botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)

תשובה: תקנה 162 לתקסד"א קובעת כי בית-המשפט או הרשם יזהיר את העד לפני גביית עדותו, בלשון מובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן. בטרם העד יחל את עדותו יהא עליו להשיב לבית-המשפט כי הבין האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כאמור.

שאלה: מה הדין באשר להשבעת כהן דת וחבר למסדר דתי?
תשובה: תקנה 163 לתקסד"א קובעת כי "כהן דת או חבר למסדר המתנגד להשבעתו לפי תקנה 162(ב) שלא בידי הבישוף או ראש המסדר הדתי שלו, ייגש אל הבישוף או אל ראש המסדר הדתי שלו, כדי שישביעהו לענות באמת ובתמים על כל השאלות שיוצגו מאת הרשות שהשביעתו המאשרת שהושבע כאמור ודינו יהיה כדין מי שנשבע בפני בית-המשפט".

שאלה: מהן יסודותיה של השיטה האדברסרית?
תשובה: יסודותיה של השיטה האדברסרית מושתתים על הנחת היסוד, על פיה העברת עדויות וראיות בכור ההיתוך של שלושה מסלולי חקירה {ראשית, נגדית וחוזרת} יש בא כדי להביא לגילוי האמת העובדתית {תקנה 164 לתקסד"א; ב"ש (ת"א-יפו) 92011/01 מדינת ישראל נ' שמעון בן אבו, תק-מח 2001(3), 112 (2001)}.
שאלה: מהי מידת ההתערבות של בית-המשפט בהליך המשפטי?
תשובה: ב- ע"פ 1996/91 {יוסף הורביץ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3), 837 (1991)} קבע בית-המשפט:
"עיון בפרוטוקול הדיון מלמד שהשופטת המלומדת התערבה רבות במהלך הדיון, הן בהערות, הן בשאלות רבות ששאלה, והן בקו חקירה בו מצאה לנכון לחקור עדים. כפי שמעידה השופטת על עצמה, שייכת היא לאסכולה של שופטים המרבים להתערב ולשאול שאלות במהלך הדיון.
אקטיביות שיפוטית זו עלולה לעיתים ליצור רושם של נקיטת עמדה על-ידי בית-המשפט, ואין היא עולה בקנה אחד עם השיטה האדברסרית של משפטנו.
כפי שאמר על כך לאחרונה השופט ד' לוין ב- ע"פ 3971/90 אסיס נ' השופטת ואוסטרובסקי ואח', פ"ד מה(1), 661 (1990):
'... יש לזכור כי במהותה שיטת המשפט שלנו היא אדברסרית. מעמד הצדדים מלפני בית-המשפט שווה (ראה בג"צ 156/56 שור נ' היועץ המשפטי, פ"ד יא(1), 285, 299-297 (1957)), ותפקיד הגשת חומר הראיות מוטל עקרונית על הצדדים ולא על בית-המשפט... מעורבות שיפוטית יתרה לו גם מתוך רצון כן להגיע לאמת, טומנת בחובה סכנה כי בית-המשפט "יגלוש" לנעליו של צד והאובייקטיביות השיפוטית לפחות בעיני המשקיף הסביר מן הצד תיפגם.' (ראה שם, 8)
וכפי שאומר הנשיא שמגר ב- ע"פ 199/85 אליעז נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(2), 81 (1985):
'כבר הערתי לעיל על ההכרח לנהוג בריסון ובאיפוק, להימנע מהערות מיותרות ומהערות שאינן במקומן. השופט מגבש את דעתו עם תום ההליכים ולא לפניהם וחלילה לו מלפתוח פתח להיווצרות של הרושם המוטעה, שמא כבר כלה ונחרצה עמו להגיע למסקנה פלונית. גם כאשר השופט מבקש להחליט ולנווט את הדיון בצורה עניינית ונמרצת, אין בדרך-כלל, צורך בפרשנויות ובהערות לוואי, וככל שהריסון בכגון דא יהיה רב יותר, תגבר גם מראית פני הצדק, השופט יזכה להערכה ולכבוד רבים יותר ותחושתם של בעלי הדין תהיה טובה יותר.' (ראה שם, 84)
אכן, ככל שמרבה בית-המשפט בהערות, הסכנה שההערות תגלושנה להערות שלא במקומן, העלולות להתפרש כנקיטת עמדה, גדלה והולכת. עם זאת, גם אם התערבות יתר של בית-המשפט אינה רצויה, ולעיתים ראויה לביקורת, כשבאים לשקול אם התערבות כזו מצדיקה פסילתו של השופט מלהמשיך ולדון בתיק, יש לבחון אם היה בהתערבות זו ליצור "אפשרות ממשית" למשוא פנים. 'לא כל דבר, אשר אינו במקומו מבחינת האמירה או ההשמעה הוא גם בגדר עילה לפסילתו של שופט' (דברי הנשיא שמגר ב- ע"פ 76/87, 732/86 חליווה נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1), 412, 415 (1987)). מעיון בפרוטוקול הדיון עולה בברור, שהערותיה של השופטת המלומדת במהלך הדיון היו מכוונות גם אל התביעה וגם אל קבוצת נאשמים אשר אינה נמנית עם המערערים. ניתן בנקל להתרשם, שהמדובר בדרך ניהול הדיון על-ידי השופטת המלומדת, שהיא רצופה התערבות והערות לצדדים לדיון ולעדים, אך מבלי שיש מקום ליחס לשופטת המלומדת עויינות לצד מהצדדים לדיון שבפניה."

שאלה: מהו הדין באשר להתנגדות לשאלות?
תשובה: תקנה 165 לתקסד"א נקבע אופן ומועד ההתנגדות לראיה {ת"א (חי') 18403/98 לרנר חיה נ' כהן אילנה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.

שאלה: אימתי יתערב בית-המשפט בדיון?
תשובה: בנסיבות שנוצרו ומשהנתבעים בחרו לנהל את דיון ההוכחות ללא ייצוג משפטי, לא היה מנוס מלהתערב בחקירתו של העד מר יונסי {דברי בית-המשפט ב- ת"א (ב"ש) 8606-07 בנק מזרחי טפחות בע"מ - (אגף טפחות) נ' ברדוגו מתתיהו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: אימתי ישתמש בית-המשפט בסמכותו ויזמן לעד שנתן כבר עדותו ליתן עדות בשנית?
תשובה: ככלל, נושא זימונו של עד שכבר העיד לשוב ולהתייצב על דוכן העדים, מוסדר בתקנה 166 לתקסד"א {ת"א (ת"א) 217331/02 אוטובוטיק ארז 1974 בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הביטחון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.
זימון עד בשנית יעשה בנסיבות יוצאות מן הכלל בלבד. הגישה הינה לא להתיר את הרצועה יתר על המידה ולא להביא להפקרות בסדרי הדין. כמובן, יש להתייחס איפוא לכל מקרה לפי נסיבותיו ולבדוק אם יש עילה לשמיעתו מחדש של עד אשר העיד {ע"א 538/82 נצראל נ' רג'ואן ואח', פ"ד לז(2), 722 (1983); ת"א (ת"א) 205527/02 ברמן (חיימי) לינדה נ' המרכז הרפואי קפלן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.
ב- ת"א (עכו) 3663/01 {א.ג. עתיד קבלני בניין בע"מ נ' שרון מאיר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)} קבע בית-המשפט כי נדרשים נימוקים כבדי משקל לצורך השבה לעדות לאחר הגשת סיכומי התביעה {נימוקים שלא נמצאו במקרה הנדון}.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט להעיד אדם הנוכח בבית-המשפט?
תשובה: כן. סמכות זו קבועה בתקנה 167 לתקסד"א {ראה למשל ת"א (קר') 9317-07-08 מג'יד מור נ' סמיר מור, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); תא"מ (ראשל"צ) 24694-09-10 אברהם טוסון נ' שמען שגן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
ב- ת"א (ת"א) 2519-07 {כנרת רצון פיקובסקי, עו"ד נ' מכללת מגה טרנד בשוק ההון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי "לאור הכחשה גורפת זו, על-אף שמדובר בעניין צדדי ושולי שכן הגב' קרן שניידר ברנשטיין אינה נתבעת, יש חשיבות לעניין זה לצורך קביעת מהימנותה של התובעת. לאור העובדה שהתובעת הינה העדה היחידה ולא הביאה עדים נוספים מטעמה מתחזק הצורך בקביעת המהימנות. נראה כי זהו בדיוק המקרה שתקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי כיוונה אליו. עם זאת, כיון שמדובר בעניין שולי תישאל הגב' שניידר ברנשטיין שאלות על-ידי בית-המשפט".

שאלה: מהו דינו של צד שלא הגיש תצהיריו?
תשובה: בנוגע לצד שלא יגיש תצהיריו ישקול בית-המשפט מחיקת התובענה או הטלת הוצאות או החלת תקנה 168 לתקסד"א {ת"א (יר') 12049-08 דבאבסה למיאא נ' ג'סאן שרוף, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (יר') 5739-04-10 מעירג'י אשרף נ' ברק תחנות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט להורות על הוכחת עובדות על-ידי תצהיר?
תשובה: כן {ראה למשל ת"א (רח') 9854-01-11 אברהם בוחניק נ' מתנ"ס מרכז תקוותנו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מהו דינו של בעל דין שאינו מגיש תצהיר של עד כפי שנדרש?
תשובה: על-פי תקנה 169(ב) לתקסד"א אם בעל דין אינו מגיש תצהיר של עד כפי שנדרש, "לא יורשה להביא את העד... אלא-אם-כן שוכנע בית-המשפט, על-פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות" {ת"א (חי') 1228-07 עבד אלסתאר אבו נימר נ' עבד אלרחמן חסן אבו נימר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

שאלה: מהי מטרתה של תקנה 170 לתקסד"א?
תשובה: לסלק מעל דרכו של שולח ההודעה לפי תקנה הנ"ל התנגדות אפשרית להבאת ראיה משנית של מסמך שעה שהמקור מצוי בידי מקבל ההודעה {י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995), 426; תע"א (ת"א) 3810/07 שי דרוקמן נ' שלום שושן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
תקנה 170 לתקסד"א נועדה להכשיר הצגת עותק הנמצא בידיו של שולח הדרישה ובכך למנוע מהצד שכנגד מלהתנגד להגשתו, בטענה, כי מדובר בראיה משנית. יש לזכור שתקנה זו אינה באה במקום הליך של גילוי מסמכים, שמשמעותו ומטרתו הן גילוי חומר ראייתי שאינו ידוע. לצורך מטרה מוגבלת זו אין דרך ההליך פתוחה, אלא לאחר ששולח הדרישה יוכיח כי אכן מקור המסמך נמצא אצל יריבו. הוראות התקנה לא יועילו להגשת ראיה משנית אם המקור אינו נמצא ברשות בעל הדין האחר. אין במשלוח ההודעה כדי לפטור את שולחה מן הצורך להוכיח, לפחות לכאורה, כי המקור אמנם מצוי בידי הצד שכנגד {לעניין תקנה 170 לתקסד"א; ת"א (אשד') 1881-06 רונית אלי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (ת"א) 46967/06 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ינאי זמיר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ת"א (ת"א) 2112/06 טייג דב נ' בר דוד אביבה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

שאלה: האם ניתן להשמיע עדות בפני המתמחה של השופט הדן בתיק?
תשובה: כן, ובפרט כאשר הצדדים לא התנגדו והגם שעל-פי תקנה 171(א) לתקסד"א מוסמך בית-המשפט להורות כי העדות תיגבה בידי פקיד בית-המשפט או אדם אחר שימונה לכך {ע"א 8954/06 ווקף מוחמד ואברהים עבדלרבו מעו נ' האפטרופוס הכללי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

שאלה: אימתי תיענה בקשה הנסמכת על תקנה 171 לתקסד"א?
תשובה: כאשר העד במצב בריאותי קשה והבקשה הנסמכת על התקנה הנ"ל, נסמכת על מסמכים {ת"א (חי') 34284-06-10 יעקב נפתלי פלנטר נ' חיש טכנולוגיות ושינוע בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); ת"א (מרכז) 9289-02-09 אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

שאלה: האם העובדה כי התובע מתגורר בברזיל וכי הוא מגיע לביקור בקרוב יכולה להוות טעם המצדיק פגיעה בזכויותיו הדיוניות של הנתבע?
תשובה: לא. ב- בש"א (אש') 2030/09 {לואיז פרננדו שימנוביץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן אין מדובר באדם אשר לא יגיע לארץ בעתיד, בין מחמת שאינו תושב הארץ ובין מחמת מניעה אחרת להיכנס לארץ. לימודיו של התובע אינם לימודים אשר עתידים להימשך שנים ארוכות, מדובר בלימודי תואר שני, על כל המשתמע מכך.

שאלה: מה הדין באשר לרציפות הדיון כאשר נמנע מן השופט להמשיך ולדון בתובענה המונחת בפניו?
תשובה: משנכנס השופט לדון לגופם של דברים והחל בשמיעת ראיות - החלפתו בשופט אחר, אך ורק משום שתמה תקופת כהונתו, אינה רצויה כלל ועיקר ועלולה היא ליצור בעיות קשות ולגרום לתקלות לא רצויות ולעינוי הדין {דנ"א 21/89 אורית כהן נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3), 499 (1991)}. לפיכך הדין הוא, ששופט שהחל בדיון במובן הנ"ל יסיים את הדיון שהחל בו, אלא-אם-כן נמנע הדבר ממנו, שאז, ורק אז, יוכל להמשיך בדיון - בתנאים מסויימים - שופט אחר וגם לסיימו.
במקרה כזה, משנמנע מהשופט להמשיך, מסורה בידי השופט המחליף הסמכות להחליט, אם מבכר הוא להמשיך את הדיון מן השלב אליו הגיע קודמו או שמוצא הוא לנכון לשמוע את העדויות מחדש.
ראוי ומקובל במקרים כאלה שהשופט יגבש החלטתו לאחר שישמע טענות בעלי הדין בעניין {תא"ק (חי') 21547-08-10 רמי חדאד נ' סעיד אבו רחמון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"ת (חי') 3347-12-09 פלאפון תקשורת בע"מ נ' מוליפיט בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (ת"א) 49565-05 ריקי הירש נ' חברת מלונות דן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); עת"מ (ת"א) 1478-09 שפר בן ציון נ' פרדר יולנדה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
לא למותר לציין, כי השאלה אותה ישווה לנגד עיניו השופט המחליף בעומדו להחליט בין שתי האפשרויות דלעיל היא, אם בכוחו ליתן פסק-דין לאחר שירד לעומקה של המחלוקת בין הצדדים, ובכלל זה, אם יוכל לבסס מימצאים עובדתיים בדוקים על-פי עדויות שנשמעו לא לפניו אלא לפני שופט אחר, ושלו אישית לא היתה ההזדמנות להתרשם מהן. רק אם יהיה משוכנע שהוא מסוגל לכך, יוכל להמשיך בדיון מהשלב אליו הגיע.