botox
הספריה המשפטית
דיני עיקולים - דין והלכה

הפרקים שבספר:

תפיסת רכב

ב- ב"ש (חי') 5578/01 {מדינת ישראל - באמצעות היחידה לאכיפת חוקי איכות הסביבה נ' סקר אחמד, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.01.02)} נדונה סוגיה בה היו בבעלות המשיבים שלוש משאיות אשר שימשו ביום 11.11.01 להובלת חומרי כריה שנחצבו או נכרו בהר פלך בחלקות השייכות למדינה.

בעקבות זה נתפסו המשאיות על-ידי העוררת, על-פי הסמכות הנתונה לשוטר בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט- 1969 {להלן: "הפקודה"}.

המשיבים טענו כי יש להשיב להם את התפוס לפי הסמכות המסורה לבית-משפט השלום בסעיף 34 לפקודה המורה כי ניתן לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית-המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

בית-המשפט קבע כי מכונית הוולוו תשוחרר לידי המשיב בהתמלא תנאים אלה:

הפקדה במזומן או בערבות בנקאית בסך 30,000 ש"ח ; ערבות אישית של המשיב ושל צד ג' על-סך 150,000 ש"ח; הטלת עיקול על המשאית, וכן ניהול רישום מדוייק יומיומי של השימוש במשאית, לרבות שעות העבודה, מקומות העבודה ומסלול הנסיעה, משך כל התקופה בה תחזור ותהיה ברשות המשיב.

העוררת טענה כי התנאים שקבע כב' השופט עמית בבית-המשפט קמא לשחרור המשאיות, מקלים יתר על המידה ויש להחמיר בהם, ולהורות על המשך תפיסת המשאיות עד לתום ההליכים בערכאה הראשונה, על-מנת להבטיח את חילוטן, בתום ההליך, אם וכאשר יורשעו המשיבים בעבירות המיוחסות להם.

המשיבים טענו כנגד התנאי הדורש הפקדת מזומן או ערבות בנקאית בסכום שנדרשו.

בית-המשפט קבע כי בעבירה שענינה כרייה בלתי-חוקית, לא יורה בית-המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

אשר-על-כן, בית-המשפט קבע כי הוא מקבל את עררה של המדינה לגבי המשיב מס' 1 והורה כי המשאית התפוסה לא תוחזר לידיו עד תום ההליכים בערכאה הראשונה, בכפיפות לכך שהעניין יוכל להישקל שוב בערכאה הראשונה, אם המשפט לא יבוא לסיומו תוך 6 חודשים ממועד הגשת כתב האישום.