botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)

שאלה: מהי מטרתה של הסמכות הקבועה בתקנה 7 לתקסד"א?
תשובה: המטרה היא מניעת כפילות הדיון בנושא אחד, כך שתקודם היעילות הדיונית ויימנע מצב של החלטות סותרות "לגבי אותו עניין ממש" {בש"א 8155/04 עידית אליטוביץ' נ' ניסן כספי, פדאור 04(18), 859 (2004); בש"א 6516/94 ציפריס נ' גולדסמן, תק-על 94(4), 9 (1994); בש"א 1964/97 מושב שיתופי ניר גלים נ' נטור, תק-על 97(2), 208 (1997); בש"א 283/12 מדינת ישראל נ' תומר גדי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); בש"א 9443/11 גבריאל יניב נ' לוין יניר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); בש"א 8895/11 סופר ספרינקלר מערכות כבוי אש בע"מ נ' אלרומילי סעיד ובניו בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); בש"א 9235/10 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
פועלה של תקנה 7 לתקסד"א הוא בהגברת היעילות המתואמת בין בתי-המשפט. תקנה זו משלבת את האינטרס של בעלי הדין המעוניינים באיחוד הדיון בעניינם תחת קורת גג משפטית אחת, יחד עם האינטרס של המערכת השיפוטית, שתביעות באותו עניין יתבררו במאוחד, לקידום יעילות הדיונים ולמניעת מצב של החלטות סותרות לגבי אותו עניין ממש {בש"א 1964/97 מושב שיתופי ניר גלים נ' נטור ואח', תק-על 97(2), 208 (1997)}.

שאלה: מה פירוש המושג "בתי-משפט אחרים בעלי אותן סמכויות" שבתקנה 7 לתקסד"א?
תשובה: מתקין התקנות התכוון לשאלת הסמכות העניינית ולא לשאלת הסמכות המקומית.

שאלה: מה פירוש המושג "נושא אחד"?
תשובה: תקנה 7 לתקסד"א נתכוונה בעיקר – אם כי לא בלבד – למקרים, בהם הוגשו תביעות מקבילות באותו עניין לבתי-משפט שונים, אותן ניתן היה להגיש במקום אחד בלבד {ב"ש 548/82 ד"ר יהודית מנליס נ' יורם מנליס, פ"ד לו(4), 437 (1982)}.

שאלה: מהי תכליתה של תקנה 7 לתקסד"א לעניין איחוד הדיון בתביעות קטנות?
תשובה: גם כאשר עסקינן בתביעות קטנות תכליתה של תקנה 7 לתקסד"א היא הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים {בש"א 4423/97 סלונים נ' עילית חברה לביטוח בע"מ, תק-על 97(7), 331 (1997); בש"א 7101/04 בן-נעים נ' אלייבייב, תק-על 2004(3), 1018 (2004); בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל, תק-על 2001(2), 1195 (2001); בש"א 6291/05 "השטיח המעופף" בע"מ נ' ירום טורק ואח', תק-על 2005(3), 2244 (2005)}.

שאלה: כאשר עסקינן בבקשה לאיחוד תובענות – האם יש צורך לבסס חפיפה מלאה בין התובענות?
תשובה: לא {בש"א 1351/02 "הפניקס" הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פדאור 02(1), 212 (2002)}.
שאלה: מהו פרק הזמן שיש להגיש הבקשה לאיחוד הדיון?
תשובה: פרק הזמן הינו זמן קצר וסביר. לעומת זאת, ב- בש"א 1636/12 {א.מ.מ הובלות בע"מ נ' אליעז חברה להובלות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} עסקינן בבקשה לאיחוד דיון של 3 הליכים שונים. בית-המשפט דחה הבקשה מחמת העובדה כי הבקשה הוגשה רק יותר משנה מהמועד שבו נפתחו ההליכים בבתי-המשפט השונים. בנסיבות אלה קבע בית-המשפט כי מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי ניכר ולא תוך זמן קצר וסביר כנדרש {לעניין זה ראה גם בש"א 7676/06 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם (2007)}.

שאלה: מה דין בקשה לאיחוד דיון שהוגשה בהסכמה?
תשובה: להתקבל {לעניין זה ראה למשל {בש"א 1798/12 מטיילי תור בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); בש"א 1890/12 קל אוטו שירותי מימון 1998 בע"מ נ' אור ויסוול, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); בש"א 1876/12 חברת נמל אשדוד בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם ניתן לאחד הדיון בהליכים שהוגשו לערכאות בעלות סמכות עניינית שונה?
תשובה: לא. למשל, אין אפשרות לאחד את הדיון בתביעה שהוגשה לבית-משפט לתביעות קטנות ובתביעה שהוגשה לבית-משפט השלום {בש"א 1774/12 חברת או שי עץ ואלום נ' אינהורן אסתר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם עצם העובדה ששופט מסויים פיתח מומחיות בנוגע לשאלות שמתעוררת בין בעלי הדין מהווה עילה לאיחוד דיון לפי תקנה 7 לתקסד"א?
תשובה: לא. זהותם של השופטים הדנים בתביעות שאיחוד הדיון בהן מבוקש אינה בגדר נתון רלוונטי בהליך לפי תקנה 7 לתקסד"א {בש"א 6082/11 היינץ רמדיה בע"מ נ' פלוני ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.