כוחו של רישום - סעיף 139 לחוק

סעיף 139 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"139. כוחו של הרישום (תיקון התשל"ט)
רישום לפי סימן זה יהווה ראיה לכאורה לתכנו; אין בו כדי למנוע הסדר על-פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט-1969."

רישום כאמור מהווה ראיה לכאורה לתכנו. מכאן חשיבות הרישום והטלת הנטל בעניין זה על מגיש הבקשה {ע"א (יר') 33609-01-15 עזבון המנוח עזאת אבן סעיד מוסא דרוויש נ' מדינת ישראל - הממונה על המרשם בישראל, תק-מח 2015(4), 2065 (2015)}.

ב- ת"א (יר') 23392-06-11 {אבי מעלומי ואח' נ' חיים שושן, תק-של 2012(4), 57399 (2012)} קבע בית-המשפט:

"סמכותו של המפקח על רישום מקרקעין בדונו בבקשה לרישום נכס איננה סמכות שיפוטית אלא סמכות מינהלית, הנתונה לו מכוח הוראות סימן ג' לפרק ט' לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. זאת בשונה מסמכותו של המפקח לדון בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף בהתאם לסימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין, שהיא סמכות שיפוטית.

9. על ההבחנה בין סמכויותיו השונות של המפקח עמד בית-המשפט העליון ב- ע"א 44/72 שם טוב נ' פריבר, פ"ד כו(1), 617 (1972), באמרו:

'המפקח הוסמך לפסוק בסכסוך ולשם כך ניתנו בידו כל הסמכויות של בית-המשפט. אמת, לא ניתן לו השם "בית-דין" והוא ממלא גם תפקידים מינהליים. המחוקק הבחין בין אלה ואלה, ובסעיף 121(א) לחוק המקרקעין נתן בידי מי שרואה עצמו נפגע, זכות ערר לפני הממונה בעניינים מינהליים, ואילו מקום שהמפקח פוסק כשופט, הערעור הוא לבית-המשפט.'

10. בהחלטתו הנזכרת של המפקח, אשר ניתנה, כאמור, במסגרת סמכותו המינהלית, אין, איפוא, משום מעשה בית-דין.

תוצאת החלטתו של המפקח היא רישום הנכס בהתאם לבקשת הרישום, כאשר סעיף 139 לחוק המקרקעין קובע כי "רישום לפי סימן זה יהווה ראיה לכאורה לתכנו", אולם בכך אין כדי למנוע מן המשיב לבקש לסתור ראיה זו.

11. אשר לטענות בדבר עדות שמועה - למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי העדויות לפיהן המשיב סיפר לשכניו כי רכש את הנכס אינן קבילות כראיה לכך שהנכס נרכש על-ידי המשיב, אלא רק כראיה לכך שטענת המשיב לפיה רכש את הנכס איננה טענה חדשה ושהיא הועלתה על ידו בעבר. אין מקום למחוק עדויות אלו, אולם מובן שהמשקל שיינתן להן יהיה בהתאם לאמור."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

כוחו של רישום - סעיף 139 לחוק