botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)

שאלה: מהו הרעיון העומד מאחורי המונח "טען-ביניים"?
תשובה: הרעיון הינו בירור תביעות סותרות לכספי זוכה בפסק-דין חלוט שנועדו ליתן לחייב על-פי אותו פסק-דין הכוונה למי עליו לשלם את כספי פסק-הדין, כדי שלא יהא חשוף לדרישות נוגדות. במקרה ויש בידי המבקש כספים שאין הוא יודע למי להחזירם, ועלולות להיות מוגשות נגד המבקש שתי תביעות המכחישות זו את זו, יושיט בית-המשפט סעד על דרך של טען-ביניים, כדי למנוע התדיינות עם שני צדדים במשפט, שאין למבקש כל עניין בו.

שאלה: כיצד מגיע לסיומו הליך של טען-ביניים?
תשובה: הליך טען הביניים מגיע לסיומו בצו הניתן על-ידי בית-המשפט, בין הטוענים השונים והגודר בעד תביעתו של מי מהטוענים והמונע בכך מהמבקש את הסכנה שישוב וייתבע על-ידי אותו הטוען לאחר שישלם את חובו לטוען האחר.

שאלה: מה הדין באשר לנתבע או חייב שכבר שילם את חובו למי מהטוענים – ואחת היא אם בוצע התשלום ישירות על ידו או על דרך מימוש זכויות שלו שעוקלו באמצעות ההוצל"פ?
תשובה: שוב אין מקום להליכי טען הביניים בין הטוענים השונים.

שאלה: האם ניתן להגיש טען-ביניים לפיו מבוקש כי בית-המשפט יכריע האם על המבקש לחתום על בקשה לשינוי תב"ע כפי שנדרש ממנו על-ידי משיבים 1 ו- 2 או שמא עליו להימנע מלעשות כן כפי שגורסים יתר המשיבים?
תשובה: ניתן {ה"פ 3166/04 יהושע ננר נ' עובד מזרחי, פדאור 05(30), 228 (2005)}.

שאלה: מיהו בית-המשפט המוסמך לדון בטען-ביניים?
תשובה: הבקשה תוגש לבית-המשפט שלפניו נתבע המבקש, או לבית-המשפט שלפניו הוא עלול להיתבע אם עדיין לא נתבע {ראה תקנה 225 לתקסד"א; רע"א 5207/01 איגוד ערים לשירותי כבאות-אילת נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פדאור 02(1), 404 (2002)}. כאשר סכום הקרן שבידי נתבע בבית-משפט השלום, שלגביה הוא קיבל תביעות המכחישות זו את זו, עולה על הסכום שבסמכות בית-משפט השלום אין מנוס אלא להגיש את הבקשה לבית-משפט מחוזי מוסמך ולצרף את התובע בבית-משפט השלום כטוען, תוך הגשת בקשה להעמיד את התובענה שהוגשה בבית-משפט השלום, ככל שהדבר מתייחס לאותו נתבע {רע"א 4692/92 פרי העמק (שימורים וקפואים) 88 בע"מ נ' א.א. אל טון מסחר והשקעות בע"מ ואח', פדאור 93(1), 437 (1993)}.

שאלה: מהם התנאים הקבועים בתקנה 226 לתקסד"א?
תשובה: על-פי תקנה 226 לתקסד"א, התנאים לטען הביניים הם תנאים מצטברים: (1) אין המבקש תובע שום טובת הנאה בנושא המחלוקת. (2) אין הוא בקנוניה עם אחד הטוענים. (3) הוא מוכן להעביר את נושא הבקשה לבית-המשפט ולטפל בו כפי שיורה בית-המשפט {ת"א 10734/04 חופרי השרון בע"מ נ' מצודה א.ג. בע"מ, פדאור 05(1), 398 (2005)}.

שאלה: האם קיימת חובה לצרף תצהיר תומך לבקשה העוסקת בטען-ביניים?
תשובה: כן. תקנה 226 לתקסד"א מחייבת הגשת תצהיר על-ידי מי שמבקש סעד בדרך טען-ביניים {המ' 2042/98 אריה את תריסולי נכסים בע"מ נ' משה אלדר, פדאור 98(9), 236 (1998); בש"א 3268/04 אבו ריא ג'האד נ' אחמד איוב, פדאור 04(18), 346 (2004)}.

שאלה: מהו הדין באשר להוצאת הזמנה כשהמבקש הוא נתבע?
תשובה: בית-המשפט ידחה את הדיון בתובענה; ימציא לטוען הזמנת טען-ביניים לפי טופס 19 ובה יוזמן להתייצב ביום שנקבע לדיון בתובענה ולהזמנה יצורף העתק מכתב התביעה שבתובענה ומהתצהיר; ימציא לתובע הודעה לפי טופס 20 ובצירוף העתק מן התצהיר ואילו לנתבע ימציא הודעה לפי טופס 21 {ראה תקנה 227 לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר להוצאת הזמנה כשהמבקש איננו נתבע?
תשובה: בית-המשפט יקבע תאריך לטען-הביניים וימציא לטוענים הזמנות לפי טופס 22 בצירוף העתקים מן התצהיר; ימציא למבקש הודעה לפי טופס 23 {ראה תקנה 228 לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר להבאת נושא הבקשה לבית-המשפט?
תשובה: הרשם רשאי, בין לפני הוצאת ההזמנה לטען-הביניים ובין לאחר מכן, להורות למבקש להביא את נושא הבקשה לבית-המשפט או לעשות בו בדרך שתיראה לרשם דרושה לקיום החלטת בית-המשפט {ראה תקנה 229 לתקסד"א; ע"א 213/88 אור אלום בע"מ נ' אלמוג בע"מ ואח', פ"ד מג(3), 99 (1989)}.


שאלה: אימתי תומצא ההזמנה לטען-ביניים?
תשובה: הזמנה לטען-ביניים תומצא לא פחות מחמישה-עשר ימים לפני התאריך שנקבע לבירור {תקנה 230 לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר להודעת הסתלקות או הודעת פרטים?
תשובה: תקנה 231 לתקסד"א קובעת כי טוען יגיש לבית-המשפט, תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו ההזמנה, אחת משתי אלה: (1) הודעה במספר עתקים מספיק בשביל בית-המשפט ולשם המצאה לכל בעלי הדין, ובה יציין שאין הוא תובע דבר לגבי נושא הבקשה. הודעת פרטים במספר עתקים כאמור המפרטת את נימוקי תביעתו לגבי נושא הבקשה.

שאלה: האם מוסמך בית-המשפט לדון בעניין אף אם לא הוגשה הודעת פרטים?
תשובה: כן, אם נראה לו הדבר {ראה תקנה 231(ב) לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין כאשר התובע לא התייצב לדיון {במקרה והמבקש נתבע}?
תשובה: בית-המשפט ידחה את התובענה, לרבות טען-הביניים, או יחליט החלטה אחרת בדרך שתיראה לו {תקנה 232(1)(א) לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין כאשר הטוען לא התייצב לדיון {במקרה והמבקש נתבע}?
תשובה: בית-המשפט ידון בתובענה שבין התובע ובין הנתבע ויפסוק בה, ורשאי הוא ליתן צו הגודר בעד תביעתו של הטוען {תקנה 232(1)(ב) לתקסד"א}.



שאלה: מהו הדין כאשר התייצבו הן התובע והן הטוען {במקרה והמבקש נתבע}?
תשובה: בית-המשפט ידון בין אם התייצב הנתבע ובין אם לאו, ויתן פסק-דין הקובע זכויותיהם ותביעותיהם של כל בעלי הדין {תקנה 232(1)(ג) לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין כאשר לא התייצב אחד הטוענים {כאשר לא היה המבקש נתבע}?
תשובה: בית-המשפט יפסוק בטענה שבין כל טוען שהתייצב ובין המבקש, ורשאי הוא ליתן צו הגודר בעד תביעתו של טוען נעדר {תקנה 232(2)(א) לתקסד"א}.

שאלה: מה הדין כאשר התייצבו כל הטוענים {כאשר לא היה המבקש נתבע}?
תשובה: בית-המשפט ידון בין אם התייצב המבקש ובין אם לאו, ויתן פסק-דין הקובע זכויותיהם ותביעותיהם של כל בעלי הדין {תקנה 232(2)(ב) לתקסד"א}.

שאלה: מהו צו גודר?
תשובה: צו גודר הינו תוצאתו של הליך טען הביניים. מבקש שהגיש בקשה לטען-ביניים עותר לקבלת צו גודר-חוסם בפני אותם גורמים כלפיהם לא יחוב יותר. צו הגודר חוסם אף אחרים מלתבוע בנסיבות מתאימות {ת"א 58889/04 קופת תגמולים של עובדי בנק דיסקונט נ' ראובן יעקובוביץ, פדאור 05(8), 463 (2005)}.