שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
שאלה: מהו הדין באשר לייפוי-כוח לעורך-דין?תשובה: תקנה 472 לתקסד"א קובעת כי "כל פעולה בבית-משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על-פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על-ידי עורך-דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי-הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי-כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית-המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי-הכוח לכל בעל דין או לבית-המשפט".
שאלה: מהו הדין באשר לרשימת עורכי-דין?
תשובה: תקנה 472א(א) לתקסד"א קובעת כי "משרד עורכי-דין שבו עורכי-דין המייצגים בבית-המשפט, ימציא לבית-המשפט את רשימת עורכי-הדין שבמשרד המייצגים בבית-המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם; המצאה כאמור, כמוה כהודעה של משרד עורכי-הדין, כי בעל הדין ייפה את כוחו של עורך-הדין כאמור בתקנה 472" לתקסד"א.
תקנה 472א(ב) לתקסד"א קובעת כי "במועד מסירת רשימה לפי תקנת-משנה (א), ימסור המשרד גם את שם עורך-הדין במשרד אשר יורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה".
שאלה: מהו הדין באשר להודעה על הרשאה לעיין בתיק בית-המשפט?
תשובה: תקנה 472ב לתקסד"א קובעת כי "בעל דין, בעצמו או באמצעות עורך-דינו, יודיע לבית-המשפט מי מטעמו רשאי לעיין בתיק בית-המשפט; מנהל בתי-המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו".
שאלה: מהו הדין באשר להחלפת עורך-הדין?
תשובה: תקנה 473(א) לתקסד"א קובעת כי "בעל דין שמייצגו עורך-דין רשאי להחליף את עורך-דינו בכל תובענה או עניין, או לסלקו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית-המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך-הדין הקודם כעורך-דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו בייפוי הכוח שניתן לו".
תקנה 473(ב) לתקסד"א קובעת כי "בלא חילופין בדרך האמורה, אין עורך-הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית-המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת".
שאלה: מהו הדין באשר להתייצבות בעל הדין?
תשובה: תקנה 474 לתקסד"א קובעת כי "על-אף האמור בתקנה 472 חייב בעל דין להתייצב בעצמו אם בית-המשפט הורה כך".