שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
שאלה: מהי מטרת תקנה 178(א) לתקסד"א?תשובה: מטרתה של תקנה 178(א) לתקסד"א הינה בדרך-כלל, לזמן עד שאינו בעל דין ולא לעשות שימוש בתקנה זו כדי לחייב בעל דין להציג מסמכים אשר היה ניתן לעתור לגילויים במסגרת הליכי הגילוי {ת"א (מרכז) 30172-01-10 שר תחנות דלק וסיכה בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ראה גם ת"א (חי') 562-08 פוקס אליהו נ' מדינת ישראל (משרד הביטחון), פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: אימתי יענה בית-המשפט להזמנת עובד ציבור למתן עדות?
תשובה: תקנה 178 לתקסד"א קובעת כי הזמנת עובד ציבור למתן עדות תותר רק מקום שבית-המשפט שוכנע, לפי שיקוליו, כי לא ניתן לקבל את העדות באמצעות תעודת עובד הציבור. כך למשל, כאשר תעודת הציבור שהוגשה עונה בצורה ברורה על שאלה טכנית ויחידה – לא תותר עדות בעל-פה {ת"א (נצ') 3044-01-11 שמעון בן חיים נ' קיבוץ שדה נחמיה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
נעיר כי בהתאם לתקנה 178(א1) לתקסד"א אין לשלוח הזמנה לעדות בעל-פה לעובד ציבור אם ניתן לקבל את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור {ת"א (נצ') 7662-01-10 תומר לוי נ' י.ג. פנאי להובי בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
שאלה: כיצד יש לנהוג באשר לערובה להוצאות העדים?
תשובה: תקנה 179 לתקסד"א קובעת כי בעל דין המבקש הזמנה לעד ישלם לבית-המשפט, לפני משלוח ההזמנה ותוך הזמן שייקבע, סכום כסף או ייתן ערובה אחרת, להנחת-דעתו של הרשם או המזכיר הראשי של בית-המשפט, לכיסוי הוצאותיו של המוזמן בדרכו לבית-המשפט ובשובו ממנו ובעד יום אחד של שהייה {בש"א (ת"א) 170440/05 סער צבי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005); ת"א (חי') 1248/99 אמיתי יגאל נ' קיבוץ עברון - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004); ע"א (ת"א) 1834/03 מאור חיים נ' סופרגז חברה ישראלית לאספקת גז בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.
שאלה: מהו הדין באם לא שולמה הערובה או שולם הכסף?
תשובה: לא תישלח ההזמנה.
שאלה: כיצד יש לנהוג לאחר תשלום סכום ההוצאות?
תשובה: תקנה 180 לתקסד"א קובעת כי מקום שניתן להמציא את ההזמנה באופן אישי יש להגיש עימה למוזמן, אם אפשר, שובר על הסכום ששולם לבית-המשפט כאמור.
שאלה: מהו הדין באשר להזמנת עדים לפי בקשת אסיר?
תשובה: תקנה 181 לתקסד"א קובעת כי בעל דין אסיר המבקש הזמנה לעד ולשכת סעד מעידה שאין ביכולתו אותה שעה להבטיח כיסוי הוצאות העד, רשאי בית-המשפט או הרשם לדחות את התשלום הנדרש ושכר העדים והמומחים והוצאותיהם ישולמו מאוצר המדינה.
שאלה: אימתי יש להגיש הבקשה להזמנת עד?
תשובה: למעלה מ- 15 ימים לפני התאריך שנקבע לבירור המשפט.
שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט במידה והוגשה לו בקשה להזמנת עד מספר ימים לפני המועד לבירור המשפט?
תשובה: ב- ת"א (ת"א) 158672-09 {ש. אלברט עבודות ציבוריות שירותי ניקיון נ' עיריית רחובות, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי בשל העובדה שהדיון קרוב, הבקשה לא הועברה לתגובה. חרף האיחור בית-המשפט התיר זימון העדה במסירה אישית, בכפוף להפקדת סכום של 750 ₪ בקופת בית-המשפט להבטחת הוצאותיה {ראה גם ת"א (יר') 10565/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' הבית שבעמק בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
שאלה: האם הגשת בקשה להזמנת עד במועד שהוא פחות מ- 15 הימים כאמור לעיל, הינה עילה לדחיית מועד בירור המשפט?
תשובה: לא {ת"א (יר') 2669-05 איאד חמאמרה נ' הראל חברה לבטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (ב"ש) 7214-06 נרקיס רואימי נ' סברינה דרמון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
ב- ה"פ (חי') 20341-05-09 {מ. חליל בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)} נדחתה בקשה להזמין עדים וזאת בשל העובדה כי הבקשה הוגשה לבית-המשפט שלושה ימים לפני המועד שנקבע לבירור המשפט.
שאלה: מהו הדין באשר להזמנה להציג מסמך?
תשובה: תקנה 183 לתקסד"א קובעת כי מי שהוזמן להציג מסמך בלבד רואים אותו כאילו נענה להזמנה אם הביא לידי הצגת המסמך, אף אם לא בא בעצמו להציגו.
שאלה: מהן הסנקציות למי שהוזמן להעיד ולא התייצב או מי שנצטווה להמציא מסמך ולא המציאו?
תשובה: בסמכותו של בית-המשפט להוציא לעד הנ"ל צו הבאה {תקנה 184 לתקסד"א; ת"א (ת"א) 48451-10-10 חיים מרדכי הלטובסקי נ' רחמים ברוך נידאם, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (ת"א) 53925-07 צאלצאו וונדמגאי נ' לוי תומר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
שאלה: האם מי שהתייצב חייב לבוא לכל ישיבה עד גמר הדיון?
תשובה: כן, אלא אם בית-המשפט הורה הוראה אחרת {ראה תקנה 185(א) לתקסד"א}.
שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר עד שנעצר בשל אי-התייצבותו למשל לא יכול להעיד מחמת היעדר בעלי הדין, כולם או מקצתם?
תשובה: בסמכותו של בית-המשפט לשחררו בערובה מספקת המבטיחה את התייצבותו במועד ובמקום שייראו לבית-המשפט או לרשם {ראה תקנה 186 לתקסד"א}.
שאלה: האם תקנה 187 לתקסד"א חלה גם על בתי-הדין לעבודה?
תשובה: כן {ס"ע (יר') 1412-10 דן הרשקוביץ נ' ענת אופיר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: מה ניתן לכלול במונח "שכר בטלה"?
תשובה: בגדרו של המונח "שכר בטלה" ניתן לכלול גם שכר עבור פעולות הכנה לגיטימיות שמבצע העד לצורך מתן עדותו. כך, למשל, אם העד מתבקש, כהכנה לעדותו, לעבור על מסמכים או לאתרם, אין לשלול את האפשרות שיהיה זכאי לשכר בטלה בגין הזמן שנדרש לביצוע מטלה זו {ת"א (יר') 8530-06 ע.ז נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
שאלה: אימתי ייקבע שכרו של העד?
תשובה: שכרו של העד ייקבע בתום מתן עדותו {תא"מ (ת"א) 162028-09 אהרון עדן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

