חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה - מהדורה חדשה
הפרקים שבספר:
- כללי - מבוא
- המבחן לסיווגה של תביעה: "במקרקעין", או "בשאינו מקרקעין" - "מבחן תוכן התביעה" לעניין סעיף 5 לחוק ההתיישנות
- "זכויות בניה" - האם זכות בקרקע?
- "זכויות בניה" - "נכס עוברי" הקשור בטבורו לקרקע ומהווה חלק אינטגרלי ממנה
- הזכות לבנות במקרקעין - חלק אינטגראלי מהבעלות על המקרקעין
- האם תביעה בנוגע לשאלה אם תביעת זכות ביחס ל-"זכויות בניה" הינה תביעה "במקרקעין" לעניין חוק ההתיישנות
- היחס שבין דיני התכנון והבניה לזכויות קנייניות
- "מחוברים הניתנים להפרדה"
- הסדר מקרקעין
- רשימת הזכויות במקרקעין על-פי חוק המקרקעין
- פרשנות (סעיפים 1 עד 5 לחוק) - הגדרות
- עיסקה במקרקעין - גמר העיסקה - התחייבות לעשות עיסקה
- דרישת הכתב בעיסקאות מקרקעין
- עיסקאות נוגדות ורכישה בתום-לב (סעיפים 10-9 לחוק) - מבוא
- מאפייני עיסקאות נוגדות
- ההבדלים בין סעיף 9 לבין סעיף 10 לחוק המקרקעין
- דרישת תום-הלב
- עיסקאות נוגדות (סעיף 9 לחוק)
- רכישה בתום-לב (סעיף 10 לחוק)
- הלכת השיתוף ואיזון המשאבים
- עיקול בניגוד לעיסקה במקרקעין
- עסקת מתנה
- הלכות בתי-המשפט
- תחום הבעלות
- הגנת הבעלות והחזקה
- ברירת בעל המקרקעין וביצוע הברירה
- זכות המקים לרכישת המקרקעין - תשלום דמי שימוש - תנאי תשלום
- יחסי השיתוף - הדין
- כללי - סעיף 27 לחוק - בעלות משותפת במקרקעין
- שיעור חלקו של שותף - סעיף 28 לחוק
- הסכם שיתוף - סעיף 29 לחוק
- ניהול ושימוש - סעיף 30 לחוק
- זכותו של שותף יחיד - סעיף 31 לחוק
- נשיאת הוצאות - סעיף 32 לחוק
- תשלום בעד השימוש - סעיף 33 לחוק
- זכות השותף לעשות בחלקו - סעיף 34 לחוק
- הזכות לפירות - סעיף 35 לחוק
- קיזוז - סעיף 36 לחוק
- הזכות לתבוע פירוק שיתוף - סעיף 37 לחוק
- פירוק על-פי הסכם או צו בית-המשפט - סעיף 38 לחוק
- פירוק דרך חלוקה - סעיף 39 לחוק
- פירוק דרך מכירה - סעיף 40 לחוק
- דירת מגורים של בני זוג - סעיף 40א לחוק
- פירוק במקרים מיוחדים - סעיף 41 לחוק
- פירוק דרך הפיכה לבית משותף - סעיף 42 לחוק
- משאלות השותפים -סעיף 43 לחוק
- ניהול ושימוש עד לפירוק - סעיף 44 לחוק
- שיתוף בזכויות אחרות - סעיף 45 לחוק
- פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין - סעיף 46 לחוק
- פירוק השיתוף דרך חלוקה - סעיף 47 לחוק
- פירוק השיתוף דרך מכירה - סעיף 48 לחוק
- בעלות ושימוש - סעיף 49 לחוק
- פירות שנשרו לתחום אחר - סעיף 50 לחוק
- צמחים הגדלים סמוך למיצר - סעיף 51 לחוק
- בתים משותפים (סעיפים 52 עד 77ו לחוק) - כללי
- הגדרות - סעיף 52 לחוק
- תחולת דיני המקרקעין - בעלות נפרדת בדירות - סעיפים 54-53 לחוק
- חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות - סעיף 55 לחוק
- אי-תחולת פרק ה' - סעיף 56 לחוק
- החלק ברכוש המשותף - סעיף 57 לחוק
- נשיאת הוצאות - סעיף 58 לחוק
- בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים - סעיף 59 לחוק
- התקנת דוד שמש - סעיף 59א לחוק
- הינתקות ממערכת חימום מרכזית - סעיף 59ב לחוק
- התאמות לאדם עם מוגבלות - סעיף 59ג לחוק
- החלפת ספק גז - סעיף 59ד לחוק
- מתקני גז סעיף 59ה לחוק
- התקנת מעלית - סעיף 59ו לחוק
- הפעלת מעלית כמעלית שבת
- תאורה בשבת ובמועד - סעיף 59ח לחוק
- בית משותף שנהרס - סעיף 60 לחוק
- תקנון הבית המשותף - סעיף 61 לחוק
- תקנון מוסכם - סעיף 62 לחוק
- תקנון שנערך על-ידי יחיד - סעיף 63 לחוק
- התקנון המצוי - סעיף 64 לחוק
- נציגות הבית המשותף - סעיף 65 לחוק
- הנציגות הראשונה - סעיף 66 לחוק
- הנוהל באין נציגות - סעיף 67 לחוק
- השכר לנציגות - סעיף 67 לחוק
- הנציגות - מורשה של בעלי הדירות - סעיף 69 לחוק
- אסיפה כללית - סעיף 70 לחוק
- החלטות בעלי הדירות - סעיף 71 לחוק
- שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה - הגדרות (סעיף 71א לחוק)
- שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה (סעיף 71ב לחוק)
- הגשת תביעה למפקח - סעיף 71ג לחוק
- תחולה - סעיף 71ד לחוק
- סמכות להכריע בסכסוכים - סעיף 72 לחוק
- הזכות לתבוע בסכסוך - סעיף 73 לחוק
- סמכויות המפקח - סעיף 74 לחוק
- דיון בסכסוך - סעיף 75 לחוק
- אכיפתם של החלטות וצווים - סעיף 76 לחוק
- ערעור - סעיף 77 לחוק
- בתים שאינם רשומים כבתים משותפים (סעיפים 77א-77ב לחוק)
- שכירות (סעיפים 78 עד 84 לחוק) - מבוא
- דינה של שכירות קצרה
- תביעה לסילוק יד והצמדת רשות לזכות השכירות בנכס
- יצירת קשר השכירות
- רישום שכירות לתקופה העולה על עשר שנים
- שכירות לתקופה קצרה שניתן להאריכה ליותר מעשר שנים
- לשכירות לתקופה ארוכה שניתן לקצרה לתקופה שאינה עולה על עשר שנים
- שכירות דחויה
- שכירות שאינה טעונה רישום
- נפקותו של סעיף 79(א) לחוק המקרקעין
- זכותו של חוכר לשעבד את זכותו בזיקת הנאה
- מה דינה של דיירות מוגנת באספקלריה של סעיף 84 לחוק המקרקעין?
- מהי דינה של הגבלה בשטר משכון על השכרת נכס?
- שכירות נוגדת קצרה - סעיף 80 לחוק
- השאלה - סעיף 83 לחוק
- חוק המקרקעין וחוקים אחרים - סעיף 84 לחוק
- עניינים שונים
- רישיון במקרקעין
- מהותה של משכנתה
- הדרכים למימושו של מישכון בנכסי מקרקעין
- סדרי דין
- כונס הנכסים בהליכי הוצאה לפועל במימוש נכסי מקרקעין
- זכויות צד שלישי
- אחריותו של כונס הנכסים
- שכרו של כונס הנכסים
- סיום תפקידו של כונס הנכסים
- תקיפת הליכי המימוש
- מהי זיקת הנאה?
- סמכות עניינית של בית-משפט
- הזכאים - סעיף 92 לחוק
- צורות הזיקה - סעיף 93 לחוק
- זיקת הנאה מכוח שנים - סעיף 94 לחוק
- העברת הזיקה
- זיקת הנאה מחמת כורח
- תקופת הזיקה ותנאיה - סעיף 96 לחוק
- חלוקת מקרקעין - סעיף 97 לחוק
- לזיקה בין מקרקעי בעל אחד - סעיף 98 לחוק
- זכות קדימה (סעיפים 99 עד 106 לחוק) - מבוא
- זכות קדימה על-פי הסכם - סעיף 99 לחוק
- זכות קדימה בין יורשים - סעיף 100 לחוק
- זכות קדימה בין בני זוג - סעיף 101 לחוק
- רכישה על-פי זכות קדימה - סעיף 102 לחוק
- העברת המקרקעין - סעיף 103 לחוק
- אי-תחולה על מתנות - סעיף 104 לחוק
- אי-רישום העברות - סעיף 105 לחוק
- זכות קדימה לגבי חכירה לדורות - סעיף 106 לחוק
- מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד (סעיפים 107 עד 114 לחוק) - מבוא
- מקרקעי יעוד
- ההלכה הפסוקה
- המרשם (סעיפים 115 עד 125 לחוק) - הדין
- לשכות הרישום ופנקסים
- תקיפת הרישום - ההליך הראוי
- תוקפו של רישום
- הערות (סעיפים 126 עד 133 לחוק) - מבוא
- הערת אזהרה
- תוצאות של הערת אזהרה
- הטלת עיקול ותוצאותיו על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל
- עסקאות נוגדות, הערת אזהרה ומשקלה
- הערת האזהרה כשיעבוד על-פי פקודת החברות
- הערה על צורך בהסכמה - סעיף 128 לחוק
- הערה על הגבלת כשרות - סעיף 129 לחוק
- הערה לפי צו בית-משפט - סעיף 130 לחוק
- תוצאה של רישום הערה - סעיף 131 לחוק
- מחיקת הערה - סעיף 132 לחוק
- אתיקה מקצועית - אי רישום הערת אזהרה
- תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)
- רישום ראשון - סעיף 134 לחוק
- סעיף 135א לחוק - תיקון גבולות
- פרסום והתנגדות; ההחלטה בבקשת רישום או חידוש - סעיפים 136 ו- 137 לחוק
- רישום של מקרקעין ללא בעלים - סעיף 138 לחוק
- כוחו של רישום - סעיף 139 לחוק
- הגבלת תחולה - סעיף 140 לחוק
- פנקס בתים משותפים; בית הראוי להירשם בפנקס - סעיפים 141 ו- 142 לחוק
- צו הרישום - סעיף 143 לחוק
- רישום שכירות וזכויות אחרות, תיקון צו רישום - סעיפים 144 ו- 145 לחוק
עסקת מתנה
ב- רע"א (מחוזי חי') 37814-08-10 {חיים עיני, נ' טלי סידי, תק-מח 2011(1), 13144, 13150 (2011)} המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט השלום בחיפה, שם נדחתה בקשת המבקשים להורות על עיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-משפט המחוזי, שהורה על פינויים מהדירה.במקביל, הגישו המבקשים בקשה להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל שנפתחו על-ידי המשיבים לפינויים של המבקשים.
הבקשה נדונה במסגרת בקשה למתן צו מניעה זמני, בהמשך לכתב תביעה שהוגש על-ידי המבקשים, לביטול פסק-דין, לאור גילויה של ראיה חדשה. בית-משפט השלום נתבקש לקבל את הראיה ולבטל את פסק-הדין המורה על פינויים של המבקשים מהדירה.
בפסק-דין שניתן על-ידי כב' השופט מ' רניאל, נתקבלה תביעתה של טלי, וזאת לאחר שבית-המשפט קבע כי לא הוכחה הענקת מתנה למערערים, בשל היעדר מסמך בכתב.
על פסק-דין זה הגישו המערערים ערעור לבית-המשפט המחוזי. בפסק-הדין בערעור נקבע כי לאור טענות בעלי הדין, יש מקום להורות על בירור נוסף של הראיות שהוצגו, והתיק הוחזר לבית-משפט השלום, לדיון בפני שופט אחר, לצורך השלמת טיעון, לרבות הבאת ראיות נוספות, כדי שניתן יהיה לחזור ולבחון את השאלה אם אכן ניתנה הדירה במתנה למערערים, לרבות אפשרות לאתר מסמך בכתב, לצורך זה. כמו-כן נדרש בית-משפט השלום לעמוד על מערכת היחסים שהיתה בקשר לדירה מאז בנייתה, ולאור העובדה כי אוכלסה על-ידי המערערים מאז בנייתה ב- 1988 ועד לאותו מועד.
כב' השופט יואב פרידמן הגיע למסקנה, בהסתמך על הנתונים העובדתיים שהיו בפניו, לרבות משך מגוריהם של המערערים בדירה ורישומים אחרים ברשויות ציבוריות וספקים שונים, כי גרסת המערערים הוכחה, ולפיה הוענקה הדירה להם במתנה מטעם החברה הקבלנית.
לפיכך, זכותם מכוח עסקת המתנה גוברת על זו של ירמיהו, שלטענתו רכש את הדירה מאותה חברה, וזאת בהסתמך על סעיף 9 לחוק המקרקעין. עסקת המתנה קדמה בזמן, ולא ניתן לקבל כי פעולת ירמיהו לרכישת הדירה ורישומה על שמו ב- 2001, היתה בתום-לב.
לפיכך, ומאחר שזכותה של טלי באה מכוחו של ירמיהו, קבע בית-המשפט כי לא יכול היה להקנות לטלי את הדירה במתנה, מאחר שזו אינה שלו ולפיכך, תביעת טלי נדחתה.
על פסק-דין זה הוגש ערעור על-ידי טלי לבית-המשפט המחוזי {בפני כב' השופטים: י' גריל, ע' גרשון ו- י' וילנר}.
בפסק-הדין נקבע כי מדובר בהתחייבות מתנה הטעונה מסמך בכתב, כאמור בסעיף 5(א) לחוק המתנה ומאחר שהמערערים לא המציאו כל מסמך בכתב, "ממנו ניתן ללמוד, ולו בעקיפין, על התחייבות החברה להעניק להם את הדירה במתנה", לא היה מקום להסתפק ברישומים השונים על-שם חיים עיני כמחזיק בדירה, בעיריה, בחב' הגז ו/או בחב' החשמל.
בית-משפט שלערעור קבע כי לא ניתן לקבוע פוזיטיבית קיומו של מסמך לצורך הוכחת התחייבות החברה לתת את הדירה במתנה, ואין במסמכים האחרים שהוגשו או בראיות הנוספות שהוצגו כדי להועיל למערערים.
זאת ועוד. ערכאת הערעור הוסיפה וקבעה שאין מקום ליישם במקרה דנן את הלכת קלמר {ע"א 986/93 קלמר נ' גיא, פ"ד נ(1), 185 (1996)}. לפיכך, נתקבל ערעור טלי וערכאת הערעור הורתה למערערים לפנות את הדירה. בקשת רשות ערעור שהגישו המערערים על פסק-דין זה, נדחתה. בית-המשפט חזר והבהיר כי למעשה בנוגע למתנה, קיימת דרישת כתב כפולה, הן מכוח סעיף 8 לחוק המקרקעין והן מכוח סעיף 5(א) לחוק המתנה.
במקרה דנן, כב' השופטת ש' וסרקרוג קיבלה את הערעור בקובעה כי הראיה החדשה תתקבל לתיק בית-משפט השלום, כדי שיברר אם ועד כמה יש בה כדי להצדיק את ביטול פסק-הדין של ערכאת הערעור.

