ברישומיו את דבר המינוי של כונסי הנכסים.

4. מימוש הנכס בשלב זה לא תניב תועלת למשיבה
ב- ע"ר (נצ') 10859-10-10 {ד.ח. ואח' נ' ע.ח. ואח', תק-מש 2011(3), 73 (2011)} ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל אשר מינתה את המשיבה 2 ככונסת נכסים על זכויות המערער 1 בדירת מגורים שבבעלותם המשותפת שלו ושל אשתו המערערת מס' 2 בחלקים שווים והסמיכה אותה להגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה זו.

המערער חוייב לשלם לגרושתו, המשיבה 1, מזונות שלושת ילדיהם, משאלה לא שולמו פתחה המשיבה 1 בהליכי ההוצאה לפועל לגבייתם במסגרת תיק ההוצאה לפועל האמור, ובו ביקשה, כעבור כ- 5 שנים מפתיחת התיק, לממש את חובותיו של המערער למזונות בסך של כ- 123,000 ש"ח, על דרך מינוי המשיבה ככונסת נכסים על זכויות הבעלות של המערער בדירה.

נקבע, כי בהתאם לנתונים השונים שהוצגו בדבר גובה יתרת הסילוק של הלוואת המשכנתא ושווי הדירה כתפוסה, יש לומר כי מימוש הנכס, בשלב זה ובהתאם לאותם נתונים לא תניב כל תועלת למשיבה 1.

שווי השוק של הדירה כשהיא פנויה הוא 850,000 ש"ח לעומת 425,000 ש"ח כתפוסה, בעוד שיתרת הסילוק של המשכנתא היא 485,641 ש"ח. לפיכך לא היה מקום להסמיך את כונסת הנכסים להגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה. ברם, עסקינן בנכס מקרקעין שעה שבמציאות הקיימת ישנם שינוים ותמורות בשוק הנדל"ן, כך שאין לדעת מה יוליד יום ביחס לשוויה של אותה דירה, לכשיגיע המועד לפירוק השיתוף, ומי יתקע כף והמחירים לא יאמירו.

מכאן גם בהתעלם מטענות המערערים בדבר היטל ההשבחה שיושת עליהם בשל המכירה וכן מס השבח, המכירה אינה כדאית, וחוב המזונות יישאר כפי שהיה, שכן מכספי המכירה יש לסלק תחילה את הלוואת המשכנתא. כמו-כן, הבנק לא יאשר את המכירה, הואיל וכספי התמורה שיתקבלו, נופלים מגובה יתרת הסילוק של המשכנתא.

סעיף 21 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"21. כונס זמני מינויו ושכרו (תיקון התשמ"ג)
(א) משהוגשה הבקשה רשאי בית-המשפט, אם נוכח שיש צורך לעשות כן להגנת הנכסים, למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר, עוד לפני מתן צו הכינוס, להיות כונס זמני של נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק באותם נכסים מיד.
(ב) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים:
(1) בדבר דרך מינויו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי ודרך הדיון של בית-המשפט בהצעות שהובאו לפניו לעניין זה; בכללים כאמור ייקבעו תנאי הכשירות למינוי ותנאים אחרים שכונס זמני חייב למלא לצורך מינויו;
(2) בדבר שכרו והוצאותיו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי."

5. כינוס נכסים זמני
לבית-המשפט מוקנית סמכות למנות כונס נכסים במגוון מקרים. בין אלה ניתן למנות כונס נכסים לפירוק שותפות לפי סעיפים 47 ו- 67(ב) לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975, מינוי כונס נכסים לנכסי חברה על יסוד אגרת חוב לפי סעיף 198 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, מינוי כונס נכסים לפי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967, מינוי כונס נכסים זמני לפי תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי.

הקרוב לעניינו הוא האחרון, שכן במקרים הראשונים, מדובר בכונס נכסים קבוע לצורך מימוש וחלוקת נכסים, לאחר שההליך העיקרי הסתיים ואילו באחרון המדובר במינוי כונס נכסים זמני.

תכלית סעד כינוס נכסים זמני, בהבדל מכינוס נכסים קבוע, הינו בעיקר שמירת הנכסים מחמת חשש לגורלם של אלה ופגיעה בהם, עד שיתברר ההליך העיקרי.

אפיון נוסף להליך זמני של כינוס נכסים, הינו בכך שהוא הוכר כדרסטי מבין הסעדים הזמניים, מחמת שמפקיע את השליטה של בעל הנכס ברכושו, תוך פגיעה בזכות הקניין שבסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המותרת רק לפי פיסקת ההגבלה שבחוק זה. קל וחומר, עוד בטרם נקבע כי זכויותיו של מבקש הסעד, גוברות על אלו של המשיב. משום כך, על בית-המשפט לנקוט משנה-זהירות בעת שימוש בסמכותו זו.

צו זמני לכינוס נכסים ולתפיסתם הינו צו חמור במיוחד, צו מסוג זה מאפשר חדירה לחצריו של בעל דין, ובכך מאפשר פגיעה בפרטיותו, מתן צו שכזה מחייב, על-כן, זהירות רבה ומיוחדת מצידו של בית-המשפט.

לא בכדי נקבעו מבחנים מחמירים למתן סעד של כונס נכסים זמני. חלקם במפורש בחקיקה וחלקם פרי הפסיקה. כך, תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי תנאי למינוי כונס נכסים זמני הוא קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה ולקיומן של ראיות מהימנות לקיום חשש ממשי לפגיעה בנכסים אם לא יינתן הצו.

בעת שבית-המשפט נדרש למנות כונס נכסים זמני, עליו ליתן דעתו, למבחן המידתיות. קרי, האם ניתן להסתפק בסעד פחות דרסטי מאשר מינוי כונס הנכסים הזמני, על-מנת להשיג את אותה מטרה, כך שהפגיעה במשיב תהיה פחותה. {רע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט, פ"ד נו(6), 550 (2002)}.

סעד זמני, של מינוי כונס נכסים הגורם להפסקת פעילות הנתבע או להכבדה ממשית עליה, אינו מידתי אף מקום שסעדים זמניים אחרים בו לא השיגו את מטרתם, שכן, באיזון שבין אינטרס התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק-הדין, לבין אינטרס הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע, מוענק לאינטרס הנתבע מעמד עדיף. זאת, ראשית, משום שהתובע הוא זה הנושא בנטל ההוכחה, ושנית, משום שזכות הקניין הינה זכות חוקתית, המעוגנת היום בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

אמנם, סעיף 21 לפקודת פשיטת הרגל, אינו נוקט בדרישות המנויות בתקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי, וגם אינו מורה על מדרוג הסעדים מבחינת פגיעה פחותה בחייב, אך יש לאמצם גם לצורך מינוי כונס נכסים זמני לפי פקודת פשיטת הרגל.

התכלית במינוי כונס נכסים זמני לפי פקודת פשיטת הרגל ולפי תקנות סדר הדין האזרחי דומה, שכן בשני המקרים נועד הדבר למנוע פגיעה בנכסי המשיב, שעה שקיים חשש לגורלם של אלה. לכן, ככל שאין ראיות במידה הנדרשת לחשש לגורל הנכסים, אין מקום למנות כונס נכסים זמני בכל אחד מהמקרים האמורים.

ב- פש"ר (ת"א) 4295-06-11 {נטלי לזר ואח' נ' שמעון הראל, תק-מח 2011(3), 1 (2011)} נקבע כי לא התקיימו התנאים בעטיים יש מקום להעניק את הסעד של כונס נכסים זמני לנכסי המשיב.

6. יש היגיון במינוי כונס נכסים למטרת אכיפת פסק הבוררות
ב- הפ"ב (ת"א) 755-08 {אלי גבריאל נ' ניל קדישה, תק-מח 2010(2), 25909 (2010)}בית-המשפט דחה בקשה לביטול פסק בוררות וקבע, כי באשר לבקשת המשיב למנות את בא-כוחו ככונס נכסים לביצוע פסק הבוררות מכוח תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
המשיב נימק את בקשתו בקיומו של חשש ממשי שגם לאחר אישורו של פסק הבוררות על-ידי בית-המשפט, הוא ייתקל בקשיים במימוש הפסק, קרי, בהעברת רישום הזכויות בדירה משמו של המבקש לשמו של המשיב. לגרסתו, המבקש עלול להערים קשיים ולגרום לעיכוב ממושך בהמצאת אישורי הרשויות הדרושים להעברת הזכויות.

יש היגיון במינוי כונס נכסים למטרת אכיפת פסק הבוררות, על-מנת למנוע מצב שבו המשיב תלוי ברצונו הטוב של המבקש לשתף עמו פעולה ולנקוט בפעולות השונות הנדרשות לביצוע הפסק ולהעברת הזכויות בדירה. לפיכך יש להיעתר לבקשה למינוי כונס נכסים לצורך רישום הדירה על-שם המשיב.

7. אין למנות כונס נכסים
ב- ה"פ (ת"א) 1299/07 {שמעון רייבין נ' עוד משעל יעקב, תק-מח 2009(3), 470 (2009)} בית-המשפט קבע, כי הוא אינו סבור שיש למנות כונס נכסים על זכויותיו של המוכר לצורך ביצוע הרישום.

מהות התפקיד והחובות הנגזרות של כונס הנכסים
סעיף 53(א) לחוק ההוצאה לפועל עוסק במינוי כונס נכסים. הסמכות מקנה לראש ההוצאה לפועל {נכון למועד הדיון וכיום לרשם ההוצאה לפועל}, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק-הדין למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.

מינוי כונס נכסים על נכסיו של חייב הנו צעד קיצוני ויקר למדי, המתבקש בהינתן קושי לבצע הליכי המכר בדרך הרגילה או כשנדרש ביצוע מהיר ויעיל של פסק-דין כספי אי לכך, אם נתונה לזוכה דרך אחרת לגביית החוב ולביצועו של פסק-הדין, לא ימונה כונס נכסים כמבוקש.

כונס נכסים, הממונה על-ידי ראש ההוצאה לפועל למימוש נכסיו של החייב, משמש"Officer of the court" ותפקידו, מתוקף מינויו ופעילותו, להשיא ככל הניתן תמורתו של הנכס, תוך שיפעל ברמה מקצועית ראויה וסבירה.

כונס הנכסים הממונה הנו עושה דברו של בית-המשפט או ראש ההוצאה לפועל, בנסיבות ענייננו, עליו להניח דעתו של בית-המשפט או ראש ההוצאה לפועל כאמור, כי פעל כדין, וכן מוטלת עליו חובת אובייקטיביות במילוי תפקידו. כמו-כן, לא יקדם אינטרסים של הגורם מטעמו הוצע ככונס, ואין הוא סוכנו או שליחו של הנושה, אשר ביקש מינויו.

בהתאם, יידרש כונס הנכסים לאיזונים ראויים בין אינטרסים שונים, הנדרשים להגנה. כך למשל יצטרך לאזן בין אינטרסים נוגדים שבין הנושים - לבין עצמם, אינטרסים מנוגדים של הנושים לעומת אלה של החייב, אינטרס נוגד בין תכלית העשרת קופת הנושים - לבין חובת תום-הלב כלפי צד שלישי עימו נקשרה העסקה, או ציפייתו הלגיטימית של צד שלישי לכיבוד הקשר המשפטי שנוצר בינו לבין בעל התפקיד הממונה {ת"א (י"ר) 3283/01 אלן זולברג ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2009(1), 14610 (2009)}.

8. האם חוב של היטל השבחה בגין תכנית שאושרה טרם הליכי חדלות פירעון צריך להיפרע על-ידי כונס הנכסים מטעם הנושה?
ב- בש"א (ח"י) 12622/07 {ליר גידור ופיתוח בע"מ (בפירוק) נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון ואח', תק-מח 2008(1), 2791 (2008)} נדונה השאלה האם חוב היטל השבחה בגין תכנית שאושרה טרם הליכי חדלות הפירעון צריך להיפרע על-ידי כונס הנכסים מטעם הנושה המובטח אשר מימש את הנכס, או על-ידי קופת הפירוק?

בית-המשפט קבע כי הוא מקבל את עמדת הכונס הרשמי שטען, כי משבחר נושה לממש נכס מובטח מחוץ להליכי הפירוק מבלי לשתף את יתר נושי החברה בתמורה, אינו יכול לדרוש מיתר הנושים להשתתף עימו בעלויות מימון מימוש הנכס.

לו בחר הנושה המובטח לוותר על בטוחתו לטובת כלל הנושים, ולהגיש במקומה תביעת חוב למפרק על מלוא חובו, היה צודק להטיל תשלום ההיטל על קופת הפירוק המממשת את הנכס לתועלת הנושים. אולם, משנטל בטוחתו והרחיק עצמו מההליך הקולקטיבי לא יוכל לבוא עכשיו ולדרוש מקופת הפירוק השתתפות בעלויות מימוש בטוחתו.

9. העוררת היתה זכאית לדרוש בניכוי את ההוצאה בשל תשלום מס הרכוש במסגרת הוראות פקודת מס הכנסה
ב- ו"ע (ת"א) 1256/03 {סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על נ' מנהל מיסוי מקרקעין ת"א, תק-מח 2006(3), 7081 (2006)} בית-המשפט קבע, כי העוררת היתה זכאית לדרוש בניכוי את ההוצאה בשל תשלום מס הרכוש במסגרת הוראות פקודת מס הכנסה.

סעיף 39 לחוק מיסוי המקרקעין קובע כי לא יוכרו בניכוי לצרכי חישוב מס השבח הוצאות המותרות בניכוי לפי פקודת מס הכנסה. עצם קיומה של אפשרות הניכוי לפי פקודת מס הכנסה מוציא ניכוי זה מתחולת חוק מיסוי מקרקעין.

המחוקק אינו מותיר בידי הנישום את זכות הבחירה באיזו מסגרת לנכות את ההוצאה הניתנת לניכוי לפי פקודת מס הכנסה וקובע כי אם מדובר בהוצאה שמותרת בניכוי במסגרת מס הכנסה, הרי שלא ניתן לנכותה לצרכי מס שבח. זו היתה, כך נראה, גם תכלית החקיקה בעת שביכר המחוקק את המילים ואינן מותרות בניכוי לפי הפקודה.

לפיכך נדחה הערר ונקבע כי אין להתיר בניכוי את ההוצאה בגין מס הרכוש במסגרת הוראות סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין.

10. בקשה למינוי כונס נכסים אימתי?
ב- בש"א (יר') 1706/06 {בלוטניק אברהם ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2006(3), 2699 (2006)} בקשה למינוי כונס נכסים לביצוע פסק-דין שניתן בשנת 1998, לפיו התחייבו משיבים 1, 2, בין-היתר, לרשום משכנתא ראשונה לטובת המבקשים לגבי זכויות החכירה בדירות {כתנאי להסרת עיקול מדירות אחרות במתחם}, ולא עשו כן.

נקבע, כי אין מדובר כאן בהליך נוסף אלא בדרכים למימוש פסק-דין חלוט. לשיטת המבקשים, אם הרשמת קבעה כי לא ניתן לנקוט הליכים של כינוס נכסים בהוצאה לפועל, אלא יש לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין, הרי שלמבקשים לא היה נותר כל סעד, אלמלא הגישו בקשה זו. לאור זאת, אין מקום להרחיב את היריעה לעניין התנאים להחלת הדוקטורינה הנ"ל, כגון הצלחה בהליך הקודם.

כמו-כן, המבקשים ניסו במשך תקופה ארוכה לבצע את פסק-הדין בלא להיזקק להליכים נוספים, בדרכים מינהליות וכן במו"מ עם יתר הצדדים, ואולם הדבר לא צלח. לפיכך יש לקבל את הבקשה למינוי כונס נכסים.

11. כונס הנכסים ועורך-הדין הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם
ב- ת"א (ת"א) 51539/03 {שיינברג יוסף ואח' נ' עוד שרגא בודה ואח', תק-של 2005(4), 8451 (2005)} התובעים הינם בעל ואישה, החיים בנפרד. השניים היו בעלים במשותף בדירה ברח' רמב"ם 7 בגבעתיים. התובעת חבה כספים לבנק לאומי לישראל.

הנתבע 1 הינו עורך-דין אשר ייצג בעת הרלוונטית את הבנק. הנתבע מונה לכונס נכסים מטעם ההוצאה לפועל, לשם גביית החוב בדרך של מכירת הדירה, וכן אמנם עשה. הנתבע 2 הינו שמאי במקצועו, אשר נתבקש על-ידי הכונס לערוך חוות-דעת שמאית באשר לשווי דירתם של התובעים בטרם הוצאתה למכירה.

התובעים טענו כי תביעתם מבוססת על עילת הרשלנות מטעם הנתבעים 1 ו- 2 אשר הביאה לכאורה לקרות הנזק הכספי בגין מכירת הדירה במחיר נמוך ממחיר השוק שלה, ב - 60,000 $.

בית-המשפט קבע, כי הנתבעים הפרו את חובות הזהירות המוטלות עליהם כלפי התובעים. עוד נקבע, כי הצעותיהם של המשתתפים השונים בהליך ההתמחרות כלל לא ניתנו בהסתמך על חוות-הדעת השמאית, אלא הושפעו מכוחות השוק באותה תקופה בה נמכרה הדירה. בכך למעשה נותק הקשר הסיבתי בין מתן חוות-הדעת השמאית והסתמכות הכונס עליה, לבין הנזק הנטען על-ידי התובעים.

התובעת אשר קיבלה התרעות מהכונס התעלמה מהן וסירבה באופן עקבי להציג את הבית בפני קונים פוטנציאליים. עוד נטען, על-ידי כי הצעות גבוהות יותר מהמחיר הסופי של המכירה הוצעו בכפוף להצגת הבית, ומשלא נתאפשר הדבר, חזר בו המציע מהצעתו. לפיכך, נקבע כי לתובעת אשם תורם, בשיעור המאיין את נזקיה.

12. בידי מי הסמכות העניינית - לבית-המשפט או לרשם ההוצאה לפועל?
ב- תא"מ (חי') 189-12-12 {כפר ביאליק שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' אמיר בירמן, תק-של 2015(4), 77063 (2015)} נדונה השאלה בידי מי הסמכות עניינית - לבית-משפט או לרשם ההוצאה לפועל?

כונס הנכסים במשפט הישראלי הוא בעל מעמד משפטי עצמאי ויכול לתבוע ולהיתבע, כאשר מוגשת תביעה כנגד כונס הנכסים בגין עוולה אשר בוצעה בידי כונס הנכסים, כונס הנכסים יכול להיות מחוייב אישית ולשלם מכיסו או באמצעות מבטח אשר ביטח את פעילותו ככונס. מי שנפגע מפעילות כונס נכסים רשאי לבחור לצורך קבלת פיצוי, מתוך מספר מסלולים בהתאם לחובה אשר הופרה.

ישנם שני מסלולים לבחירה, האחד הוא מסלול הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל לחיוב הכונס בנזק אשר נגרם בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, ככל שהופרו בידי כונס הנכסים אחת מחובותיו המנויות בפרק ה' לחוק ההוצאה לפועל. והשני, הוא מסלול הגשת תובענה כנגד כונס הנכסים בבית-המשפט המוסמך לכך. כאשר הפר כונס הנכסים חובה מהדין הכללי: עילות חוזיות, נזיקיות, עשיית עושר ולא במשפט.

בשים-לב לעובדה כי לפנינו תביעת התובעת האגודה החקלאית אשר סיפקה מים וכן שירותים שונים ל"משק יערי" כאשר היה תחת כינוס הנכסים וזכאית לקבלת כספים תמורת שירותים אלו, הרי שמדובר בהפרת חובות מעבר לחובותיו הנקובות של הכונס בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, דהיינו בחובה מתחום הדין הכללי בדבר תשלום מיסים החלים על הנכס ועבור שירותים אותם קיבל בנכס מעם התובעת.

קבלת שירותי האגודה מחייבת תשלום עבורה שאם-לא-כן ימצא הכונס עושה עושר ולא במשפט. הנה-כי-כן, רשאית היתה התובעת לפנות הן לרשם ההוצאה לפועל בתובענה האמורה מכוחו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל והן לבית-המשפט, כפי שאכן עשתה. ראה גם {ת"א (פ"ת) 22190-05-15 רינת גורט נ' בנק איגוד תל אביב הסניף הראשי 13063, תק-של 2015(3), 63482 (2015)}

13. אין דרך אחרת לבצע את פירוק הזכויות בדירה, אלא על דרך מכירתה
ב- ת"א (י"ר) 4828-02-13 {יששכר בר הלל נ' עידית בן ארי, תק-מח 2015(3), 12953 (2015)} תביעה של כונס נכסים על זכויות החייב בה בית-המשפט יורה על מימוש הזכויות בדירה על דרך מכר כדי לשלם את חוב החייב לבנק לאומי, מטעמו מונה כונס הנכסים.

בית-המשפט קבע, כי הנתבעת אינה בעלת זכות דיירות מוגנת בדירה, ואף לא החייב. לפיכך, הדירה תימכר כפנויה, ומכאן שייוותר בידי הנתבעת סכום משמעותי. יש במצב דברים זה להעדיף את זכות הנושה להיפרע מזכויות החייב בדירה ולאפשר לו לקבל את כספו בחזרה.

עוד נקבע, כי אין דרך אחרת לבצע את פירוק הזכויות בדירה, אלא על דרך מכירתה, מה עוד שהוצע לנתבעת ליתן הצעה מטעמה, אולם היא בחרה שלא לעשות כן.

לפיכך, בית-המשפט הורה על פירוק שיתוף זכויות החייב והנתבעת בדירה על דרך מכירתה, באמצעות כונס הנכסים. מכספי התמורה יש לפרוע את המשכנתא. מהיתרה יש להפחית את הוצאות הכינוס כפי שיקבע ראש ההוצאה לפועל ומהיתרה שתיוותר לאחר-מכן תהיה הנתבעת זכאית למחצית.

14. היה ראוי כי המשיב יבקש להשתחרר מתפקידו ולקבל את אישורו של רשם ההוצאה לפועל
ב- עש"א (ח"י) 37660-10-14 {בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד יוסף סגל, תק-של 2015(2), 107269(2015)} המערער טען, כי שגה רשם ההוצאה לפועל עת לא חייב את המשיב בהשבת כספים שקיבל לידיו כמסגרת תפקידו ככונס נכסים, וזאת נוכח קביעתו העובדתית של הרשם.
המשיב לא יכול היה להוכיח שהעביר את הכספים למערער או כי שילם את מס השבח, כאשר קביעות אלה משמען כי המשיב, בתפקידו ככונס נכסים, לא קיים את חובותיו, לרבות חובות על-פי הוראות סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל.

לטענת המשיב, הודעת הערעור הוגשה באיחור, נוכח הוראות תקנה 120(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, לפיכך נקבע כי הערעור הוגש באיחור.

בית-המשפט קבע, כי משנותק הקשר בין המערער למשיב, משהוחזר כל החומר בין הצדדים ואף בוצעה התחשבנות ביניהם, בין אם המערער מסכים להתחשבנות שבוצעה ובין אם לאו.

המערער עצמו לא פונה אל כונס הנכסים משך יותר משבע שנים מתקיים אותו הצדק סביר, ואף למעלה מכך, באי-הגשת דו"חות על-ידי המשיב, במסגרת תפקידו ככונס נכסים, באי-הצגת אסמכתאות ברורות ביחס לגורלם של הכספים או בדבר תיעוד מסודר, כקביעת רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו.

עד מתי על כונס נכסים להחזיק תיעוד של פעולותיו? כמה זמן לאחר שחדל בפועל מלשמש ככונס נכסים ומייצגו של לקוח, ועורך-דין אחר משמש כבא-כוח וככונס כאמור תחתיו, עליו לשמור במשרדו אסמכתאות? לא נמצא תשובה לשאלה זו אצל המערער.

הנטל להוכחת החבות על-פי סעיף 58 מוטל על הטוען לחבות זו, כפי שציין זאת כב' הרשם בהחלטתו, הנטל אמנם לא הורם על-ידי המערער, מגיש הבקשה, ומטעם זה נדחתה בקשתו, ובדין.

מפאת דלות המידע שהציג המשיב לא חוייב המערער בהוצאותיו, חרף התוצאה של דחיית בקשתו, הואיל והוחזר החומר על-ידי המשיב למערער תשע שנים עובר להגשת הבקשה, ברור כי לא יהיה בידי המשיב כל מידע להציג.

היה ראוי כי המשיב יבקש להשתחרר מתפקידו ולקבל את אישורו של רשם ההוצאה לפועל לדבר בשנת 2004, מטעם זה לא היה מקום לחיוב בהוצאות בהוצאה לפועל.

בנסיבות שנוצרו, כאשר לא נותר חלל ריק, וכונס נכסים אחר, בא-כוחו הנוכחי של המערער, בא בנעליו, בית-המשפט אינו סבור כי נגרם למערער כל נזק, בוודאי שלא נזק בר-פיצוי, הרי שאין מקום בשנת 2013 ואילך לברר עניינים אשר ראוי היה לבררם בשנת 2004 או במשך שבע השנים שלאחריה.

15. יש למכור את הדירה לכל המרבה במחיר כאשר הדירה פנויה מכל אדם וחפץ
ב- ת"א (נת') 21340-09-11 {עופר חן נ' הנתבעים עזבון המנוחה שולמית כהן באמצעות יורשי עזבונה על-פי צוואה, תק-של 2015(2), 90193 (2015)} התובע, כונס נכסים מכוח מינוי רשמת ההוצאה לפועל, הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין על-פי סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969.

התובע עותר להורות על מכירת הנכס על-פי הוראות סעיף 40 לחוק המקרקעין. ואילו הנתבעים טענו, כי התובע לא עתר בכתב התביעה להורות על פינוי בית המגורים ועל-כן הוא מנוע מלדרוש את מכירת הבית כפנוי. בכל מקרה, לשיטתם, ניתן למכור את הזכויות כאשר הבית ימכר כתפוס.

הנתבעים מדגישים כי המשכון כפוף לזכות המגורים של שלומית ז"ל ואחריה יורשיה ועל-כן התובע לא היה רשאי לדרוש את פינוי הנכס בחיי שלומית והוא אף אינו זכאי כיום לדרוש את פינוי היורשים הבאים בנעליה.
בית-המשפט קבע, כי המנוחה אינה זכאית כי הדירה תימכר כתפוסה, ועל-כן גם יורשיה אינם זכאים לכך. בהתאם להוראות הדין והפסיקה, יש למכור את הדירה כפנויה. יש למכור את הדירה לכל המרבה במחיר כאשר הדירה פנויה מכל אדם וחפץ. מכירת הדירה תעשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

16. הרשות המקומית צריכה לפנות לרשם ההוצאה לפועל בטרם תגיש תביעה כנגד כונס הנכסים - הנתבע
ב- תא"מ (חי') 49888-04-13 {עיריית קריית אתא נ' אריה בן ארי, תק-של 2015(2), 46243 (2015)}בית-המשפט קבע, כי כאשר ישנה תביעה לפיה גורם המעוניין לתבוע את כונס הנכסים צריך לקבל את אישור רשם ההוצאה לפועל, מה שימנע את הרתעתם של עורכי-דין מלשמש ככונסי נכסים.

הרתעה זו לא תושג אם נושים אחרים של הנכס, יוכלו להגיש תביעה כנגד כונס הנכסים. לכן יש לקבוע שכל נושה ביחס לנכס, חייב לקבל את אישור רשם ההוצאה לפועל להגיש תביעה נגד כונס הנכסים.

כונס הנכסים לא רשאי לעשות בנכס כל פעולה ללא אישור רשם ההוצאה לפועל. כל תביעה לתשלום חוב המוטל על הנכס נשוא תיק ההוצאה לפועל, צריכה להיות מאושרת על-ידי רשם ההוצאה לפועל. לפיכך הרשות המקומית צריכה לפנות לרשם ההוצאה לפועל בטרם תגיש תביעה כנגד כונס הנכסים - הנתבע.

בית-המשפט דחה את הטענה כי מאחר ותקופת כינוס הנכסים הסתיימה, ניתן להגיש תביעה ישירות כנגד הנתבע ללא אישור רשם ההוצאה לפועל.

הצורך בקבלת אישור רשם ההוצאה לפועל קיים גם לאחר שהסתיים כינוס הנכסים. שאם-לא-כן, ירתעו עורכי-דין מלשמש בתפקיד של כונסי נכסים. כמו-כן, התקופה בה הצטברו החובות על הדירה היתה כאשר הנתבע היה כונס הנכסים והשלוח של רשם ההוצאה לפועל סעיף 2 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 קובע ששלוחו של אדם כמותו.

לפיכך, על-מנת לבדוק אם הנתבע פעל בניגוד לדעת רשם ההוצאה לפועל, יש לקבל את אישור רשם ההוצאה לפועל להגיש תביעה אישית כנגד הנתבע.

17. פעולת הכונס נעשתה בסמכות ובתום-לב
ב- ה"פ (מרכז) 30235-05-14 {י.ר. לנקרי מסחר (2004) בע"מ נ' יונתן סונדרס עו"ד, תק-מח 2015(2), 13845 (2015)}במסגרת התובענה נתבקש סעד הצהרתי לפיו כונס הנכסים לא היה מוסמך להאריך את מועד התשלום שנקבע מלכתחילה בהסכם המכר שנערך במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ועל-כן דין ההסכם להתבטל מחמת הפרתו על-ידי הקונה.

הכונס הסביר בעדותו שהליך חילוט הערבון אינו הליך טכני ואוטומטי. יש בהסבריו של הכונס ביחס לצורך בקבלת החלטות שיפוטיות מתאימות ביחס לחילוט הערבון, כדי להניח מסד איתן לכך שבחר לפעול לקיום החוזה ולא לביטולו.

החשש כי הנכס יעמוד ריק, ללא שימוש, ויצבור חובות נוספים בגין ארנונה, מהווה צידוק נוסף לבחירת הכונס בקיום החוזה על פני פרסום חדש והתמחרות נוספת, שספק אם תשיג תשואה גבוהה יותר.

המבקשת לא הניחה ראיות כלשהן לכך שאם היתה מתקיימת התמחרות נוספת, רביעית במספר, היה בה כדי להביא לתוצאות שונות.

בית-המשפט קבע, כי לנוכח ראיות אלה, נקבע כי הכונס פעל כפי המצופה מבעל תפקיד סביר במעמדו, עת סייע להסדיר מימון בנקאי לרוכשת וזאת באמצעות הבנק הנושה, תוך חיוב הרוכשת בריבית בגין היתרה לתשלום שהתעכבה.
עוד נקבע, כי שפעולת הכונס נעשתה בסמכות ובתום-לב, אלא שהצהרה על ביטול ההסכם תגרום נזק לרוכשת ותפגע באינטרס הציבורי מערכתי של מימוש נכסים במסגרת הליכי הוצאה לפועל. יתר-על-כן, ביטול המכר בנסיבות כאלה אף עלול לפגוע בעקרון סופיות העסקה.

18. תפקידו של כונס הנכסים
תפקידו של כונס נכסים פורט בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל. כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל, וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.

רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים. כמו-כן, כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.

בנוסף, כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.

נדגיש, כי תפקידו של כונס הנכסים אינו תפקיד טכני של ביצוע הוראות הרשם. מדובר בתפקיד מהותי, הכרוך בביצוע פעולות שונות הנוגעות למימוש הנכס עליו התמנה ככונס.

19. שחרור כונס הנכסים מתפקידו
סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לשחרר כונס נכסים מתפקידו הוסדרה בסעיף 60(ג) לחוק ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.

ב- רע"צ (כ"ס) 59233-11-14 {ערן דב רייף נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-של 2015(1), 42866 (2015)} בית-המשפט קבע, כי שעה שפועלו של הכונס לא נדרש לעת עתה, אין מקום להורות על המשך הכהונה, אלא יש להורות על שחרורו מתפקידו.

20. כונס הנכסים זרועו של בית-המשפט
אדם שמונה לכונס נכסים הופך לפקיד בית-המשפט גם אם ייצג קודם לכן את אחד הנושים, ורואים אותו כנאמן לטובת החברה והנושים המובטחים. כמו-כן, הוא חייב לפעול לפי הוראות בית-המשפט.

בדרך של היקש מחילים הוראה זו גם על הליכי מינוי בהוצאה לפועל. הכונס הוא עושה דברו של ראש ההוצאה לפועל והוא חייב לדאוג לעניינים של כלל הזוכים שנושים בחייב חובות פסוקים.

משמונה כונס הנכסים, הוא משמש כזרועו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל. לכונס הנכסים יש מעמד מיוחד מכיוון שהוא משמש כזרועו הארוכה של בית-המשפט. כונס הנכסים איננו עוד כבא-כוחו של הנושה אשר ביקש את מינויו, שכן מרגע שנתמנה לתפקיד זה הפך להיות פקיד בית-משפט, ומחובתו לפעול באובייקטיביות, בהגינות וברמת מקצועיות ראויה כלפי בית-המשפט וכל בעלי הדין, ולא רק כלפי הנושה {ת"א (חי') 1494-04-12 יעקב עשור נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תק-של 2015(1), 11310 (2015)}.

21. שכר-טרחת כונס הנכסים עומד על 6% מהעסקה
ב- פש"ר (ח"י) 1013/06 {מדינת ישראל נ' עזבון המנוח עמנואל הקיני ז"ל, תק-מח 2014(4), 33254 (2014)} בית-המשפט קבע, כי צודק המשיב 2 בטענתו, כי שכר-הטרחה הראוי במקרה הנדון הוא 6% מסכום העסקה.

מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם הוראות תקנות ההוצאה לפועל (שכר-טרחת עורכי-דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002. ובפרט, מלשונה של תקנה 5 לתקנות ההוצאה לפועל שכר-טרחה, לפיה, זכאי כונס נכסים לשכר-טרחה לפי אחוזים מהסכום שהתקבל ממכירת המקרקעין, כאשר אחוז שכר-הטרחה המינימאלי על-פי הוראות התקנה הנ"ל עומד על 6%{ראה גם: ב- רע"צ (ת"א) 46609-01-12 דב מנדל נהרי נ' משה ערד, תק-של 2012(1), 36761 (2012)}.

22. ארנונות, היטלים ומיסים שהוטלו על נכס בתקופת הכינוס או הפירוק, הם בגדר הוצאות הכינוס
ב- תא"ק (עפו') 839-09-09 {עיריית צפת רשות מקומית נ' שמעון אוחיון, תק-של 2014(3), 49726 (2014)}נדונה השאלה מה דין החיוב שמוטל על מחזיק מקרקעין כאשר ממונה כונס נכסים. בהתאם לסעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל, משהתמנה כונס נכסים הרי שהוא בא במקום החייב. בלשון הסעיף, וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.

סעיף 54(א) לחוק מורה לכונס הנכסים לקחת לרשותו את הנכס ולנהלו. משכך, כונס הנכסים הינו המחזיק של הנכס גם אם לא תפס חזקה בפועל ולמעשה בנכס, שכן יש לראותו בתור בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, ומכוח חזקה זו חייב בתשלום ארנונה, כחלק מהוצאות הכינוס. ארנונות, היטלים ומיסים שהוטלו על נכס בתקופת הכינוס או הפירוק, הם בגדר הוצאות הכינוס {ראה גם ב- תא"מ (עפ') 272-05-08 עיריית קריית שמונה נ' אליהו זגורי, תק-של 2013(1), 70927 (2013)}.

23. תשלום שכר הכונס הינו לאחר סיום כל הפעולות
ב- עש"א (ת"א) 37200-07-13 {עו"ד ישראל בכר כונס נכסים נ' חמיס דלק, תק-של 2013(3), 53491 (2013)} נקבע, כי מועד תשלום שכרו של כונס הנכסים הינו ככלל לאחר סיום כל פעולותיו {כולל רישום הזכויות} הגשת דו"ח כספי, תכנית חלוקת כספים לנושים, בשלב אחרון לפני בקשה לשחרור מתפקיד.
סעיף 59(א) לחוק הנ"ל קובע את סמכותו ושיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל לקבוע שכרו של כונס הנכסים ודרכי תשלומו. בשיקול-הדעת הרחב בנדון כלולה גם הסמכות לקבוע את מועד התשלום.

עם-זאת, רשאי ומוסמך רשם ההוצאה לפועל לפסוק לכונס הנכסים שכר-טרחה ביניים כאשר מדובר בהליך מתמשך וארוך ובהתחשב בכלל הנסיבות. כאן פסקה הרשמת שכר ביניים {ראה גם: רע"צ (ת"א) 55121-11-14 גליה לוי פרחט נ' שלמה סלם, תק-של 2015(1), 9629 (2015)}

24. המוסד הפיננסי המלווה רשאי על-פי-רוב בנק, לממש את הבטוחה להחזר ההלוואה, וזאת באמצעות הליכי הוצאה לפועל, מינוי כונס נכסים למימוש הנכס ומכירתו
ב- רע"צ (ת"א) 47250-12-14 {אליהו אמיתי נ' משיבים, תק-של 2015(1), 3438 (2015) נקבע, כי הלוואה באמצעות שעבוד הנכס, משכנתא, ניתנות בדרך-כלל לשנים ארוכות ורבות. לעיתים, שינויים בלתי-צפויים עלולים להשפיע על מצבו הכלכלי של הלווה, וכתוצאה מכך מיכולת ההחזר של ההלוואה.

במצב זה רשאי המוסד הפיננסי המלווה, על-פי-רוב בנק, לממש את הבטוחה, להחזר ההלוואה, וזאת באמצעות הליכי הוצאה לפועל, מינוי כונס נכסים למימוש הנכס ומכירתו.

לעיתים יתרת הכספים שתושג בהליך כינוס הנכסים לא תספיק לכסות את יתרת ההלוואה, או אם אף תספיק לכיסויה אך לא תותיר יתרה בידי החייב ואמצעים להשגת מקום דיור חלופי.

25. מינוי כונס הנכסים –תוקפו של הסכם בעת מינוי כונס הנכסים
ב- ת"א (י"ר) 747/95 {אור ים בינוי ופיתוח בע"מ נ' אגודת מרכז רפואי שערי צדק, תק-מח 2002(3), 67501 (2002)} בית-המשפט דן בשאלה מה תוקפו של החוזה בעת מינוי כונס הנכסים. האם החוזה בין שערי צדק לבין התובעת היה בתוקף בעת מינוי כונס הנכסים.

בעצם העובדה שעד למינוי כונס הנכסים בחודש מאי 90', דהיינו במשך למעלה משש שנים לאחר חתימת החוזה לא אושרה תב"ע למתחם, יש כדי להוות הפרה יסודית של התחייבויות התובעת והיזמים.

אכן, החוזה לא נוקב מועד בו אמורה היתה התובעת להביא את התכניות לאישור, ברם לטענת שערי צדק, התקופה הסבירה שנצפתה היתה קצרה בהרבה משש שנים.

המסקנה היא כי במשך תקופה ממושכת ועד למינוי כונס הנכסים, לא נעשתה על-ידי היזמים פעילות, שמטרתה היתה מיועדת לקדם את התכניות לפיתוח המתחם. עיקר המשא-ומתן התמקד בעסקת החליפין לגבי המבנה הישן, בכך לא מלאה התובעת כראוי אחר התחייבויותיה בחוזה.

הזמן הסביר והריאלי לשם כך חלף ועבר לו זה מכבר, כאשר מטעמים בלתי-ברורים התכנית שעליה עמלו תקופה ממושכת ירדה לטמיון כליל, ללא אומר ודברים ואף מבלי שהיה בידי התובעת לפרט את הטעמים שהעלה מהנדס העיר בהתנגדותו לתכנית.

יתר-על-כן, גם אם יש לקבל את עמדת התובעת לפיה לא בה טמון האשם לעיכוב באישור התב"ע במועד המתוכנן, אלא במהנדס העיר דאז אשר שינה באופן פתאומי את דעתו, עדיין אין בכך כדי לגרוע ממידת ההפרה.
נקבע, כי עובדת מינוי כונס הנכסים והיעדר פעולות נגדיות של שערי צדק בנושא, היא הפרה את החוזה כלפי התובעת.

26. המבקשים לא הציגו התנהלות לא ראויה של כונסת הנכסים
ב- רע"צ (ת"א) 35717-06-13 {מרדכי אסרף ואח' נ' עו"ד מרים זפט ואח', תק-של 2013(3), 67389 (2013)} בית-המשפט קבע, כי לא הציגו המבקשים התנהלות לא ראויה של כונסת הנכסים ובוודאי שלא הציגו נזק שכביכול נגרם להם בשל התנהלות זו. משלא נפרע החוב, בדין בוצע הליך המכר ויש להשלימו, ככל שעדיין לא הושלם. ככל שבקשו המבקשים לבטל את המכר היה עליהם לצרף את הרוכשים בתור משיבים כדי שתשמע עמדתם ולא כך נהגו.

27. כונס הנכסים מחוייב בתשלום בשל התנהלותו הבלתי-סבירה
ב- עש"א (ת"א) 56213-01-13 {איתמר גרסטל ואח' נ' דוד חשן, תק-של 2013(1), 75166 (2013)} המערער הגיש בקשה לפי סעיף 58(א) לחוק ההוצאה לפועל לחייב את כונס הנכסים לפצותו בגין נזקים שנגרמו, לטענתו של המערער, כתוצאה מהתנהלותו של כונס הנכסים בהליך הכינוס.

נקבע, כי פיצוי בשל אובדן רווחים שטען המערער איננו מתייחס למכונה אלא לכלל הציוד, כיחידת יצור אחת וכאמור הכונס לא אחראי לכלל הציוד. עוד עולה, כי המערער לא עמד בנטל הראיה להוכחת שוויה של המכונה או אובדן רווחים המתייחס למכונה וכפי שקבע הרשם בהחלטתו דרישת הפיצוי נטענה באופן סתמי, ללא פירוט וללא אסמכתא כלשהי.

הרשם מצא לנכון לחייב את כונס הנכסים בתשלום הוצאות בסך 7,500 ש"ח בשל התנהלותו שנעשתה בלא הצדק סביר.

28. בית-המשפט לא שוכנע כי על הנתבע מוטלת חבות בנזיקין כלפי התובעים וכי עליו לפצות את התובעים בגין הנזק שלטענתם נגרם להם בשל אופן התנהלותו
ב- תא"מ (נת') 39335-05-10 {לירן דדוש ואח' נ' עו"ד שלמה ובר, תק-של 2013(1), 79352 (2013)} בית-המשפט קבע, כי על הנתבע ככונס נכסים אשר מופקד על מכירת הדירה, הוא הפעיל את שיקול-דעתו והחליט שלא לקבל את ההצעה של התובעים. מדובר בהצעה שהינה נמוכה יותר מהצעות אחרות שהוגשו ואשר הוגשה לאחר המועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות.

לפיכך, בנסיבות העניין, בית-המשפט לא שוכנע כי על הנתבע מוטלת חבות בנזיקין כלפי התובעים וכי עליו לפצות את התובעים בגין הנזק שלטענתם נגרם להם בשל אופן התנהלותו.

{ראה גם: עש"א (יר') 18415-01-12 אנדרי בוקריס נ' ירון רבינוביץ', תק-של 2012(2), 19682 (2012)}

29. טענת רשלנות וחוסר תום-לב כלפי כונס נכסים תתברר בבית-המשפט
ב- ת"א (ת"א) 34977/06 {וזנה דוד ואח' נ' עו"ד הס שלומי ואח', תק-של 2007(4), 27581 (2007)} נקבע, כי טענת רשלנות וחוסר תום-לב כלפי כונס נכסים אינה יכולה להתברר בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו על-פי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, שכן עילת תביעה כזו אינה באה בגדר חובות כונס הנכסים על-פי סעיף 54 לחוק הנ"ל.

היות ועסקינן בהפרת חובות המוטלים על כונסי הנכסים מן הדין הכללי, ולעניין הפרת חובות אלו, נתונה הסמכות לבתי-המשפט.

30. אין כונס הנכסים בתיק ההוצאה לפועל, צד להתיידנות להליכים המתנהלים במקרה דנן, ועל-כן אין יריבות ישירה בתיק זה בין כונס הנכסים למבקש
ב- ת"א (נת') 7980/01 {בנק לאומי סניף מערב הרצליה נ' הנביא בנימין, תק-של 2002(4), 3701 (2002)} נכס המקרקעין, שהיה בבעלתו של המבקש, נמכר על-ידי כונס הנכסים בהליכי הוצאה לפועל. כונס הנכסים מונה על-ידי ראש ההוצאה לפועל.

את סמכויותיו שואב כונס הנכסים ישירות מראש ההוצאה לפועל, ולכן ככזה הינו פועל כפקיד בית-משפט, וחייב למלא את ההוראות כפי שהורה לו ראש ההוצאה לפועל.

ראש ההוצאה לפועל יכול לפנות לכונס הנכסים ולהורות לו כיצד לפעול. כונס הנכסים אינו חייב להיות בא-כוח הזוכה, אלא יכול להיות כל אדם אחר שראש ההוצאה לפועל רואה אותו ככשיר לפעול בשמו.

על כונס הנכסים לפעול באופן אובייקטיבי, ואין הוא צריך לקדם את ענייניו של הגורם אשר מטעמו הוצע כונס הנכסים. כמו-כן, אם לדעת ראש ההוצאה לפועל פעל כונס הנכסים שלא כשורה ולא מילא את חובותיו ללא הצדק סביר, יכול הוא לחייבו בפיצוי הנזק אשר גרם סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל).

על-כן, בדרך-כלל הדרך להלין על פעולותיו של כונס הנכסים היא בפני ראש ההוצאה לפועל ובדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית-משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולעניין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית-משפט שלום (סעיף 58(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967), אך יש גם ביכולתו של המלין כנגד דרך פעולתו של כונס הנכסים לפנות לבית-משפט.

בענייננו, אין כונס הנכסים, בתיק ההוצאה לפועל, צד להתיידנות להליכים המתנהלים בפנינו, ועל-כן אין יריבות ישירה בתיק זה בין כונס הנכסים למבקש.

נקבע, כי ההליכים שמתנהלים בפני ראש ההוצאה בעניין נזקים שנגרמו על-ידי כונס נכסים הינם הליכים שיפוטים (סעיף 58(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). על המבקש היה להעלות את הטענות בדבר אי-מילוי תפקידו של כונס הנכסים כראוי וכי פעל ללא הצדק סביר בפני ראש ההוצאה לפועל.

לפיכך, נדחות הטענות בעניין כינוס הנכסים כי אחרת היה יושב בית-משפט זה זה כערכאת ערעור על החלטות של רשם ההוצאה לפועל. מה גם, שלמבקש פתוחה הדרך לתבוע את הכונס בתביעה נפרדת.

31. כפי שכונס הנכסים מצווה לפעול בהתאם להוראות רשם ההוצאה לפועל כך אף החייב
ב- רע"צ (ת"א) 34286-02-13 {ש' ובר, עו"ד - כונס נכסים למימוש הנכס נ' יצחק מהדורי ואח', תק-של 2013(3), 49893 (2013)} השאלה המרכזית אשר בבסיס הערעור הינה מה המשמעות והנפקות המעשית מפעולתו של חייב הפועל בניגוד להחלטת רשם ההוצאה לפועל?

מהחלטה ברור כי פעל המשיב שלא כדין ובניגוד להחלטה שאשרה לו פידיון, בהבדל ממכר אך יחד-עם-זאת סברה הרשמת שאין בעובדה זו כדי להשפיע על התוצאה ועל קביעת שכרו של כונס הנכסים.

נקבע, כי דעת בית-המשפט שונה ואין לעבור לסדר היום כאשר חייב פועל בניגוד להחלטת רשם ההוצאה לפועל, כמו כל צד אחר לרבות בעל תפקיד. לא ייתכן שחייב יפעל כרצונו ובניגוד מוחלט להחלטה מפורשת וכלום לא יקרה בעקבות זאת.

אין בהסבריו המאוחרים של המשיב, ככל שהם נכונים ולא מדובר בכוונת מכוון מראש, כדי לרפא את המחדל. כפי שכונס הנכסים מצווה לפעול בדיוק בהתאם להוראות רשם ההוצאה לפועל כך אף החייב .

32. ערכאת ערעור לא תתערב בשכרו של בעל תפקיד אלא רק במקרים חריגים
ב- רע"צ (ת"א) 25104-04-13 {עו"ד עמי סביר נ' נעם ניב, תק-של 2013(2), 51632 (2013)} נקבע, כי ערכאת ערעור לא תתערב, בדרך-כלל, בשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית בשאלת שכרו של בעל תפקיד, כגון כונס נכסים אלא במקרים חריגים או כאשר נפל פגם מהותי בהחלטה.

33. כונס הנכסים יהיה זהיר בהתנהלותו וכאשר יש לו סתירה בין החלטות שונות יבקש הבהרה כדי שלא ימצא פועל בניגוד להחלטות שניתנו
ב- עש"א (ת"א) 47194-02-12 {עופר מגזניק נ' ארם סולומונוב ואח', תק-של 2012(2), 46991 (2012)} נדונה השאלה מהן חובותיו של כונס נכסים במכר עצמי. לכאורה, המכר מתבצע ללא מעורבותו של כונס הנכסים ומבלי שיש לו שליטה על כספי התמורה.

נקבע, כי במצב הדברים לא ניתן לדרוש מכונס הנכסים להיות אחראי לפירעון החובות הלא מובטחים ובמיוחד אלו שלא רשמו עיקול על הנכס.

בית-המשפט סבר, כי גם אם מאשר רשם ההוצאה לפועל לחייב לבצע מכר עצמי, יש מקום לבדוק אם קיימים כנגד החייב תיקי הוצאה לפועל נוספים כדי להבטיח שגם תיקים אלו יפרעו מכספי התמורה, ככל שתישאר יתרה לאחר פירעון החוב המובטח.

אחת הדרכים לכך הינה להורות כי כספי המכר יופקדו ישירות בידי כונס הנכסים, אשר יהיה אחראי לבצע את התשלומים, ובגין עבודתו זו יהיה זכאי לשכר ראוי שיקבע על-ידי רשם ההוצאה לפועל מכוח סעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל.

הרי שסעיף זה מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות כללית לפסוק שכר לכונס הנכסים, גם אם מדובר במימוש דירת מגורים, ובמיוחד כשהמימוש נעשה בדרך של מכר עצמי, רשאי הרשם לשקול ולקבוע כל דרך אחרת שימצא לנכון.

נקבע, כי בנסיבות האמורות, לו היה המערער חותם על הסכמה לרישום הערת אזהרה, ללא פירעון החובות האחרים וללא הבטחת היכולת לפרוע, כנראה שהיה פועל בניגוד להחלטותיה של הרשמת.

כונס הנכסים עליו מוטלת אחריות כבדה במילוי תפקידו ובגין כל סטיה, ימוצה עימו הדין, מתבקש כי יהיה זהיר בהתנהלותו וכאשר יש, ולו לכאורה, סתירה בין החלטות שונות יבקש להבהיר הסתירה ולקבל הוראות ברורות וחד-משמעיות כדי שלא ימצא עצמו פועל בניגוד לאיזו מהחלטות שניתנו ולא בוטלו. לפיכך נקבע כי יש לבטל את חיוב הההוצאות שהושטו על המערער.

34. ביטול או מינוי כונס נכסים נתונה לרשם ההוצאה לפועל
ב- רע"צ (ת"א) 44500-11-13 {עיריית תל-אביב-יפו נ' שלומי זכריה ואח', 2013(4), 54678 (2013)} נקבע, כי הסמכות למנות כונס נכסים או להפסיק את פעילותו, מסורה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל שכן כונס הנכסים מרגע מינויו הינו ידו הארוכה ועושה דברו של רשם ההוצאה לפועל לצורך מימוש המשכון.

גם אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא ראוי שהמבקש ימשיך בתפקידו הרי שלא היה צורך להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל, שכן ניתן לאפשר לזוכה למנות כונס נכסים אחר מטעמה.
בנוסף ראוי שיאפשר רשם ההוצאה לפועל למבקש להציג בפניו את עמדתו המלאה, בין אם בעל-פה ובין אם בכתב, וישקול פעם נוספת אם אין לאפשר למבקש להמשיך בתפקידו ולתקן מחדלים, ככל שקיימים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ההלכה הפסוקה