botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)

שאלה: מהו מטרתו של הסעד הזמני?
תשובה: לשמור על המצב הקיים או להפסיק מצב בלתי-נסבל אליו נקלע המבקש. הסעד הזמני מיועד לגשר בין האינטרסים של הצדדים בפרק זמן הביניים, עד למתן פסק-הדין.

שאלה: כיצד על בעל דין לנהוג בבואו להגיש בקשה לסעד זמני?
תשובה: מי שפונה לבית-המשפט בבקשה לסעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשתו ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלבנטיות להחלטת בית-המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית-המשפט.

שאלה: כיצד תוגש בקשה לסעד זמני?
תשובה: בקשה לסעד זמני מוגשת כבקשה בכתב וחלות עליה הוראות תקנות סדר הדין האזרחי העוסקות בבקשה בכתב.

שאלה: מהן הדרישות שעל בקשה למתן סעד זמני לענות?
תשובה: על הבקשה למתן סעד זמני לענות על שתי דרישות מהותיות: האחת, עליה להיות נתמכת בתצהיר לאימות העובדות העומדות ביסוד הבקשה. השניה, פירוט וצירוף אסמכתאות משפטיות לביסוס טענות המבקש בבקשה.

שאלה: מהו מטרתו של סעד זמני שניתן לאחר מתן פסק-הדין?
תשובה: מטרתו להבטיח את ביצועו של פסק-הדין ובשים-לב כי אין צורך במקרה זה בהמצאת התחייבות או במתן ערובה.

שאלה: מהם העקרונות העומדים בבסיס הבקשה לסעד זמני?
תשובה: שמירה על המצב הקיים; נקיון כפיים של מבקש הסעד; שיהוי ומאזן הנוחות.

שאלה: מהו הדין באשר לשמירה על הקיים?
תשובה: אם לא יוכח לבית-המשפט כי באי-מתן הסעד הזמני אכן תיווצרנה נסיבות בעטיין, אם הצד המבקש יזכה בתביעתו העיקרית או בערעורו, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, בדרך-כלל לא יינתן הסעד הזמני {ראה למשל בש"א (ת"א) 4432/04 מוסאי חנה נ' מדינת ישראל – משרד העבודה והרווחה, תק-עב 2004(4), 877 (2004)}.

שאלה: מהו הדין באשר לנקיון כפיים של מבקש הסעד?
תשובה: סעדים זמניים הינם סעדים שביושר ולכן על המבקש סעד מן היושר התלוי בשיקול-דעת בית-המשפט לבוא בידיים נקיות. התנהגות המבקש בעניין המשמש נשוא הדיון צריכה להיות ללא דופי, מעשיו ללא רבב, ועמדתו כלפי בית-המשפט הוגנת וישרה. העלמת עובדות חשובות בבקשה או הסתרת האמת במתן עדות בבית-המשפט, עלולים להיות בעוכרי המבקש {בש"א (חי') 10986/04 אלי זר ואח' נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2004(3), 1310 (2004)}. התנהגות כזו עלולה להביא אף לדחיית בקשתו על-הסף {ע"א 121/65 נחמד נ' ביג'יו, פ"ד יט(2), 578 (1965); רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים נ' שפע מסעדות ייצור, פ"ד מז(5), 166 (1993)}.

שאלה: האם בית-המשפט יעניק סעד זמני כאשר מטרתו הוא אך ורק להפעיל לחץ על הצד האחר?
תשובה: לא. אין לאפשר מתן סעד זמני אשר מטרתו להפעיל לחץ על הצד האחר ובכך להשיג רווחים משניים {בש"א (כ"ס) 12120 פלוני ואח' נ' פלונית, תק-מש 2002(1), 1 (2002)}.

שאלה: מהו הדין באשר לשיהוי?
תשובה: נעיר כי לא בכל מקרה שיהוי יהיה גורם לדחיית בקשה לסעד זמני. הדבר נעוץ באופיו של העניין בגינו מבוקש הסעד הזמני. נעיר כי חלוף הזמן בלבד אינו יוצר שיהוי, אלא צריך שתתלווה אליו התנהגות – בין המעשה ובין במחדל – המראה כי המשהה זונח או מוותר על תביעתו או מניח למשיב להרע את מצבו.

שאלה: אימתי יינתן צו מניעה זמני?
תשובה: צו מניעה זמני יינתן רק אם למבקש ייגרם נזק שאינו ניתן לתיקון.

שאלה: מהו פירוש המושג "נזק שלא ניתן לתקנו"?
תשובה: כאשר לא ניתן לפצות, עלול להיגרם נזק בלתי-הפיך ואין להיעתר למתן צו מניעה זמני {המ' 56/50 לחמני נ' דגניה, פ"מ ז 58}.

שאלה: כיצד יתבצע הדיון בבקשה לסעד זמני?
תשובה: בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים ואולם בית-המשפט רשאי ליתן צו על-פי צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקש נזק חמור {ראה תקנה 366(א) לתקסד"א}.

שאלה: מהם הסוגים השונים הקיימים לעניין ערבויות?
תשובה: קיימים שלושה סוגים: התחייבות עצמית; ערבות אחרת לשביעות רצון בית-המשפט; עירבון.

שאלה: מהי מטרתה של הערובה?
תשובה: מטרתה של הערובה היא להבטיח את זכותו של מי שכפו עליו את הקפאתו של המצב, שהיא תולדה של מתן סעד זמני כדי שניתן יהיה לפצותו בבוא העת ואם תונח תשתית אשר תצדיק בגין הנזק שבינתיים סבל. הערובה צריכה להלום את הנזק העלול להיגרם למשיב.

שאלה: אימתי תמומש הערובה?
תשובה: הערובה תמומש במקרים הבאים: תביעת התובע (מבקש העיקול למשל) נדחתה; הצו יפקע מכל סיבה שהיא כגון: מחיקת התביעה; אי-המצאת ערבות בנוסח שנדרש; אי-הגשת תביעה במקרה שצו העיקול ניתן טרם הגשתה; הפסקת התביעה {ראה גם תקנה 370 לתקסד"א באשר לפקיעת הסעד הזמני}.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט להעניק פטור מהפקדת ערובה?
תשובה: כן, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.

שאלה: מהו הדין באשר לעיון מחדש בסעד הזמני?
תשובה: ככלל, החלטות ביניים או צווים זמניים, שמעצם טיבם ניתנים לשינוי על-ידי בית-המשפט, לפי שיקול-דעתו, אינם יכולים להוות, כשלעצם, מעשה-בית-דין. לפיכך, יכול בעל דין לחזור ולבקש את בקשותיו בפני אותה ערכאה, גם אם אלה הובררו והוכרעו בידי אותה ערכאה. ואולם, על בעל דין זה להצביע על טעם ראוי העשוי להצדיק את העיון מחדש בבקשתו, טעם שבעיקרו נעוץ בשינוי שחל בנסיבות, מאז ניתנה ההחלטה לראשונה. אם לא יעשה כך, כי אז ייראה כמי שעושה שימוש לרעה בהליך המשפטי {ראה למשל ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות נ' אלי זנגי, תק-על 2001(1), 1630 (2001)}.

שאלה: מהו הדין באשר לשמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני?
תשובה: נשיא בית-המשפט או שופט שנשיא בית-המשפט מינה לכך, רשאי להורות על הקדמת הדיון בתובענה, במקום קיום הדיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד הזמני, אם ראה כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון ולחסוך מזמנו של בית-המשפט ומזמנם של הצדדים. במקרה וניתן בתובענה צו במעמד צד אחד, ייתן בית-המשפט הוראות בעניין הצו, ככל שימצא לנכון בנסיבות העניין {ראה תקנה 369 לתקסד"א}.
נדגיש כי המיוחד בתקנה זו הינו שהסמכות לקבוע את המשכו של ההליך אינה בידיו של בית-המשפט שדן בבקשה לצו הזמני אלא סמכות זו קיימת במנותק מן הדיון בבקשה ובסמכות נשיא בית-המשפט או שופט שמינה לכך.

שאלה: אימתי יינתן צו עיקול זמני?
תשובה: צו עיקול זמני יינתן רק להבטחת תובענה לסכום כסף קרי, תביעה כספית או להבטחת תביעת דבר שבעין {ראה תקנה 374 לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר לצו עיקול בתביעה למתן חשבונות?
תשובה: בתביעה למתן חשבונות בית-המשפט רשאי להטיל עיקול זמני, המותנה בכך שהמבקש ימציא מסמכים מתאימים המבססים את הערכתו ביחס לסכום הכסף המגיע לו.



שאלה: מהו הדין באשר לבקשה הנתמכת בראיות מהימנות?
תשובה: בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה להטלת עיקול במסגרת תובענה, רשאי הוא ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום ראיות מהימנות לכאורה המקימות את עילת התביעה {תקנה 362(א) לתקסד"א}.

שאלה: מהם הנכסים עליהם ניתן להטיל עיקול?
תשובה: חשבונות בנק {ע"א 704/76 משה חביב נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ ואח', פ"ד לא(3), 243 (1977); עיקול על חלקו של נתבע במיטלטלין משותפים {ע"א 75/79 מאירה אברהמי נ' שלמה ישראלי ואח', פ"ד לד(2), 216 (1980)}; נכסי נתבע שהועברו לנאמן {רע"א 177/88 יוסף קשור נ' יוסף כהן ואח', תק-על 94(3), 1505 (1994)}; עיקול נכסי מקרקעין {רע"א 5355/91 מינהל מקרקעי ישראל נ' מאיר שטאל, פ"ד מו(3), 181 (1992)}; עיקול מניות; עיקול רכב; עיקול קופת גמל; עיקול עצמי {כאמור בתקנה 374(ב) לתקסד"א}.

שאלה: האם ניתן ל"הגיש" בקשה לעיקול בעל-פה ולא בכתב?
תשובה: כן {ראה סיפא תקנה 363(ב) לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין כאשר מבקש צו העיקול מסר המסמכים למשיב לאחר התקופה שנתקבעה בצו לעשות כן?
תשובה: דין צו העיקול לפקוע {ראה לעניין זה גם תקנה 367(ב) לתקסד"א; תמ"ש (ת"א) 44501/02 סמדר גולדיאק נ' יואב גולדיאק, תק-מש 2003(1), 451 (2003); ת"א (ת"א) 1958/02 אלון פופקין נ' בנק לפיתוח, תק-מח 2002(4), 1259 (2002)}.

שאלה: מהו הדין כאשר בקשה לאישור העיקול הוגשה כעבור שנה מיום צו העיקול?
תשובה: העיקול בטל {בש"א 347/02 נוג'ידאת עאדל נ' סולל בונה, תק-של 2004(1), 14671 (2004)}.

שאלה: במקרה ולא הוגשה בקשה לאישור העיקול, האם קיים הצורך בהחלטה נוספת המורה על ביטול העיקולים?
תשובה: בטלותו של העיקול הינו מיידי והמחזיק רשאי להתעלם מקיומו, כאילו מלכתחילה לא הוטל. המחזיק הינו צד חיצוני לסכסוך שבין הצדדים והמצב המשפטי הינו ברור וודאי עבורו קרי, משלא הוגשה בקשה לאישור העיקול במועד, בטלים העיקולים ולשם כך אף אין צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

שאלה: אימתי יידרש בית-המשפט לצו-מרווה?
תשובה: בית-המשפט יידרש לצו-מרווה בנסיבות שבהן עיקול זמני אינו ישים ואולם גם במקום בו יינתן צו-מרווה יחולו עליו אותם עקרונות החלים על עיקול זמני המוטל מכוח תקנה 360 לתקסד"א {ראה גם תקנה 383 לתקסד"א}.

שאלה: האם ניתן לבקש סעד של צו עיכוב יציאה מן הארץ כסעד עיקרי?
תשובה: לא {בש"א (ת"א) 15560/03 ד' מ' ק' (קטין) ואח' נ' ד' י' ק', תק-מש 2003(4), 134 (2003)}.

שאלה: מהם התנאים להענקת צו עיכוב יציאה מן הארץ?
תשובה: שהות ממושכת או לצמיתות של הנתבע; הכבדה על קיומו של ההליך או על ביצועו של פסק-הדין.
שאלה: מהו הדין באשר לתפיסת נכסים על-פי תקנה 387א לתקסד"א?
תשובה: נעיר כי התקנה הנ"ל למעשה הרחיבה את תחום העניינים בהם ניתן לקבל צו כדוגמת צו האנטון פילר לכל העניינים המתבררים אגב ההליך השיפוטי.

שאלה: מהי מטרת הצו לתפיסת נכסים?
תשובה: מטרת הצו היא למנוע השמדת ראיות להליך המשפטי ועל-כן לא ניתן לתפוס כל נכס בלי להוכיח לכאורה את נחיצותו להליך המשפטי. מטרת הצו היא תפיסת חומר ספציפי המצוי בידי המשיב ולא חיפוש כללי של ראיות שאיננו מתיישב עם אופיו של הצו {תמ"ש (יר') 814/05 אורבוטק בע"מ נ' קמט קבע"מ ואח', תק-מח 2005(1), 5880 (2005)}.

שאלה: מהן סמכויותיו של כונס הנכסים המתמנה על-פי תקנה 387ב לתקסד"א?
תשובה: להיכנס לחצרים לשם חיפוש או תפיסה של הנכסים; לחפש את הנכסים; לצלם או להעתיק את הנכסים; לתפוס את הנכסים; להחזיק בנכסים; לשמור או לבטח את הנכסים; לנהל את הנכסים ולפעיל את סמכויות בעל הנכסים, כולן אות מקצתן.

שאלה: האם הרשימה הנ"ל מהווה רשימה סגורה?
תשובה: לא. רשימת הפעולות בגינן ניתן למנות את כונס הנכסים אינה רשימה סגורה ואולם מעצם מהותו של הסעד כזמני, בית-המשפט יעשה שימוש זהיר במינוי הכונס, לפעולות שמעבר לרשימה שמנינו לעיל.

שאלה: האם ניתן למנות כונס נכסים לשם אכיפת צו בניה?
תשובה: כן.
שאלה: האם ניתן למנות כונס נכסים לאכיפת תביעה כספית?
תשובה: הדעה הרווחת בבתי-המשפט היא כי מינוי הכונס בתביעה כספית יינתן כחריג {ראה לעניין זה גם רע"א 7/89 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' חברת נשר סוכנות, פ"ד מב(4), 683 (1989); ת"א 2244/81 קומפני פריזין דה פרטיסיפסיון נ' שמואל פלאטו שרון ואח', תק-מח 91(1), 776 (1991)}.

שאלה: כיצד תוגש בקשה למינוי כונס נכסים?
תשובה: את הבקשה למינוי כונס נכסים יש להגיש בכתב ובית-המשפט ימנהו אם ייראה לו "צודק ונוח" לעשות כך.

שאלה: אימתי יאושר מינוי כונס נכסים?
תשובה: כאשר זכות בעלי הנכס, בנכס, מוגבלת ויש חשש לסכנה להשמדת הרכוש או קלקולו; לשמור על הרכוש מפני שינוי, כל עוד המקרה תלוי ועומד בבית-המשפט; לאפשר לתובע לקבל את מבוקשו, כאשר ניתן כבר פסק-דין ובמקרה זה המדובר בהוצאה לפועל מן היושר.