שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
שאלה: מהי החשיבות בהמצאת כתב תביעה?תשובה: להמצאת כתב התביעה ישנה חשיבות מיוחדת, שכן כתב התביעה הוא המסמך הפותח את ההליך, והמצאתו כדין היא המקנה לבית-המשפט סמכות שיפוט לדון בעניין פלוני. על רקע זה, מתבקשת הקפדה מיוחדת בהמצאת כתב התביעה בהתאם להוראות התקנות.
אכן, הקפדה כזו מתבקשת על-מנת למנוע תקלות, ועל-מנת להבטיח ודאות ובהירות של הדין בנוגע לנתון היסוד לקיומו של הליך – עצם רכישת סמכות השיפוט לדון בתובענה כלפי בעל הדין {בש"א (יר') 6074/07 רשם המקרקעין נ' מסרי יוסף מוסא, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.
שאלה: מהי תכליתה של ההזמנה לדין?
תשובה: כל תכליתה של ההזמנה לדין לפי תקנה 18 לתקסד"א, היא להביא לידיעת הצד שכנגד את קיומה של התביעה שהוגשה כנגדו ולהודיע לו שנפתח הליך כנגדו {ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם, פ"ד לח(4), 309 (1984)}.
כשם שדיני הדיון כולם אינם מטרה בפני עצמה אלא הם באים לשרת את העיקר, דהיינו את בירור הסכסוך בין בעלי הדין, כן גם מסירת הזמנה אינה באה אלא כדי להביא את בעל הדין בפני בית-המשפט {ע"א 660/66 אילון נ' שוב, פ"ד כב(1), 640 (1968); ה"פ (מחוזי ת"א) 611/89 מרקוס דוד כץ נ' NIETS LIRYC, פורסם באתר האינטרנט נבו (1991)}.
שאלה: אם כך, מה לנו אם דבר קיומה של התביעה נודע לנתבע מכתב התביעה גופו או מההזמנה עצמה?
תשובה: ב- תמ"ש (טב') 31077-02-11 {ד.א נ' ל.א. (קטינה), פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי די בעובדה שהאב מודה, כי קיבל את כתב התביעה, כדי להטיל עליו חובה לברר בדבר ההליך המשפטי המתנהל כנגדו בעניין מזונותיה של בתו הקטינה וזאת בייחוד כאשר אין כל טענה מטעמו, כי שילם דמי מזונות עובר להגשת התביעה.
עוד נקבע כי היעדר הזמנה לדין מהווה לכל היותר פגם טכני שאין בו כדי לשמוט הבסיס תחת ההמצאה וזאת בייחוד שעה שבמסגרת החלטת בית-המשפט מיום 17.3.11 אשר הומצאה לנתבע נרשמו כל הפרטים שמובאים בדרך-כלל במסגרת ההזמנה לדין, לרבות חובת הנתבע להגיש כתב הגנה במועד החוקי הקובע בחוק.
שאלה: מדוע חשוב לציין באישור המסירה כי בנוסף לכתב התביעה מצורפת גם הזמנה לדין?
תשובה: כאשר באישור המסירה לא צויין במפורש כי כולל הוא כתב תביעה והזמנה לדין – לא ניתן {או יותר נכון קשה מאוד} לסתור הטענה כי הנתבע לא קיבל את ההזמנה לדין ולאור היכרותו עם התובע לאור הליך קודם בין הצדדים לא היה לו כל אינטרס שלא להתגונן כנגד התביעה נוכח סכומה {דברי בית-המשפט ב- ת"א (ב"ש) 3815-08 יוסף בובליל נ' מחאריק מוחמד חליל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
שאלה: מהו תוכנה של ההזמנה לדין?
תשובה: על-פי תקנה 19 לתקסד"א בהזמנה לדין יידרש הנתבע להגיש כתב הגנה מטעמו תוך 30 ימים לאחר המצאת ההזמנה או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע בית-המשפט או הרשם {ת"א (יר') 3423/09 עו"ד זכריה אבידר נ' מינהל מקרקעי ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); בש"א (יר') 6438/09 דרעד בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
שאלה: מהו דין הזמנה שהומצאה לנתבע ושאינה נושאת את חתימתו של פקיד בית-המשפט ואף לא את חותמו של בית-המשפט?
תשובה: ככלל, האמור בתקנה 20 לתקסד"א באה להבטיח שההזמנה לדין, אשר נמסרת לנתבע כלשהו, מופנית אליו מטעם בית-המשפט ולא מטעם גורם אחר שאינו מוסמך. נתבע שמקבל כתב תביעה והזמנה לדין שאינם חתומים על-ידי בית-משפט אינו מחוייב להתייחס אליהם כמסמכים מחייבים ואינו מחוייב "לרוץ" למזכירות בית-המשפט ולמגיש התביעה על-מנת לוודא שאכן מדובר בתביעה "רשמית" אשר הוגשה נגדו. הזמנה שכזו, אף תהא עילה לביטולו של פסק-דין מחמת המצאה לקויה {תא"ק (קר') 701060-08 אחמד מוסא חמד נ' רשות השידור חיפה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.