הערבות הבנקאית בעין המשפט
הפרקים שבספר:
- מהותה של הערבות הבנקאית - מבוא
- מה בין ערבות רגילה לערבות בנקאית
- ערבות בנקאית אוטונומית
- הערבות הבנקאית - "נכס"
- מבחנים להגדרת ערבות כערבות אוטונומית אם לאו
- השפעת המחלוקת החוזית על תוקפה של הערבות הבנקאית
- מסירת המקור של הערבות הבנקאית - חובה היא?
- החריגים לעקרון העצמאות
- על אשראי דוקומנטרי - שטר מטען - ועל ערבות בנקאית אוטונומית
- החובות הכלליות, שלא מכוח הדין, החלות ביחסי בנק-לקוח וצד ג' והערבות הבנקאית
- סדרי דין וראיות בהליכים לעיכוב או מימוש ערבות בנקאית - מבוא
- חובת פירוט טענות בדבר תרמית או מרמה
- בקשה בכתב והדיון בה
- מהותו של הסעד הזמני
- הבקשה לסעד זמני - טרם ואחרי הגשת התובענה - ועקרונות היסוד שבבסיסן - תקנות 363-360 לתקנות סדר הדין האזרחי
- סעד זמני מסוג צו מניעה זמני
- הגשת הבקשה והדיון בה - תקנות 367-365 לתקנות סדר הדין האזרחי
- הערובה וחילוטה - תקנות 364, 371 לתקנות סדר הדין האזרחי
- עיון מחדש - תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי
- שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני - תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי
- ערעור בענייני סעד זמני
- ביטול חוזה ערבות בנקאית עקב הטעיית הבנק
- הערבות הבנקאית והליכי פירוק
- הליכי הקפאת הליכים והערבות הבנקאית
- מימוש הערבות הבנקאית בהליכי מכרז
- מסמכי התחייבות והנפקת הערבות הבנקאית
- חילוט ערבות בנקאית שהופקדה בבית-משפט לאבטחת נזקים
- רשלנות או התרשלות בנק
- ביטולה או השבתה של ערבות בנקאית שניתנה לאבטחת ביצוע
- סוגי ערבויות בנקאיות
- הסדר נושים וערבות בנקאית
- ערבות בנקאית במסגרת הסכם שכירות ומימושה
- דוגמאות ותקדימים
מסירת המקור של הערבות הבנקאית - חובה היא?
האם קיימת חובה למסור את המקור כתנאי לפירעון הערבות?ב- ת"א (יר') 1602/98} בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-מח 2004(1), 1164 (2004)} ניתנה לכך תשובה שלילית.
השאלה השלישית שעלתה בפסק-הדין הנ"ל נגעה לאחת מטענותיו העיקריות של בנק דיסקונט. על-פי טענה זו יש לדחות את תביעת בנק המזרחי כי היה עליו להגיש את המקור של כתבי הערבות, ואין די בהגשת ההעתקים. לפי טענתם עצם העובדה שהמוטב משחרר את הערבות המקורית שבידיו ומחזיר אותה, מביאה לפקיעת ההתחייבות על-פי הערבות.
יצויין, כי הסיבה להעלאת הטענה היא, ששלושת כתבי הערבויות מושא פסק-דין זה, הן העתקה זהה ומדוייקת ואינן המקור.
בפסיקתו הסתמך בית-משפט על הספרות המשפטית והתקדימים אשר חרצו את גורל הטענה לשלילה ולדחיה.
מהפסיקה ומהספרות המשפטית עולות תכונות משותפות לצד התכונות הנבדלות, וכן קיים דין זהה לתכונות המשותפות במקביל לדין השונה לתכונות הנבדלות. במילים אחרות, אפשר להחיל את אותם כללים משפטיים על התכונות המשותפות בלבד.
לדוגמה, "עקרון ההתאמה" {שלא זכה לתשומת-לב מבנק דיסקונט בענייננו} חל רק על אשראי דוקונמטרי ואיננו חל על ערבות בנקאית אוטונומית.
לעניין זה בית-משפט קבע, כי אין לגזור גזירה שווה בין ערבות בנקאית אוטונומית לבין אשראי דוקומנטארי. ההיגיון מחייב, שאם ישנו שוני מהותי בין שני מסמכים משפטיים, שבאים לשרת מטרות כלכליות {כבמקרה זה} שונות, אין להכפיפם לאותם כללים בצורה עיוורת. בעסקאות, שבהן מותנה כי התשלום למוטב יתבצע על-פי דרישתו הראשונה בלבד, עקרון ההתאמה המוחלטת הופך לבלתי-רלוונטי, ובהחליטם על עסקה מסוג זה מוותרים הצדדים על היתרונות שהוא מעניק.
הטענות בעניין מקור המסמך או העתקו הן טענות חסרות ערך אשר הבנק חייב להבין שאין להן משמעות כלפיו כל עוד ידע הבנק כי אכן בפועל התחייב לשפות וחתם חתימות אמת על כתב הערבות המקורי. מכאן שבפרעון ערבות "על-פי דרישה", כבמקרה דנן, נקבע כי אין חובה למסור את המקור.
כך גם נקבע ב- רע"א 1821/98 {עניין ניקו בדים} שם דן בית-המשפט העליון בטענות שמטרתן להחיל את אותם כללים על הערבות הבנקאית ועל האשראי הדוקומנטארי.
נקבע כי בעניין זה מדובר בערבות שפירעונה הוא "על-פי דרישה", כלשון כתב הערבות, ואין כל צורך להגיש את המקור, או כל מסמך שהוא, בין העתק מדוייק או מסמך מזוייף.
עוד נקבע כי "בעסקאות, שבהן מותנה כי התשלום למוטב יתבצע על-פי דרישתו הראשונה בלבד... עקרון ההתאמה המוחלטת... הופך כמובן, בלתי-רלוונטי... ובהחליטם על עסקה מסוג זה מוותרים הצדדים על היתרונות שהוא מעניק".

