botox
הספריה המשפטית
שכירות המוגנת בחוק - הלכה למעשה

הפרקים שבספר:

שירותים ותיקונים (סעיפים 62 עד 73 לחוק הגנת הדייר)

הוראות סעיפים 62 עד 73 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, קובעות כדלקמן:

"62. תחולה
(א) הוראות פרק זה אינן באות אלא לקבוע חיובים של בעל בית כלפי דייר ושל דייר כלפי בעל בית, אם בדירה ואם בבית עסק, הכל לפי העניין.
(ב) הוראות פרק זה אינן גורעות מכל דין אחר המטיל חיובים על בעל בית או על דייר.
(ג) הוראות פרק זה חלות על-אף כל הסכם, אולם הסכם שנעשה אחרי י"ג בניסן תשי"ד (16 באפריל 1954) לגבי בית עסק יחייב את הצדדים למשך תקופת ההסכם.

63. ניקוי
(א) בעל הבית חייב:
(1) בניקוי החצר, הגינה והשטח המשמשים את דיירי הבית;
(2) בניקוי הכניסה לבית וחדר המדרגות;
(3) באחזקה תקינה של מיתקני המאור הקיימים בכניסה לבית ובחדר המדרגות ובהספקת מאור למקומות אלה;
(4) בדאגה להרקתו הסדירה של בור השופכין.
(ב) בעל הבית חייב להוציא את הוצאות השירותים לפי סעיף-קטן (א).
(ג) הדייר ישלם לבעל הבית תשלום חודשי קבוע, בסכום, בשיעור ובאופן שייקבעו בתקנות, בעד השירותים לפי סעיף-קטן (א).

64. ביצוע החיובים לפי סעיף 63
(א) לא קיים בעל הבית את השירותים לפי סעיף 63, רשאי הדייר, לאחר שהתרה בבעל הבית בכתב, נתן לו זמן סביר לקיום השירות, והודיע על-כך גם לדיירים האחרים - לעשות את הדרוש לקיום השירות.
(ב) עשה דייר (בסעיף זה: "מבצע") את הדרוש לקיום השירות, כאמור בסעיף-קטן (א), זכאי הוא לאחד מאלה, לפי בחירתו:
(1) לדרוש החזרת הוצאותיו מבעל הבית בניכוי חלקו שלו בהוצאות אלה;
(2) לדרוש מכל יתר הדיירים החזרת חלקיהם בהוצאות כאמור.
(ג) בעל בית שהחזיר את ההוצאות למבצע כאמור בסעיף-קטן (ב)(1), זכאי לתבוע מהדיירים האחרים החזרת חלקיהם בהוצאות.

65. מים חמים, חימום ומעלית
(א) בעל הבית חייב לספק מים חמים, חימום ושירות מעלית במידה שהתחייב לכך בתנאי השכירות שהוסכם עליהם לאחרונה, אולם לגבי התקופה שלאחר תום תקופת ההסכם רשאי בית-הדין לפטור את בעל הבית מחיוב כזה או ממקצתו, אם ראה סיבות המצדיקות זאת.
(ב) הוצאות שירותים אלה חלות על הדייר, אולם בית-הדין רשאי להטיל חלק מהן על בעל הבית, אם ראה סיבות המצדיקות זאת.
(ג) בעל הבית חייב להוציא הוצאות שירותים אלה, והוא רשאי לדרוש החזרתן מן הדייר במידה שבית-הדין לא הטילן על בעל הבית.

66. תיקון מיתקנים
(א) חייב בעל הבית בשירות לפי סעיף 65 והספקה סדירה של השירות דורשת תיקון המיתקנים המשמשים לו, רשאי בית-הדין לחייב את בעל הבית באותו תיקון.
(ב) הוצאות התיקון יחולו מחציתן על בעל הבית ומחציתן על הדייר, אולם בית-הדין רשאי לחלקן חלוקה אחרת אם ראה סיבות המצדיקות זאת.
(ג) חייב בית-הדין את בעל הבית בתיקון וקיים בעל הבית את החיוב, רשאי הוא לדרוש מן הדייר החזרת הוצאותיו במידה שהן חלות על הדייר.

67. דין החזרת הוצאות כדין דמי שכירות
חייב בית-הדין דייר לפי סעיפים 63, 65, 66 או 68 להחזיר לבעל הבית סכום קצוב מהוצאותיו, ופסק בית-הדין מועד לפירעון הסכום או מועדים לפרעונו בשיעורין, יראו סכום זה או שיעורין אלה כחלק מדמי השכירות לעניין תביעת פינוי מחמת אי-תשלום של דמי שכירות.

68. אחזקת הבית והתיקונים
(א) בעל הבית חייב לתקן את התיקונים הדרושים להחזקת הבית במצב תקין וראוי לשימוש, כמפורט בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, חוץ מתיקונים באותם חלקי הבית שהם בשימושו הייחודי של הדייר.
(ב) תיקונים בחלקי הבית שהם בשימושו הייחודי של הדייר ואינם תיקונים כאמור בסעיף-קטן (א), חייב בהם הדייר והוצאות תיקונים אלה יחולו עליו; דייר שלא ביצע תיקונים שהוא חייב בהם כאמור והתיקונים דרושים לשמירת בטחונו או בריאותו של דייר אחר או למניעת נזק לבית, רשאי בעל הבית לעשותם והדייר חייב לאפשר לו עשייתם, ובלבד שבעל הבית הודיע על-כך לדייר מראש ובכתב ונתן לו בהודעה זמן סביר לעשיית התיקונים.
(ג) לא ביצע בעל הבית תיקונים כאמור בסעיף-קטן (א) הדרושים לשמירת בטחונו או בריאותו של דייר, חוץ מתיקונים המצריכים עבודות בניה יסודיות, רשאי הדייר לעשותם, ובלבד שהודיע על-כך לבעל הבית מראש ובכתב ונתן בהודעה זמן סביר לעשיית התיקונים, ובתנאי שלא יגרום נזק לבניין.
(ד) הוצאות התיקונים שבעל הבית חייב בעשייתם יחולו מחציתן על בעל הבית ומחציתן על הדייר.
(ה) בית-הדין מוסמך להחליט על הוצאות סבירות של התיקונים לפי סעיפים-קטנים (ב), (ג) ו- (ד), ורשאי בהחלטתו להרשות לדייר לקזז אותן הוצאות כנגד דמי השכירות שיגיעו לבעל הבית.

69. ביצוע החיוב לשירותים ותיקונים
(א) מצא בית-הדין שבעל בית לא קיים שירות שהוא חייב בו לפי סעיפים 63 או 65, רשאי הוא למנות אדם לעשות את הדרוש לקיום השירות.
(ב) חייב בית-הדין בעל בית בתיקון לפי סעיף 66 או לפי סעיף 68, רשאי הוא, באותה החלטה או לאחר-מכן, למנות אדם לעשות את התיקון למקרה שבעל הבית לא יעשה אותו תוך הזמן שקבע לכך בית-הדין.
(ג) מי שנתמנה לפי סעיף זה מוסמך להיכנס, הוא או שלוחו, לכל מקום שהכניסה אליו דרושה לשם קיום השירות או עשיית התיקון, והוא מוסמך לגבות, מראש או לאחר מעשה, מכל מי שחייב לשאת בהוצאות השירות או התיקון את השיעור החל עליו.
(ד) בית-הדין רשאי להתנות מינוי לפי סעיף זה בתנאים ולתת לממונה הוראות ככל אשר ימצא לנכון; וכן רשאי בית-הדין להקציב לממונה שכר ולהטיל תשלומו על בעל הבית ועל הדייר בחלקים שימצא לנכון.

70. תיקון המצריך עבודות בניה יסודיות
(א) תיקון המצריך עבודות בניה יסודיות והוא דרוש למניעת סכנת חיים, הרשות בידי הדייר לעשותו, ובלבד שיודיע בכתב לבעל הבית, אם מענו ידוע, תוך זמן סביר לפני עשיית התיקון, על כוונתו לעשותו, ושיעשה אותו לפי דיני הבניה.
(ב) בית-הדין רשאי לחייב את בעל הבית להחזיר לדייר חלק ממה שהוציא על התיקון.
(ג) על-אף האמור בכל חיקוק אחר רשאי הדייר לבקש את רישיון הבניה הדרוש ולהיכנס, הוא או שלוחו, לכל מקום שהכניסה אליו דרושה לשם עשיית התיקון.


71. דין דיירים אחדים
(א) כל אימת שלפי פרק זה חלות הוצאות על הדייר ויש בבית דיירים אחדים, רשאי בית-הדין לקבוע את הדייר או הדיירים החייבים ואת מידת השתתפותו של כל אחד מהם באותן הוצאות.
(ב) לעניין חלוקת הוצאות רואים כדייר גם את בעל הבית כשהוא מחזיק בעצמו בחלק מן הבית,
(ג) התחייב בעל הבית בשירות מן השירותים האמורים בסעיף 65 רק כלפי חלק מן הדיירים, רשאי בית-הדין לחייב את בעל הבית לקיים שירותים לפי הסעיף האמור גם לגבי הדיירים האחרים, ומשעשה כן יחייב גם את הדיירים האחרים בהחזרת הוצאות לפי סעיפים 65 ו- 66.

72. דין דייר-משנה
(א) בית-הדין רשאי להורות שזכותו של דייר לפי סעיפים 63, 64, 68 ו- 69 תהיה נתונה גם לדייר-משנה כלפי בעל הבית.
(ב) התחייב בעל הבית בשירות מן השירותים האמורים בסעיף 65, רשאי בית-הדין להורות שזכות הנתונה לפי סעיפים 65 או 66 לדייר שכלפיו התחייב, תהיה נתונה גם לדייר-משנה של אותו דייר כלפי בעל הבית.
(ג) הורה בית-הדין לפי סעיף-קטן (א) או סעיף-קטן (ב), רשאי בעל הבית, לעניין החזרת הוצאות לפי פרק זה, לראות אותו דייר-משנה כאחד מדייריו, והיה:
(1) אם בחר בכך, חייבים דייר-המשנה והדייר שממנו שכר את המושכר לו, כל אחד חלק יחסי מן ההוצאות החלות על אותו מושכר;
(2) אם בעל הבית לא בחר בכך, אלא דרש את ההוצאות החלות על המושכר מן הדייר בלבד, רשאי הדייר לדרוש מדייר-המשנה החזרת חלק יחסי מהוצאות אלה.
(ד) הברירה לפי סעיף-קטן (ג) נתונה גם לממונה שנתמנה לפי סעיף 69.
(ה) חייב בית-הדין דייר-משנה לפי סעיף-קטן (ג)(2) להחזיר לדייר סכום קצוב מהוצאות שנפסקו לפי סעיפים 63, 65 או 66, ופסק בית-הדין מועד לפירעון הסכום או מועדים לפרעונו בשיעורין, יראו סכום זה או שיעורין אלה כחלק מדמי השכירות לעניין תביעת פינוי מחמת אי-תשלום של דמי שכירות.

73. שירותים בלתי-מוגדרים
(א) התחייב בעל הבית להעמיד לרשות הדייר ריהוט, כלים או ציוד אחר או לספק לו חשמל או שירות אחר שלא מן השירותים הנדונים בפרק זה, רשאי הוא לקבל בעדם תמורה, ובלבד שתהיה סבירה; באין הסכם בין הצדדים תיקבע תמורה זו על-ידי בית-הדין; בית-הדין רשאי לקבוע תמורה זו מחדש מדי פעם בפעם, אך לא יותר מאחת לשנים-עשר חודש.
(ב) הוראות סעיף זה חלות גם בין דייר לבין דייר-משנה."

תקנות הגנת הדייר (תשלום בעד שירותים), התשל"ג-1973 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 63(ג) ו- 160(א) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה:
"חדר" ו"חצי חדר", לעניין דירות - כמשמעותם בסעיף 41 לחוק;
"שטח", לגבי בתי עסק - למעט חדרי שירות.

2. מושכר מעורב
במושכר שהוא בחלקו דירה ובחלקו בית עסק, יחול התשלום לפי תקנות אלה על כל חלק כדינו.
3. תשלום בעד שירותים

הדייר ישלם לבעל הבית תשלום בעד שירותים כאמור בסעיף 63(א) לחוק בשיעור הקבוע בתוספת.

4. מועד התשלומים
תשלומים לפי תקנה 3 יבוצעו במועדים שבהם משתלמים דמי השכירות זולת אם הסכימו בעל הבית והדייר על דרך אחרת.

5. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ו בסיון תשל"ג (15 ביוני 1973).

6. בטול תקנות
תקנות הגנת הדייר (תשלומים בעד שירותים), התשל"א-1971 - בטלות.

7. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות הגנת הדייר (תשלום בעד שירותים), התשל"ג-1973."