שכירות המוגנת בחוק - הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הגדרת מונחים בחוק הגנת הדייר
- מושכרים לגביהם חל או לא חל חוק הגנת הדייר
- התנאה על הגנת החוק
- דיירים על-פי חוק (סעיפים 19 עד 40 לחוק הגנת הדייר) - מבוא
- דייר לאחר תום תקופת השכירות
- דייר של דירה שנפטר
- דייר של דירה שנפרד או שנתגרש (סעיף 21 לחוק הגנת הדייר)
- דייר של דירה שזנח את משפחתו (סעיף 22 לחוק הגנת הדייר)
- דייר של בית עסק שנפטר, נפרד, נתגרש, זנח משפחתו (סעיפים 23 עד 29 לחוק הגנת הדייר)
- דייר-משנה שהפך לדייר (סעיפים 32 עד 30 לחוק הגנת הדייר)
- בעל בית שהיה לדייר (סעיף 33 לחוק הגנת הדייר)
- דין שותפות (סעיף 34 לחוק הגנת הדייר)
- שימוש משותף (סעיף 35 לחוק הגנת הדייר)
- שינוי מטרה ושינויים במושכר (סעיף 37 לחוק הגנת הדייר)
- הפחתות בגין תשלום דמי מפתח
- קיומה של דרישה להעלאת דמי שכירות
- הגדרות, שיעורים ותשלום מעבר למותר (סעיפים 43 עד 41 לחוק הגנת הדייר)
- תיאום דמי שכירות (סעיף 44 לחוק הגנת הדייר)
- תקנות-משנות (סעיפים 42, 45, 47 לחוק הגנת הדייר)
- דמי שכירות בשכירות-משנה (סעיף 49 לחוק הגנת הדייר)
- קביעת דמי השכירות על-ידי הצדדים (סעיף 50 לחוק הגנת הדייר)
- פסיקת דמי השכירות על-ידי בית-הדין (סעיף 51 לחוק הגנת הדייר)
- קביעת דמי שכירות ודמי שכירות מירביים (סעיפים 52 ו- 52א לחוק הגנת הדייר)
- סעיפים 53, 54 ו- 55 לחוק הגנת הדייר
- הוראות משלימות (סעיף 56 לחוק הגנת הדייר)
- פסיקת דמי שכירות מחדש (סעיף 57 לחוק הגנת הדייר)
- הפחתות בדירות ובבניית עסק (סעיפים 58 עד 61 לחוק הגנת הדייר)
- שירותים ותיקונים (סעיפים 62 עד 73 לחוק הגנת הדייר)
- נוהל וסדרי דין לעניין דמי מפתח
- דין משכיר ציבורי לעניין דמי מפתח (סעיפים 125 עד 130 לחוק הגנת הדייר)
- עילות פינוי - מבוא
- סעיף 131 לחוק הגנת הדייר - עילות פינוי
- הדייר לא המשיך בתשלום דמי השכירות המגיעים ממנו (סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר)
- הדייר לא קיים תנאי מתנאי השכירות אשר אי-קיומו מעניק לבעל הבית לפי תנאי השכירות את הזכות לתבוע פינוי - (סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר)
- המושכר ניזוק נזק ניכר במעשה זדון מצד הדייר (סעיף 131(3) לחוק הגנת הדייר)
- שימוש במושכר למטרה בלתי-חוקית (סעיף 131(4) לחוק הגנת הדייר)
- הדייר דרכו להטריד או להרגיז (סעיף 131(5) לחוק הגנת הדייר)
- הדייר השכיר את המושכר או חלק ממנו - והפיק מהשכרת-המשנה רווח (סעיף 131(6) לחוק הגנת הדייר)
- המושכר דרוש לבעל הבית לצורך עצמו (סעיף 131(7) לחוק הגנת הדייר)
- פינוי בשל הקמת בניין אחר במקום המושכר או בשל תיקון יסודי על-ידי בעל הבית (סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר)
- עילת פינוי בשל "נטישה"
- "הזדהות החזקות" וטענת הנטישה
- סעד מן הצדק
- ויתור או זניחה של עילת פינוי או סילוק יד
- סייג לפינויים מסויימים
- מתן אורכה לפינוי
- פסק-דין הושג במרמה
- ביטול זכות לשימוש משותף (סעיף 136 לחוק הגנת הדייר)
- אין פינוי אלא על-פי פסק-דין
- הדין
- סמכות בית-הדין לשכירות
- הוראות שונות - הדין
- פטור מרישום בפנקסי מקרקעין
- דמי מפתח של בית עסק בפשיטת רגל או בפירוק
- תחילת דמי השכירות החדשים
סייג לפינויים מסויימים
סעיף 133 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, קובע כדלקמן:"133. סייג לפינויים מסויימים
(א) במקרים המפורטים בסעיף 131(7) עד (11) לא יינתן פסק-דין של פינוי, אלא אם מובטח לדייר סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המושכר, ולא יבוצע פסק-הדין אלא אם אמנם עמד הסידור החלוף לרשותו בזמן שהיה עליו לפנות את המושכר.
(ב) בית-המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בית עסק אחר או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת, ובלבד שלגבי בית עסק לא יקבע בית-המשפט כסידור חלוף תשלום פיצויים בלבד, אלא בהסכמת הדייר או במקרה שהדייר מסרב להסכים לכך ללא טעם סביר.
(ג) במקרה המפורט בסעיף 131(10) רשאי בית-המשפט, נוסף על האמור בסעיף-קטן (ב), לקבוע דירה אחרת או בית עסק אחר שיהיו בבניין שיוקם או ישונה או יתוקן לפי אותו רישיון בניה, ולקבוע לתקופת הביניים סידור חלוף ארעי.
(ד) הייתה תביעת פינוי לפי סעיף 131(10) או (11) תלויה ועומדת, ובמהלך הדיון פקע תקפו של רישיון הבניה הנזכר שם, רשאי בית-המשפט לדחות את הדיון עד ששוב יהיה בידי בעל הבית רישיון בר-תוקף."
מטרתו ומהותו של סעיף 133 לחוק הגנת הדייר היא כי במקרה מתאים ניתן לאזן או לנטרל את אי-הצדק שעלול להיות בנישול הדייר על-ידי המצאת סידור חלוף, אם בדרך המצאת דירה אחרת ואם בדרך תשלום פיצויים.
התכלית היא לספק לדייר דיור חלוף, או אמצעים להשגתו, אולם בית-המשפט מוסמך, מכוח שיקול-הדעת המוקנה לו בסעיף 133(ב) לחוק הגנת הדייר, לקבוע כי הסידור החלוף יהיה בתשלום פיצויים (ע"א 470/83 ברזני נ' קרסנר, פ"ד לח(3) 54, 56 (1984); ע"א 147/65 אלוש נ' לייקנד, פ"ד יט(3), 97, 102 (1965); ע"א (ת"א) 2262/03 ברו מייסר נ' עזאם פואד, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.08.05)}.
ישנם מקרים, שאין בכוחו של שום סידור חלוף כדי למנוע מהדייר את האי-צדק שבפינויו מן המושכר, אולם אם יש בסידור חלוף כדי לספק את דרישות הצדק, אין לראות סיבה מספקת שלא להיענות לתביעת פינוי {ע"א 598/73 מכוניות הדר, חברה ישראלית ליבוא רכב בע"מ נ' דסנקה באואר, פ"ד כח(2), 200, 202 (1974)}.
יובהר, כי דייר אינו רשאי שלא לציית לפסק-פינוי שניתן נגדו, לערער עליו בלי שיהיה יסוד לערעוריו או לסחוב את העניין בדרך אחרת, ולטעון, כעבור זמן, שאותו סידור חלוף שהיה מתאים בזמן מתן פסק-הפינוי, שוב אין לראות בו כעת, כשכלו כל הקצים ועליו לפנות את הדירה, סידור חלוף מתאים.
יש לבחון את הסידור החלוף בהתאם לצרכיו של הדייר כפי שהם התפתחו בנסיבות מגוריו במושכר. כך למשל, שיקולי פרנסה הינם שיקולים שיילקחו בחשבון עת בחינת התאמתו של הדיור או הסידור החלוף המוצע לדייר, על-ידי בית-המשפט. במקרה של ניגוד אינטרסים בין בעל הבית והדייר, עדיפה וקודמת זכות הדייר לסידור חלוף לזכות בעל הבית לקבל בחזרה את רכושו {ע"א 388/73 מ' נ' קבלנים בע"מ נ' פיאר נסר, פ"ד כח(2), 383, 385 (1974)}.
אם הדירה עצמה משמשת בצורה כלשהי כמקור פרנסה או הכנסה, יהווה זה שיקול חשוב ביותר הנוגע ישירות לעניין הסידור החלוף. ההגיון והצדק גם יחד מחייבים להרחיק לכת מזה. אדם הגר במקום פלוני במשך זמן רב ומבסס את עצמו בקרבת מקום מבחינת הפרנסה או העבודה, ואם עקירתו ממקומו ומסביבתו עשויה לגרום לו נזק, הרי זה שיקול לגיטימי בבחינת התאמתו של הדיור או הסידור החלוף המוצע לו.
אמנם לבעל הבית נשאר הקניין בנכס והחוק מאפשר לו לקבלו בחזרה מהדייר לשם הריסה, אך אחד התנאים המוקדמים לכך הוא שיינתן סידור חלוף הולם לדייר.
אמנם הפעלת הוראת סעיף 133 לחוק הגנת הדייר גורמת קושי כאשר הסכום הדרוש כדי להבטיח לדייר סידור חלוף נמצא בעליה מתמדת. אולם מן הדין ומן הצדק להעניק לדייר מוגן סכום מתאים שיהלום את צרכיו לפי המחירים של היום. הרי חוק מפורש הוא שיש להבטיח לדייר סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המושכר {סעיף 133(א) לחוק הגנת הדייר}.
יודגש, כי הוראת סעיף 133 לחוק הגנת הדייר הקובעת כי במקרה של פינוי, לא יינתן פסק-דין של פינוי אלא אם מובטח לדייר סידור חלוף או פיצויים, אינה גורעת מכל הוראת חיקוק אחרת משום הרישא של סעיף 131 לחוק הגנת הדייר הקובע, כי עילות הפינוי המנויות בסעיף, אינן באות "לגרוע מהוראות חיקוק אחר", כך למשל מסעיף 194 לחוק התכנון והבניה, הקובע כי בהליכי הפקעה לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית {ע"א 10873/06 אברהם בכר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב-יפו, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.02.10)}.

