מסמכי התחייבות והנפקת הערבות הבנקאית

ב- בש"א (ת"א) 140845/02 {גניס יוסף נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-של 2003(1), 1002 (2003)} התבקש בתובענה להצהיר כי מסמכי כל ההתחייבויות אשר נחתמו על-ידי המבקש לטובת המשיב אינם בתוקף והם בטלים ומבוטלים, הערבות ו/או ההמחאה ו/או השעבוד שנעשו מכוחם נעדרי תוקף ובטלים ו/או שיש לבטלם וכי המשיב אינו רשאי לפעול למימוש המשכון ו/או הערבות.

המבקש התקשר עם חברת אופנת קפה בע"מ בהסכם זיכיון, לפיו מונה המבקש כזכיין של החברה בחנות בקניון תמורת כספים ששילם, הכל בהתאם להסכם. המבקש חתם למשיב בסניפו בכפר-סבא על "כתב התנאות, ערבות, המחאה, משכון ושיעבוד כספים וזכויות" מוגבל לסכום של 600,000 שקלים.

המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי תוקף מסמך זה, נסיבות חתימתו על-ידי המבקש, בקשתו והבנתו לגבי החתימה.

לטענת המבקש, הוא ביקש מהמשיב להוציא ערבות בנקאית לטובת החברה ככתוב בהסכם בינו לחברה וחתם על המסמכים שנתבקש לחתום מתוך הבנה שנתן לחברה ערבות בנקאית להבטחת התחייבויותיו כלפי החברה. ואולם, רק מאוחר יותר נתברר לו שהמסמכים שעליהם הוחתם אינם להוצאת ערבות בנקאית לטובת החברה אלא יצירת שעבוד ומשכון שנועדו להבטיח את חובות החברה כלפי הבנק עצמו, חובות שהמבקש לא אחראי להם ו/או כלפיהם {החברה חייבת למשיב, לטענת המבקש, כ- 9 מיליון שקלים, כשמנהלה ברח מן הארץ, כשהחברה קרסה והינה בהקפאת הליכים}.

לטענת המבקש, הוא לא ידע ולא הבין שהוחתם על מסמך שאינו ערבות בנקאית, כשהמשיב פעל בניגוד לחובת הנאמנות, ההגינות ותום-הלב, כולל חובת הגילוי, בלא שהבהיר לו את מהות המסמך עליו הוא מוחתם ומשמעותו, כולל אי-גילוי לגבי מצב החשבון של החברה וחובה הגדול לבנק.

לטענת המשיב, המבקש ביקש להוציא ערבות בנקאית לטובת המשיב- סניף חיפה על-מנת שתשמש כביטחון לאשראים שהחברה מקבלת מהבנק ועקב זאת שסניף כפר סבא וסניף חיפה הם שתי זרועות של אותה ישות משפטית, הוסבר למבקש שאין באפשרות המשיב להוציא ערבות בנקאית לטובת עצמו ושהדרך היחידה לביצוע בקשתו הינה מתן ערבות ושעבוד פיקדון בסכום הערבות הבנקאית להבטחת חובות החברה לבנק ולאחר שהובהר זאת היטב למבקש בחר המבקש באופציה הזו.

בית-משפט החליט לקבל את התובענה ולקבל את גרסת המבקש.

כאמור, המבקש חתם על הסכם זכיינות עם החברה, שבמסגרתו השקיע כספים רבים לצורך רכישת הזכיינות. מדובר בחברה שהיתה לה רשת חנויות ענפה, מעל 40 חנויות, שגלגלה מחזור כספים גדול והיתה לה פעילות עסקית גדולה שהמבקש לא שותף לה ולא מודע לה. אין כל הגיון וסבירות בכך שהמבקש יסכים לקחת על עצמו ערבות לטובת התחייבויות החברה - הרשת כולה כלפי המשיב, התחייבויות שלא קשורות לעסק שלו, לפעולות שלו ולהתנהגותו שלו ואינן קשורות לקיום/אי-קיום התחייבויותיו שלו כלפי החברה.

זאת ועוד, בגרסת המבקש תמכו ראיות ועדויות. כמו למשל, המסמכים שנשלחו על-ידי המבקש לחברה ומכתבי התשובה מהחברה. ממכתבים אלו עולה שהמבקש היה סבור שהעמיד לטובת החברה ערבות בנקאית על סך 600,000 שקלים (ומבקש להקטינה ולהפחיתה) ולא רק שהוא סבור כך אלא גם החברה סבורה כך והיא מאיימת כלפיו בחילוט הערבויות הנמצאות ברשותה, כשהחברה גם מסרבת לדרישת המבקש להחזרת הערבות הבנקאית.

דהיינו, המבקש היה משוכנע שהוא הוציא ערבות בנקאית לטובת החברה בנוגע להתחייבויות שלו ולא התחייבויות כלפי חובות החברה למשיב שבגינן למעשה אין לו מה לפנות כלל לחברה אלא רק לבנק.

התוצאה אותה קיבל בית-משפט, היא שהמסמכים שנחתמו על-ידי המבקש לטובת המשיב אינם בתוקף והם בטלים ומבוטלים והערבות ו/או ההמחאה ו/או השעבוד שנעשו מכוחם נעדרי תוקף ובטלים ומבוטלים והמשיב אינו רשאי לפעול למימוש המשכון ו/או הערבות מכוחם.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מסמכי התחייבות והנפקת הערבות הבנקאית