botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)

שאלה: כיצד תוגש בקשה מטעמו של בעל דין לבית-המשפט?
תשובה: ככלל, על-פי תקנה 240 לתקסד"א, כל בקשה תוגש בכתב, באין הוראה מפורשת אחרת. בבקשה בכתב, יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה {תקנה 241(א) לתקסד"א}.

שאלה: מה הדין באשר להגשת בקשה בכתב?
תשובה: תקנה 241 לתקסד"א, מסדירה את סוגיית הבקשה בכתב. נוסח תקנה 241(א) לתקסד"א קובע כי משהוגשה בקשה בכתב, על המבקש לשטוח בה מלוא טענותיו. עוד עולה כי על המבקש לתמוך טענותיו אלו באסמכתאות. ככל שהבקשה כוללת טענות עובדתיות, הרי שיש לאמת אלו בתצהיר.

שאלה: מה הדין באשר הגשת תשובה לתגובת המשיב?
תשובה: רשות המבקש להגיב על תגובת המשיב, הקבועה בתקנה 241(ג1) לתקנות, עניינה במתן מענה לטענות בלתי-צפויות אשר העלה המשיב בכתב תשובתו, ואשר לא ניתן ולא צריך היה המבקש לצפותן מראש כחלק מהמסכת העובדתית והמשפטית כפי שעולה בבקשה. מכאן כי המדובר הוא בתגובה המתחייבת מן התשובה, זאת ותו לא.
אין כתב התשובה מהווה במה להעלאת טיעונים מהותיים חדשים אשר לא הועלו בכתב הטענות המקורי. כתב התשובה אינו יכול להרחיב את חזית ההתדיינות שהציב המבקש בבקשתו המקורית והוא בבחינת תגובה בלבד לחזית שהציב המשיב בתגובתו.

שאלה: מהן מטרותיה של תקנה 241 לתקסד"א?
תשובה: אחת ממטרותיה העיקריות של תקנה 241 לתקסד"א היא "הסדרת דיאלוג" הוגן ומאוזן בין המתדיינים, תוך מניעת העלאת טענות "מפתיעות" על-ידי צד אחד, ללא שתינתן אפשרות תגובה ראויה לצד האחר" {בש"א 6692/03, ת"א 1369/03 משכן – בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' משה יוסף ואיריס, תק-מח 2003(4), 3257 (2003); ת"א (יר') 1122/97, בש"א 3543/99 דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, דינים מחוזי לב(6), 327 (1999); ת"א 2524/01, בש"א 22843/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מיכלי אשפה, תק-מח 2003(1), 251 (2003); ת"א (ת"א) 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, תק-על 98(2), 1803 (1998); בש"א 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד, פדאור 05(25), 846 (2005); בש"א 2448/05 אבגי אברהם נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פדאור 05(30), 309 (2005)}.

שאלה: מה הדין באשר לצירוף תצהיר לבקשה בכתב?
תשובה: כאשר מוגשת בקשה בכתב, לפי תקנה 240 לתקסד"א, על הבקשה להיות מוגשת בצירוף תצהיר, לפי תקנה 241(א) לתקסד"א. הדבר נכון בנסיבות בהן נסמכת הבקשה המוגשת על טענות עובדתיות של בעל דין, שאז יש לצרף לה תצהיר המאמת את העובדות המובאות בה.


שאלה: מהם עקרונות היסוד ביחס לחשיבותו של התצהיר?
תשובה: עקרונות אלה, למעשה, חלים על כל סוגי הבקשות וההליכים לגביהם נדרש התצהיר לתמיכת הבקשה או ההליך שננקט קיבלו ברבות השנים וריאציות שונות פרי נסיבות והתפתחויות במסגרת ההתייחסות בכלל לחשיבות של סדרי הדין והשלכתם על זכויות יסוד כגון זכות הטיעון ועוד. כמובן, הרשימה של עקרונות היסוד אינה סגורה ונראה שהיא צומחת מהליך אחד למשנהו מפסיקה אחת לאחרת. ואלה הן:
1. על-פי תקנה 240 לתקסד"א, כל בקשה תוגש בכתב, באין הוראה מפורשת אחרת. בבקשה בכתב, יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה {תקנה 241(א) לתקסד"א}. יוצא איפוא, כי בקשה שלא צורף לה תצהיר, לאו-בקשה כדין היא {בש"א 4807/05 משה בוצ'ן ביוב עבודות אחזקה בע"מ נ' מנדלר יוסף, פדאור 05(32), 564 (2005)}.
2. תצהיר הנערך על דרך ההפניה, דינו כהיעדר תצהיר {בש"א 4954/05 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' יבטח אבטחה ושמירה בע"מ, פדאור 05(29), 425 (2005)}.
3. גם כשלא הוגש תצהיר כנדרש, עדיין קיימת אפשרות לתקן את הפגם וזאת על-ידי רשות מבית-המשפט {בש"א 4954/05 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' יבטח אבטחה ושמירה בע"מ, פדאור 05(29), 425 (2005)}.
4. הזכות לחקור מצהיר על תצהירו שוב אינה זכות מוקנית ככל שהדברים נוגעים לתביעות בסדר דין מקוצר או בקשות התנגדות שהועברו לבית-המשפט ונחשבות בקשות רשות להגן בתביעות בסדר דין מקוצר {בש"א 20782/05 יגאל יצחקי נ' וקיאנו אלכסנדרו גבריאל, פדאור 05(29), 229 (2005)}.
5. המצהיר רשאי לטעון לקיומן של עובדות גם כאשר אינן בידיעתו האישית, אלא "למיטב ידיעתו" ויציין את הנימוקים לאמונתו זו בעובדות. על המצהיר לגלות את מקור ידיעתו זו.
6. הנתבע בתצהירו חייב "להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות" ולא די בהצהרות סתמיות בתצהיר.
7. תצהיר אינו יכול להכיל התייחסות לעובדות בבקשה עצמה או בדרך של הפניה או אזכור הליכים הכלולים בתובענה אחרת.
8. במקרים יוצאים מן הכלל יכול שנתבע יזכה, למשל, ברשות להתגונן ללא הגשת תצהיר. זאת במקרה שטענות הכלולות בבקשת רשות להתגונן מכוונות בעצם לסילוק התביעה מחמת חוסר עילה בדרך-כלל {ע"א 80/68 ברנח בע"מ נ' יעקב צור, פ"ד כב(2), 633 (1968); ע"א 426/67 יעקב בראונשטיין נ' עליזה (או אליזה) בלילובסקי (מקודם האן), פ"ד כב(2), 29 (1968); ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מא(3), 746 (1987)}.

שאלה: מהם החריגים לעקרונות של צירוף תצהיר או היעדרו כבסיס למחיקת הבקשה על-הסף?
תשובה: 1. ככלל, לאור הוראות תקנה 241(א) לתקנות יש לתמוך בתצהיר את העובדות הנטענות בבקשה בכתב. העובדות הנטענות בהתנגדות המבקשת אכן נתמכו בתצהיר, אולם גם כאשר מענה הרשום ומקום עסקי חברה לא נתמכו בתצהיר, וניתן ללמוד על עובדות אלה מתוך המסמכים, בקשה לא תידחה בשל כך {בש"א 7488/05 ר.ש.ד. מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 05(25), 377 (2005)}.
2. אין משמעות לאי-צירוף תצהיר כאשר שני הצדדים לא צירפו כל תצהיר ועולה שבעל דין לא הודה ממילא בעובדה קרדינאלית. בקשה לגילוי מסמך ספציפי ראוי לתמיכה בתצהיר שכן מדובר בבקשה בכתב שכוללת נתונים עובדתיים, אולם בנסיבות מסויימות כאשר תשובתו של המשיב לבקשה, גם היא לא נתמכה בתצהיר, אין לדחות הבקשה על-הסף בגלל היעדרו של תצהיר {רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' רונית פלץ, פדאור 05(19), 356 (2005)}.
3. אין טעם בטענה דיונית בקשה לא נתמכה בתצהיר. אין צורך בתצהיר, אלא לשם אימות העובדות יסוד לבקשה. בקשה שהועלתה בשלב הסיכומים, כשכל העובדות כבר ידועות, אינה נזקקת לתצהיר {ע"א 466/89 צברי נ' מסאורי, פ"ד מה(1), 177, 182 (1990), ראו גם בר"ע 3770/97 קיבוץ שדה יואב נ' איסכור שירותי בניה בע"מ, פדאור 97(2), 101 (1997), שם אישר בית-משפט זה החלטה של בית-המשפט המחוזי להורות על עיכוב הליכים, על-אף שלא הוגש תצהיר; רע"א 340/05 יעקב וינרוט נ' עזרא עורקבי, פדאור 05(17), 253 (2005)}.
4. יתכנו מקרים יוצאים מן הכלל בהם יהא התצהיר מיותר, כגון שאפשר ללמוד את העובדות לגבי אי-ההתייצבות מתיק בית-המשפט. אכן, שעה שהמדובר בתביעות קטנות, ביקש המחוקק להקל על בעלי הדין ככלל, בפישוט הפרוצידורה {ראה סעיף 62(ב) לחוק בתי-המשפט; ש' לוין פרוצידורה אזרחית, סדרי דין מיוחדים בבתי-המשפט, 97}.
ייתכן שבית-המשפט לתביעות קטנות, בשיקול-דעתו, ימצא כי במקרים מסויימים ניתן להקל על מתדיינים, שככלל אינם מיוצגים, ולא לדרוש תצהיר כשהעובדות מחוורות על פניהן, ואולי במקרים מסויימים יועדו המבקשים ביטול וייחקרו בבית-המשפט גופו {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת ש' לוין), סעיף 579, 742; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 8), 340; ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 398 (1954) (השופט – כתארו אז – זוסמן); רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' יוחנן ראובני, פדאור 05(16), 827 (2005)}.
5. אין בהיעדר תצהיר כשלעצמו, בנסיבות מסויימות כדי לדחות הבקשה מטעם זה. למשל, כאשר עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי המשיב מודה בעובדה מסויימת עליה הוא נסמך בבקשתו {ת"א 14881/05 גרונדמן ושות' חברה לשיווק מוצרי ספורט בע"מ נ' ספורט יו.אס.אי מחסן הנעלה והלבשה בע"מ, פדאור 05(13), 173 (2005)}.
6. תקנה 241(א) לתקסד"א, מחייבת הגשת תצהיר "לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה", ואולם התקנה הנ"ל אינה מחייבת, ולמעשה אינה מתירה הגשת תצהיר לאימות עובדות שאין צורך בהוכחתן, שכן הן עולות מהראיה שהוגשה (כמו מתצהיר של חוקר). או מהתכתבות אשר צורפה לבקשה או ממסמכים אחרים {בש"א 2579/05 אברהם מרדרכי גרפינקל נ' ולי מהדי אמינוף, פדאור 05(12), 80 (2005); ע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ' א' (בפירוק), תק-על 2003(3), 1476 (2003); ע"א 6104/05 בועז עצמון נ' אלקובי חיים, פדאור 05(10), 378 (2005)}.
7. נבצר מן הנתבע ליתן בעצמו את התצהיר.
8. העובדות בבסיס הבקשה אינן בידיעת הנתבע או ידועות באורח ברור יותר לצד המצהיר.
9. מדובר במספר נתבעים שהגנתם דומה, התצהיר ניתן על-ידי אחד הנתבעים.
10. המרת תצהירו של אדם בתצהיר אחר כאשר אין ביכולת המצהיר להופיע לחקירה {ע"א 48/48 ריכרד גרטנר נ' פרץ (פאול) בוסטין, פ"ד ב 296; המ' 643/65 דוד מועלם נ' צבי בשי צאלה ואח', פ"ד כ(1), 293 (1966); ע"א 475/64 ישראל מגדי נ' משה ויונה קודלר ואח', פ"ד יט(2), 626 (1965); ע"א 561/77, 742 חברת "רם" עבודות עפר בע"מ ו- 3 אח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד לב(2), 639 (1978); ע"א 169/82 שלמה כץ נ' מלינה בע"מ, פ"ד לט(1), 511 (1985); ע"א 431/86 נאות מרינה בת-ים נ' הבנק הבינלאומי ואח', פ"ד מג(2), 355 (1989); ע"א 389/74 עזבון המנוחה בת שבע שפילברג ואח' נ' שרה בן ברוך, פ"ד כט(1), 235 (1974)}.

שאלה: מה הדין באשר להוספת תצהיר משלים או הגשת תצהיר נוסף?
תשובה: הוספת תצהיר משלים או הגשת תצהיר נוסף יתבצע על-ידי המבקש בדרך של הגשת בקשה לתיקון כתב טענותיו וזאת קודם לדיון בבקשתו. העקרונות המשפטיים שקובעו בפסיקת בתי-המשפט הינם:
1. בקשת רשות להתגונן שלא נתמכה בתצהיר לא תידחה אם אכן תצהיר כזה הוסף טרם הדיון בבקשה עצמה {ע"א 484/59 ישראל ליברמן נ' ישראל שטיינר, פ"ד יד 351 (1960)}.
2. בית-משפט יתיר הגשת תצהיר משלים ובלבד שזה יגלה הגנה לכאורה {ע"א 396/98 מדינת ישראל נ' פז חברת נפט בע"מ, פ"ד נח(3), 145 (2004); ע"א 5520/90 חברת שבת שרון ואח' נ' בנק אגוד לישראל, פ"ד מו(5), 462 (1992); ע"מ (חי') 101/98 אורי חנוכה ואח' נ' מאיר חנוכה, תק-של 98(1), 464 (1998)}.
3. בקשה להגשת תצהיר נוסף, תוגש לפני הדיון בבקשת רשות להתגונן שאם-לא-כן תפוגנה זכויותיו הדיוניות של התובע.
4. יש וניתן לקבל תצהיר מאדם אחר המכיר את העובדות, אולם על בית-המשפט להשתכנע כי העובדות עליהן מצהיר האחר, ידועות לו מידיעה אישית {ע"א 1766/92 ארווין זוסמן נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (בפירוק), תק-על 95(3), 536 (1995)}.
5. לא תתקבל בקשה להגשת תצהיר נוסף כאשר עולה ברורות כי מטרתו פתיחת הדיון מתחילתו {ע"א 444/84 עיריית חיפה נ' א' לוי בע"מ, חברה קבלנית, פ"ד מ(1), 440 (1986); א' גורן, בספרו, שם, 299}.
6. התרת הגשת תצהיר נוסף תהיה במקרים יוצאים מן הכלל כאשר הדבר דרוש לליבון פרטי ההגנה. אין חובה על בית-המשפט לעשות כן {ע"א 63/59 שבתאי לסמן ואח' נ' שמעון גורן, פ"ד יג 579 (1959)}.
7. כאשר בית-המשפט מפעיל את שיקול-דעתו בנוגע להגשת תצהיר מתקן או תצהיר נוסף, עליו להתחשב במכלול הנסיבות {ע"א (יר') 5255/04 נוריאל מני נ' רפי את רפי בע"מ, תק-מח 2004(2), 6328 (2004)}.
שאלה: מה הדין באשר לדחיית בקשה כשלא ניתנה הודעה מספקת?
תשובה: ראה בית-המשפט או הרשם, בשעה שהוא דן בבקשה בכתב, כי לא ניתנה הודעה מספקת או לא ניתנה הודעה לאדם שצריך היה לקבלה, רשאי הוא לדחות את הבקשה או לדחות את הדיון בה על-מנת שתינתן הודעה כאמור לפי הוראות שייראו לו {ראה תקנה 242 לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר לדחיית הדיון?
תשובה: בית-המשפט או הרשם רשאי לדחות מזמן לזמן את הדיון בבקשה בכתב מטעמים מיוחדים שיירשמו ולפי תנאים שייראו לו {ראה תקנה 243 לתקסד"א}.

שאלה: מה הדין באשר למתן צו על-פי צד אחד?
תשובה: נוכח בית-המשפט או הרשם, שהשהייה הכרוכה בדיון בדרך הרגילה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, בלי שניתנה הודעה למשיב, ליתן צו על-פי צד אחד, עם הוראות בעניין הוצאות ובעניינים אחרים לרבות ערובה לשיפוי המשיב, ככל שייראה לו {ראה תקנה 244(א) לתקסד"א}.

שאלה: כיצד ינהג בעל דין שנפגע על-ידי הצו שהוצא כאמור בתקנה 244(א) לתקסד"א?
תשובה: כאשר בעל דין נפגע על-ידי הצו שהוצא כאמור בתקנה 244(א) לתקסד"א רשאי הוא לבקש ביטולו וזאת עליו לעשות בתוך 30 ימים שהומצאו לו עותק הבקשה והצו {ראה תקנה 244(ב) לתקסד"א}.

שאלה: מהו סדר הדיון בבקשה בכתב?
תשובה: בדיון בבקשה בכתב תהא למבקש הזכות להתחיל, ובכפוף לכך יהא סדר הדין כסדרי הדין הנוהגים בדיון בתובענה, ובשינויים המחוייבים לפי העניין ואולם אין לשמוע עדים שתצהיריהם לא צורפו לפי תקנה 241 לתקסד"א אלא-אם-כן בית-המשפט או הרשם הורה על כך מטעמים מיוחדים שיירשמו {ראה תקנה 245 לתקסד"א}.

שאלה: מה הדין באשר להסתמכות על ראיות שבהליך ביניים?
תשובה: ראיה שהובאה בהליך ביניים רשאי בעל דין להסתמך עליה במהלך הבאת ראיותיו בכל הליך אחר שבתובענה {ראה תקנה 246(א) לתקסד"א}.
בעל הדין שכנגד רשאי להתנגד להבאת הראיה מטעם שבדין, ואם הובאה הראיה בדרך של עדות, בעל-פה או בתצהיר, רשאי הוא לדרוש חקירת העד, והכול בין אם עשה כן בשעת הבאת הראיה בהליך הביניים ובין אם לאו {ראה תקנה 246(ב) לתקסד"א}.
בית-המשפט רשאי שלא להרשות חקירה נוספת של עד בנושא שכבר נחקר עליו, אם ראה בכך משום הארכת הדיון שלא לצורך {ראה תקנה 246(ג) לתקסד"א}.