כונס הנכסים הרשמי

1. הכונס הרשמי וסגניו
הכונס הרשמי הינו גוף שאינו תאגיד ואינו פועל מכוח חוק מיוחד, אך ממגוון החוקים העוסקים בו ובתפקידיו ניתן להבין את מהות הגוף ותפקידו.

הכונס הרשמי הוא עובד המדינה ופעולתו חוסה תחת משרד המשפטים ובמסגרתו.

"כונס הנכסים הרשמי, הפותח בהליך משפטי תוך מילוי אחד התפקידים המוטלים עליו בפקודת החברות או בפקודת פשיטת הרגל... אף הוא חלק ממנגנון הממשלה. אין בכך כלום שהעניין הכספי הישיר שעליו ממונה כונס הנכסים הרשמי אינו עניין המדינה... למדינה יש עניין בכך שהליכי פירוק ופשיטת רגל יתנהלו כיאות ולפיכך העמידה אחד מעובדיה לקחת חלק בהם מטעם הרשות."
{ע"א 37/66 "גלחא" 1960 בע"מ נ' מתכות בע"מ (בפירוק), פ"ד כ(3), 144(1966)}

שר המשפטים הוא המוסמך למנות את הכונס הרשמי, וכן את משנהו וסגניו.

כך למשל נקבע בפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983.

סעיף 1 לפקודה קובע כדלקמן:

"הכונס הרשמי - מי שהשר מינהו להיות כונס רשמי בפירוק חברות."
{סעיף 367(א) לחוק החברות הותיר את ההגדרה בתוקפה בקשר לאגרות חוב מובטחות, שיעבודים ופירוק}

כך גם נקבע בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 בסעיף 138 כי:

"(א) השר ימנה בצו ברשומות, כונסים רשמיים הנראים לו לרכושם של חייבים שיפעלו לפי הנחיותיו הכלליות של השר והוראותיו, אולם יהיו עם-זאת פקידי בית-המשפט שאליהם נספחו.
(ב) השר יקבע את מספר הכונסים הרשמיים ואת המחוזות שיוחדו להם.
(ג) השר רשאי להורות בצו שעובד המדינה שצויין בצו ימלא תפקידי הכונס הרשמי בזמן שהמשרה פנויה דרך ארעי או כשכונס נעדר דרך ארעי מחמת מחלה או סיבה אחרת.
(ד) השר רשאי למנות משנה וסגן או סגנים לכונס הרשמי ולקבוע את סמכויותיהם."
{תקנות 103-104 לתקנות פשיטת הרגל קובעות את סמכויות סגני הכונס הרשמי}

כפיפות הכונס הרשמי לשר המשפטים באה לידי ביטוי בחובת הדיווח של הכונס הרשמי לשר. כך למשל סעיף 143 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי:

"כל כונס רשמי ימסור דין וחשבון למי שהורה עליו השר, וישלם כל כסף וינהג בכל ערובה כפי שהורה השר."

מענו של הכונס הרשמי להמצאת כתבי בי-דין ומסמכים אחרים הוא משרדו שבאיזור שיפוטו של בית-המשפט שבו מתנהל ההליך, ובהליך בפני בית-המשפט העליון - משרדו הראשי של הכונס הרשמי בירושלים.

2. הנציגים
הכונס הרשמי מהווה את מרכז אכיפת דיני הפירוק, פשיטת הרגל וכינוס הנכסים.

סמכותו היא ארצית וכוללת אף את הסמכות לפעול במחוזות שונים, הנקבעים כאמור על-ידי שר המשפטים.

הכונס הרשמי מפקח על בעלי תפקידים מגוונים ומעורב בהליכים עצמם מעבר לסמכות הפיקוח, בהבעת עמדתו בבקשות למתן הוראות, בקביעת השכר ובשמירת פקדונות הערבות.

כאמור, בתפקידיו וסמכויותיו ממלא הכונס הרשמי תפקידים רבים, ומגוונים, לשם כך רשאי הוא להעסיק תחתיו עובדים רבים, שאינם מבין עובדי המדינה, הם ה"נציגים".

תקנה 56 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 (להלן: "תקנות החברות (פירוק)"), קובעת כי:

"הכונס הרשמי רשאי להטיל על עובד מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם תפקידי עזר לשם ביצוע הפקודה ורשאי הוא לאצול לו לשם כך סמכות מסמכויותיו."

באופן דומה סעיף 142א לפקודת פשיטת הרגל קובע כי:

"(א) הכונס הרשמי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה (להלן: "נציג") ולשלם את שכרו.
(ב) נציג יפעל לפי הוראות הכונס הרשמי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על-פי סעיף-קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין הכונס הרשמי או המדינה.
(ג) הכונס הרשמי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה."
{תקנה 112 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי: "העסקת נציג לפי סעיף 142א לפקודה תהיה בהסכם בכתב שייערך עמו, ולפי הצורך יכלול ההסכם, בין-היתר, התחייבות מצד הנציג לשמירת סוד, בהתאם לסעיף 118(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977"}

שיעור הוצאותיו ושכרו של הנציג, נקבעו בתקנה 113 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: "תקנות פשיטת הרגל") הקובעת:

"הכונס הרשמי רשאי לשלם לנציג שכר בשיעור הנהוג או המקובל בעד השירות שהוא נתן וכן רשאי הוא לשלם לו את הוצאותיו הממשיות בגבול המוסכם עמו, ככל שהוסכם."

3. הכונס הרשמי כעובד מדינה
מעמדו של הכונס הרשמי כעובד מדינה, שמטרתו לקדם את ביצוע ההליכים המשפטיים השונים, מקנה לכונס הרשמי מספר תנאים מתוך התפיסה שלמדינה יש עניין בכך שהליכי פירוק ופשיטת רגל יתנהלו כיאות.

להלן, מאפיינים מיוחדים של הכונס הרשמי, כעובד מדינה (בסדר כרונולוגי של ההליך המשפטי):

3.1 פטור מאגרה
תקנה 19 לתקנות בית-המשפט (אגרות), התשמ"ה-1987 קובעת מי אלה הפטורים מחובת תשלום אגרה, הכונס הרשמי אינו בין הנמנים בסעיף באופן מפורש כמו בעלי התפקידים האחרים המנויים בסעיף, אולם ניתן להכלילו בהגדרת סעיף-קטן
(1):

"המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו."

ב- ע"א 37/66 {"גלחא" 1960 בע"מ נ' מתכות בע"מ (בפירוק), פ"ד כ(3), 144 (1966)} הגיש הכונס הרשמי בקשה למתן הוראות ולמתן צו תפיסת נכסים. אחת מטענות המשיבים היתה בנוגע לאי-תשלום האגרה {במקרה הנדון, דובר בתקנה המקבילה לתקנה 19 לתקנות בית-משפט (אגרות), התשמ"ה-1987, תקנה 22 לתקנות בית-המשפט (אגרות), התשי"ז-1957, שנוסחה היה שונה במקצת (מבלי התוספת של "מכוח הרשאתו")}.

כב' השופט י' זוסמן קבע כי:

"כונס הנכסים הרשמי הפותח בהליך משפטי תוך מילוי אחד התפקידים המוטלים עליו בפקודת החברות או בפקודת פשיטת הרגל, אף הוא חלק ממנגנון הממשלה. אין בכך כלום שהעניין הכספי הישיר שעליו ממונה כונס הנכסים הרשמי אינו עניין מדינה."
{החלטה זו התקבלה ברוב דעות, כאשר כב' השופט חיים כהן חלק וטען כי הפטור ינתן רק כאשר העניין שמוגש לבית-המשפט הוא עניינה של המדינה ואילו בטיפול הכונס הרשמי בעניין אישי לא יינתן הפטור}

ב- רע"א 3359/90 {ארווין זוסמן נ' הכונס הרשמי בתפקידו הוא ובתפקיד כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ,תק-על 90(3), 1130 (1990)} קבע כב' השופט ש' לוין כי גם כאשר הכונס הרשמי מבצע תפקיד שאינו מכוח הרשאת השר שהסמיכו יחול הפטור מאגרה. במקרה הנדון המדובר היה בכונס נכסים ששימש כמפרק בנק צפון אמריקה ותבע בשמו, ללא ציון שם הבנק, כי חל אותו הפטור מאגרה. לדבריו:

"אין זו אלא תביעה "בחזקת נציג" כאמור בתקנות 11 ו- 12 לתקנות סדר הדין אזרחי, התשמ"ד-1984 ומעמדו של המבקש לעניין זה הוא כמעמד מנהל עזבון, לפי סעיף 97 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, שגם הוא אינו צריך לרשום בכתב התביעה את היורשים כתובעים, מקום שהוא בחר, מכוח תפקידו, להגיש תובענה. מכאן שגם הטענה הנוספת בדבר תשלום האגרה צריכה להיכשל. לפנים מן הדרוש יש לציין, שלעניין זה עדיין עומדת בעינה הלכת ע"א 37/66, "גלחא", פ"ד כ(3), 144."

אופיו של הפטור הוא אישי לכונס הרשמי, משכך, הפטור ניתן לכונס הרשמי בתפקידו כפועל מכוח הרשאתו ולא להליך אותו הוא מבצע, וכאשר מתמנה תחת הכונס הרשמי בעל תפקיד אחר, אין הפטור מוענק למחליפו {ע"א 3917/99 כוכב השומרון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, תק-על 2002(3), 1362 (2002)} שיכול כמובן להנות מפטורים מסויימים הניתנים להליך זה או אחר, מכוח ההליך, אך לא מכוח תפקידו.

4. סמכות הכונס הרשמי לחקור בהליכי פירוק ובהליכי פשיטת הרגל
סעיף 314 לפקודת החברות קובע את סמכותו של הכונס הרשמי לחקור בנושאים שונים הנוגעים לפירוק החברה {סמכות זו לא הוקנתה לכונס הרשמי לגבי כינוס נכסים בחברה}.

באופן דומה מסדירות תקנות 111-111ו לתקנות פשיטת הרגל את סמכויות החקירה של הכונס הרשמי בהליך פשיטת הרגל.
מעמדו של הכונס הרשמי כעובד מדינה, מוסיף לסמכות החקירה פן חשוב של הרתעה מפני טיפול רשלני בניהול חברות ועסקים. פן הרתעתי זה אינו בא לידי ביטוי באותה העוצמה כאשר מבצעי החקירה הם בעלי התפקידים האחרים, שלא תמיד האינטרס שלהם הוא להאריך את הליך הפירוק ולמצוא לו אשמים.
משום כך, מטרת המדינה, בהעמדת הכונס הרשמי, כבעל סמכות החקירה, היא בעיקר פני העתיד {להרחבה בעניין זה ראה וולובסקי א', כונס נכסים בדיני החברות (2004, ירושלים), 149}.

5. ההליך בבית-המשפט
תקנות 62-57 לתקנות החברות (פירוק), ותקנות 110-109 לתקנות פשיטת הרגל קובעות את מעמד הכונס הרשמי בפני בית-המשפט.

תקנה 57 לתקנות החברות, ותקנה 109 לתקנות פשיטת הרגל, קובעות כי הכונס הרשמי יכול לפנות לבית-המשפט בבקשה להוראות בנוגע למילוי תפקידו בכל עניין, בבקשתו זו הוא פטור מתצהיר, או אפילו מדרישת הכתב, ודו"ח שכתב יתקבל כראיה לכאורה על תוכנו.

תקנה 59 לתקנות החברות ותקנה 110 לתקנות פשיטת הרגל קובעות כי בית-המשפט לא יקיים דיון בהליך על-פי פקודת החברות, אלא אם נוכח שהומצאה הזמנה לכונס הרשמי, אולם, הכונס הרשמי רשאי לנקוט עמדתו, לעניין הליך בבית-המשפט, על-ידי מתן הודעה בכתב בלבד מבלי להתייצב לדיון.

לכונס הרשמי הזכות להביע עמדתו גם כאשר מדובר בשלב הסופי של הפירוק, כלומר הוגשה בקשה לבית-המשפט לאשר הסדר או פשרה. במקרה כזה קובעת תקנה 61, כי הכונס הרשמי יכול להגיש לבית-המשפט, שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבירור הבקשה {תקנה 32 לתקנות פשיטת הרגל קובעות כי "הכונס הרשמי ישלח לכל נושה שתבע את חובו, הודעה בכתב על המועד שקבע בית-המשפט לשמיעת הבקשה לאישור פשרה שתיערך לפי טופס 15." ועל-פי תקנה 34 לתקנות פשיטת הרגל בסמכותו של הכונס ליתן תעודת אישור לפשרה שהושגה, לפי טופס 16}.

תסקיר בעניין תנאי הפשרה או ההסדר ובעניין ניהול עסקי החברה על-ידי מנהליה וסיבת כשלונה, ובכל עניין אחר אשר לדעת הכונס הרשמי יש מקום להביאו לידיעת בית-המשפט.

מקבץ תקנות זה, הסוקר את האמון של מערכת המשפט בתפקידו של הכונס הרשמי, היא תוצאה של היות הכונס הרשמי עובד מעובדי המדינה.

6. אחריותו וחבותו של הכונס הרשמי
בתקנות פשיטת הרגל ובתקנות החברות (פירוק) לכונס הרשמי זכות לשיפוי על חשבון הנושים.

כך למשל קובע סעיף 109 לפקודת פשיטת הרגל, סייג לאחריותו האישית של הכונס הרשמי:

"תפס הכונס הרשמי... או עשה דבר בנכס בלי שידע שיש לאדם אחר תביעה לגביו, ולאחר-מכן הוכח כי ביום צו הכינוס לא היה הנכס שייך לחייב, לא יחוב הכונס או הנאמן חבות אישית בשל כל הזק שנגרם לתובע הנכס מן התפיסה או העשיה, או בשל הוצאות הליכים שננקטו כדי להוכיח את תביעת הנכס, אלא אם היה בית-המשפט סבור שהיתה רשלנות בטיפול בנכס מצד הכונס או הנאמן."

באופן דומה ובאותו הלך הרוח קובעת תקנה 105 לתקנות פשיטת הרגל, כי:

"(א) הוצאות משפטיות, דמי נזק והוצאות אחרות, שעל הכונס הרשמי לשלמם עקב מעשה או מחדל שלו בפועלו בתום-לב במסגרת תפקידו או בהשתמשו בסמכויות המסורות לו על-פי הפקודה לעניין ניהול נכסי החייב, ישולמו לו מתוך נכסי החייב."
{מעבר לכך קובעות תקנות 106, 107 לתקנות פשיטת הרגל, כי לגבי חייב שאין לו נכסים, לא יוציא הכונס הרשמי הוצאות בנוגע לצו הכינוס שהוצא נגדו אלא באישור בית-המשפט, וכן כל ההוצאות על פרסום הוצאת צו הכינוס יהיו על חשבון נכסי החייב}

עמדה זו נקבעה גם כאשר המדובר בהליך של פירוק חברות. תקנה 65 לתקנות החברות (פירוק), קובעת כי:

"(א) לכונס הרשמי ישולמו מתוך נכסי החברה הוצאותיו על נסיעות ושמירת נכסים, הוצאות משפטיות וכן כל הוצאה סבירה אחרת שהוציא במהלך כינוס נכסי החברה וניהולם, לרבות דמי נזק שהיה עליו לשלמם עקב מעשה או מחדל שלו בפעלו בתום-לב במסגרת תפקידו וסמכויותיו."

וכן סעיף 1 לצו החברות (פירוק) (פיקדון לכיסוי מיסים והוצאות), התשמ"ה-1985 שקובע:

"עם הגשת בקשת פירוק, יפקיד המבקש בקופת בית-המשפט לזכותו של הכונס הרשמי, בנוסף לסכום האמור בתקנה 16א לתקנות, סך של 230,000 שקלים לכיסוי המיסים וההוצאות של הכונס הרשמי."

גם תקנות פשיטת הרגל וגם תקנות החברות (פירוק) קובעות כי נכסי החייב ישמשו ערובה לתשלום הוצאותיו של הכונס הרשמי.

המטרה כנראה היא לצמצם את נזקי והפסדי המדינה כנושאת באחריות השילוחית לביצוע תפקידי הכונס הרשמי {ראה לעניין זה, וולובסקי א' כונס נכסים בדיני החברות (2004, ירושלים), 315}.

7. הכונס הרשמי כבעל תפקיד
7.1 כללי
בשני מקרים עיקריים ישמש הכונס הרשמי כבעל תפקיד שבאופן רגיל נתון לפיקוחו:

א. כאשר עדין לא התמנה בעל תפקיד וההליך בחיתוליו.

ב. כאשר התפנתה משרת בעל התפקיד, מסיבה כלשהי, ועד למינויו של בעל תפקיד חדש, ישמש הכונס הרשמי במקום בעל התפקיד הקודם.

7.2 הכונס הרשמי כנאמן בפשיטת רגל
סעיף 44 לפקודת פשיטת הרגל קובע את מינוי הכונס הרשמי כנאמן על-פיו:

"משהוכרז חייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי, מכוח משרתו, נאמן על נכסי פושט הרגל, ויוסיף לפעול כך עד שהוא או אדם אחר יתמנה ויוכל לפעול כנאמן."

כך גם קובע סעיף 113 לפקודת פשיטת הרגל:

"עד למינוי נאמן יהיה הכונס הרשמי נאמן לעניין פקודה זו, ומיד לאחר הינתן הכרזה נגד חייב יהיו נכסי פושט הרגל מוקנים לנאמן, ומשנתמנה נאמן יסובו ויוקנו מייד לנאמן שנתמנה."

סעיף 170 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הכונס הרשמי ישמש כממלא מקומו של הנאמן שנתפנתה משרתו, עד למינוי נאמן חדש.

בשני המקרים, משמש הכונס הרשמי כבעל תפקיד באופן זמני (עד למינוי או עד למינוי החדש) משום כך קובע סעיף 142 לפקודת פשיטת הרגל, כי על הכונס הרשמי:
"(1) יברר הכונס הרשמי, במידה שהדבר מעשי, את רצון הנושים בדבר ניהול נכסי החייב, ולשם כך רשאי הוא לזמן אסיפות של אנשים הטוענים שהם נושים;
(2) לא יגרום הכונס הרשמי להוצאות יתרות על הדרוש לשמירת נכסי החייב או לעשיה בנכסים פסידים, אלא אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת, אולם אם אין החייב יכול להכין בעצמו דו"ח כיאות על מצב עסקיו רשאי הכונס להעסיק בני-אדם לעזרה בהכנת הדו"ח על חשבון הנכסים ובכפוף לתנאים שנקבעו."

7.3 הכונס הרשמי ככונס נכסים
א. בהליך פשיטת הרגל קובעת פקודת פשיטת הרגל בסעיף 21 כי מרגע שהוגשה בקשה לצו כינוס רשאי בית-המשפט למנות את הכונס הרשמי לכונס זמני של נכסי החייב, עוד לפני מתן צו הכינוס.

ב. סעיף 272 לפקודת החברות קובע כי כאשר הוגשה בקשה למנות כונס נכסים מטעם בעלי איגרות החוב או נושים אחרים של חברה שבפירוק, רשאי בית-המשפט למנות לכך את הכונס הרשמי.

7.4 הכונס הרשמי כמפרק
סעיפים-קטנים 300(ב) ו- (ד) לפקודת החברות קובעים כי לאחר שהוגשה בקשת הפירוק ולפני שניתן צו פירוק רשאי בית-המשפט למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר להיות מפרק זמני. ולאחר שניתן צו הפירוק יהיה הכונס הרשמי למפרק הזמני מכוח משרתו ויפעל כמפרק זמני עד שהוא או אדם אחר יתמנה למפרק ויוכל לפעול כמפרק קבוע.

8. הכונס הרשמי בתפקידי פיקוח
8.1 כללי
פיקוח הכונס הרשמי נועד למטרת שני צידי המתרס - הן מבחינת הכפופים לבעל התפקיד, שיודעים כי על מלאכת בעל התפקיד יש פיקוח מתמיד, והן מבחינת בעל התפקיד, שמגובה על-ידי הכונס הרשמי בהחלטותיו, מול טענות של בעלי אינטרסים שונים, וניתן להניח כי פעולה שבה מצדד הכונס הרשמי תצודד גם על-ידי בית-המשפט{ וולובסקי א' כונס נכסים בדיני החברות (2004, ירושלים), 141}.

בפועל נהוג לצרף את הכונס הרשמי כמשיב בבקשה למתן הוראות המוגשת על-ידי כל בעל תפקיד.

8.2 פיקוח הכונס הרשמי על בעלי התפקידים הזמניים
הכונס הרשמי מפקח על בעל תפקיד זמני (מפרק זמני ומנהל מיוחד זמני), שמתמנה על-ידי בית-המשפט.

הכונס הרשמי מביע עמדתו, במסגרת פיקוחו, בהליכים שונים.

בעל התפקיד הזמני מתחייב {חובת הפקדת הערובה של המפרק הזמני קבועה בתקנה 15 לתקנות החברות (פירוק) ואילו לגבי המנהל המיוחד הזמני נקבעה, בתקנה 23 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 חובת הפקדת הערובה גם כלפיו} ליתן עם מינויו, ערובה, המופקדת אצל הכונס הרשמי, שתשולם לפי דרישתו של הכונס הרשמי במקרה הצורך.

הכונס הרשמי מפקח על פעילותו של כונס נכסים לפי דיני החברות. עובדה זו באה לידי ביטוי בתקנות החברות (פירוק) בתקנה 64 שבה נקבע כי הכונס הרשמי יהיה זכאי לתשלום בעד ההשגחה על פעולותיו של כונס הנכסים בשיעור של 20% משכרו של בעל התפקיד.
הכונס הרשמי מפקח על בעל תפקיד זמני גם בהליך פשיטת הרגל, כך למשל ייתן הכונס הזמני על-פי תקנה 16 לפשיטת הרגל, התשמ"ה-1985, ערובה לפי טופס 8 שתופקד אצל הכונס הרשמי.

8.3 פיקוח הכונס הרשמי על בעלי התפקידים הקבועים
סמכויות פיקוח הכונס הרשמי המשותפות לגבי כלל בעלי התפקידים המתמנים על-ידי בית-המשפט:

ניתן לומר כי סמכויות הכונס הרשמי באשר לפעולת בעלי התפקידים הינה מינהלתית בעיקרה וכוללת קביעת דו"חות וביקורת על הכספים.

אולם בכל הנוגע למינוי בעל התפקיד, וכן בקביעת שכרו, לכונס הרשמי סמכות מהותית יותר.

תקנה 4 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות החברות (שכר)") קובעת כי אם סבור הכונס הרשמי שאין הוא מתאים להתמנות לתפקיד האמור, יודיע על כך לבית-המשפט ויפרט בהודעתו את נימוקיו לכך; בית-המשפט יחליט בדבר המינוי לאחר שיתן למציע ולמועמד הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

כאמור, פיקוח הכונס הרשמי בסיום תפקידו של בעל התפקיד מתבטא בחוות-דעתו של הכונס הרשמי לגבי השכר המגיע לו. כך קובעת תקנה 13 לתקנות החברות (שכר) כי על-פי בקשת הכונס הרשמי רשאי בית-המשפט לקבוע לכונס הרשמי שכר מיוחד.

נראה כי ההיגיון בכך הוא כי אם בעל התפקיד מקובל על הכונס הרשמי, הרי שמלאכת הפיקוח יכולה להיות מינהלתית בלבד ופחות דווקאנית, ומאפשרת לבעל התפקיד לפעול בחופשיות מה, כל עוד הוא נשמע ומקיים את חובותיו וסמכויותיו האחרות כלפי הכונס הרשמי ובית-המשפט, תוך ידיעה מתמדת כי כל סטיה מחובותיו וקיומם, עלולה להתבטא בקביעת שכרו.

סמכות הפיקוח של כונס הנכסים על בעלי התפקידים באה לידי ביטוי גם בחובת הפקדת הערובה אצל הכונס הרשמי.

בעל תפקיד שהתמנה על-ידי בית-המשפט ונדרש לשלם ערובה עבור תוצאות פעילותו, מפקיד את כספי הערובה אצל הכונס הרשמי, שרשאי, בעת הצורך להורות על תשלום הערובה.

8.4 סמכויותיו המיוחדות של כונס הנכסים המיוחדות לכל בעל תפקיד בפני עצמו

8.4.1 פיקוח הכונס הרשמי בהליכי פשיטת רגל
בהליך פשיטת הרגל, פיקוחו של הכונס הרשמי אינו רק על פועלו של בעל התפקיד, הנאמן בפשיטת הרגל, אלא גם על החייב עצמו. כך עולה מסעיף 139 לפקודת פשיטת הרגל, הקובע את מעמדו של הכונס הרשמי באשר לנאמן ולפושט הרגל, על-פיו:

"(א) תפקידי כונס רשמי יהיו הן לעניין התנהגותו של החייב והן לניהול נכסיו.
(ב) כונס רשמי רשאי להשביע על תצהירים הבאים לאמת תביעות חוב, בקשות והליכים אחרים לפי פקודה זו.
(ג) כל הוראה של פקודה זו המדברת בנאמן בפשיטת רגל, יראוה כמדברת גם בכונס הרשמי הפועל כנאמן, אם אין הוראה אחרת בפקודה זו או משתמעת מתוך ההקשר.
(ד) הנאמן יתן לכונס הרשמי מידע, יתיר לו גישה לפנקסים ולמסמכים של פושט הרגל, יקל עליו את בדיקתם, ויעזור לו ככל הדרוש למילוי תפקידו לפי פקודה זו.
(ה) הכונס הרשמי יהיה צד לכל הליך שיתנהל בבית-המשפט על-פי פקודה זו."

סעיפים 141-140 קובעים את סמכויות הכונס הרשמי בנוגע להתנהגות ולנכסי החייב (בהתאמה) ועל-פיהם:

"140. לעניין החייב, על הכונס הרשמי
(1) לחקור בהתנהגותו של החייב ולתת דין וחשבון לבית-המשפט, שבו ייאמר אם יש יסוד להניח שהחייב עשה מעשה שהוא עבירה לפי פקודה זו או משמש יסוד לסירוב בית-המשפט ליתן צו הפטר, או להתליית צו הפטר או לקביעת תנאים בו;
(2) ליתן דינים וחשבונות אחרים בדבר התנהגותו של החייב, כפי שיורה בית-המשפט;
(3) להשתתף בחקירה הפומבית של החייב;
(4) להשתתף ולעזור בתביעה פלילית נגד חייב על מעשה מרמה, כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה.

141. לעניין נכסי החייב, על הכונס הרשמי
(1) לפעול ככונס זמני של נכסי החייב עד למינוי נאמן, וכמנהל הנכסים אם לא נתמנה לכך מנהל מיוחד;
(2) להרשות את המנהל המיוחד להשיג כסף או לשלם כסף לצרכי הנכסים בכל מקרה שבו נראה צורך לעשות כן לטובת הנושים;
(3) לזמן את אסיפת הנושים הראשונה ולשבת בראישה;
(4) להוציא טופסי שלוח לשימוש באסיפות נושים;
(5) להביא לפני הנושים כל הצעה שהציע החייב בדבר הדרך לחיסול עסקיו;
(6) לפרסם כל עניין שיש לפרסמו לפי הפקודה;
(7) לפעול כנאמן כל אימת שנתפנתה משרתו של נאמן."
החייב מפקיד את דרכונו אצל הכונס הרשמי ויתייצב במשרדו בכל עת לחקירה, כמו-כן יגיש החייב, בתחילת ההליך, לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו על-פי טופס 12, ודו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו {תקנה 19 לתקנות פשיטת הרגל. ראה גם תקנות שירות נתוני אשראי, התשס"ד-2004 הקובעות כי הכונס הרשמי אחראי על העברת נתוני החייב לבעל רישיון להנפקת כרטיס חיוב. תקנה 3 קובעת את חובת הכונס הרשמי להעביר את נתוני החייב, תקנה 4 קובעת את החובה לעדכנם, ותקנה 5 קובעת את חובת שמירתם ל- 7 שנים}.

הכונס הרשמי הוא שמכנס אסיפת נושים ראשונה בעניינו של החייב. ועל-פי סעיף 69 לתקנות פשיטת הרגל כל נושה רשאי למנות את הכונס הרשמי לשלוּחו בהצבעה.

בנוסף לפיקוח על החייב, נכסיו והנושים, קובע סעיף 151 לפקודת פשיטת הרגל את פיקוח הכונס הרשמי על הנאמן - בעל התפקיד המתמנה לביצוע ההליך:

"(א) הכונס הרשמי יתן את דעתו על התנהגותם של נאמנים; נאמן שלא מילא חובותיו באמונה ולא קיים כהלכה את כל המוטל עליו בפקודה זו או בתקנות או בדרך אחרת, או הגיש נושה לכונס הרשמי תלונה לעניין זה, יחקור הכונס בדבר וינקוט פעולה כפי שיראה למועיל.
(ב) הכונס הרשמי רשאי לדרוש מנאמן לענות על כל שאלה ביחס לכל פשיטת רגל שהנאמן עוסק בה, ורשאי הוא לבקש מבית-המשפט לחקור בשבועה את הנאמן או כל אדם אחר בעניין פשיטת הרגל.
(ג) הכונס הרשמי רשאי להורות על בדיקת הפנקסים והאסמכתאות של הנאמן במקוםהימצאם."

להלן פירוט סמכויות הפיקוח של הכונס הרשמי בהליך פשיטת הרגל, על-פי סדר התרחשותו של ההליך:

סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בקשה לצו כינוס המוגשת על-ידי החייב תאושר בידי הכונס הרשמי, שמולאו התנאים להגשת הבקשה כפי שהם קבועים בסעיף 17 לפקודה {לשם כך קובעת תקנה 7 לתקנות פשיטת הרגל כי עותק מבקשת החייב יומצא לכונס הרשמי ובסמכות הכונס הרשמי לדרוש מן החייב פרטים נוספים או משלימים וכן מסמכים העשויים לסייע לו בקביעת עמדתו ביחס לבקשה (תקנה 8 לתקנות פשיטת הרגל)}.

רק "במקרים מיוחדים ומטעמים שירשמו" יאשר בית-המשפט בקשת חייב לצו כינוס ללא אישור הכונס הרשמי.

סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי משניתן צו הכינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית-המשפט הכונס של נכסי החייב.

לאחר נתינת צו הכינוס, יכול הכונס הרשמי לבקש מבית-המשפט להורות לחייב לשלם לו, לכונס הרשמי, תשלומים עיתיים.

סעיף 25 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי לאחר שניתן צו הכינוס, יגיש החייב לכונס הרשמי:

"דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה."

וחייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל.

סעיף 26 לפקודת פשיטת הרגל קובע את חובתו של הכונס הרשמי לכנס את אסיפת הנושים הראשונה לאחר מתן צו הכינוס, על-מנת שישקלו:
"אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או ליתן לו הפטר, ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל; אולם רשאי הכונס הרשמי להחליט שלא לקיים אסיפה כאמור אם הוא סבור כי בנסיבות העניין אין בכך משום תועלת להליכי פשיטת הרגל."

לדיון בבית-המשפט אודות הבקשה לפשיטת רגל יוזמן הכונס הרשמי, ועל-פי חוות-דעתו ניתן להקדים את מועד הדיון למועד מוקדם יותר מחלוף שישה חודשים ממתן צו הכינוס.

לשם חוות-דעתו יקיים הכונס הרשמי חקירה לחייב {סעיף 27 לפקודת פשיטת הרגל מסמיכה את הכונס הרשמי לבקש מבית-המשפט עריכת חקירה פומבית של החייב}, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מכל אדם "שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו" או מההוצאה לפועל כל מידע או מסמך בקשר לחייב.

"חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על-ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על-ידיו בכתב; בית-המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על-ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור."
{סעיף 18ג לפקודת פשיטת הרגל}

סעיף 18ד לפקודת פשיטת הרגל מורה כי הכונס הרשמי יגיש לבית-המשפט את חוות-דעתו, בה יפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, את הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם היו כאלה, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם; כן יחווה את דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.

את חוות-הדעת יגיש הכונס הרשמי תוך 15 יום לפני המועד שקבע בית-המשפט לדיון בבקשת פשיטת הרגל וימציא לחייב, ללא תשלום, ולכל נושה שביקש לקבלה, בתמורה לתשלום אגרה שתיקבע.

כאשר ניתן צו פשיטת הרגל, ובית-המשפט התבקש לבטלו, רשאי הכונס הרשמי להגיש לבית-המשפט, שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבירור הבקשה, תסקיר בעניין זה.

סעיף 67א לפקודת פשיטת הרגל מקנה לכונס הרשמי לסיים את הליך פשיטת הרגל על-ידי הגשת בקשה לצו הפטר לבית-המשפט.

"(א) על-פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית-המשפט לתת הפטר לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים."

כאשר הוגשה בקשה להפטר החייב, קובעת תקנה 44 לפקודת פשיטת הרגל כי הכונס הרשמי יגיש תסקיר חמישה-עשר ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, בדבר ה"תנהגות החייב, חובותיו ונכסיו". החייב יכול להשיג על התסקיר וההשגה תומצא לכונס הרשמי.

אם הגיש החייב לבית-המשפט בקשה לשינוי צו הפטר, יהיו הכונס הרשמי, הנאמן וכל נושה שהוכיח את חובו משיבים לבקשה.

8.4.2 פיקוח הכונס הרשמי על הליכי פירוק
בדומה להליך פשיטת הרגל, פקודת החברות מעניקה לכונס הרשמי סמכות פיקוח לגבי הליך הפירוק באופן כללי, מלבד סמכות הפיקוח הספציפית על המפרק.

כאשר ניתן צו פירוק קובע סעיף 296 לפקודת החברות כי:
"יגיש הכונס הרשמי לבית-המשפט, בהקדם ככל האפשר לאחר שקיבל את הדו"ח על מצב עסקי החברה, דו"ח מקדמי על סכום ההון שהוצא, שנחתם ונפרע והסכום המאומד של הנכסים והחבויות, ואם החברה נכשלה - על הסיבות לכך. בדו"ח המקדמי יחווה הכונס הרשמי את דעתו אם רצויה חקירה נוספת בנוגע לייזומה של החברה, לייסודה, לכשלונה או לניהול עסקיה."

סעיף 297 מסמיך את הכונס הרשמי להגיש דו"חות נוספים:

"שבהם יציין את אופן ייסודה של החברה ואם נעשה לפי דעתו מעשה תרמית בייזומה או בייסודה של החברה או בידי נושא משרה בה אחרי ייסודה, וכן כל עניין אחר שיראה רצוי להביאו לידיעת בית-המשפט."

כך למשל מעורב הכונס הרשמי גם בחקירת מייסדי החברה ונושאי המשרות בה, כפי שקובע סעיף 298 לפקודת החברות:

"(א) הגיש הכונס הרשמי, לאחר מתן צו פירוק, דו"ח נוסף לפי פקודה זו, וציין בו שלפי דעתו נעשתה תרמית בידי פלוני בייזום החברה או בייסודה, או בידי נושא משרה של החברה בנוגע לחברה לאחר ייסודה, רשאי בית-המשפט, לאחר שעיין בדו"ח, להורות כי אדם שהיה שותף לייזום החברה או לייסודה או שהיה נושא משרה בה, יתייצב לפני בית-המשפט ביום פלוני כדי להיחקר בפומבי בדבר ייזומה או ייסודה של החברה או ניהול עסקיה או בדבר התנהגותו ופעולותיו כנושא משרה בה...
(ג) הכונס הרשמי ישתתף בחקירה ויסב תשומת-לבו של בית-המשפט לכל דבר הנראה לו שייך לעניין, ויכול הוא, ברשות מיוחדת של בית-המשפט, להעסיק עורך-דין לעניין זה, ורשאי הוא להעיד בעצמו או להזמין עדים.
(ד) מפרק החברה, אם איננו הכונס הרשמי, וכל נושה או משתתף של החברה רשאים להשתתף בחקירה בעצמם או על-ידי עורך-דין..."

פיקוח הכונס הרשמי על המפרק בא לידי ביטוי בעיקר בפן המינהלתי (למעט במינוי כאמור).

סעיף 314 לפקודת החברות קובע את פיקוח הכונס הרשמי על המפרקים באופן כללי:

"(א) הכונס הרשמי יתן את דעתו על התנהגותם של מפרקי חברות; לא מילא מפרק את חובותיו באמונה ולא קיים כהלכה את כל המוטל עליו לפי כל חיקוק או בדרך אחרת, או הגיש נושה או משתתף לכונס הרשמי תלונה לעניין זה, יחקור הכונס הרשמי בדבר וינקוט פעולה כפי שיראה למועיל.
(ב) הכונס הרשמי רשאי לדרוש ממפרק לענות על כל שאלה ביחס לכל פירוק שהמפרק עוסק בו, ורשאי הוא לבקש מבית-המשפט לחקור באזהרה את המפרק או כל אדם אחר בעניין הפירוק.
(ג) הכונס הרשמי רשאי להורות על בדיקת הפנקסים והאסמכתאות של המפרק במקום הימצאם."

בפקודת החברות קיימים סעיפי חוק נוספים המגדירים את פיקוח הכונס הרשמי על המפרקים.

כך למשל סעיף 311 לפקודה קובע כי המפרק יפקיד כל סכום שקיבל "בדרך ובזמנים שיורה הכונס הרשמי" - בחשבון החברה בבנק שקבע שר האוצר.

אולם אם הניחה ועדת הביקורת את דעתו של הכונס כי יהא זה לטובת הנושים או המשתתפים שיהיה למפרק חשבון בבנק אחר, ירשה הכונס למפרק, לפי בקשת ועדת הביקורת, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק שבחרה בו הוועדה.

תקנה 63 לתקנות החברות (פירוק), קובעת כי:

"לעניין השקעות כספים שבנכסי פירוק, יחולו על הכונס הרשמי, בשינויים המחוייבים, ההוראות החלות על האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 10(ג) ו- (ד) לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978."

בפירוק חברה, הפירוק יתנהל תחת פיקוחה של ועדת הביקורת המתמנית לצורך זה, משום כך עיקר תפקיד הכונס הרשמי, ביחס למפרק הוא כאמור, בפיקוח מינהלתי, בבדיקת הדו"חות שהגיש לו המפרק ופיקוח על ניהול תקין של פנקסי המפרק.

כפי שקובע סעיף 313 לפקודת החברות עניינו פיקוח הכונס הרשמי על קבלת דו"חות המפרק וחשבונותיו:

"(א) כל מפרק ישלח לכונס הרשמי או למי שהכונס הורה עליו, במועדים שנקבעו אך לא פחות מפעמיים בשנה במשך כהונתו, דין וחשבון על תקבוליו ותשלומיו כמפרק.
(ב) הדין וחשבון יהיה בטופס שנקבע, ייערך בשני העתקים, ויאומת בתצהיר בנוסח שנקבע.
(ג) הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון יבוקר; לצרכי הביקורת יספק המפרק לכונס אסמכתאות ומידע לפי דרישתו, ורשאי הכונס בכל עת לדרוש הצגת כל פנקס וחשבון שהמפרק מנהל ולבדוק אותם.
(ד) לאחר ביקורת החשבון, יישמרו עתקיו, האחד בידי הכונס הרשמי והאחד בידי בית-המשפט, וכל עותק יהיה פתוח לעיונו של נושה ושל אדם מעוניין.
(ה) הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון המבוקר או תמציתו יודפסו בדפוס או במכונת כתיבה, וישלח בדואר עותק לכל נושה או משתתף.
(ו) המפרק יתן לכונס הרשמי מידע יתיר לו גישה לפנקסיה ולמסמכיה של החברה, יקל עליו את בדיקתם, ויעזור לו ככל הדרוש למילוי תפקידיו לפי פקודה זו."

אולם, באין ועדת ביקורת, קובע סעיף 351 לפקודת החברות כי רשאי הכונס הרשמי, לפי בקשת המפרק, לעשות כל דבר וליתן כל הוראה או רשות שהוועדה רשאית או חייבת לעשות או ליתן לפי פקודה זו.

פיקוח הכונס הרשמי על פעולת המפרק, תהיה עד לסיום תפקידו ושיחרורו, והכונס הרשמי הוא המוסמך לתת למפרק את צו השחרור מתפקידו. כך קובע סעיף 316 לפקודת החברות:

"(א) מימש המפרק את כל נכסי החברה, או את מה שלדעתו אפשר לממש בלי להאריך ללא צורך את הפירוק, וחילק דיבידנד סופי, והתאים את זכויות המשתתפים בינם לבין עצמם, והחזיר למשתתפים את העודף, וכן אם התפטר המפרק או הועבר מכהונתו, יביא הכונס הרשמי, לפי בקשת המפרק, לידי כך שיוכן תסקיר על חשבונותיו, ואם ראה שהמפרק מילא את כל דרישותיו יבדוק את התסקיר וכל התנגדות לשחרור המפרק שהגיש נושה או משתתף או אדם מעוניין אחר, ולפי זה יתן או יעכב את השחרור, והכל בכפוף לזכות ערעור לפני בית-המשפט...
(ג) צו הכונס הרשמי המשחרר את המפרק יפטור אותו מכל חבות לכל מעשה או מחדל שלו בניהול ענייני החברה או בכל עניין אחר הנוגע להתנהגותו כמפרק; אולם אפשר לבטל את הצו אם יוכח שהושג במרמה או בהעלמת עובדה חשובה."

סמכות הכונס הרשמי בהליך הבראת חברה, על-ידי פשרה או הסדר מוסדרת בתקנות 57-59 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002. בקשה להבראת החברה ולהקפאת הליכים תומצא לכונס הרשמי, שרשאי להביע עמדתו באשר להליך. פעולת הכונס הרשמי בהקשר להליך ההבראה תזכה את הכונס הרשמי בשכר.

8.4.3 פיקוח הכונס הרשמי על הליך כינוס הנכסים על-פי פקודת החברות
בפקודת החברות לא מוגדרת סמכות פיקוח הכונס הרשמי על כונס הנכסים, המקבילה לסמכות הפיקוח על המפרק.

כונס הנכסים מצידו מחוייב רק להודיע על מינויו לכונס הרשמי ואילו הביטוי לפיקוח הכונס הרשמי על כונס הנכסים הוא בתקנות השכר, בהבעת התנגדות למינוי כונס הנכסים ובקביעת שכרו.

היוזמה לפיקוח הכונס הרשמי על כונס הנכסים ניתנה בקביעת המחוקק בסעיף 200 לפקודת החברות כי:

"(א) כונס שנתמנה לחברה לפי פקודה זו, רשאי בית-המשפט להורות לו בצו כי בעניינים שנקבעו בו עליו לפנות לבית-המשפט לשם קבלת הוראות.
(ב) צו לפי סעיף-קטן (א) יכול שיתן בית-המשפט מיזמתו או לפי בקשת הכונס הרשמי, מפרק, מפרק זמני, נושה של החברה או משתתף.
(ג) לשם מתן צו או הוראות לפי סעיף זה, רשאי בית-המשפט להיעזר במי שימצא לנכון, לרבות הכונס הרשמי."

נראה כי אין הבדל בצורך בפיקוח הכונס הרשמי על כונס הנכסים ועל המפרק (במיוחד שלעיתים קרובות מתמנה אותו אדם לתפקיד הכפול של מפרק וכונס נכסים), ויש להחיל את סמכויות הפיקוח הן על המפרק והן על תפקיד כונס הנכסים.

8.4.4 פיקוח כונס הנכסים על המנהל המיוחד
כאשר ענייננו במנהל המיוחד יש לעשות הפרדה בין מנהל מיוחד המתמנה על-פי פקודת פשיטת הרגל, לבין מנהל מיוחד המתמנה בהליכים אחרים.

כאשר מינוי המנהל המיוחד הוא מתוקף פקודת פשיטת הרגל הרי שהיוזם, והממנה הוא הכונס הרשמי, כפי שקובע סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל:

"(א) ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך-כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול-דעתם.
(ב) המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי.
(ג) המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרשמי."

על-פי פקודת פשיטת הרגל, המנהל המיוחד נמצא במעמד של "נציג" כפי שהוא מוגדר בסעיף 142א. לפקודה כאמור לעיל, וסמכותו נקבעת על-ידי הכונס הרשמי, על-כן, המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי, והכונס הרשמי, הוא שקובע את שכרו של המנהל המיוחד.

לעומת-זאת, על-פי סעיף 318 לפקודת החברות, על-אף שהיוזם למינוי המנהל המיוחד הוא של הכונס הרשמי הרי שהמינוי בפועל נעשה על-ידי בית-המשפט.

"(א) הכונס הרשמי שנעשה מפרק, בין זמני ובין קבוע, ונוכח שטיב נכסי החברה או עסקיה, או ענייניהם של נושיה או משתתפיה דרך-כלל, מחייבים מינוי מנהל מיוחד מלבדו לנכסיה או לעסקיה יכול לבקש זאת מבית-המשפט, ועל-סמך הבקשה רשאי בית-המשפט למנות מנהל מיוחד למשך הזמן שיורה ולהעניק לו כל סמכות, לרבות סמכויות של כונס נכסים ושל מנהל.
(ב) המנהל המיוחד יתן ערובה ויגיש דו"חות בצורה שיורה בית-המשפט ויקבל שכר שיקבע לו בית-המשפט."

תקנה 22 לתקנות החברות (פירוק), מורה לכונס הרשמי לפרט בבקשתו למינוי מנהל מיוחד את הנימוקים המחייבים את המינוי, וסמכות המנהל המיוחד כפופה להוראות בית-המשפט וכך גם קביעת שכרו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

כונס הנכסים הרשמי