botox
הספריה המשפטית
הערבות הבנקאית בעין המשפט

הפרקים שבספר:

שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני - תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי

1. הדין
תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"369. שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני (תיקון התשס"א (מס' 7))
נשיא בית-המשפט או שופט שנשיא בית-המשפט מינה לכך, רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, במקום קיום הדיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד הזמני, אם ראה כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון ולחסוך מזמנו של בית-המשפט ומזמנם של הצדדים; ניתן בתובענה צו במעמד צד אחד, ייתן בית-המשפט הוראות בעניין הצו, ככל שימצא לנכון בנסיבות העניין."

2. כללי
הפרקטיקה שהיתה נהוגה גם בעבר יצרה מצבים בהם לנהל דיונים מיגעים סביב מתן הצו הזמני, ובפרט שמדובר בהליך המושתת על תצהירים עובדתיים נרחבים, בהם בית-משפט קבע במקום לדון בצו עצמו את הדיון בתביעה עצמה. לעיתים, הצדדים עצמם, נתנו הסכמתם לביצוע הליך מזורז שכזה. אין ספק שקיום צעד כזה תוך מתן צו ביניים לתקופת הדיון, עשוי לשרת את האינטרסים של שני הצדדים ולמזער את הנזקים של הצד נגדו מבוקש הצו. ואולם, יש לציין כי לעיתים פרקטיקה זו נוצלה דווקא על-מנת "לסחוב" את הדיון שכן גם משכו של הזמן עד למתן פסקי-דין הינו ארוך ביותר.

המיוחד בתקנה הינו שהסמכות לקבוע את המשכו של ההליך אינה בידיו של בית-משפט שדן בבקשה לצו הזמני אלא סמכות זו קיימת במנותק מן הדיון בבקשה ובסמכות נשיא בית-משפט או שופט שמינה לכך.

3. פקיעת הסעד הזמני - תקנה 370 לתקנות
תקנה 370 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"370. פקיעת הסעד הזמני (תיקון התשס"א (מס' 7))
סעד זמני יפקע:
(1) עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק-הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם;
(2) אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית-המשפט את התובענה במועד, כאמור בתקנה 363(א);
(3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית-המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(4) עם ביטולו על-ידי בית-המשפט."


4. החלטה בבקשה לסעד זמני וכן סמכות רשם - תקנות 372, 373 לתקנות
תקנות 372, ו- 373 לתקנות קובעות כדלקמן:

"372. סמכות רשם (תיקון התשס"א (מס' 7))
הוראות סימן זה יחולו גם על רשם במסגרת סמכויותיו ליתן סעד זמני על-פי דין.

373. החלטה בבקשה (תיקון התשס"א (מס' 7))
בית-המשפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן את החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר חמישה-עשר ימים לאחר תום הדיון; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית-המשפט או לסגנו."