עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)

סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"44. עיקול כלל נכסי החייב (תיקון התשס"ט)
(א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חודשים מאותו יום.
(ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ותוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חודשים מאותו יום.
(ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חודשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו."

הוראת סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל הינה הוראה מפורשת של החוק ואין להרחיב את תחולתה.

משמעות הוראה זו היא, שכאשר צד שלישי מקבל צו עיקול מההוצאה לפועל, הרי כל סכום כספי שמגיע מהצד השלישי לחייב, ביום קבלת צו העיקול, ובמשך 3 חודשים לאחר-מכן, על הצד השלישי להעבירם ללשכת ההוצאה לפועל. כל סכום שהצד השלישי יהיה חייב לחייב בתקופה שהיא מעבר ל- 3 חודשים, לאחר קבלת צו העיקול, איננו נתפס בצו העיקול.

מטרת הוראה זו היתה לא להכביד על הצד השלישי, ולא לקשור אותו לתקופות ארוכות לחיובים, כלפי הזוכה בהוצאה לפועל, כאשר הצד השלישי איננו חייב באופן אישי לזוכה מאומה {ראה גם ע"א (ב"ש) 1325/98 מנורה חברה לביטוח נ' קוטב חברה לסחר ושירותים, תק-מח 00(2), 242, 245 (2000)}.

לאור הרציונאל של הוראה זו כאמור, היינו, לא להכביד על הצד השלישי שאינו חייב אישית מאומה לזוכה, לא נמצאה כל סיבה מדוע לא להחיל את ההוראה הזו, כאשר העיקול על כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי, ניתן על-ידי בית-משפט כחלק מפסק-דינו; שכן גם בעיקול שניתן כאמור על-ידי בית-משפט, קיים אותו אינטרס, היינו, להגן על זכויותיו של הצד השלישי.

הליך של עיקול בידי צד שלישי, מטרתו לתפוס כספים המגיעים לחייב מצד שלישי ולמנוע מהצד השלישי לפרוע את חובו לחייב, בשעה שהחייב חייב כספים לזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

אין מטרת הליך זה לחייב צד שלישי בתשלומים לזוכה בתיק ההוצאה לפועל, כשהצד השלישי איננו חייב מאומה לחייב.

רואים אנו, על-פי נוסחו של סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל, כי המחוקק ביטא את רצונו בצורה הברורה ביותר, כי העיקול יחול רק על נכסים שהצד השלישי מחזיק והם שייכים לחייב. כמובן, שנכסים לעניין זה, כוללים גם כספים.
כמו-כן ברור, שעל-פי לשון החוק, גם אם הנכסים או הכספים יגיעו לצד השלישי תוך 90 יום, מיום המצאת צו העיקול והם שייכים לחייב, העיקול תופס אותם נכסים. אולם, בשום פנים ואופן, החוק אינו קובע כי הצד השלישי חייב לשלם לזוכה גם כספים שאינם שייכים לחייב.

סעיף 44(ג) לחוק ההוצאה לפועל, מחייב את הצד השלישי להודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך 10 ימים, מיום שיקבל נכס מנכסי החייב, במשך שלושה חודשים מיום קבלת צו העיקול, מהם נכס מנכסי החייב שהגיעו לידיו.

הסנקציה החמורה ביותר, שניתן להפעיל, כנגד הצד השלישי, היינו, לחייבו בתשלום החוב הפסוק לזוכה בתיק ההוצאה לפועל, ניתנת להפעלה, רק במקרה, שהצד השלישי החזיק בנכסים או היה חייב כספים לחייב במועד קבלת צו העיקול והפר את צו העיקול, בכך שלא העביר את הכספים למנהל לשכת ההוצאה לפועל אלא העבירם לחייב או הוציאם מידו.

"חשוב שנדגיש כי המצאת צו העיקול לצד השלישי, כשלעצמה, ואי-מתן הודעה מתאימה מטעמו, איננה יוצרת חזקה שהמעוקלים נשוא צו העיקול מצויים ברשותו של הצד השלישי. החובה המותנית, אשר נזכרת בסעיף 48(א), איננה מתעוררת אלא לאחר שהזוכה הוכיח, בין על דרך של חקירה ובין על דרך של הבאת ראיות, שבידי הצד השלישי אכן מצויים הנכסים נשוא צו העיקול, או שהיו מצויים בידו."
{דברי ד' בר אופיר בספרו הוצאה לפועל, 454}

כלומר, אין מענישים את הצד השלישי, רק משום שהשיב תשובה לא מסוייגת, בעקבות צו העיקול, אלא מחייבים אותו בתשלום החוב הפסוק, רק אם הוא מחזיק בכספים ששייכים לחייב.
אם ברור שהצד השלישי אינו מחזיק נכסים או כספים כלשהם של החייב וגם לא החזיק בנכסים כאלה, מיום קבלת צו העיקול ובמשך שלושה חודשים לאחר-מכן, אין מחייבים אותו בתשלום החוב של החייב היות וחוב זה איננו של הצד השלישי. כל פירוש אחר של החוק, סותר את כוונת המחוקק בנושא זה.

הפרשנות האמורה של סעיף 44(א) לחוק ההוצאה לפועל תואמת גם את הוראות תקנה 375 לתקנות סדר הדין האזרחי שמחילה את הוראות חוק ההוצאה לפועל על ביצוע עיקולים המוטלים על-ידי בית-המשפט.

יש לציין כי אין תקנה זו מוגבלת לעיקולים זמניים שהוטלו על -ידי בית-משפט אלא שהיא חלה גם על עיקול סופי שהטיל בית-משפט {ראה גם ע"א (חי') 1297/00 צים חברת השיט נ' יקותיאל שור, תק-מח 01(1), 1570 (2001)}.

ב- תא"מ (ת"א) 21085-07-13 {ניצן מנחם נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, תק-של 2013(3), 50851 (2013)} נידונה תובענה למתן צו עשה. התובע גרס, כי תוקפו של צו העיקול שניתן במסגרת תיק ההוצאה לפועל פג היות וחלפו 3 חודשים ויותר מיום קבלתו אצל הנתבעת ומשכך הוא זכאי לקבל את הכספים שעוקלו לידיו.

נטען כי חלפו שלושה חודשים מיום קבלת הצו על-ידי הנתבעת, אך הזוכה בתיק ההוצאה לפועל לא פעל למימוש צו העיקול. משכך, פנה התובע בדרישה לשחרור הכספים שנתפסו.

בית-המשפט נעתר לבקשת התובע והורה על מתן פסק-דין המורה לנתבעת להעביר את הכספים המצויים ברשותה לזכות התובע, בנימוק כי לאחר שחלפו שלושה חודשים ולא נתבקש מימוש, פקע תוקף הצו.

כלומר, התובע זכאי לקבל את הכספים לידיו ואין הם מעוכבים מכוחו של הצו לעיקול ברישום זאת בהתאם להוראות סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל.

על-פי סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל, צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסים הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חודשים מאותו יום. המסקנה היא, כי הצו תקף לתקופה של שלושה חודשים מיום הטלתו.

בית-המשפט קבע כי אם חולפים למעלה משלושה חודשים והצו טרם מומש, דהיינו לא ניתנה הוראה על-ידי רשם ההוצאה לפועל להעברת הכספים לידי הזוכה מטיל העיקול, הגם שהזוכה קיבל הודעה מסודרת מאת המחזיק על הכספים המוחזקים ברשותו, הרי שהצו פוקע.

בית-המשפט הורה על העברת הכספים המצויים בידי הנתבעת לזכות התובע הואיל וצו העיקול ברישום פקע בחלוף שלושה חודשים ולא ניתנה הוראה למימושו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)