חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה - מהדורה חדשה
הפרקים שבספר:
- כללי - מבוא
- המבחן לסיווגה של תביעה: "במקרקעין", או "בשאינו מקרקעין" - "מבחן תוכן התביעה" לעניין סעיף 5 לחוק ההתיישנות
- "זכויות בניה" - האם זכות בקרקע?
- "זכויות בניה" - "נכס עוברי" הקשור בטבורו לקרקע ומהווה חלק אינטגרלי ממנה
- הזכות לבנות במקרקעין - חלק אינטגראלי מהבעלות על המקרקעין
- האם תביעה בנוגע לשאלה אם תביעת זכות ביחס ל-"זכויות בניה" הינה תביעה "במקרקעין" לעניין חוק ההתיישנות
- היחס שבין דיני התכנון והבניה לזכויות קנייניות
- "מחוברים הניתנים להפרדה"
- הסדר מקרקעין
- רשימת הזכויות במקרקעין על-פי חוק המקרקעין
- פרשנות (סעיפים 1 עד 5 לחוק) - הגדרות
- עיסקה במקרקעין - גמר העיסקה - התחייבות לעשות עיסקה
- דרישת הכתב בעיסקאות מקרקעין
- עיסקאות נוגדות ורכישה בתום-לב (סעיפים 10-9 לחוק) - מבוא
- מאפייני עיסקאות נוגדות
- ההבדלים בין סעיף 9 לבין סעיף 10 לחוק המקרקעין
- דרישת תום-הלב
- עיסקאות נוגדות (סעיף 9 לחוק)
- רכישה בתום-לב (סעיף 10 לחוק)
- הלכת השיתוף ואיזון המשאבים
- עיקול בניגוד לעיסקה במקרקעין
- עסקת מתנה
- הלכות בתי-המשפט
- תחום הבעלות
- הגנת הבעלות והחזקה
- ברירת בעל המקרקעין וביצוע הברירה
- זכות המקים לרכישת המקרקעין - תשלום דמי שימוש - תנאי תשלום
- יחסי השיתוף - הדין
- כללי - סעיף 27 לחוק - בעלות משותפת במקרקעין
- שיעור חלקו של שותף - סעיף 28 לחוק
- הסכם שיתוף - סעיף 29 לחוק
- ניהול ושימוש - סעיף 30 לחוק
- זכותו של שותף יחיד - סעיף 31 לחוק
- נשיאת הוצאות - סעיף 32 לחוק
- תשלום בעד השימוש - סעיף 33 לחוק
- זכות השותף לעשות בחלקו - סעיף 34 לחוק
- הזכות לפירות - סעיף 35 לחוק
- קיזוז - סעיף 36 לחוק
- הזכות לתבוע פירוק שיתוף - סעיף 37 לחוק
- פירוק על-פי הסכם או צו בית-המשפט - סעיף 38 לחוק
- פירוק דרך חלוקה - סעיף 39 לחוק
- פירוק דרך מכירה - סעיף 40 לחוק
- דירת מגורים של בני זוג - סעיף 40א לחוק
- פירוק במקרים מיוחדים - סעיף 41 לחוק
- פירוק דרך הפיכה לבית משותף - סעיף 42 לחוק
- משאלות השותפים -סעיף 43 לחוק
- ניהול ושימוש עד לפירוק - סעיף 44 לחוק
- שיתוף בזכויות אחרות - סעיף 45 לחוק
- פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין - סעיף 46 לחוק
- פירוק השיתוף דרך חלוקה - סעיף 47 לחוק
- פירוק השיתוף דרך מכירה - סעיף 48 לחוק
- בעלות ושימוש - סעיף 49 לחוק
- פירות שנשרו לתחום אחר - סעיף 50 לחוק
- צמחים הגדלים סמוך למיצר - סעיף 51 לחוק
- בתים משותפים (סעיפים 52 עד 77ו לחוק) - כללי
- הגדרות - סעיף 52 לחוק
- תחולת דיני המקרקעין - בעלות נפרדת בדירות - סעיפים 54-53 לחוק
- חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות - סעיף 55 לחוק
- אי-תחולת פרק ה' - סעיף 56 לחוק
- החלק ברכוש המשותף - סעיף 57 לחוק
- נשיאת הוצאות - סעיף 58 לחוק
- בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים - סעיף 59 לחוק
- התקנת דוד שמש - סעיף 59א לחוק
- הינתקות ממערכת חימום מרכזית - סעיף 59ב לחוק
- התאמות לאדם עם מוגבלות - סעיף 59ג לחוק
- החלפת ספק גז - סעיף 59ד לחוק
- מתקני גז סעיף 59ה לחוק
- התקנת מעלית - סעיף 59ו לחוק
- הפעלת מעלית כמעלית שבת
- תאורה בשבת ובמועד - סעיף 59ח לחוק
- בית משותף שנהרס - סעיף 60 לחוק
- תקנון הבית המשותף - סעיף 61 לחוק
- תקנון מוסכם - סעיף 62 לחוק
- תקנון שנערך על-ידי יחיד - סעיף 63 לחוק
- התקנון המצוי - סעיף 64 לחוק
- נציגות הבית המשותף - סעיף 65 לחוק
- הנציגות הראשונה - סעיף 66 לחוק
- הנוהל באין נציגות - סעיף 67 לחוק
- השכר לנציגות - סעיף 67 לחוק
- הנציגות - מורשה של בעלי הדירות - סעיף 69 לחוק
- אסיפה כללית - סעיף 70 לחוק
- החלטות בעלי הדירות - סעיף 71 לחוק
- שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה - הגדרות (סעיף 71א לחוק)
- שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה (סעיף 71ב לחוק)
- הגשת תביעה למפקח - סעיף 71ג לחוק
- תחולה - סעיף 71ד לחוק
- סמכות להכריע בסכסוכים - סעיף 72 לחוק
- הזכות לתבוע בסכסוך - סעיף 73 לחוק
- סמכויות המפקח - סעיף 74 לחוק
- דיון בסכסוך - סעיף 75 לחוק
- אכיפתם של החלטות וצווים - סעיף 76 לחוק
- ערעור - סעיף 77 לחוק
- בתים שאינם רשומים כבתים משותפים (סעיפים 77א-77ב לחוק)
- שכירות (סעיפים 78 עד 84 לחוק) - מבוא
- דינה של שכירות קצרה
- תביעה לסילוק יד והצמדת רשות לזכות השכירות בנכס
- יצירת קשר השכירות
- רישום שכירות לתקופה העולה על עשר שנים
- שכירות לתקופה קצרה שניתן להאריכה ליותר מעשר שנים
- לשכירות לתקופה ארוכה שניתן לקצרה לתקופה שאינה עולה על עשר שנים
- שכירות דחויה
- שכירות שאינה טעונה רישום
- נפקותו של סעיף 79(א) לחוק המקרקעין
- זכותו של חוכר לשעבד את זכותו בזיקת הנאה
- מה דינה של דיירות מוגנת באספקלריה של סעיף 84 לחוק המקרקעין?
- מהי דינה של הגבלה בשטר משכון על השכרת נכס?
- שכירות נוגדת קצרה - סעיף 80 לחוק
- השאלה - סעיף 83 לחוק
- חוק המקרקעין וחוקים אחרים - סעיף 84 לחוק
- עניינים שונים
- רישיון במקרקעין
- מהותה של משכנתה
- הדרכים למימושו של מישכון בנכסי מקרקעין
- סדרי דין
- כונס הנכסים בהליכי הוצאה לפועל במימוש נכסי מקרקעין
- זכויות צד שלישי
- אחריותו של כונס הנכסים
- שכרו של כונס הנכסים
- סיום תפקידו של כונס הנכסים
- תקיפת הליכי המימוש
- מהי זיקת הנאה?
- סמכות עניינית של בית-משפט
- הזכאים - סעיף 92 לחוק
- צורות הזיקה - סעיף 93 לחוק
- זיקת הנאה מכוח שנים - סעיף 94 לחוק
- העברת הזיקה
- זיקת הנאה מחמת כורח
- תקופת הזיקה ותנאיה - סעיף 96 לחוק
- חלוקת מקרקעין - סעיף 97 לחוק
- לזיקה בין מקרקעי בעל אחד - סעיף 98 לחוק
- זכות קדימה (סעיפים 99 עד 106 לחוק) - מבוא
- זכות קדימה על-פי הסכם - סעיף 99 לחוק
- זכות קדימה בין יורשים - סעיף 100 לחוק
- זכות קדימה בין בני זוג - סעיף 101 לחוק
- רכישה על-פי זכות קדימה - סעיף 102 לחוק
- העברת המקרקעין - סעיף 103 לחוק
- אי-תחולה על מתנות - סעיף 104 לחוק
- אי-רישום העברות - סעיף 105 לחוק
- זכות קדימה לגבי חכירה לדורות - סעיף 106 לחוק
- מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד (סעיפים 107 עד 114 לחוק) - מבוא
- מקרקעי יעוד
- ההלכה הפסוקה
- המרשם (סעיפים 115 עד 125 לחוק) - הדין
- לשכות הרישום ופנקסים
- תקיפת הרישום - ההליך הראוי
- תוקפו של רישום
- הערות (סעיפים 126 עד 133 לחוק) - מבוא
- הערת אזהרה
- תוצאות של הערת אזהרה
- הטלת עיקול ותוצאותיו על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל
- עסקאות נוגדות, הערת אזהרה ומשקלה
- הערת האזהרה כשיעבוד על-פי פקודת החברות
- הערה על צורך בהסכמה - סעיף 128 לחוק
- הערה על הגבלת כשרות - סעיף 129 לחוק
- הערה לפי צו בית-משפט - סעיף 130 לחוק
- תוצאה של רישום הערה - סעיף 131 לחוק
- מחיקת הערה - סעיף 132 לחוק
- אתיקה מקצועית - אי רישום הערת אזהרה
- תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)
- רישום ראשון - סעיף 134 לחוק
- סעיף 135א לחוק - תיקון גבולות
- פרסום והתנגדות; ההחלטה בבקשת רישום או חידוש - סעיפים 136 ו- 137 לחוק
- רישום של מקרקעין ללא בעלים - סעיף 138 לחוק
- כוחו של רישום - סעיף 139 לחוק
- הגבלת תחולה - סעיף 140 לחוק
- פנקס בתים משותפים; בית הראוי להירשם בפנקס - סעיפים 141 ו- 142 לחוק
- צו הרישום - סעיף 143 לחוק
- רישום שכירות וזכויות אחרות, תיקון צו רישום - סעיפים 144 ו- 145 לחוק
תביעה לסילוק יד והצמדת רשות לזכות השכירות בנכס
משהוסכם בין משכיר ושוכר כי השוכר רשאי להתקין, למשל, חלון ראווה תמורת דמי שימוש חודשיים הרי שימוש בחלון הראווה לאחר תום תקופת השכירות {ובהסכמה מכללא או מפורשת של המשכיר} הינו רשות שאין לבטלה. רשות זו נשארת צמודה לזכות השכירות - כל עוד היתה נמשכת - אלא אם למשכיר ישנה עילה לבטל את השכירות {ע"א 604/71 מעלות הנביאים בע"מ ואח' נ' דניאל שולר, פ"ד כו(2), 201 (1972)}.כך גם, חוזה שכירות הכולל תנאי לפיו רשאי השוכר להשתמש בשטח אדמה הגובל עם המושכר, אין המשכיר יכול לבטל את הרשות בכל עת במשך תקופת השכירות. זכות זו ממשיכה אף במשך תקופת הדיירות הסטטוטורית {ראה סעיף 15(א) לחוק הגנת הדייר; ע"א 294/56 ש.נ. חברה לתעשיה בע"מ נ' ירדן פרגמן, פ"ד יב(1), 141 (1958)}.
זכות גישת מעבר אישית של השוכר כאחד מתנאי השכירות שלו למושכר ולכל הקשור אליו טפלה היא לשכירות והיא כלולה בה כחלק בלתי-נפרד ממנה, אפילו לא התנו זאת במפורש. אולם, נטל ההוכחה בדבר קיום יחסי שכירות או כי השכירות משתרעת על חלק אחר המוחזק בידי השוכר - היא על הטוען זאת, ותשלום דמי שכירות עדיין אינו מהווה הוכחה דייה {ע"א 161/60 אחוזת אביב בע"מ ואח' נ' זיגה וייספיש, פ"ד טו(8), 1071, 1074 (1961)}.
חזקה בלעדית בנכס, אף כשהיא מלווה בתשלום תמורה בעדה, אינה יוצרת בהכרח הנחה על קיומו של קשר שכירות דווקא. הבא לסתרה - עליו הראיה.
חובת ההוכחה שכל חלק מהנכס שהוא מחזיק בו נכלל בשכירות היא על הטוען זאת, ואין הוא יוצא ידי חובתו זאת לגבי כל חלקי הנכס שהוא משתמש בהם על-ידי כך שהוא מוכיח כי שילם דמי שכירות, כאשר היקף השכירות עומד לוויכוח, כאשר היקף הנכס עליו משתרעת השכירות כביכול נתון במחלוקת. כאשר זה אומר שהם שולמו בעד נכס אחד בלי השני, על הטוען לשכירות גם על הנכס השני להוכיח זאת {ע"א 161/60 אחוזת אביב בע"מ ואח' נ' זיגה וייספיש, פ"ד טו(8), 1071, 1074 (1961)}.
יוזכר, כי תמורה או דמי שכירות אין בהן כשלעצמן כדי ליצור הסכם שכירות בין הצדדים, אלא רק מהווה הוכחה לכאורה, היינו מעוררת הנחה חזקה, בדבר יצירת קשר מעין זה {ע"א 96/49 סודיט נ' רוזנברג ואח', פ"ד ד(1), 737 (1950); פים כרך ג', 396, 400-399}.
כאשר ברור וידוע בעד איזה נכס שולמו דמי השכירות. אך שונה הדבר כאשר היקף הנכס עליו משתרעת השכירות כביכול נתון במחלוקת, כאשר זה אומר שהם שולמו בעד נכס אחד בלי השני, על הטוען לשכירות גם על הנכס השני להוכיח זאת.

