דיני עיקולים - דין והלכה
הפרקים שבספר:
- הסעד הזמני
- העיקול הזמני - תנאים להטלתו
- הנכסים המעוקלים
- סדרי דין
- שיקולי בית-המשפט בהטלת עיקול או בביטולו
- בקשה לביטול עיקול זמני
- בקשה לאישור עיקול
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ספק בעלות (סעיף 28 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל היעדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- עיקול וכונס נכסים
- עיקול ורשויות מקומיות
- הכשלת עיקול והדין הפלילי
- עורכי-דין
- תפיסת רכב
- עיקול ומשיכת שיק
- עיקול וקרן פנסיה
- עיקול והסדר נושים
- עיקול והלכת שיתוף בין בני זוג
- עיקול ובית-דין רבני
- עיקול ומס ערך מוסף
- עיקול וחוק הנכים
- צו עיקול בתביעת מזונות
- עיקול וביטוח
- עיקול ובוררות
- עיקול והרמת מסך
- עיקול והערת אזהרה
- עיקול והמחאת חובות
- עיקול, משכון ומשכנתה
- עיקול ושיעבוד צף
- עיקול ושותפות
- עיקול ותושב חוץ
- בקשה לאישור עיקול - דוגמא
- בקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד
- בקשה להטלת עיקולים לאחר מתן פסק-דין
- בקשה להטלת עיקולים המוגשת בלשכת ההוצאה לפועל
עיקול ובית-דין רבני
1. האם מוסמך בית-הדין הרבני להוציא צווי עיקול בתביעה לשלום בית?ב- תמ"ש (כ"ס) 2361/02 {יעקב בורשטיין נ' שושנה בורשטיין, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.01.03)} נדונה סוגיה בה בתביעת פירוק השיתוף שהוגשה לבית-משפט זה, ביקש התובע {הבעל} לממש את זכותו הקניינית, "זכות חפצא" ואילו בתביעת המזונות שהוגשה לבית-הדין הרבני, ביקשה האישה לממש את זכותה האישית, "זכות גברא", לקבלת צרכי חייה השונים מבעלה.
הנתבעת טענה כי בית-המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון בתביעה, מאחר והסמכות נתונה לבית-הדין הרבני האיזורי בת"א, שבפניו הגישה הנתבעת קודם להגשת תביעת פירוק השיתוף תביעה למזונות ולמדור ספציפי, וכן תביעה לשלום בית.
לפי הנתבעת, לא ניתן לדון בתביעה, שכן על בית הצדדים ועל המטלטלין המצויים בו מוטלים עיקול וצו מניעה שנתן כב' בית-הדין הרבני ביום 10.01.02 וביום 14.01.02, תוקף הצווים הוארך ביום 09.07.02 עד לתאריך 05.01.03.
בית-המשפט העיר כי משמחליט בית-המשפט המוסמך על-פירוק השיתוף בבית על-ידי מכירתו לכל המרבה במחירו, עומדים צו העיקול הזמני וצו המניעה הזמני בהתנגשות חזיתית עם הצורך להעברת הבית בלשכת רישום המקרקעין על-שם רוכשיו.
בית-המשפט הבהיר כי על-פי ההלכה הפסוקה אין בית-הדין הרבני מוסמך להוציא צווי עיקול בתביעה לשלום בית {בג"צ 185/72 ליסה גור נ' בית-הדין הרבני האזורי ירושלים, פ"ד כו(2), 765}.
משפסק בית-המשפט האזרחי בעניין פירוק השיתוף בבית ובכלל זה בעניין המדור בטרם נדון הנושא בפני כב' בית-הדין הרבני, אין כב' בית-הדין הרבני מוסמך לדון בתביעה למדור ספציפי, וכפועל יוצא מכך שוב אין הוא מוסמך ליתן צווים המיועדים להבטיח מדור ספציפי {בג"צ 185/72 ליסה גור נ' בית-הדין הרבני האזורי ירושלים, פ"ד כו(2), 765}.
ב- תמ"ש (ת"א) 7190/00 {ל' מ. נ' ל' ג., פורסם באתר האינטרנט נבו (14.01.03)} בית-המשפט פסק כי אין בצו-מניעה שנתן בית-הדין הרבני נגד בן זוג לעשות כל דיספוזיציה בדירה מעשה-בית-דין, ואין הוא מונע מבית-המשפט לפסוק בתביעה לפירוק שיתוף בדירה.
ב- בג"צ 433/74 {רחל חזן נ' בית-הדין הרבני האזורי תל-אביב, פ"ד כט(2), 27} קבע בית-המשפט העליון מפי כב' השופט ויתקון, שאם צו עיקול שיצא מלפני בית-הדין הרבני, ניתן בחוסר סמכות, אין צורך לפנות לבית-הדין הגבוה לצדק, אלא אף רשם ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע את אפסותו ולהימנע מלפעול על פיו.
לפיכך, קבע בית-המשפט העליון כי צו המניעה הוצא בחוסר סמכות והוא בטל מעיקרו וחסר נפקות ואין לפעול על-פיו. הוא הדין לגבי צו העיקול ככל שהוא נוגע למניעת מכירת הדירה.