דיני עיקולים - דין והלכה
הפרקים שבספר:
- הסעד הזמני
- העיקול הזמני - תנאים להטלתו
- הנכסים המעוקלים
- סדרי דין
- שיקולי בית-המשפט בהטלת עיקול או בביטולו
- בקשה לביטול עיקול זמני
- בקשה לאישור עיקול
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ספק בעלות (סעיף 28 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל היעדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- עיקול וכונס נכסים
- עיקול ורשויות מקומיות
- הכשלת עיקול והדין הפלילי
- עורכי-דין
- תפיסת רכב
- עיקול ומשיכת שיק
- עיקול וקרן פנסיה
- עיקול והסדר נושים
- עיקול והלכת שיתוף בין בני זוג
- עיקול ובית-דין רבני
- עיקול ומס ערך מוסף
- עיקול וחוק הנכים
- צו עיקול בתביעת מזונות
- עיקול וביטוח
- עיקול ובוררות
- עיקול והרמת מסך
- עיקול והערת אזהרה
- עיקול והמחאת חובות
- עיקול, משכון ומשכנתה
- עיקול ושיעבוד צף
- עיקול ושותפות
- עיקול ותושב חוץ
- בקשה לאישור עיקול - דוגמא
- בקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד
- בקשה להטלת עיקולים לאחר מתן פסק-דין
- בקשה להטלת עיקולים המוגשת בלשכת ההוצאה לפועל
עיקול וביטוח
ב- ה"פ (ת"א) 200643/07 {א' א' נ' הפניקס, חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.06.11)} השאלות המשפטיות העיקריות שנדונו הן: האם ניתן לעקל את זכותו של המבוטח להורות על שינוי מוטבים, והאם ניתן לעקל את זכותו של המבוטח בביטוח חיים להמיר את הביטוח לביטוח מסולק?כן נדונו תוקפן של תניות הנוגעות למקום מסירת ההודעות על-ידי המבוטח ולצורך בהסכמת המבטח לשינוי המוטב.
חברת הפניקס טענה שאין תוקף לעיקול שלא אושר על-פי תקנות סדר הדין האזרחי.
הפניקס טענה שלא ניתן לעקל את זכותו של המבוטח להורות על סילוק/סילוק חלקי של הפוליסות.
בית-המשפט העיר כי בהתאם לתקנה 374(ב) לתקסד"א, בית-המשפט רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של הנתבע, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין.
העיקרון המנחה בעיקול הוא הפוטנציאל שיש לנושה/לתובע להיפרע מחובו באמצעות הנכס המעוקל.
משום כך, בעל הנכס המעוקל מנוע מלבצע פעולות, העלולות לסכל את מטרת העיקול.
בית-המשפט הבהיר כי הזכויות לקבלת תגמולי הביטוח בפוליסת ביטוח חיים שנקבע בה מוטב, הינן של המוטב, ועם פטירתו של המבוטח תגמולי הביטוח מועברים למוטב, והנושה/התובע אינו יכול לעקל זכויות אלה. מכאן שהנושה/התובע לא יוכל לעולם להיפרע מהכספים הללו, וזה לא משנה מי המוטב.
בית-המשפט מצא כי שינוי המוטב לא ישפיע על חוסר האפשרות של הנושה/התובע להיפרע מחובו באמצעות מימוש הכספים הללו.
אשר-על-כן, אין כל ערך לעיקול זכותו של המבוטח לשנות את זהות המוטב.
בית-המשפט מצא כי אין בסיס לאבחנה שעשה א' בין "נושה" ובין "תובע", כאשר הטענה כי רק נושה שכבר נפסקה זכותו בפסק-דין, רשאי להטיל עיקול לפי סעיף 13(א) לחוק ולא מי שתובע את זכותו, אך טרם נפסקה זכותו.
יצויין כי, המסקנה המשפטית אליה הגיע בית-המשפט לפיה, לא ניתן לעקל את זכותו של המבוטח לשנות את זהות המוטב, ייתרה את הדיון בשתיים מהמחלוקות שהוצגו קודם לכן באשר הם - האם נמסרה להפניקס הודעה על צווי העיקול, ומהי המסקנה המשפטית מאי-אישור העיקולים, כיוון שבין כה וכה התוצאה היא שאין משמעות לעיקולים בהקשר לשינוי זהות המוטב.
בית-המשפט כי בהתאם לסעיף 46 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, זכותו של המבוטח בביטוח חיים, לאחר שנתיים מתחילת תשלום דמי הביטוח, היא אחת מהשתיים: או להמשיך ולשלם דמי ביטוח עד פטירתו ואזי משולמים תגמולי הביטוח שנקבעו בפוליסה למוטב, או להפסיק לשלם דמי ביטוח ולהמיר את הביטוח לביטוח מסולק ואז עם פטירתו משולמים תגמולי הביטוח המוקטנים למוטב.
זכות כפולה זו היא הזכות "המוקפאת" בעיקול, וכשם שהמבוטח רשאי - לאחר הטלת העיקול - להמשיך ולשלם את דמי הביטוח עד פטירתו, כך הוא רשאי לחדול לשלמם, תוך המרת הביטוח לביטוח מסולק.
בית-המשפט סיכם כי העיקול אינו יכול להטיל על החייב חובה שלא היתה מוטלת עליו באשר היא החובה להמשיך לשלם דמי ביטוח עד פטירתו.
אשר-על-כן, הגיע בית-המשפט למסקנה כי לא ניתן לעקל את זכותו של המבוטח בביטוח חיים להמיר את הביטוח לביטוח מסולק.