הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)

1. כללי
סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 79-71 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 דנות בהטלת עיקול על נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי.

סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"43. הטלת עיקול בידי צד שלישי (תיקון התשס"ט)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי."

תקנות 79-71 {פרק ה': עיקול בידי צד שלישי} לתקנות ההוצאה לפועל קובעות כדלקמן:

"71. בקשת עיקול (תיקונים: התשמ"ב, התשנ"ה)
(א) בקשת עיקול בידי צד שלישי תפרט את שמו המלא ומענו של הצד השלישי שבידיו נמצאים או עשויים להימצא נכסים של החייב ואם היו לו סניפים, יצויין בבקשה מען המשרד הראשי של הצד השלישי.

(ב) בבקשה יצויין אם העיקול נדרש על כלל נכסי החייב או על נכס מסויים; היתה הבקשה לעקל נכס מסויים, יפרט הזוכה את הנכס, ואם היה הנכס זכות - את פרטי אותה זכות.

72. שליחת הודעת עיקול לצד שלישי (תיקונים: התשנ"ה, התשס"ט)
(א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול בידי צד שלישי, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לצד השלישי. הודעה כאמור יכול שתישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.

(ב) היו לצד השלישי סניפים, תומצא ההודעה למשרד הראשי שלו, אלא-אם-כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הומצאה הודעה כאמור למשרד הראשי, יראו אותה כאילו הומצאה לכל שאר סניפיו של הצד השלישי.

72א. הודעה לצד השלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון התשנ"ה (מס' 2))
(א) היה הצד השלישי תאגיד בנקאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ויש לו סניפים, יחול צו העיקול על נכסי החייב בכל אחד מן הסניפים שבהם הם מצויים, במועד שבו הגיעה ההודעה על כך מן המשרד הראשי לסניף, ולא יאוחר מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת ההודעה על העיקול למשרדו הראשי של התאגיד הבנקאי.

(ב) בהודעת העיקול לצד השלישי, יירשם מספר תעודת הזהות של החייב; הודעה שלא צויין בה מספר תעודת הזהות של החייב לא תקובל.

72ב. הודעה לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון התשס"ט)
(א) היה הצד השלישי חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את צו העיקול לחברה המנהלת או לגוף המתפעל, כהגדרתו בסעיף 45ב לחוק, ובלבד שהחברה המנהלת הודיעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו כאמור לגוף המתפעל.

(ב) הודיעה חברה מנהלת כאמור בסיפה של תקנת-משנה (א), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בניהולה של החברה המנהלת, במועד שהגיעה בו ההודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ג) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שהומצא לה הצו.

73. תוכן הודעת עיקול (תיקון התשס"ט)
(א) הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב תהא ערוכה לפי טופס 14 שבתוספת הראשונה, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי סעיפים 44, 45ג ו- 46 עד 48 לחוק, ותיכלל בה הוראה מפורשת שנכסי החייב הנמצאים בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר-מכן, כפי שנקבע בה, מעוקלים כדין.

(ב) הודעת עיקול בידי צד שלישי על נכס מסויים תהא ערוכה לפי טופס 15 שבתוספת הראשונה, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי סעיפים 45 עד 48 לחוק, ותיכלל בה הוראה מפורשת שהנכס האמור הנמצא בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר-מכן, כפי שנקבע בצו העיקול מעוקל כדין.

(ג) נשלחה הודעת העיקול בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו טפסים 14 או 15 לתוספת הראשונה, לפי העניין, ותוכנם יחול על צד שלישי.

74. תשובת הצד השלישי (תיקונים: התשנ"ה, התשס"ט)
(א) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול לפי פרק זה, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים הודעה כדרוש לפי סעיפים 44 ו-45 לחוק, הכל לפי העניין; נמצאים בידי הצד השלישי נכסים של החייב, יפרט אותם, ואם היה הנכס חוב - יציין סכומו וזמן פרעונו.

(ב) היו לצד השלישי סניפים וההודעה בדבר צו העיקול הומצאה למשרדו הראשי, תתייחס תשובתו של הצד השלישי לפי תקנה זו למשרדו הראשי ולכל סניפיו.

75. צו למסירת מעוקלים
צו למסירת המעוקלים לפי סעיף 47 לחוק יפרש את אחריותו וזכויותיו של הצד השלישי.

76. תשלום הוצאות (תיקון התשס"ט)
בקשה מאת הצד השלישי לתשלום דמי החסנה והוצאות אחרות שהוציא בשמירת הנכס ובמסירתו, תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בצירוף חשבונות וקבלות.

77. עיקול בידי אוצר המדינה (תיקון התשמ"ט)
עיקול בידי אוצר המדינה יומצא לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס המעוקל.

78. מכירת הנכסים (תיקונים: התשמ"ב, התשמ"ד (מס' 2), התשס"ט)
(א) על מכירתם של הנכסים שבידי צד שלישי יחולו, בשינויים המחוייבים, ההוראות שנקבעו לגבי מכירת נכסים מעוקלים.

(ב) היה הנכס המעוקל חוב או זכות אחרת שפרעונו לאחר זמן, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על מימושו.

(ג) הוטל עיקול על כלל נכסי החייב אצל תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או על אחדים מהם, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לתאגיד האמור, על-פי בקשתו, איזה מן הנכסים המעוקלים עליו למכור; בקשת התאגיד תוגש בכתב והעתקים ממנה יועברו לזוכה, לחייב ולכל צד מעוניין.

79. ביטול העיקול (תיקון התשס"ט)
ביטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול בידי צד שלישי, יודיע על כך לצד השלישי, לזוכה ולחייב."

כאשר רשם ההוצאה לפועל דן במעמדו וחובותיו של צד ג' שקיבל צו עיקול, עליו להביא בחשבון את האיזונים לאור חקיקת חוקי היסוד. בייחוד במקרים בהם נדרש צד ג' לשלם את החוב הפסוק, לאור סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל {ראה גם רע"א 5222/93 גוש 1992 בניין בע"מ נ' חברה חלקה 168 בגוש, תק-על 94(2), 1458, 1459 (1994)}.

במה דברים אמורים? עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עלה משקלה הנורמטיבי של זכות הקניין לדרגת זכות יסוד, הקביעה לפי סעיף 3 לחוק זה לפיה "אין פוגעים בקניינו של אדם" מקבלת משקל גם כאשר באים לבחון הוראת דין קיימת.

לפיכך, מן הדין הוא שיש לפרש את הוראת חוק ההוצאה לפועל הרלוונטית באופן שבו זכות הקניין של הצד השלישי לא תיפגע, אפילו במקרים שיש פנים לכאן ולכאן לפתרון השאלה.

"מיום שנכנס לתוקפו חוק היסוד, חבים אנו בכיבוד זכויותיהם של הצדדים השלישיים יותר משחבנו כלפיהם בעבר. כך יהיה עלינו לצמצם, ככל הנראה, את הפעילות כלפי מכירת מעוקלים הנמצאים בבעלות משותפת של החייב ואדם אחר. כן יהיה עלינו להימנע יותר מאשר בעבר מפגיעה בקניינו ובפרטיותו של הצד השלישי, מכיוון שאין הוא חב דבר בתיק ההוצאה לפועל, וחיובו יגובש (אם בכלל) רק לאחר הליך משפטי ראוי, בו ישוכנע רשם ההוצאה לפועל כי נתמלאו התנאים לחיובו לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל."
{דברי ד' בר אופיר במאמרו "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ודיני ההוצאה לפועל", המשפט ג (1996) 84-71}

ב- רע"צ (ת"א) 7516-03-15 {עעודד ב ואח' נ' אמטל שירותי מיטען בינלאומיים בע"מ, תק-של 2015(2), 22534 (2015)}נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל-אביב, שלא להורות על ביטול העיקול אשר ניתן במעמד צד אחד על נכס מקרקעין. במסגרת הדיון עלתה סוגיית סמכותו של רשם ההוצאה לפועל על-פי סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל.

המבקשים טענו, כי הסעיף הרלוונטי במקרה דנן הינו סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל שלפיו לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לרשום עיקול על המקרקעין שעה שהנכס רשום על אדם אחר שאיננו החייב.

בית-המשפט הבהיר כי סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל אכן קובע שבית- המשפט הוא בעל הסמכות להצהיר ולעקל מקרקעי חייב, אשר אינם רשומים על שמו אם שוכנע כי הינם של החייב, כשבית-משפט לעניין זה הוא בית-המשפט המחוזי המצוי בתחום השיפוט בו נמצאים המקרקעין בהתאם להוראת סעיף 33 לחוק ההוצאה לפועל.

אך יחד-עם-זאת קבע בית-המשפט כי סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל להורות על עיקול על כלל נכסי החייב או על נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד ג'.

ב- עת"מ (חי') 2453-04 {יחיא עבד נסאר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה לב הגליל ואח' תק-מח 2013(3), 19375 (2013)} התייחס בית-המשפט להבחנה שבין שלב הטלת העיקול ברישום לבין מימושו.

כלומר, בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להטיל עיקול על כספי החייב המצויים בידי צד ג' וזאת מכוח סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל. העיקול יירשם על כספי החייב המצויים בידי צד ג' באותו המועד וכן על כספים שיגיעו אליו בתוך שלושה חודשים ממועד זה.

לאחר אישורו של צד ג' כי כספי החייב מצויים בידו, מימוש העיקול ייעשה בהתאם לסעיף 47 לחוק.

ב- רע"א (מרכז) 7292-11-12 {פרי לייטינג בע"מ ואח' נ' טובה פורת, תק-מח רעא (מרכז) 2013(3), 152 (2013)} נקבע כי ההוראה לפיה אין מניעה לתת צו עיקול זמני על כספי החייב המצויים בידי צד ג' היא בהתאם לסעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל אך גם בהתאם לתקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כדלקמן:

"374. צו עיקול זמני (תיקון התשס"א (מס' 7))
...(ב) בית-המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין..."

2. הטלת עיקול על כספים המופקדים בקופת בית-המשפט
ב- פ"ל (יר') 8927-01-13 {חליל למטור נ' מדינת ישראל, תק-של 2013(2), 13417 (2013)} נשאלה השאלה האם ניתן להטיל עיקול על כספי ערבון המופקדים במזכירות בית-המשפט על-אף שהמטרה לשמה הופקדו תמה ונשלמה?

בפני בית-המשפט דנן הונחה בקשה שהוגשה על-ידי בא-כוחו של הנאשם בתיק, לפיה יש להורות למזכירות בית-המשפט לשחרר את כספי הערבון שעליהם הוטל עיקול מאחר שלטענתו הוא בעל הזכות בכספים הללו לאחר שבית-המשפט הורה למזכירות על החזרתם לידו.

כלומר עורך-הדין במקרה דנן טען כי הנאשם אותו ייצג המחה לו את הזכות בכספי הערבון שהופקדו במזכירות בית-המשפט ומכן שהעיקול שהוטל עליהם אינו מתייחס אליו ועל-כן יש לשחרר את הכספים לאלתר.

בית-המשפט עמד על מטרת הפקדת הערובה בסדר הדין הפלילי, לפיה תפקידה הוא לשמש אמצעי חלופי למעצרו של אדם, המאפשרת פגיעה פחותה בחירותו האישית של האדם תוך השגת מטרת המעצר.

בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 פוקע צו מעצר עד תום ההליכים, עם מתן פסק-הדין במשפטו של העצור. משכך, כאשר נגזר דינו של הנאשם, מטרת הערובה התפוגגה והנאשם זכאי לכאורה להחזר הכספים שהפקיד.

אך עם-זאת לרשם ההוצאה לפועל היכולת להטיל עיקול על כספים המופקדים בקופת בית-המשפט מכוח הוראת סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל לפיה רשאי הוא להטיל אצל צד שלישי עיקול על כספי החייב.

המדובר בעיקול ברישום אשר נרשם אצל הצד השלישי, וחל על נכסי החייב המצויים בידי הצד השלישי ואשר יגיעו לידיו תוך שלושה חודשים מיום המצאת הצו.

מכאן עלתה השאלה מה דינם של הכספים שהופקדו על-ידי הנאשם במזכירות בית-המשפט בהתאם להחלטת בית-המשפט במסגרת בקשת מעצרו עד תום ההליכים נגדו. האם ניתן להטיל עיקול גם על כספים אלה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגד הנאשם. או שמא משהסתיים ההליך ופקעה התכלית לשמה הופקדו, על בית-המשפט במקרה זה להשיבם למפקיד ללא כל סייג?

בית-המשפט קבע כי אכן ניתן להטיל עיקול על כספי הפיקדון המופקדים בקופת בית-המשפט ועל מזכירות בית-המשפט המחזיקה בערבון לציין זאת בתיק ובמערכת הממוחשבת.

נקבע כי גזברות בית-המשפט הינה בגדר מחזיק ואינה יכולה לנקוט עמדה בנוגע לזכויות הצדדים בכספים. בית-המשפט אינו מוסמך לדון בשאלה האם ניתן לממש את העיקול או להורות על שחרור הכספים, אלא שסמכות זו מצויה בידי רשות ההוצאה לפועל היא הרשות שהוציאה את העיקול.

זאת ועוד, מעמדו של בית-המשפט לעניין הערבון, דומה למעמדו של נאמן או שומר באופן שבו בית-המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל. ולכן הסמכות להחליט בבקשת שחרור הכספים נתונה בידי הרשות שהטילה את העיקול.

במקרה דנן לרשות ההוצאה לפועל, כאמור, נתונה הסמכות להטיל עיקול על כספים המצויים בידי צד שלישי ובכללם כספים המופקדים בקופת בית-המשפט, בין- היתר, כספים שהופקדו כערובה לשחרור ממעצר, וזאת מכוח חוק ההוצאה לפועל.

בית-המשפט הסביר כי כאשר מזכירות בית-המשפט המחזיקה בערבון מקבלת צו מרשות ההוצאה לפועל המורה לה להטיל עיקול על כספי פקדון המופקדים בקופת בית-המשפט עליה לפעול בהתאם להנחיית רשות ההוצאה לפועל.

כלומר, משהסתיים ההליך נגד הנאשם במקרה דנן, לכאורה זכאי היה הוא להחזר הכספים, אולם בית-המשפט קבע כי משצו העיקול עומד ותלוי אין ביכולתה של מזכירות בית-המשפט להשיבם למפקיד, אלא עליה לפעול בהתאם להנחיית רשות ההוצאה לפועל.

לעניין הטענה כי הנאשם המחה את זכותו לבא-כוחו, בית-המשפט קבע כי אין בה בכדי לשנות את התוצאה כפי שפורט לעיל. שכן החלטת בית-המשפט בדבר הסבת הכספים לעורך-הדין ניתנה טרם התברר לבית-המשפט כי רשום עיקול על הכספים המופקדים במזכירות בית-המשפט, ומשכך, מאחר והעיקול קודם בזמן, אזי הוא גובר ולכן ההסבה בטלה.

לאור האמור לעיל בית-המשפט הגיע לכלל מסקנה כי מאחר והוטל עיקול על כספי הערבון לא ניתן להחזירם לנאשם וכי על מזכירות בית-המשפט לפעול בהתאם להוראות ההוצאה לפועל ולכן הורה על דחיית הבקשה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)