שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
1. הוראה בדבר חקירות או חשבונות – תקנה 123 לתקסד"אשאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט להורות על עריכת חשבון או חקירה?
תשובה: כן. בית-המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או עריכת חשבון.
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט למנות מומחה מטעם בית-המשפט שיבדוק את דו"ח התקבולים והתשלומים שהגיש בעל דין במשפט?
תשובה: כן {ה"פ (מרכז) 9680-05-10 אסתר מדר נ' עו"ד יצחק זכריה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ע"א 210/10 רמנוף חברה לסחר בציוד בניה בע"מ נ' נפתלי שוורץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
2. בדיקת נכס מטעם בעל דין – תקנה 124 לתקסד"א
שאלה: מהי התכלית שבתקנה 124 לתקסד"א?
תשובה: תקנה הנ"ל מעגנת את זכותו הבסיסית של בעל דין, לבדוק את הנכס מושא התובענה {בר"ע (חי') 1782/07 שיש אלוני בע"מ נ' יעקוב אוחיון, תק-מח 2007(2), 2596 (2007)}. בכך מקודמת התכלית של הגינות דיוניות והאפשרות לבירור האמת תוך הצגת כל צד את מלוא טענותיו.
נקודת המוצא הינה, כי זכותו של בעל דין לקחת חלק ולהיות נוכח בהליכים משפטיים בעניינו. ההליך של גיבוש והכנת חוות-דעת מטעם בעל דין, הינו חלק מההליך המשפטי במובן הרחב, קשור בטבורו להתדיינות בבית-המשפט ומהווה שלב משמעותי בהליך המשפטי.
על רקע האמור נפסק, כי סמכותו של בית-המשפט לניהול המשפט, משתרעת אף על הליכים המתרחשים מחוץ לאולם בית-המשפט וקשורים למשפט, לרבות הליכי הכנת חוות-דעת מומחים מטעם הצדדים {רע"א 2948/10 גליצנשטיין נ' מדינת ישראל ואח', תק-על 2012(1), 5303 (2012)}.
מכאן, ובהיעדר אינטרס נגדי של הצד שכנגד, אשר יש בו כדי לגבור בנסיבות העניין על זכותו של בעל הדין המבקש להיות נוכח בבדיקה של נכס העומד במחלוקת במשפט, תעמוד זכותו של האחרון {ת"א (נצ') 8576-12-08 יובל מט נ' שושנה גנני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ראה גם רע"א 227/85 חוסן בי"ח לתעשיית מרצפות בע"מ נ' אמנון לוינסון, פ"ד לט(2), 390 (1985); ת"א (ת"א) 1730/05 מדינת ישראל נ' הרב צבי ביאלסטוצקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: האם יש לאפשר בדיקות חוזרות של אותו נכס שכבר נבדק?
תשובה: הטעמים לבקשה לעריכת בדיקה חוזרת עשויים להיות רבים ומגוונים. כך לעיתים מתברר למומחה שערך את הביקור כי הוא זקוק לבדיקה נוספת כדי להשלים את חוות-דעתו; ייתכנו מקרים בהם נבצר מהמומחה שבדק, בשל נסיבות חיצוניות, לערוך חוות-דעת או להעיד ועל-כן יש צורך במומחה חלופי וכדומה.
שיקול-הדעת המסור לבית-המשפט להורות על בדקיה חוזרת הינו רחב ומותנה בנסיבותיו של כל מקרה {ראה ע"א 227/85 חוסן ביח"ר למרצפות בע"מ נ' לוינסון, פ"ד לט(2), 390 (1985)}.
ב- ת"א (חי') 3740-05-09 {ושאחי אחמד נ' הצד השלישי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן לא היתה כל טענה שנפל פגם בביקור הראשון. יחד-עם-זאת, בית-המשפט לא סבר כי עריכת ביקור נוסף במפעל כרוכה כהכבדה רבה או תגרום לנתבעת נזק רב. לא מדובר בבדיקה המצריכה הפסקת עבודת המפעל וכדומה. לכל היותר יידרשו עובדים של הנתבעת להתלוות למומחה ולהציג לו את המכונה הרלבנטית. בגין בזבוז זמנם של אלו ניתן לפצות בהוצאות.