שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
שאלה: מהו המועד להגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים?תשובה: כתב התביעה יוגש בתוך 90 ימים לאחר שפסק-הדין בפלילים הפך לחלוט.
שאלה: לאיזה מוטב יוגש כתב התביעה?
תשובה: תביעה כאמור תוגש למותב ששמע את התיק הפלילי.
שאלה: מהם המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה הנ"ל?
תשובה: העתק מפסק-הדין שלפיו הורשע הנתבע והעתק מכתב האישום {ראה תקנה 17(א) לתקסד"א}.
שאלה: מהו הדין כאשר תובע הגיש את תביעתו לאחר שעברו ה- 90 ימים מאז שפסק-הדין בפלילי הפך לחלוט?
תשובה: במקרה כזה תידחה תביעתו {ת"א (ת"א) 52483/06 תמר שרעבי נ' ירון טביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (יר') 27501-12-10 פלונית פלונית נ' עומר קרוט, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: כיצד על בעל הדין לנהוג בבואו להגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים כאשר איחר את המועד של ה- 90 יום?
תשובה: במקרה זה על התובע למחוק את כותרת התביעה {"תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים"} ועם מחיקת הכותרת עסקינן בתביעה נזיקית לפיצוי המתלונן בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו בגלל המעשים שביצע בו הנתבע שבביצועם הורשע {ראה למשל ת"א (ת"א) 47089-11-10 א.ה נ' י.א, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (יר') 18700/08 יהושע אלטשולר נ' רוג'ה דביקו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
שאלה: האם יש בסעיף 77 לחוק בתי-המשפט כדי להקים עילת תביעה עצמאית לנפגע?
תשובה: ב- ת"א (חי') 814-08 {סילימור ע"ש ציקי בהט ז"ל בע"מ נ' ג'מאל מחאג'נה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} קבע בית-המשפט כי סעיף 77 לחוק בתי-המשפט אינו אלא מסגרת דיונית מקוצרת לתביעה, אולם אין בו כדי להקים עילת תביעה עצמאית לנפגע. כל הטוען כי נפגע עקב מעשה העבירה צריך להצביע על קיומה של עילת תביעה המוכרת בדין ולכלול את פרטי עילתו בכתב התביעה. הואיל ואין בסעיף 77 לחוק בתי-משפט כדי להקים עילה עצמאית לתובעת יש לבחון האם עומדת לה עילת תביעה על-פי הדין הכללי.
שאלה: האם בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ניתן להגיש אורכה להגשת התביעה ובהסתמך למשל על הוראת תקנה 529 לתקסד"א?
תשובה: כן {ראה למשל בש"א (ק"ג) 432/09 אברהם יצחקי נ' גז יגל, חב' להפצת גז בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
שאלה: מהי מטרתו של סעיף 77 לחוק בתי-המשפט?
תשובה: בסעיף זה מוצעת דרך נוספת, שיש בה למנוע כפילות הליכים ולחסוך בזמנו של בית-המשפט, והיא – לאפשר העברת תביעה אזרחית, שנתגבשה תוך ההליכים במשפט פלילי, לשופט שפסק במשפט הפלילי וקבע את המסקנות שבו.
התובע האזרחי אינו צד להליך הפלילי ואינו רשאי להתערב בו, ואילו הריכוז המבוקש מושג: השופט הבקי בעניין, שקבע את העובדות והסיק את המסקנות, הוא שיפסוק גם בשאלת האחריות לנזק, כשהעניין כולו טרם נשכח ואינו מצריך בירור חדש.
כדי להשיג את התוצאה המבוקשת, יש להתעלם משאלת עצם סמכותה העניינית של הערכאה שדנה בפלילים לדון בתביעה האזרחית, שאם זכות הצירוף תהיה מותנית בסמכות העניינית, ספק אם נמצאנו מועילים. לכן, מוצע שהשופט שגזר את הדין יהיה מוסמך לדון בתביעה האזרחית, גם אם אינה בסמכות הערכאה שבה הוא יושב {ראה הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"ב-1972, 267}.
מכאן, שסעיף זה לא בא לשרת דווקא את עניינו של התובע שנפגע על-ידי מעשה העבירה שבגינו הורשע הנתבע, אלא – ואולי, בעיקר – לשרת את עניינו של בית-המשפט על-ידי מניעת התדיינויות ועל-ידי חיסכון בזמן. לצורך מטרה זאת, אף שינה המחוקק מכללי הסמכות העניינית והסמיך בפירוש את בית-המשפט המחוזי, הדן בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, לחרוג מגבולות סמכותו הרגילה {ת"א (ת"א) 2043/07 סטניסלב דוידוב נ' פרחי דורון בן ויטלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.