אחריותו של כונס הנכסים

סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כי:

"58. אחריותו של כונס נכסים
(א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג רשם ההוצאה לפועל כאילו היה בית-משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולעניין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית-משפט שלום."

כידוע, רשם ההוצאה לפועל מבצע תפקיד בעיקרו מינהלי וסמכויותיו הן מינהליות ברובן ושיפוטיות במיעוטן. סמכויותיו השיפוטיות נתונות לו בחוק ההוצאה לפועל והן באות לידיו ביטוי בעיקר בסעיפים 19, 25, 48 ו- 58 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

סעיף 58 לחוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל במסגרת התיק הרלוונטי לחייב כונס נכסים בנזק שגרם. אולם, קיומה של סמכות עניינית לרשם ההוצאה לפועל לבחינתו של עניין, איננה גורעת מסמכותו המקבילה של בית-המשפט.

ב- בר"ע (חי') 1173/04 {בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' סומק אדמונד, פורסם באתר האינטרנט נבו} קבע בית-המשפט:

"סעיף 58(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 המסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפסוק פיצוי שנגרם בגין אי-מילוי החובות המוטלות על כונס הנכסים, אינה שוללת את סמכותם של בתי-המשפט הכלליים לדון בכלל החובות המוטלות על כונס הנכסים, חובות שהן מכוח הדין הכללי, כגון החובה שלא לנהוג ברשלנות, חובות שהן מעבר לחובות המנויות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל.מאחר שמדובר בחובות שמקורן בדין הכללי, והסמכות נתונה לבתי-המשפט הכלליים, הכל לפי סכום התביעה, ממילא אין תחולה לעניין זה לסעיף 58 של חוק ההוצאה לפועל, והסמכות נקבעת על-פי סכום התביעה (ראה ת"א (חי') 844/90 בריטש אלברט ואח' נ' נתן שלזינגר, דינים מחוזי כו(3), 56..."
{ראה גם ת"א (פ"ת) 22190-05-15 רינת גורט נ' בנק איגוד תל-אביב, תק-של 2015(3), 63482 (2015)}

חובותיו של כונס הנכסים נקבעות על-ידי רשם ההוצאה לפועל, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל ותקנותיו וסעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לחייב כונס נכסים, אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו, לחייבו בפיצוי על הנזק שגרם {ת"א (חי') 24970-09-12 בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' פדל נאיף לטיף ואח', תק-מח 2013(1), 8465 (2013)}.

כונס הנכסים הוא זרועו הארוכה של בית-המשפט או רשם ההוצאה לפועל ומעת מינויו לתפקיד זה, כפוף כונס הנכסים להוראות שהוא מקבל מהגורם שמינה אותו.

סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, עניינו מינוי כונס נכסים, מורה, בין היתר כי "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים ייתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למינוי תפקידו".

מטרת הערובה, להבטיח שכונס הנכסים יבצע תפקידו בזהירות הראויה ובמקצועיות. הנחת המוצא היא, שרשם ההוצאה לפועל, ממנה כונס נכסים, שישמש כזרועו הארוכה, יבחר עורך-דין מנוסה, שניתן לבטוח בו ולסמוך על יכולתו המקצועית ויושרו האישי.

בשילוב הוראות 53 ו- 58 לחוק ההוצאה לפועל, עולה שהפקדת ערובה דרושה למקרה בו רשם ההוצאה לפועל ימצא לחייב את כונס הנכסים לשלם פיצוי עבור נזק שנגרם על ידו.

ערובה כלשון סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, אינה רק ערובה כספית, היא יכולה להיות ערובה הולמת אחרת, כגון ביטוח אחריות מקצועית מיוחד לכונס נכסים או בביטוח אחריות מקצועי הולם {רע"צ (קריות) 29082-02-14 אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ נ' א.צ.ג. - השקעות ואחזקות (1989) בע"מ, תק-של 2014(3), 40797 (2014)}.

במסגרת אחריותו של כונס הנכסים, עליו לבצע את תפקידו בנאמנות.

כך למשל קבע כב' השופט י' טירקל ב- רע"א 5609/03 {אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות ואח', פ"ד נח(3), 97} כי גם אם בפני כונס הנכסים שתי חוות-דעת שמאיות, על-אף שהראשונה בזמן מביניהם גבוהה יותר, הרי, שעליו להשתמש בחוות-הדעת המעודכנת.

המטרה בקבלת שמאות מעודכנת היא להאיר את עיני בית-המשפט וכן את עיני כונס הנכסים, כדי שיוכלו לחתור להשגת המחיר המתאים והראוי ביותר בנסיבות המקרה {דברי כב' השופט ד' לוין ב- רע"א 2077/92, 2183 אדלסון נ' רייף, פ"ד מז(3), 485, 500}.

יש לציין כי בין התרופות לאי-מילוי תפקידו של הכונס באופן הראוי, קיימת גם האפשרות של רשם ההוצאה לפועל לבטל את החלטתו לעניין מכירת הנכס, על-אף שהחלטתו היתה סופית.
כך למשל נקבע ב- רע"א 5080/97 {אברהם כהן נ' עורך-דין דוד רום בתפקידו ככונס, פ"ד נב(2), 332} כי לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לבטל החלטתו הסופית לרשם המקרקעין לרשום את הנכס על-שם הקונה.

במקרה הנדון ניתן פסק-דין כנגד המבקש, המחייבו לשלם סכום כסף. המבקש לא שילם את החוב הפסוק, ונפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל התקיימו הליכי מכירת נכס מקרקעין של המבקש באמצעות כונס נכסים, הוא המשיב 1. בסופו-של-דבר נחתם הסכם מכר בין כונס הנכסים לבין הקונה, משיב 2, ששילם את מלוא תמורת המכירה. רשם ההוצאה לפועל הורה לרשם המקרקעין לרשום את זכויות המבקש במקרקעין על-שם הקונה.

רק כ- 9 שנים לאחר מכן הועבר הנכס על-שם הקונה.

בטרם נעשתה העברה זו פנה המבקש ללשכת ההוצאה לפועל וביקש לבטל את אישור המכירה, תוך שטען, בין היתר, כי בניגוד לנדרש על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל והתקנות שהוצאו לפיו, הוא לא קיבל הודעות על המכירה לשלביה. כן טען המבקש כי היו העברות כספים ישירות מהמשיבים מס' 3, הזוג מורגנשטרן, למשיב מס' 1, העברות המעלות חשד לקנוניה בין המשיבים, במסגרתה קיבל הכונס מהמשיבים מס' 3 סכומי כסף ללא ידיעתו של רשם ההוצאה לפועל, סכומים אשר לא שימשו לכיסוי חובו של החייב. המבקש תמך את בקשתו מרשם ההוצאה לפועל בתצהיר.

הכונס מסר אף הוא תצהיר לרשם ההוצאה לפועל, לפיו המבקש ידע על העיקול ועל המכירה, שכן הוא הופיע בשעתו במשרדו ואיים עליו כי אם תבוצע המכירה - יהרגנו.

הכונס טען שהוא לא היה חייב למסור הודעות למבקש, כיוון שמונה על-פי פרק ו' לחוק ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל דחה טענה זו וקבע כי לא ניתנו למבקש הודעות כנדרש, אך למרות זאת דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ביטול המכירה, בנימוק כי מתן האישור הסופי של רשם ההוצאה לפועל מונע את ביטולה.
בית-המשפט אישר החלטה זו, ובעקבות פסק-דינו העבירו המשיבים מס' 3 את הנכס על שמם. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור הנדונה. כב' השופט ש' לוין קיבל את הערעור וקבע:

"שתי הערכאות שקדמו לנו יצאו מתוך הנחה שמתן אישור סופי לרשם המקרקעין על-פי הוראת תקנה 69 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 מהווה נקודת אל-חזור שלאחריה רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לבטל את חוזה המכר. תיזה זו אינה מקובלת עלינו. קנוניה בין הקונה לבין הכונס, או ידיעה של הקונה על הפגמים המהותיים שנפלו בעסקת המכר עובר לקבלת האישור לרשם המקרקעין, כל אחת מהן בנפרד וודאי ששתיהן יחדו, מהוות עילה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את אישור המכירה שנתן. בכך אנו מצטרפים לדעתה של השופטת בן-עתו, שפסקה בעניין אחד, שניתנת עקרונית, לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבטל את החלטתו (ראה ע"א ת"א 390/72 נזים נ' רובין, פ"מ התשל"ד(א), 163, פסקאות 8-7). יש לבחון איפוא במקרה שבפנינו אם נתקיים אחד מאותם מקרים חריגים בהם ניתן להפעיל סמכות זו בקשר להחלטה על מתן אישור סופי לרשם המקרקעין. אמנם, לאחר אישור סופי של רשם ההוצאה לפועל על מכירה לקונה, אין רשם ההוצאה לפועל רשאי עוד לבטל את הכרזתו על הקונה ולפתוח את הליך המכירה מחדש, בשל העובדה שנמצא מציע אחר המרבה במחיר הנכס (וראה ע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ ואח', פ"ד כו(1), 793, וכן ע"א 569/71 סודאי נ' עודה, פ"ד כו(2), 281, אך הלכה זו אינה מתייחסת למצב בו קיימת עילת ביטול בשל פגם מהותי בהליך המכירה (וראה רע"א 583/88 פירוקומרץ ואח' נ' שטנדר ואח', פ"ד מב(4), 281, וממילא אין היא מתייחסת לנסיבות הדומות לאלו שנטענות בפנינו...

רשם ההוצאה לפועל לא קיים דיון שבעקבותיו לובנו הטענות העובדתיות הסותרות שהעלו הצדדים בתצהיריהם. לאור המסקנה אליה הגענו, אין מנוס מהחזרת הדיון בעניין אל רשם ההוצאה לפועל, על-מנת שיכריע במחלוקות העובדתיות הללו. במסגרת החלטתו, יתן רשם ההוצאה לפועל את דעתו גם לנסיבות שבעטיין התעורר המבקש להגיש את בקשת הביטול זמן רב לאחר מתן האישור, ובמידה ויחליט לבטל את המכירה, יתן דעתו גם להשפעת הביטול על יתרת חובו של המבקש."

חוק ההוצאה לפועל איננו מעניק לזוכה שפעל בשמו עדיפות על פני זוכים אחרים {ע"א 584/81 הכונס הרשמי נ' קרני ואח', פ"ד לו(3), 747}. כונס הנכסים חב חובת נאמנות זהה כלפי כלל הנושים האמורים ליהנות מפירות הכינוס ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הזוכים. משכך מנותק הקשר בין חובתו לזוכה, שבשמו הגיש את הבקשה לביצוע פסק-הדין, או מימוש המשכנתה או המשכון, לבין חובתו ככונס נכסים שהתמנה על-ידי רשם ההוצאה לפועל, שחובתו זהה כלפי כל הנושים. זאת ועוד. כונס נכסים שמעל בתפקידו מוטלת עליו אחריות אישית לכל נזק שגרם מתוך זדון או רשלנות, ומאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדרוש ממנו הפקדת ערבות להבטחת אחריותו ואף לרדת לנכסיו האישיים {בר"ע (ת"א-יפו) 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' מטלון ואח', תק-מח 2003(3), 4965 (2003)}.

משהתמנה כונס נכסים, חדל הוא מלהיות שלוח של מי אשר מינהו והופך הוא ל"פקידו של בית-המשפט" {ע"א 1034/92 רמת זיכרון בע"מ (בכינוס) נ' ד"ר וולף, דינים עליון כ"ח 350}. ככזה, על כונס הנכסים לפעול מתוך אינטרס שאיננו מזוהה עם אינטרס הלקוח, ועליו להפעיל שיקול-דעת עצמאי, ללא הכוונה מהלקוח ומבלי שתחול עליו החובה לציית להוראות הלקוח.

לכן, משעה שמונה עורך-הדין ככונס נכסים, מסורות פעולותיו לפיקוח אחד ויחיד: של הרשות אשר מינתה אותו, ואין הוא סר למרות אחרת ואין הוא כפוף לפיקוחו של אחר.

לכן, משמונה כונס, אין זה נכון להטיל על הלקוח חובת פיקוח על מעשי הכונס ויש אף להזהיר הכונס לבל יפעל על-פי הוראות הלקוח. לכן הכונס הינו עושה דברו של הגוף הממנה ואין הוא נחשב עוד כשלוחו של הלקוח.

אין זה נכון בשלב זה לחייב את הלקוח במעשי הכונס, שכן אין ללקוח עוד שליטה על פעולותיו, אין הוא רשאי לפקח עליהן ואין הגיון בחיובו בסיכונים העשויים לקום מפעילות הכונס. אינטרסים של צדדים שנפגעים מפעולות הכונס מוגנים בערובה אותה מפקיד הכונס ואין הצדקה לאפשר לצדדים אלה לתבוע פיצוי דווקא מכיסו של מי אשר פעל למינוי הכונס.

בנוסף לאחריותו זו של כונס הנכסים, מצויות בתקנות ההוצאה לפועל חובות נוספות שעל הכונס למלא ביניהם {ראה למשל: על כונס הנכסים להגיש דין וחשבון על פעולותיו ועם סיום תפקידו; כונס הנכסים ינהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו; כונס נכסים שקיבל כספים לזכות הנכס שנתמנה לו, יעבירם לחשבון נפרד}.

דו"חות הכונס יאומתו בתצהיר. החובה לצרף תצהיר מאמת לדו"חות של כונס הנכסים נקבעה אף היא בדין עצמו (תקנה 86(ב) לתקנות).

המסקנה המתבקשת מהוראות דין אלה היא, כי דו"חות שמגיש כונס הנכסים לראש הוצאה לפועל יאומתו בתצהיר, בין אם הם הוגשו במועד שנקבע לכך על-ידי רשם ההוצאה לפועל ובין אם הוגשו במועד שנבחר על-ידי כונס הנכסים עצמו. מכל מקום, הדין אינו מכיר באפשרות של הגשת דו"ח כונס נכסים מבלי שייתמך בתצהיר מאמת, וממילא הוא גם אינו מתיר הגשת דו"ח ללא תצהיר מאמת.

הטעם לכך הוא ברור. מפאת רגישותו של תפקיד כונס הנכסים, שניתן לו הכוח לעשות בנכסי החייב ("וידו בכל אלה כיד החייב"), מצא מתקין התקנות להורות כי דו"חותיו של כונס הנכסים יגובו בתצהיר מאמת.

תקנה 86(א) לתקנות קובעת במפורש כי כונס נכסים חייב להגיש דו"ח על פעולותיו עם סיום תפקידו, ואין בהליך שחרור כזה או אחר בכדי לגרוע מחובה זו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אחריותו של כונס הנכסים