שכירות נוגדת קצרה - סעיף 80 לחוק

סעיף 80 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"80. שכירות קצרה נוגדת
הושכרו מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום ולא נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר חזר המשכיר והשכירם לאדם אחר בשכירות שאינה טעונה רישום והנוגדת את השכירות הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה, אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום-לב - זכותו עדיפה."

ב- ה"פ (ב"ש) 35893-09-13 {אולג פשנוב נ' זינאידה מיג'רובה, תק-של 2015(4), 15675 (2015)} קבע בית-המשפט:

"סעיף 80 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 מתייחס לשכירות נוגדת וקובע כדלקמן...

בענייננו, מדובר בשכירות של 6 שנים שאינה טעונה רישום (סעיף 152 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972).

על-כן, זכותו של השוכר הראשון, קרי המשיב 3, עדיפה על-פי הוראות סעיף 80 לחוק המקרקעין אלא אם יוכח כי המשיבה 4 שכרה וקיבלה את המקרקעין בתום-לב.

ואולם, אין באמור בסעיף 80 לחוק המקרקעין כדי לסייע למבקשים שכן סעיף 80 בא להסדיר את זכויותיהם של השוכרים, בינם לבין עצמם, ולקבוע עדיפות ביניהם."

ב- תא"מ (נצ') 64513-09-14 {אסמיר נוג'ידאת נ' עלי נוג'ידאת, תק-של 2015(1), 78470 (2015)} קבע בית-המשפט:
"14. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, והראיות שהובאו לפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

לא מצאתי, כי הצו המבוקש הינו כה הכרחי עד כדי הצדקת התערבות בית-המשפט בשלב זה של הדיון.

ועוד, ככלל, צו מניעה זמני מיועד לשמור על המצב הקיים, וכפי שהובא בפניי, ולו לכאורה, המצב הקיים לעת עתה הוא שהמשיב הוא שמחזיק ומעבד את האדמה נשוא התביעה. מתן הצו הזמני המבוקש, בנסיבות, הינו ההיפך משימור המצב הקיים.

15. עולה מהראיות שהובאו לפניי, כי המבקש והמשיב שכרו אותם מקרקעין מאת הבעלים יוסף, ושניהם שילמו תמורה מוסכמת כדמי שכירות, זאת לתקופה של עונה חקלאית המסתיימת בחודש 05/15.

סעיף 80 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מורה לאמור...

בשלב זה של הדיון לא אוכל להכריע בשאלה, אם המשיב, אשר אין חולק כי שכר את המקרקעין לאחר שהמבקש כבר שכר אותם, ידע על השכירות הקודמת ופעל בחוסר תום-לב, אם לאו.

משכך, לכאורה, זכותו של המשיב, כמי ששכר אחרון, בתמורה, עדיפה.

16. לא רק מטעם זה ראיתי לדחות את הבקשה.

המבקש השתהה יתר על המידה בהגשת בקשתו, בהתחשב בכך שמפיו שמענו, כי ידע לראשונה על השכרת האדמה למשיב, עוד בחודש אוגוסט 2014.

השתלשלות העניינים, כפי שנסקרה לעיל, באה להבהיר, כי השיהוי הרב לא היה נגוע בחוסר תום-לב, אלא בהתנהלות קלוקלת, אשר הביאה בסופו-של-יום למצב שבקשתו לסעד הזמני נשמעת רק בחודש 02/15.

מבחינת המשיב, אין זה משנה מה גרם לשיהוי בהגשת הבקשה. די בשיהוי הניכר, בהתחשב בכך שאנו נמצאים בשיאה של עונת החקלאות, ככל שהדבר רלוונטי למקרקעין הספציפיים, כדי להביא לדחיית הבקשה.

17. ועוד, השיהוי הניכר בהגשת הבקשה משפיע על מאזן הנוחות. אמנם, גם המבקש וגם המשיב טוענים, כל אחד בתורו, כי הוא זה אשר השקיע כספו ועמלו בעיבוד האדמה עד הלום, אלא שבשלב זה יש להכריע, באופן זמני, בסכסוך, באופן שיתאפשר רק לאחד מהם להמשיך בעיבוד האדמה ולקטוף פירותיה, כדי להימנע מאובדן הייבול החקלאי.

משכך, הופך הסכסוך למעשה לסכסוך כספי גרידא, שאינו מצדיק התערבות בית-המשפט, בשלב זה, לצורך מתן סעד זמני.

יתרה-מזאת, מפיו של המבקש שמענו, כי המשיב אכן נכנס לקרקע, תפס בה חזקה, עמל ועיבד אותה, לפחות מחודש 11/14, ואילך...

18. ולסיום, כלל הוא, כי לא יינתן סעד זמני הזהה לסעד העיקרי. בענייננו קיימת זהות מוחלטת בין הסעד הזמני לסעד העיקרי המבוקש, ובהינתן שמדובר בשכירות המסתיימת כבר בחודש 05/15, הרי שמתן הסעד הזמני מסיים למעשה את הסכסוך כולו.

מה גם, ניתן לראות בסיטואציה שנוצרה כ"מעשה עשוי", המייתר מתן הסעד הזמני המבוקש.

19. סוף דבר, דין הבקשה להידחות."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שכירות נוגדת קצרה - סעיף 80 לחוק