תובענה בענייני משפחה

1. בית-המשפט לענייני משפחה
שאלה: מהי מטרות הקמת בתי-המשפט לענייני משפחה?
תשובה: יצירת ערכאה שיפוטית בה ניתן יהיה לראות את הסכסוך כולו, על עמוק שורשיו ומכלל היבטיו וכן פיתוח ערכאה שיפוטית בעלת כלים מיוחדים, בה יושבים שופטים בעלי ידע וניסיון מקצועי תחום המשפחה.

שאלה: מהי סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה?
תשובה: סמכות העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה היא כסמכותו של בית-המשפט השלום.

שאלה: מהו המבחן הקובע לסמכות עניינית?
תשובה: המבחן הקובע הוא מבחן העילה. בחירה במבחן זה נובעת מהרצון לפתור סיטואציה בה בכתב הטענות הפותח את ההליך מתבקש בית-המשפט ליתן יותר מסעד אחד וכאשר אין הסעדים כולם מצויים בסמכותו של בית-משפט אחד כפי קורה פעמים רבות בתביעות בענייני משפחה.

שאלה: מהו דין תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדים?
תשובה: התובענה תוגש לבית-המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף; אם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון. נעיר כי על-אף האמור בית-המשפט רשאי להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי כמשמעותו בתקנה 258ד לתקסד"א לבית-משפט אחר, אם כל הצדדים מתגוררים מחוץ לאיזור השיפוט.

שאלה: היכן תוגש תובענה אחרת בענייני משפחה?
תשובה: תובענה אחרת בענייני משפחה שלא נקבע לה מקום שיפוט, תוגש לבית-המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע.

שאלה: מהו הדין באשר לתובענה חדשה נוספת?
תשובה: תובענה חדשה נוספת תוגש על-ידי בעלי הדין לאותו בית-משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם אלא-אם-כן הורה נשיא בית-המשפט או סגנו, אחרת.

שאלה: מה הדין באשר לתובענה שאין לה מקום שיפוט?
תשובה: תובענה זו תוגש לבית-המשפט המוסמך בתל אביב.

שאלה: מהו תיק עיקרי?
תשובה: התביעה הראשונה בכל תיק משפחה תהיה התיק העיקרי וכל השאר תיקי-משנה.

שאלה: מהו תיק משני?
תשובה: תביעה משנית היא כל תביעה נוספת בין הצדדים, מעבר לתביעה הראשונה, בין אותם צדדים.

שאלה: מהם כתבי הטענות להם תצורף הרצאת פרטים?
תשובה: תיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג; באחד מן המקרים המפורטים בתקנה 258ז לתקסד"א; תובענה למזונות ולמדור ותובענה בעניין קטין שנושאה זכויות משמורת; תובענה בעניין התרת נישואין.

שאלה: מה הדין כאשר בעל דין לא הגיש הרצאת פרטים?
תשובה: יראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד ואף ייאסר עליו להביא ראיות לפרטים המתייחסים למסמך שלא צירף בעל הדין.

שאלה: כיצד יש להגיש תביעה לבית-המשפט לענייני משפחה?
תשובה: תקנה 258ה לתקסד"א קובעת כי כל תובענה, למעט בקשת ביניים, תיפתח במסירת כתב תביעה לבית-המשפט.

שאלה: כיצד תוגש בקשת ביניים לבית-המשפט לענייני משפחה?
תשובה: תוגש בכתב; תאומת בתצהיר המאמת את העובדות הידועות לבעל הדין מידיעתו האישית; יצויין בה סוג התובענה שבמסגרתו הוגשה {ראה תקנה 258ו לתקסד"א}.

שאלה: מהם כתבי הטענות שחובה לצרף להם תצהיר לאימות?
תשובה: לכתב תביעה, לכתב הגנה, לכתב תשובה לתביעה שכנגד, להודעה לצד שלישי ולכתב הגנה לה [ראה תקנה 258ח לתקסד"א}.

שאלה: האם הוראות פרק ט' לתקסד"א בעניין גילוי מסמכים חלה בתובענות בענייני משפחה?
תשובה: לא. הרעיון נעוץ בכך שבבית-המשפט לענייני משפחה חל עיקרון "גילוי המסמכים המוקדם" ומטעם זה איפוא אין מקום לדרישה בכתב של גילוי מסמכים {ראה תקנה 258ט לתקסד"א}. נעיר כי על-פי תקנה הנ"ל, לכתב טענות יצרף בעל דין רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו {ראה לעניין זה גם רע"א 2466/00 עורך-דין יהונתן בוטח נ' אסתר בוטח, תק-על 2000(3), 2531 (2000)}.

שאלה: האם בבית-משפט לענייני משפחה קיימת חובת התייצבות של בעלי הדין?
תשובה: תקנה 258יא לתקסד"א קובעת כי הכלל הוא שבקדם משפט יתייצבו בעלי הדין, למעט פסול-דין. החריג הוא שבית-המשפט יכול לקבוע אחרת.

שאלה: מהו הדין כאשר בעל דין לא התייצב לדיון בעניינו?
תשובה: דין אי-התייצבות בעל דין כדין אי-התייצבות על-פי תקנה 157 לתקסד"א.

שאלה: מהו הדין באשר למינוי מומחה מטעם בית-המשפט והאם זקוק בית-המשפט את הסכמת בעלי הדין?
תשובה: בית-המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות-דעת בכתב בכל עניין הנוגע לענייני משפחה.

שאלה: מהו הדין באשר לחקירת מומחה בית-המשפט?
תשובה: מומחה שמינה בית-המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות-דעתו אלא ברשות בית-המשפט ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך 7 ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה.

שאלה: מהו הדין באשר להזמנת עד מטעם בית-המשפט?
תשובה: תקנה 258יג לתקסד"א מתירה לבית-המשפט לענייני משפחה להזמין עד מטעמו אם הוא סבור שעדותו דרושה לצורך בירור המשפט ולחייב את בעלי הדין או מי מהם, לשאת בתשלום הוצאותיו של עד זה.

שאלה: מהו הדין באשר לקבל עדות על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה?
תשובה: בית-המשפט רשאי לקבל כראיה כל עדות שהובאה בפניו אף אם אינה קבילה בבית-משפט אחר {ראה תקנה 258יד(1) לתקסד"א}.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לסטות מסדרי הדיון ומדיני הראיות?
תשובה: כן, וכל אימת שהדבר נראה לו כדרך הטובה ביותר לעשיית משפט צדק {ראה סעיף 8 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה}.

שאלה: האם תקנה 390 לתקס"א תחול על כונס נכסים שמונה בבית-המשפט לענייני משפחה?
תשובה: לא {ראה תקנה 258טו לתקסד"א}.

שאלה: מהם גדרי צו העיקול בתביעת מזונות?
תשובה: צו העיקול לא יעלה על סכום המזונות הקבוע לתקופה של שנתיים, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו; אם זכה התובע בתביעת המזונות, מוגבל תוקפו של צו העיקול לחמש שנים מיום מתן פסק-הדין.

שאלה: אימתי יפקע צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא על-ידי בית-משפט לענייני משפחה?
תשובה: בשונה מצו עיכוב יציאה מן הארץ בכל הליך אזרחי, יפקע צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליך משפחה בתאריך פקיעת הצו שיקבע בית-המשפט עם מתן החלטה על הצו.

שאלה: האם בית-המשפט לענייני משפחה משמש כערכאת ערעור?
תשובה: החלטות הרשם לענייני ירושה; החלטות רשם ההוצאה לפועל בענייני משפחה; על החלטה אחרת של רשם בית-משפט לענייני משפחה.

שאלה: מהו המועד להגשת ערעור?
תשובה: ערעור כאמור בתקנה 258ז(14) ו- 258ז(15) לתקסד"א יוגש לבית-המשפט תוך 15 ימים מיום שההחלטה נושא הערעור הומצאה למערער {ראה תקנה 258כח לתקסד"א}.

שאלה: האם הוראות סימן ה' לפרק ל' יחולו על ערעורים בבית-המשפט לענייני משפחה?
תשובה: לא {ראה תקנה 258כט לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר להגשת עיקרי טיעון ומוצגים על-ידי המשיב?
תשובה: המשיב בערעור יגיש את עיקרי טיעונו ותיק מוצגים מטעמו תוך 15 ימים מיום קבלת כתב הערעור [ראה תקנה 258לא לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין במקרה והמערער לא הפקיד הערובה?
תשובה: לא הפקיד המערער ערובה במועד שנקבע, יירשם הערעור לדחיה לפני בית-המשפט. הודעה על כך תומצא לבעלי הדין {ראה תקנה 258לב(ב) לתקסד"א}.

שאלה: מהו ההרכב שידון על החלטה אחרת של רשם בית-משפט לענייני משפחה?
תשובה: הערעור יהיה בפני שופט אחד.

2. תובענות למזונות או למדור
שאלה: על איזה דין תושתת תביעת מזונות?
תשובה: תביעת מזונות יכול שתושתת על חיוב הדין האישי ויכול שתושתת על הדין הכללי המחייב את בן הזוג, אם לא חל עליו הדין האישי מסיבה כלשהיא, לזון את בן זוגו, ילדיו וילדי בן הזוג.

שאלה: האם יש לראות בתביעה לביטול מזונות כתביעה למזונות כהגדרתה בתקנה 259 לתקסד"א?
תשובה: תביעה לביטול מזונות היא למעשה תביעה לביטול פסק-דין וספק אם יש לראות בתביעה כזאת משום "תביעה למזונות" כהגדרתה בתקנה 259 לתקסד"א {ראה למשל ת"א (ת"א) 920/89 שמואל כהן נ' רבקה כהן, תק-מח 91(1), 91 (1991)}.

שאלה: מהי המטרה שבתקנה 263 לתקסד"א?
תשובה: מטרתה של תקנה 263 לתקסד"א הינה להקל על הזכאי למזונות בהגשת תביעתו, וזאת על-ידי מתן "היתר" למסור תצהיר כללי אשר מאמת את כל מה שנטען בכתבי הטענות.

שאלה: אימתי יוגש תצהיר על-ידי אחר?
תשובה: מתקנה 263(ג) לתקסד"א עולה בבירור כי כדי לפטור בעל דין עצמו מחובת האימות בתצהיר כאמור בתקנה 263(א) לתקסד"א ולהתיר הגשת תצהיר על-ידי אחר, יש לשכנע את בית-המשפט בשניים אלה: האחד, כי נבצר מבעל הדין לתת תצהיר באופן אישי או להיחקר על תצהירו. השני, כי יש מקום להרשות מתן התצהיר, במקומו של בעל הדין על-ידי אדם אחר.

שאלה: האם שני התנאים שלעיל מצטברים?
תשובה: שני התנאים הם מצטברים כי יכול בית-המשפט, למשל, להגיע לכלל מסקנה כי אכן נבצר מפלוני בעל הדין להצהיר או להיחקר, אולם, אין מקום לאשר את המצהיר החלופי {ע"א 227/88 עפר לאלו נ' ג'ולי לאלו, תק-על 90(3), 653 (1990)}.

שאלה: מהי החשיבות בצירוף הרצאת פרטים?
תשובה: על חשיבות הרצאת הפרטים עמד כב' השופט מ' דרורי ב- ע"מ (יר') 789/05 {ע' ד' (קטינה) ואח' נ' ע' י', תק-מח 2006(1), 1859 (2006)} שם קבע כי להרצאת הפרטים בתביעות למזונות חשיבות רבה, ונקבעו סנקציות למי שלא מסר פרטים בהרצאת הפרטים, החל בכך שיראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד {תקנה 264(א) לתקסד"א}, ובהמשך, איסור להביא ראיות לפרטים המתייחסים למסמך שלא צירף בעל הדין {תקנה 264(ב) לתקסד"א}, וכלה בסנקציה החריפה של מחיקת כתב הטענות {ראה תקנה 264(ד) לתקסד"א}.
בהרצאת הפרטים על בעלי הדין לפרוש בפני בית-המשפט את העובדות והנתונים אשר על בסיסן ניתן לקבוע מהי הכנסת נתבע ומהם צרכי התובע. תקנה 264 לתקסד"א מעניקה מדרג סנקציות אשר ניתן להפעילן כנגד מי שאינו ממלא אחר החובה הקבועה בה ואינו מוסר פרט בהרצאת הפרטים {ראה גם תמ"ש (משפחה ת"א) 31070/04 פלונית נ' מדר יוסי, תק-מש 2005(3), 34, 35 (2005); ע"א 108/79 עמון נ' עמון, פ"ד לד(1), 324 (1979); ע"א 161/82 רומנו נ' רומנו, לח(1), 194 (1984); ע"א 376/85 סטרולזון נ' סטרולוזון, מ(1), 637 (1986)}.

שאלה: מהי הסנקציה באי-מסירת פרט בהרצאת הפרטים?
תשובה: בעל דין שלא מסר פרט בהרצאת הפרטים והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית יראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד בפרט הנדון {ראה ע"מ (יר') 470/03 פלוני נ' פלונית, תק-מח 2005(4), 2967 (2005)}.

שאלה: אימתי יוגש כתב הגנה בתביעה למזונות?
תשובה: כתב הגנה לתביעת מזונות יוגש תוך 15 יום מיום המצאת כתב התביעה.

שאלה: מהי מטרת "המזונות הזמניים"?
תשובה: למנוע מצב בו משך ההליכים המשפטיים יביאו את התובעים לקשיים בקיומם הפיזי. סכום המזונות הזמניים אינו בא לשקף את הסכום הסופי של המזונות אם כי יש בו כדי להצביע על מינימום מחייב.

שאלה: אימתי תוגש בקשה לפסיקת מזונות זמניים?
תשובה: תקנה 265 לתקסד"א קובעת כי בקשה למזונות זמניים תוגש לאחר הגשת כתב ההגנה בתביעת המזונות {ראה גם סעיף 10 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959}.

שאלה: האם קיימת חובה לצרף תצהיר לבקשה ולתשובה למזונות זמניים?
תשובה: לא {ראה תקנה 265(ד) לתקסד"א}.

שאלה: על סמך מה יפסוק בית-המשפט מזונות זמניים?
תשובה: בית-המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד כתבי הטענות, הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם בדיון שיקבע לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה לקביעת המזונות הזמניים {ראה תקנה 266 לתקסד"א}.

שאלה: האם ניתן לשנות את גובה המזונות לאחר שניתן פסק-דין סופי?
תשובה: בתביעת מזונות ניתן לשנות את קביעת שיעור דמי המזונות גם בתביעה נוספת בפני אותה ערכאה שנתנה את פסק-הדין - עקב שינוי נסיבות או נסיבות חדשות שנתגלו. כלומר, פסק-הדין למזונות אינו סופי וניתן לשנותו עם שינוי עובדתי מוכח. שינוי הנסיבות הנדרש הינו שינוי מהותי ומשמעותי כגון שינוי גדול ביכולת ההשתכרות, מחלה או נכות פתאומיים או גילוי מקורות הכנסה חדשים שהוסתרו מבית-המשפט.

3. תובענה בענייני אימוץ
שאלה: מהו מקום השיפוט בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ?
תשובה: תקנה 275 לתקסד"א קובעת את מקום השיפוט בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ {ועל כל בקשה אחרת לפי חוק האימוץ עד להגשת בקשה למתן צו אימוץ}, בבית-המשפט לענייני משפחה שבאיזור שיפוטו מצוי הילד או מקום מגוריהם של הוריו, אולם אם קיים חשש שבנסיבות העניין עלולה הגשה כאמור להביא לגילוי פרט שאסור לגלותו לפי סעיף 34 לחוק האימוץ, יכול שהבקשה תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה בירושלים.

שאלה: מה הדין באשר לפתיחת תיק?
תשובה: כאשר המדובר בתיק אימוץ קובעת תקנה 269 לתקסד"א כי כתבי-בי-דין ומסמכים לעניין הסכמת הורה לאימוץ או הכרזת ילד כבר-אימוץ יתוייקו בתיק אחד, ולעניין הבקשה למתן צו אימוץ - בתיק שני, אלא אם הורה בית-המשפט, מטעמים מיוחדים שירשמו, שהדיון בשני התיקים יאוחד. כל צד לא יעיין באחד התיקים האמורים אלא-אם-כן קיבל רשות על כך מבית-המשפט.

שאלה: מהם סדרי הדין בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ?
תשובה: תקנה 276 לתקסד"א קובעת כי בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, בבקשה יפורשו: שמו של הילד; שמם ומענם של הוריו - במידת האפשר; הנימוקים להכרזת הקטין כבר-אימוץ; נימוקים בדבר צמצום או אי-צמצום תוצאי האימוץ.
לבקשה יצורף תסקיר מאת פקיד סעד הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לעניין הפרטים הנקובים בטופס 31 והמראות כי נתמלאו התנאים הדרושים להכרזה; כמו-כן יצורפו לבקשה המסמכים הדרושים לשם הוכחת העובדות המצויינות בתסקיר; אין צורך לצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות האמורות.
תקנה 279 לתקסד"א קובעת כי מועד שמיעת הבקשה יהיה תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה להכרזת הקטין כבר-אימוץ.
סעיף 13 לחוק האימוץ קובע כי באין הסכמת הורה להכרזת הילד כבר-אימוץ, רשאי בית-משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר-אימוץ, אם התקיימו אחד מתנאי הסעיף.
סעיף 24(ב) לחוק האימוץ קובע כי בדיון לפי סעיף 13 ובערעור עליו, רשאי בית-המשפט למנות עורך-דין להורה שאינו מיוצג על-ידי עורך-דין, ואם נתמנה, יחולו על המדינה שכר-הטרחה וההוצאות שלו ושל העדים.
החלטת בית-המשפט בבקשה להכריז על ילד כבר-אימוץ, תינתן בתוך 12 חודשים מיום הגשת הבקשה להכרזה כאמור; ואולם רשאי בית-המשפט לדחות את מועד מתן ההחלטה למועד אחר שיקבע, מנימוקים שיפרט.
תקנה 284 לתקסד"א קובעת כי בקשה למתן צו אימוץ תוגש בשלושה העתקים או יותר אם ציווה כך בית-המשפט, בידי המאמץ לפי טופס 32 או בדומה לו, כשהיא חתומה ביד המאמץ ומאושרת בתצהיר. לבקשה תצורף תעודה מאת פקיד סעד המעידה כי ניתנה הסכמתם של הורי המאמץ או כי בית-המשפט הכריז על הילד בר-אימוץ.
בקשה למתן צו אימוץ של ילד ממדינת חוץ תוגש בידי מאמץ כשהיא ערוכה לפי טופס 34א, חתומה בידי המאמץ ונתמכת בתצהיר {ראה תקנה 294ב לתקסד"א}.
סעיף 6 לחוק האימוץ קובע כי לא ייתן בית-משפט צו אימוץ אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחן המאמץ לפחות שישה חודשים לפני מתן הצו, שתימנה מיום מסירת הודעה לפקיד הסעד שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו.
סעיף 17 לחוק האימוץ קובע כי תוצאות האימוץ חלות מיום מתן צו האימוץ, אם לא קבע בית-המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר.
את צו האימוץ ניתן לבטל על-סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח בית-המשפט שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת {ראה גם סעיף 19 לחוק האימוץ}.
תפיסתו הבסיסית של חוק אימוץ ילדים היא כי אין מנתקים את קשר ההורות הטבעי בין ההורים הביולוגיים לילדם מקום שהם מסוגלים ורוצים לטפל בילד, רק משום שאפשר ובמסגרת משפחתית אחרת היה הילד זוכה לתנאים טובים יותר. ועל-כן קיימת הקפדה על מילוי כל שלב ושלב וכל תנאי ותנאי.

שאלה: מהו הדין באשר לכתבי הטענות על-פי חוק האימוץ?
תשובה: תקנה 276 לתקסד"א קובעת כי יוגשו מהבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ מספר העתקים מספיק עבור בית-המשפט ולשם המצאה למשיבים.
את הבקשה לצו האימוץ יש להגיש בשלושה העתקים, ורשאי בית-המשפט לצוות על המאמץ להגיש עותקים נוספים {ראה תקנה 284 לתקסד"א}. העותקים יומצאו ליועץ המשפטי לממשלה ולפקיד סעד שמונה לפקיד סעד מחוזי באיזור שיפוטו של בית-המשפט {ראה תקנה 286 לתקסד"א}.
בקשת הורה על-פי תקנה 274 לתקסד"א לפסול הסכמתו לאימוץ ילדו או לחזור בו ממנה, תוגש לבית-המשפט במספר עותקים מספיק עבור בית-המשפט ולשם המצאה ליועץ המשפטי לממשלה ולפקיד סעד הראשי.
תקנה 294ב לתקסד"א קובעת כי בקשה למתן צו אימוץ של ילד ממדינת חוץ תוגש בארבעה עותקים, ורשאי בית-המשפט לצוות על המאמץ להגיש עותקים נוספים.
תקנה 294ד לתקסד"א קובעת כי עותקי הבקשה יומצאו ליועץ המשפטי לממשלה, לעמותה המוכרת ולפקיד סעד ארצי.
במקרה בו הוגשה לבית-המשפט עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שצורף על-ידי מערערת כמשיב פורמאלי, על-אף שלה לא היה מעמד בהליך האימוץ, נקבע כי ליועץ המשפטי לממשלה יש אמנם מעמד בנושא התובענה. אלא שהתובענה הוגשה לא מטעמו; ומקום שהיועץ המשפטי סבור, כי יש צורך בהתערבותו לטובת עניינו של קטין, מוטל עליו לנקוט בהליך עצמאי מטעמו, ואין הוא יוצא ידי חובה בצירוף עמדתו למי שללא מעמד וללא זכות פתח בהליך כזה {ראה ע"א 2130/97 פלוני ואח' נ' פלונית ואח', פ"ד נג(1), 145 (1998)}.

שאלה: מהו הדין באשר לצירוץ תצהיר?
תשובה: תקנה 282 לתקסד"א קובעת כי לבקשה למתן צו המהווה אישור פעולה דחופה של פקיד סעד לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, בעניין הכרזתו של ילד כבר-אימוץ, יצורף תצהיר פקיד הסעד.
תקנה 284 לתקסד"א קובעת כי בקשה למתן צו אימוץ תוגש כשהיא חתומה ביד המאמץ ומאושרת בתצהיר. כך גם קובעת תקנה 294ב לתקסד"א לגבי בקשה למתן צו אימוץ של ילד ממדינת חוץ, על הבקשה להיות חתומה בידי המאמץ ונתמכת בתצהיר.
נדגיש כי לבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ, על-פי תקנה 276 לתקסד"א אין צורך לצרף תצהיר לשם אימות העובדות האמורות.

שאלה: מהו הדין באשר לצירוף מסמכים מיוחדים?
תשובה: תקנה 276 לתקסד"א קובעת כי לבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ יצורף: תסקיר מאת פקיד סעד הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לעניין הפרטים הנקובים בטופס 31 והמראות כי נתמלאו התנאים הדרושים להכרזה; המסמכים הדרושים לשם הוכחת העובדות המצויינות בתסקיר; אין צורך לצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות האמורות.

שאלה: מהו הדין באשר לזהות הצדדים בהליך האימוץ?
תשובה: תקנה 277 לתקסד"א קובעת כי המשיבים לבקשה להכרזה על ילד כבר-אימוץ יהיו כל הורה שלא הסכים לאימוץ.
הורה שנפטר או שאין אפשרות סבירה לזהותו או למצאו, אין צורך לציינו בכתב הבקשה כמשיב, ורשאי בית-המשפט לקבוע, לפי בקשת המבקש, אם יהיה משיב במקום ההורה האמור ומי יהיה משיב זה.
כמשיבים על ההורים להסכים או לסרב להכרזת הילד כבר-אימוץ. תקנה 272 לתקסד"א קובעת את הדרכים בהם יכולים ההורים לבטא את הסכמתם לאימוץ.
עקב מורכבות ההליך הן מבחינה רגשית ונפשית והן מבחינה משפטית, קובעת תקנה 273 לתקסד"א כי המקבל הצהרה של הורה על הסכמתו לאימוץ ילדו יסביר להורה לפני מתן ההצהרה, ואם היתה ההצהרה בכתב - לפני שההורה יחתום על הצהרתו, בשפה פשוטה המובנת לו, שהאימוץ יפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו ואת הסמכויות הנתונות להם ביחס אליו, זולת אם יצמצם בית-המשפט תנאים אלה של האימוץ; כמו-כן יסביר להורה את זכויותיו של המאומץ כלפיו לעניין ירושה; המקבל את ההצהרה יציין על פניה שאמנם הסביר כאמור.
במידה וביקש הורה לפסול את הסכמתו או לחזור ממנה, קובעת תקנה 274 לתקסד"א כי עליו להגיש לבית-המשפט בקשה במספר עותקים מספיק בשביל בית-המשפט ולשם המצאה ליועץ המשפטי לממשלה ולפקיד סעד הראשי, בליווי תצהיר לאימות העובדות המשמשות לה יסוד.

שאלה: מהו הדין באשר לפרסום ההליך או זהות צדדיו בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ?
תשובה: תקנה 278 לתקסד"א קובעת סייג לפרסום ברבים על פיה "לא תפורסם הודעה ברבים הנוגעת לבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט, ולא יורה בית-המשפט על פרסום כאמור אלא-אם-כן ראה שיש צורך בכך כדי לגלות עקבותיו של הורה או כדי לתת הזדמנות להורה להביע דעתו בדבר האימוץ; בהודעה כאמור לא יפורש שמו של הילד אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט".
תקנה 290 לתקסד"א אוסרת על גילוי זהותו של מאמץ ולפיה "לא יורה בית-המשפט על גילוי זהותו של המאמץ להורו, לאפוטרופסו או לקרובו של המאומץ ולא יורה על הפגשתם, אלא בהסכמת המאמץ או מטעמים מיוחדים שיירשמו."

שאלה: אימתי ייקבע מועד לדיון בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ?
תשובה: תקנה 279 לתקסד"א קובעת כי עם הגשת בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ייקבע מועד לשמיעתה שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה. בית-המשפט רשאי לדחות את מועד הדיון או את המועד שנקבע להמשכו, ולחזור ולדחותו, ובלבד שתקופת הדחיה לא תעלה על שבעה ימים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

שאלה: מהו הדין באשר לחזרת הורה מבקשת האימוץ?
תשובה: תקנה 291 לתקסד"א קובעת כי בית-המשפט רשאי להרשות למאמץ לחזור בו מבקשתו לצו אימוץ, כל עוד לא ניתן צו האימוץ ובתנאים שיקבע בית-המשפט.
במקרה שבו חזר בו המאמץ מבקשתו {או שנדחתה הבקשה או בוטל צו האימוץ, צו המסירה או צו ביניים} יורה בית-המשפט שהמבקש ימסור את המאומץ למשמורתם של רשות, מוסד או אדם הנקובים בהחלטתו {ראה תקנה 292 לתקסד"א}.

שאלה: מהן הדין באשר למניין ימי הפגרה?
תשובה: תקנה 271א לתקסד"א קובעת כי בהליכים המתנהלים לפי פרק כ"ב לתקסד"א, תובא גם תקופת פגרה של בית-המשפט במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה, או שנקבעו בידי בית-המשפט או הרשם, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת.

4. תובענה להחזרת קטין חטוף
שאלה: כיצד תיקבע הסמכות המקומית?
תשובה: תובענה להחזרת ילד לחוץ-לארץ לפי האמנה תוגש במסירת כתב תביעה לבית-המשפט שבתחום שיפוטו מצוי הילד {ראה תקנה 295ב לתקסד"א וכך גם לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א}.
אם לא היה ידוע לתובע מהו מקום השיפוט שבו נמצא הילד יחולו ההוראות הכלליות לסמכות השיפוט המקומית הקבועים בתקנה 258ג לתקסד"א הקובעת את סדר הקדימויות של מקום השיפוט בענייני משפחה {ע"א 6056/93 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נא(4), 197 (1997)}.

שאלה: כיצד תוגש תביעה להחזרת ילד חטוף?
תשובה: תקנה 295ג לתקסד"א קובעת כי התביעה תוגש בתצהיר לפי טופס 34ב שבתוספת הראשונה. לכתב התביעה יצורפו המסמכים הבאים: החלטה או הסכם מאומתים בדבר זכותו של התובע שהילד יהיה במשמורתו או העתק מאומת שלהם; כל מסמך אחר לביסוס התביעה לרבות תעודה בדבר הדין הנוהג במקום מגוריו הרגיל של הילד; תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת התובע.
נדגיש כי במקרה ותובע לא הגיש איזה מן המסמכים האמורים לעיל לרבות היעדר אימות כאמור, בית-המשפט יידון בתביעה ואולם רשאי הוא ליתן לכך משקל בהחלטתו.
תקנה 295ה לתקסד"א קובעת כי עם הגשת התביעה להחזרת הילד החטוף יכול התובע להגיש כל בקשה לסעד ביניים.
אם נתן בית-המשפט פסק-דין להחזרת הילד החטוף, הוא רשאי להטיל על המשיב את הוצאותיו של התובע, לרבות הוצאות נסיעה, הוצאות הכרוכות באיתור הילד, שכר-טרחת עורך-דין והוצאות הכרוכות בהחזרת הילד {ראה תקנה 295טז לתקסד"א}.

שאלה: מהם המסמכים שיש לצרף?
תשובה: תקנה 295ג לתקסד"א קובעת כי לתביעה להחזרת ילד חטוף לחו"ל, שתוגש בתצהיר, יצורף מעבר לכך, תצהיר מאת "כל אדם שהוא עד נדרש לדעת התובע".
כך גם על המשיב לתביעה להחזרת ילד חטוף לחו"ל להגיש עם תשובתו לתביעה תצהיר שלו {לפי תקנה 258ח לתקסד"א}, וכן תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת המשיב.
כאמור, על התצהירים השונים בהליך זה יחולו הוראות תקנה 258ח לתקסד"א, קרי, בעל הדין שבו יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית ואם היה בעל דין פסול-דין, ייתן את התצהיר אפוטרופסו או ידידו הקרוב.
במידה וראה בית-המשפט שנבצר מבעל דין לתת תצהיר או להיחקר על תצהירו, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות לאדם אחר לתת תצהיר במקומו, ובלבד שאותו אדם יודע מתוך ידיעתו שלו את הפרטים הנוגעים לתובענה.
תקנה 295ג לתקסד"א קובעת מהם המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה להחזרת ילד חטוף. מסמכים שהוגשו לבית-המשפט שאינם בעברית ילוו בתרגום מאושר לעברית {ראה תקנה 295יז לתקסד"א}.
תקנה 295יח לתקסד"א קובעת כי מבלי לגרוע מהאמור לעיל אודות המסמכים שיש להגיש בתביעה להחזרת החטוף, לגבי כל מסמך אחר שיוגש לבית-המשפט, אין לדרוש אימות נוטריוני, דיפלומטי או קונסולרי.
כאשר המדובר בתביעה {או בערעור} בעניין החזרת ילד חטוף {וכך לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א}, קובעת תקנה 295טו לתקסד"א כי "רשות שיפוטית לא תדרוש ערובה, התחייבות עצמית או ערבות של צד ג' לתשלום הוצאות הכרוכות בהליכים על-פי האמנה..."

שאלה: מהו הדין באשר לזהות הצדדים בבקשה להחזרת ילד חטוף לחוץ לארץ?
תשובה: תקנה 295ד לתקסד"א קובעת כי המשיב לתביעה להחזרת ילד חטוף הוא מי שלדעתו של התובע מחזיק בילד ומי שהוא צד מעוניין.
תשובת המשיב לכתב התביעה תוגש לא יאוחר מיומיים לפני מועד הדיון בתביעה והמשיב יצרף לתשובה תצהיר לפי תקנה 258ח לתקסד"א {כמפורט לעיל} וכל מסמך אשר בא לבסס את תשובתו, וכן תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת המשיב, ובו ביום תומצא התשובה, על מצורפיה לבעלי הדין האחרים {ראה תקנה 295ז לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין באשר לבקשות ביניים בתביעה להחזרת ילד חטוף?
תשובה: תקנה 295ה לתקסד"א קובעת כי עם הגשת התביעה באפשרות התובע להגיש בקשה לסעד ביניים.

שאלה: מהו הדין באשר להקלה בדרישות לבקשת ביניים?
תשובה: תקנה 295טו לתקסד"א קובעת כי בהגשת בקשת ביניים במסגרת תביעה להחזרת ילד חטוף לחוץ-לארץ, הרשות השיפוטית לא תדרוש ערובה, התחייבות עצמית או ערבות של צד ג' לתשלום הוצאות הכרוכות בהליכים על-פי האמנה.

שאלה: מהו הדין באשר לערעור בהליך החזרת ילד חטוף לחוץ לארץ?
תשובה: הדברים להלן יפים הם גם לגבי בקשה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד שנמצא בישראל, כפי שקובעת תקנה 295כא לתקסד"א.
מאחר וישראל היא צד לאמנת האג, מחוייבים אנו לכבד את הכרעתה של הרשות המוסמכת על-פי האמנה בנוגע למקום מגוריהם הרגיל של הילדים. אין אנו יושבים כערכאת ערעור על הכרעתן של הערכאות המוסמכות בניו-יורק לפי אמנת האג, שכן בכך יהיה כדי לעקוף את התחייבויותיה של ישראל על-פי האמנה, ואף לפגוע בכוחה של האמנה המושתתת על כיבוד הדדי בין מדינות שהן צדדים לה {דברי בית-המשפט ב- בג"צ 4365/97 טור-סיני נ' שר החוץ ואח', פ"ד נג(3), 673 (1998)}.
בערעורים על פסק-דין שכולו או חלקו בענייני החזרתו של קטין חטוף, ידונו שלושה שופטים.
הוראה זו נכונה הן לגבי המצב המשפטי הקודם {סעיף 37(ב)(6) לחוק בתי-המשפט} והן לאחר תיקון 42, שנכנס לתוקפו ביום 11.4.06, על-פיו כל ערעור על פסיקת בית-המשפט לענייני משפחה יידון בהרכב של שלושה שופטים.
תקנה 295יד לתקסד"א קובעת כי ערעור על פסק-דין, או בערעור בתביעה להחזרת ילד חטוף {להלן: ערעור על פסק-דין} ועל החלטה אחרת יוגש לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן ההחלטה; כתב הערעור יימסר בידי המערער במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתו לבית-המשפט.
תקנה 295טו לתקסד"א פוטרת את מגיש הערעור או הבקשה, מכל ערובה, התחייבות עצמית או ערבות של צד ג' לתשלום הוצאות הכרוכות בהליכים על-פי האמנה.
המועד שייקבע לדיון בערעור על פסק-הדין יהא לא יאוחר מעשרה ימים מהיום שבו הוגש הערעור, ועל החלטה אחרת - לא יאוחר משבעה ימים.
עיקרי טיעון מטעם בעלי הדין יוגשו לבית-המשפט לא יאוחר מיומיים לפני הדיון בערעור והעתק מהם יימסר במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתם לבית-המשפט.
בית-המשפט שלערעור ייתן החלטה בערעור על פסק-דין לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור, ובערעור על החלטה אחרת - תוך עשרה ימים.
ערעור על החלטה אחרת לא יעכב את הדיון בתביעה. תקנה 201 לתקסד"א לעניין ביטול פסק-הדין שניתן על-פי צד אחד לא תחול על פסק-דין לפי פרק זה.

5. תובענה בענייני חוק קביעת גיל
שאלה: מהו הדין באשר לסמכות שיפוטית מקומית?
תשובה: תקנה 346 לתקסד"א קובעת את מקום השיפוט והגשת הבקשה בתביעה לקביעת גיל. על-פי התקנה "הבקשה תוגש לבית-משפט לענייני משפחה שבאיזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של מי שמבקשים את קביעת גילו; באין לו מקום מגורים בישראל, תוגש הבקשה לבית-המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו".

שאלה: מהו הדין באשר להגשת מספר העתקים מכתב הטענות שיש להגיש?
תשובה: בקשה לקביעת גיל היא בעצם בקשה למתן פסק-דין הצהרתי {ראה סעיף 1 לחוק קביעת גיל}.
תקנה 346 לתקסד"א קובעת כי בקשה לקביעת גיל תוגש "במספר העתקים מספיק בשביל בית-המשפט ולשם המצאה לכל המשיבים, ובלבד שיהיו שני עותקים בשביל היועץ המשפטי לממשלה".

שאלה: מהו הדין באשר לפירוט מסמכים?
תשובה: כאשר המדובר בבקשה לקביעת גיל, המבקש קביעת גילו יצרף לבקשתו תצהיר לפי טופס 44 {ראה תקנה 351 לתקסד"א}.
תקנה 351 לתקסד"א קובעת כי התצהיר המצורף לבקשה לקביעת גיל יהיה ערוך על-פי טופס 44 {תקנה 351(ד) לתקסד"א קובעת כי בית-המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש מהמבקש שייתן בתצהיר פרטים נוספים ומפורטים יותר}, בלעדיו לא תתקבל הבקשה לרישום בבית-המשפט.
על המבקש לפרט את הסיבה לבקשתו {ראה תקנה 350 לתקסד"א}.
לבקשה לקביעת גיל יצורפו: רישום תעודת לידה של המבקש או העתק מתוך ספרי הנפוס המתייחס אליו, לפי העניין, וכן דרכון, תעודה או פנקס שרשום בהם תאריך לידתו; תעודת נישואין או תעודת גירושין שלו, לפי העניין; תעודות לידה של ילדיו; כל מסמך אחר שברשותו אשר ניתן ללמוד ממנו מהו גילו; לגבי מבקש שנולד בארץ - אישור מלשכת מרשם התושבים שבה מוחזק תיק המרשם שלו, שאין בפנקס הלידות רישום לידה שלו בשנה הרשומה בתיק המרשם כשנת לידתו.
במידה ואין בידי המבקש להמציא את התעודות המתאימות המפורטות בתקנת-משנה (א)(1) עד (3) וכאמור לעיל - ייתן הסבר לכך.
תקנה 350 לתקסד"א קובעת כי על המבקש לקבוע את גילו, לציין האם הוגשו לבית-משפט בקשות לקביעת גילו לפני שהוגשה הבקשה הנדונה יפרט אותן ואת ההחלטות שניתנו בהן. כמו-כן דורשת התקנה את ציון מטרת הבקשה.

שאלה: מהו הדין באשר לזהות הצדדים בכתבי הטענות?
תשובה: תקנה 347, 349 לתקסד"א קובעות כי המשיבים לבקשה לקביעת גיל תלויים בזהות המבקש.
כאשר מדובר בבקשת האדם עצמו לקביעת גילו יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה וכל אדם העלול להיפגע על-ידי החלטת בית-המשפט.
כאשר הבקשה הוגשה לגבי אדם אחר, המשיבים יהיו היועץ המשפטי לממשלה והאדם שביקשו את קביעת גילו וכל אדם העלול להיפגע על-ידי החלטת בית-המשפט.
כאשר הבקשה הוגשה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהיה המשיב האדם שביקשו את קביעת גילו וכל אדם העלול להיפגע על-ידי החלטת בית-המשפט.
בית-המשפט רשאי לצוות על צירוף משיבים נוספים {ראה תקנה 39 לתקסד"א}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תובענה בענייני משפחה