botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)

1. איחוד עניינים מטעם בית-המשפט – תקנה 520 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לאיחוד עניינים?
תשובה: עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית-משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית-המשפט או הרשם, לפי שיקול-דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו.

2. עריכת תצהיר – תקנה 521 לתקסד"א
שאלה: כיצד יש לערוך תצהיר?
תשובה: תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא, אלא שבבקשות ביניים רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך.

3. חקירת מצהיר – תקנה 522 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לחקירת מצהיר?
תשובה: מצהיר בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא-אם-כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית-המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר {תקנה 522(א) לתקסד"א}.
רצה בעל דין לחקור חקירה שכנגד מצהיר שאיננו בעל דין בהליך ביניים, יודיע על כך לבעל הדין שהגיש את התצהיר וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא בעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולנסוע למקום המשפט {תקנה 522(ב) לתקסד"א}.
לא התייצב המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת מאת בית-המשפט או הרשם {תקנה 522(ג) לתקסד"א}..
בית-המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר לשם חקירה {תקנה 522(ד) לתקסד"א}.

4. סמכות כללית לתקן פגם בהליך – תקנה 524 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לסמכותו הכללית של בית-המשפט לתקן פגם בהליך?
תשובה: בית-המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; והוא הדין לגבי הרשם לעניין פגם או טעות בהליך שלפניו.

5. תיקון טעויות – תקנה 525 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לתיקון טעויות?
תשובה: בעניין תיקון טעות בפסיקתה או בהחלטה ינהג בית-המשפט כאמור בסעיף 81 לחוק בתי-המשפט; והוא הדין לגבי הרשם לעניין פסיקתה או החלטה שנחתמו בידו.
6. הארכת מועדים - תקנה 528 לתקסד"א
6.1 כללי
שאלה: מהם התנאים הקומולטיביים המשלימים זה את זה לכך שבית-המשפט רשאי להפעיל את שיקול-דעתו להאריך מועד?
תשובה: התנאים הם: מועד שנקבע בחיקוק; מועד שנקבע על-ידי בית-המשפט; מועד מוסכם בין בעלי הדין.

6.2 מועד שנקבע בחיקוק
שאלה: מהי הדרישה שבית-המשפט "מבקש" ממבקש הארכת המועד?
תשובה: מהמבקש הארכת מועד נדרש להצביע על שקידה ראוי ועל מאמץ סביר לעמוד במועד שנקבע בחיקוק, למשל.

שאלה: מהי השאלה העיקרית בבחינת קיומו של טעם מיוחד למתן אורכה?
תשובה: השאלה הינה האם הארכה עלולה לפגוע בציפיותיו של בעל הדין שכנגד לכך שלא יוטרד עוד, קרי, עמידה בעיקרון הוודאות הניתנת לבעלי הדין אל מול השאלה האם לבעל הדין היתה יכולת אובייקטיבית להגיש את ההתנגדות, למשל, במועד. היכולת האובייקטיבית נמדדת על-פי הטעם המיוחד אותו יש להציג בפני בית-המשפט.

שאלה: מהי הדרישה של המבקש לעמוד בה בבואו לבקש הארכת מועד מבית-המשפט?
תשובה: על המבקש הארכת מועד שנקבע בחיקוק החובה לציין בבקשתו להארכת מועד את "הטעם המיוחד". דרישה זו הינה תנאי בל-יעבור ומשך האיחור אינו קובע לעניין זה.

שאלה: מהו הדין כאשר בעל הדין לא הביא בבקשתו כל "טעם מיוחד"?
תשובה: בית-המשפט לא ייעתר לבקשתו להאריך המועד.

שאלה: האם גם בבקשה להאריך המועד שהוגשה לבית-המשפט בתוך הזמן שנקצב מלכתחילה, חובה על המבקש לציין מהו הטעם המיוחד?
תשובה: הגשת בקשה להאריך המועד מבעוד מועד איננה יכולה להוות טעם מיוחד כשלעצמה וצריך להתלוות אליה הסבר מניח את הדעת מדוע איננו יכול אף בשקידה ראויה להגיש הכתב במועד {בש"א 2850/97 כפר חיטים מושב שיתופי נ' כהן צור, תק-על 97(2), 86 (1997)}.

שאלה: מהם השיקולים המנחים את בבית-המשפט בבואו לדון בבקשה להארכת מועד?
תשובה: סיכויי הערעור/ההגנה – כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד, סמוך לקיצו של המועד החוקי, הרי דרישת הטעם המיוחד בעינה עומדת ואולם יש גם להתייחס לסיכויי הערעור/הגנה בבקשה להארכת מועד וזאת בנוסף לנימוקים אחרים; משכו של האיחור – משקלו של הטעם המיוחד העומד בבסיס הבקשה להארכת המועד נבחן על-פי משכו של האיחור {בש"א 6404/04 יוסף לוי נ' מדינית שיראל, תק-על 2004(3), 3303 (2004)}; מידת שקידתו של המבקש בנקיטת ההליך הראוי – כשלים דיוניים החוזרים על עצמם בלא הסבר המניח את הדעת ולו הסבר דחוק, מצביעים לא אחרת אלא על זלזול מתמשך ועקבי של המבקש בהליכי בית-המשפט. אין המדובר כאן במעשי רשלנות או היסח הדעת אלא בהתעלמות מדעת הגובלת בזלזול בהליכים {בר"ע (יר') 3397/98 כהן נ' אגיוף, תק-מח 99(1), 3037 (1999)}; מאזן נוחות וציפיית המשיב – בית-המשפט בבחנו אם קיים טעם מיוחד להארכת מועד בוחן מהם האינטרסים המנוגדים {ע"א 3857/96 יוסף שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב(2), 706 (1998)}.
שאלה: האם מצוקה כלכלית מהווה טעם מיוחד?
תשובה: לא {ת"א (ת"א) 50052/04 אמיתי גבריאל נ' דביר רחל וא', תק-של 2004(4), 4601 (2004)}.

שאלה: כיצד על בית-המשפט לנהוג כאשר הוגשו לו במקביל שתי בקשות האחת התנגדות לביצוע שטר והשניה בקשה להארכת מועד?
תשובה: על בית-המשפט לדון ראשית בבקשה להארכת מועד שכן לא ברור בשלב זה האם בית-המשפט יאריך את המועד או לאו ואין להידרש לטענות ההגנה.

שאלה: האם קיומו של הליך תלוי ועומד יכול להוות עילה להארכת מועד?
תשובה: קיומו של הליך תלוי ועומד יכול לשמש בנסיבות מסויימות טעם מיוחד להארכת מועד. יחד-עם-זאת, אין המדובר בעילה מוחלטת, במובן זה, שאין די בכך שבעל דין טוען לקיומו של הליך תלוי ועומד, בכדי לזכות בהארכת מועד. כך, ישנה חשיבות לסוג ההליך התלוי ועומד, לדרך בירורו ובעיקר לשאלת הקשר שבינו לבין הערעור, למשל, שיש להגישו. ככל שהמדובר בהליך שההכרעה בו מהותית יותר לנשוא הערעור ומשליכה ממשית על עצם הצורך בערעור, בהכרעה בו או בהיקפו, כן תגבר עוצמתו של הטעם להארכת המועד, במסגרת בחינת קיומו של טעם מיוחד. נדרש, על-כן, כי יהא מדובר בקיום הליך משפטי "באותו עניין" {המ' 177/81 א' מנחם ואח' נ' שילה, פ"ד לה(3), 390 (1981); ב"ש 1186/85 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית בע"מ, פ"ד מ(2), 15 (1986); בש"א 2140/02 קידן תכנון הנדסי של מבני נ' יובלים אגודה, תק-על 2002(2), 1497 (2002)}.



שאלה: האם איחור הנעוץ בכך, שהמסירה בוצעה לכתובת אחרת מכתובתו של המבקש, מהווה טעם מיוחד?
תשובה: הנ"ל מהווה טעם מיוחד. יחד-עם-זאת מקום שמחקירת המבקש התברר כי הוא מתגורר בדיוק באותה כתובת בה בוצעה המסירה באמצעות הדבקה והמבקש לא טען דבר בעניין זה, לא תינתן ההארכה שכן ברור שהופרכה הטענה לפיה המסירה בוצעה בכתובת אחרת ולא נותר למבקש כל טענה בדבר טעם מיוחד להארכת מועד {בש"א (פ"ת) 2342/04 סלים אבו עיאש נ' מוופק אבו עיאש ואח', תק-על 2004(2), 1034 (2004)}.

שאלה: האם תקלה משרדית יכולה להוות טעם מיוחד?
תשובה: כאשר מידת האיחור היא מזערית ואין המשיב מצביע על פגיעה בציפיה או באינטרס ראויים להגנה עליהם, אזי במצב זה, יש להיעתר למבוקש ולהאריך את המועד להגשת הליך לבית-המשפט {בש"א 1207/04 רפאל פריג' נ' "כל הזמן" ואח', תק-על 2004(1), 2605 (2004)}.

שאלה: האם תקלה משרדית בטענה כי המחשבים נגנבו יכולה להוות טעם מיוחד?
תשובה: לא. ב- בש"א 681/00 {פורטנה פריש נ' ב.ש נועם חברת בניה (1987), תק-על 2000(3), 65 (2000)} נדחתה בקשה להארכת מועד שנסמכה על תקלה משרדית בכך שהמחשבים נגנבו.

שאלה: מהי המשמעות של איחור של יום אחד?
תשובה: אף איחור בן יום אחד איחור הוא, הטעון תירוץ וצידוק.



שאלה: האם עיכוב בהסדרת הייצוג כאשר בעל דין מעוניין בייצוג או בהחלפת ייצוג מהווה טעם מיוחד?
תשובה: העיקרון הינו כי היעדר ייצוג אינו נחשב לטעם מיוחד להארכת מועד אך זאת רק כאשר מבקש אינו מעוניין בייצוג או אינו זכאי לתמיכה ואולם סתימת הגולל על מבקש במצב דברים זה, כאשר המחדל אינו מחדל שלו, והוא נזקק לתמיכה של הסיוע המשפטי, עלולה גם ליצור הכבדה מיותרת על המבקש במימוש זכות הגישה לבית-המשפט, הכבדה שמקורה בדלות אמצעיו {ראה בש"א 7596/04 נינה בורלשקוב נ' עמותת תשובה יצחק לפתרון מצוקת דיור, תק-על 2004(4), 61 (2004) שם בית-המשפט נעתר לבקשת המבקש והאריך לה המועד להגשת הערעור מטעמה}.

שאלה: האם עומס בעבודה יכול להוות טעם מיוחד?
תשובה: עומס עבודה במשרד הוא כשלעצמו אינו מקים טעם מיוחד להארכת מועד ובוודאי כאשר לכך יש להוסיף את הפגם בדבר אי-צירוף תצהירו של המבקש.

שאלה: האם שהיית עורך-הדין בחו"ל יכולה להוות טעם מיוחד?
תשובה: לא. שהיית עורך-הדין כשלעצמה איננה יכולה להוות טעם מיוחד.

שאלה: האם מצב בריאותי יכול להוות טעם מיוחד?
תשובה: בדרך-כלל, מכירים בתי-המשפט במחלתו של אדם כבטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, אם המחלה מנעה אותו מלעסוק בענייניו ובלבד שהבקשה הוגשה ללא איחור {בש"א 6919/98 עזבון המנוח משה אבטיחי ז"ל נ' רנה רוזנבלום, דינים עליון נה 702 (1999)}.
הכלל כאמור, טומן בחובו שני רכיבים מצטברים הטעונים הוכחה: האחד, עובדת קיומה של המחלה. השניה, השפעת המחלה על תפקודו של בעל הדין ועל יכולתו לפנות לבית-המשפט במועד. רק בנסיבות בהן יוכח שבעטיה של המחלה נבצר מבעל הדין לפעול במועד יהווה הדבר טעם מיוחד להארכת מועד {ב"ש 825/86 וידיוקולור בע"מ ואל' נ' מדינת הילדים בע"מ, תק-על 86(3), 297 (1986)}.
איחור הנובע עקב מצב בריאותי ומגבלה ביכולת לפעול במועד הנדרש מהווה טעם מיוחד ובלבד שהבקשה נתמכה, הן בתעודות רפואיות והן בהסבר מניח את הדעת לפיו מצב בריאות הוא שמנע את האפשרות לעמוד במועד על-פי הדין {ראה למשל בש"א 6171/04 רינה מיכלאי נ' בנק לאומי לשיראל בע"מ – סניף חולון, פ"ד נח(6), 361 (2004) שם נדחתה בקשה להארכת המועד להגשת רשות ערעור, בין היתר, עקב כך שהמבקשת לא עמדה בתנאים כאמור לעיל; לעניין האחרון ראה גם בש"א 2028/03 סימון מואיל נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(1), 746 (2003)}.

שאלה: האם בקשה לתיקון פסק-דין או הבהרה מהווה טעם מיוחד?
תשובה: בדרך-כלל הגשת בקשה לתיקון אינה מהווה טעם מיוחד למתן אורכה {לקבלת הבקשה ראה: בש"א 4195/04 עדן גוייטע, קטין נ' אלכסנדר כצנלסון ואח', תק-על 2004(2), 1696 (2004); בש"א 735/03 זכאל חברה קבלנית לבנייה נ' חפציבה בניה, תק-על 2003(1), 1612 (2003). לדחיית הבקשה ראה: בש"א 6476/02 ע.א.ח סלע הנדסה בע"מ נ' דיור לעולה בע"מ, תק-על 2002(3), 1427 (2003); בש"א 4072/02 עבסיה שרחביל נ' "נגדל" חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2002(2), 2654 (2002)}.

שאלה: האם טעות שבדין מהווה טעם מיוחד?
תשובה: ככלל, טעות שבדין אינה בבחינת טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הקבוע בחיקוק. ואולם, לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות. כך נפסק כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן אורכה בשל טעות שבדין וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד. כמובן כי כל מקרה על-פי נסיבותיו {רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תק-על 2002(1), 745 (2001)}.

שאלה: האם שהייה במאסר מהווה טעם מיוחד?
תשובה: שהייה במאסר תתקבל בנסיבות מתאימות כטעם מיוחד {רע"א 10485/02 עמנואל (אמיל) אברמוב נ' פקיד שומה, תק-על 2003(2), 2532 (2003); בש"א 1629/00 אחינועם חגי נ' הרפז מרים, תק-על 2000(2), 136 (2000)}.

שאלה: האם ניהול משא ומתן מהווה טעם מיוחד?
תשובה: משא ומתן המתנהל בין הצדדים בתוך המועד הקבוע להגשת ערעור למשל אינו מהווה נימוק המצדיק הארכת מועד. כפועל יוצא מעיקרון זה נקבע גם כי בעל דין חייב לכלכל צעדיו על-פי שיקוליו הוא ולא לסמוך על עמדותיו או מהלכיו של הצד שכנגד. ואולם, חריג לכלל זה נקבע באותם מקרים בהם עמדת בעל דין הושפעה מעמדתו של הצד שכנגד או מצד שיצר כלפיו או מהסכם שהושג או עמד להיות מושג ואלה השפיעו על מהלכיו של אותו בעל דין וגרמו לו לאחר את המועד {ב"ש 587/86 בשארה נ' אבו עטה, פ"ד מ(4), 9 (1986); ב"ש 1216/85 מדינת ישראל נ' עצמון, פ"ד מ(2), 325 (1986)}.

שאלה: האם שביתה או עיצומים מהווים טעם מיוחד?
תשובה: שביתה או עיצומים לא יהוו טעם מיוחד כאשר צד לא טרח לברר את מועדי השביתה שניתן היה לבררם בנקל {בש"א 5683/03 ז'קלין הנגלי ואח' נ' שמואל סבח ואח', תק-על 2003(2), 3849 (2003); בש"א (חי') 823/99 אקו"ם נ' אברהם אופיר, תק-מח 2000(2), 9478 (2000)}.
שאלה: האם טעות בספירת הימים מהווה טעם מיוחד?
תשובה: בדרך-כלל, טעות בספירת הימים, אינה מהווה טעם מיוחד למתן אורכה {בש"א 3112/99 קהתי נ' יורשי המנוח זוהיר, דינים עליון נו 803 (1999)}.

שאלה: האם שינוי בהלכה המשפטית מהווה טעם מיוחד?
תשובה: כן, ובתנאי שיתקיימו שני תנאים: האחד, סמיכות זמנים בין ההחלטה שעליה מבקשים לערער לבין ההלכה הפסוקה החדשה. השני, פניית בעל דין לבית-המשפט סמוך לאחר מתן פסק-הדין המחדש {ב"ש 48/76 אד-אל חיפה בע"מ נ' גולדשטיין, פ"ד ל(2), 711 (1976)}.
קיומם של שני תנאים אלה חיוני לשם שמירה על היציבות ההלכתית ועל הביטחון המשפטי. אין זה מתקבל על הדעת, ששינוי בהלכה יפתח פתח לשינוי פסקי-דין או החלטות, שניתנו על יסוד ההלכה הקודמת ושהדיון בהם הסתיים זה מכבר {ב"ש 1069/86 הסנה נ' יהודה שטרית, פ"ד מא(1), 533 (1987)}.
נעיר כי כאשר האיחור נגרם בשל סיבה אחרת לחלוטין, אין לשינוי ההלכה המשפטית כל נפקות {ב"ש 184/80 עזבון המנוח יעקב לאלו ז"ל נ' חיה גלמונד, פ"ד לה(1), 306 (1980)}.

שאלה: האם טעות של מזכירות בית-המשפט מהווה טעם מיוחד?
תשובה: כן {המ' 272/80 סנובסקי רחל ואח' נ' לבון חנה, פ"ד לד(3), 606 (1980)}.

שאלה: האם דליקה ושריפת מסמכים מהווה טעם מיוחד?
תשובה: כן {ב"ש 228/79 מתעב רשיב בשיר נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(1), 132 (1979)}.

6.3 מועד שנקבע על-ידי בית-המשפט
שאלה: האם דין זהה למועד שנקבע בחיקוק למועד שנקבע על-ידי בית-המשפט?
תשובה: לא. כאשר מדובר במועד שנקבע על-ידי בית-המשפט אין חובה להראות "טעם מיוחד" כדי לזכות בהארכת מועד ואולם, גם כאן לא יאריך בית-המשפט את המועד כדבר שבשגרה. מידת הקפדתו של בית-המשפט על מועדים שנקבעו על ידו מוכתבת לא אחת גם על-פי אופי הנושא לגביו ניתנה החלטתו. כך למשל, שונה תהא גישתו של בית-המשפט לגבי מועדים להגשת סיכומים, מגישתו לגבי מועדים שנקבעו לביצוע גילוי מסמכים או עיון בהם וכיוצא בזה {הגשת סיכומים: ה"פ (ת"א) 224/98 מתן י' מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ ואח', תק-מח 2004(4), 1325 (2004); הארכת מועד להפקדת עירבון: ע"א 2773/04 מאיר עטר נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ ואח', תק-על 2004(2), 3161 (2004); תגובה לבקשה בכתב: פש"ר (ת"א) 1062/01 אורי צמח ואח' נ' עו"ד שרון ויצמן בתפקידו ככונס נכסים, תק-מח 2003(4), 1564 (2003); עיקרי טיעון: בר"ע (ב"ש) 655/02 תשובה משה נ' בנק לאומי לשיראל, תק-מח 2002(3), 1861 (2002)}.

שאלה: מהם השיקולים שיעמדו בפני בית-המשפט בבואו להאריך המועד?
תשובה: המבקש אורכה חייב ליתן הסבר המתקבל על הדעת לאיחור. יש להביא בחשבון את האינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר קרי, של המבקש, של המשיב ושל הציבור בכללותו {רע"א 9572/01 חביב דדון נ' יעקב וייסברג, פ"ד נו(6), 918 (2002)}.

7. תקופת הפגרה לא תובא במניין – תקנה 529 לתקסד"א
שאלה: מה הדין באשר לתקופת פגרה?
תשובה: תקופת הפגרה של בית-המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקסד"א או שנקבעו בידי בית-המשפט או הרשם, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת {ראה לעניין זה גם ע"מ (חי') 18358-03-09 ח'דור חסן נ' פקיד שומה חיפה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"צ (מרכז) 18004-08-11 בית אגמי חברה לשיווק רהיטים (1997) בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: מהי תכליתה של תקנה 529 לתקסד"א?
תשובה: תקנה 529 לתקסד"א, עניינה פעולות שבסדרי דין, במהלך ניהול ההליכים בבית-המשפט, ותכליתה, הסדרת פעילויות השלובות בעבודת בית-המשפט ומניעת תקלות עקב פגרות הקבועות בדין. אין היא חלה על פעולות לביצוע פסק-דין, אשר נועדו להתבצע בין הצדדים עצמם, ואינן תלויות בבית-המשפט {רע"א 5814/90 שמואל זילברשטיין ואח' נ' חברה לאחזקה ונאמנות בני משה אברהם בע"מ, פ"ד מו(א), 285 (1991); רע"א 1332/05 יהושע רוזנצוויג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005); עע"מ 3416/09 עיריית ירושלים נ' רחל כהן ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ת"א (ב"ש) 47798-02-10 יורם שמילה נ' חגית ארלאקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם תקנה 529 לתקסד"א חלה על לוח הזמנים הקבוע בסעיף 27 לחוק הבוררות?
תשובה: כן {ראה לעניין זה רע"א 5617/09 יעקב פורוש ואח' נ' חוה דייטש (גרליץ), פורסם באתר בית-המשפט העליון (2010); הפ"ב (ת"א) 32922-05-11 אופיר בשן נ' בועז פת, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.